קטגוריה:בראשית יא ל
נוסח המקרא
ותהי שרי עקרה אין לה ולד
וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד.
וַתְּהִ֥י שָׂרַ֖י עֲקָרָ֑ה אֵ֥ין לָ֖הּ וָלָֽד׃
וַ/תְּהִ֥י שָׂרַ֖י עֲקָרָ֑ה אֵ֥ין לָ֖/הּ וָלָֽד׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָת שָׂרַי עַקְרָא לֵית לַהּ וְלַד׃ |
אונקלוס (דפוס): | וַהֲוַת שָׂרַי עַקְרָא לֵית לָהּ וְלַד׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַהֲוַת שָרַי עַקְרָא לֵית לָהּ וָלָד: |
ירושלמי (קטעים): | וַהֲוַת שָרַי עַקְרָא לָא הֲוָה לָהּ בַּר: |
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ויקח תרח." כל מה שספר עד הנה הוא הצעה להודיע הסבה שהניע את תרח לצאת לארץ כנען, כי באשר הרן מת ואברהם לא ילד, היתה משפחתו קטנה, ובעת ההיא מי שלא היו לו בנים רבים היה חדל כח ורפה ידים, כי האב היה ראש המשפחה, ובהכרח היה כטפל אל נחור אביו שהוליד בנים ובנות, וגם שראה שאברהם בנו נרדף מנמרוד, ואף שניצול בנס לא כל יומא מתרחיש ניסא, וע"כ יצא ללכת לארץ כנען, ששם היו בני שם בעת ההיא שנפרדו מבני חם ונמרוד מלכם, ושם היו גם בית אביו ושם ימלט מחמת נמרוד וממשלתו:
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ונראה לפרש על דרך מה שאמרו שם ביבמות דף ס"ד וזה לשונם אמר ר' אמי אברהם ושרה טומטומין היו שנאמר הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם, ופרש"י חוצבתם נעשה להם זכרות נוקרתם שנעשה להם נקבות וכו' ע"כ. ואמרו עוד שם נשא אדם אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה וכו' זכר לדבר (בראש' טז ג) מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ וגו' ולילף מיצחק וגו' יצחק עקר היה אי הכי אברהם נמי עקר היה ההוא מבעי ליה וכו' ע"כ, וכתבו התוספת דעקר שאמר כאן הוא טומטום שאמר ר' אמי, והגם שמן הסתם לא נשא עד שנקרע אליבא דר' יהודה פריך שאמר טומטום שנקרע אין מוליד ועוד אפילו לרבנן לא שכיח שיוליד ע"כ. הנה לדברי התוספת הוא הדין שגם שרה נקרעת קודם שנישאת. לפי זה יתיישב הכתוב על נכון, כי להיות שהיו שניהם טומטומין ונקרעו ולדעת ר"י אינם יולדים חש הכתוב שיבין השומע כי מה שאמר ותהי שרי עקרה הוא לצד שהיתה טומטומת אומר כן והכוונה היא שכיון שהיתה טומטומת מצד זה הוא שמוחזקת בעקרות, אשר על כן גילה ואמר אין לה ולד פירוש שנבדקה על ידי זיקה אחר שנקרעה ולא ילדה לאברהם זה הוא אומרו אין לה ולד ודוק:
עוד נראה כי לא אמר ר' יהודה טומטום שנקרע אינו מוליד אלא הזכר אבל הנקבה לא, ושכיח היא שתלד, ולפי זה שיעור הכתוב כך הוא ותהי שרי עקרה ולא תאמר שהעקרות שאומר הכתוב הוא לצד שהיתה טומטמת כאברהם לא כן הוא כי הטומטום אינו סיבה מניעת הלידה אלא באיש ולא באשה וכאן העקרות הוא שלא ילדה והוא אומר אין לה ולד:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ותהי שרי עקרה. אמר רבה בר אחוה: שרה היתה אילונית, שנאמר: ותהי שרי עקרה אין לה ולד, אפילו בית ולד אין לה. רבי אמי אמר: אברהם ושרה טומטומים היו, דכתיב: "הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם, הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם".
אמר רבי לוי: כל מקום שנאמר אין לה, הוה לה, שנאמר: ותהי שרי עקרה אין לה ולד, והוה לה: "וה' פקד את שרה". "ולחנה אין ילדים", והוה לה: "ותלד ג' בנים". "ציון היא דורש אין לה", והוה לה: "ובא לציון גואל". משנולד יעקב עד שאמרו בניו שירה על הים, ש"ם שנה; מן המבול ועד דור הפלגה, ש"ם שנה, מדה כנגד מדה. מפני שהיה העולם בברכה מן המבול ועד הפלגה, ומרדו בהקב"ה מתוך השלוה, לפיכך משנולד יעקב אבינו עד שאמרו בניו שירה על הים היו גרים ותושבים ומשועבדין, והודו להקב"ה מתוך מדת היסורין ואמרו לפניו שירה, לכך בחר ביעקב ובבניו שהן משבחין אותו, שנאמר: "עם זו יצרתי לי" וגו'. וכי כל בריותיו אין משבחין אותו? והלא כבר נאמר: "כי ממזרח שמש ועד מבואו" וגו'. מכאן אין ערב לו אלא ישראל, שנאמר: "נעים זמירות ישראל", ואומר: "ואתה קדוש יושב" וגו', ואומר: "כי יעקב בחר לו יה" וגו'. אבל הגוים כאין נגדו, ואומר: "הן גוים כמר מדלי"; ולמה הן בעולם? שלא יצדה העולם, אבל לעתיד לבוא אני לדודי ודודי לי, ואומר: "ה' בדד ינחנו"; באותה שעה, "והגוים חרוב יחרבו":
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יא ל.
וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד
הצהירו ששרי היא עקרה, וכל זה עוד לפני שתרח יצא מאור כשדים לחרן.
לפי הכתוב שרה לא היתה זקנה בלה, היינו, בת 65 , הרי נאמר בהמשך: "ויְַהַלְלו אֹּתָהּ אֶל פַּרְעֹה; ותַֻּקַּח הָאִשָּׁה, בֵּית פַּרְעֹה" (ביאור:בראשית יב טו). ניתן לשער שפרעה לא היה לוקח אישה זקנה לביתו, ומעניק מתנות רבות לאברם, ככתוב: "ולְּאַבְרָם הֵיטִיב, בַּעֲבורָּהּ; ויְַהִי לוֹ צֹאן ובָּקָר, וחֲַמֹרִים, ועֲַבָדִים ושְּׁפָחֹת, ואֲַתֹנֹת וגְּמַלִּים" (ביאור:בראשית יב טז).
אברהם לא דאג, הרי גם אביו ילד אותו בגיל 70 ואת אחיו אחר כך, ככתוב: "תֶרַח, שִׁבְעִים שָׁנָה; ויַּוֹלֶד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן" (בראשית יא כו). בנוסף, כאשר אברהם הגיע לגיל שבעים וחמש, אלוהים אמר לו: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (ביאור:בראשית יב ב), כלומר, הבטיח לו שיהיה לו בן יורש.
אברהם היה נשוי לשרה, ואולי אף אהב אותה מאוד. הוא לא רצה ילדים מאישה אחרת, גם לא חיפש פילגש שתלד לו ילדים כפי מותיר לו חוק 145 בחוקי חמורבי. אמה גם שאברהם לא רצה לאמץ ילד כפי מותיר לו חוק 185 בחוקי חמורבי. . לאמור, אברהם התעקש ששרה תלד את ילדיו.
מדוע?
- הוא אהב אותה עד יומה האחרון, ובכבוד גדול קבר אותה.
- הוא ראה את התכונות הטובות שלה.
- הוא הבטיח להיוותר נאמן לה בהסכם שהם עשו: "זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי: אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה, אִמְרִי לִי אָחִי הואּ" (ביאור:בראשית כ יג).
- ייתכן שבגלל שהם היו אחים למחצה לשרה היה יותר קשה להיכנס להריון. מה שאומר שהוא ידע על כך והסכים שיעבור זמן עד שהיא תתעבר. .
- שרה נותרה נאמנה לו ולאלוהיו, והסכימה לכל דרישותיו, אפילו כאשר הוא הציג אותה מספר פעמים כאחותו.
- הוא ראה שאלוהים שומר עליה, ככתוב: "ויְַנַגַּע יְהוָה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ, עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם" (ביאור:בראשית יב יז).
- אולי חלק גדול מרכושו היה הנדוניה של שרי אשתו, והוא לא רצה לוותר עליה ועל הזכות לנהל את רכושה חוק חמורבי מספר 163.
- הוא לקח את לוט, בן הרן אחיו, ומכאן שהיה יכול לאמץ אותו ולמנות אותו ליורש בכל עת כרצונו.
אלוהים מנע ילד מאברהם!
לאדוני ולתוכניתו היה חשוב שילדו של אברהם יהיה מושלם, ומכאן שהוא לא יקבל ילד לפני שהוא מוכן לגדלו.
- אברהם היה צריך לצאת מחרן כדי שילדו לא יושפע מבני המקום.
- אברהם היה צריך להתבגר, להאמין באדוני, לנצח במלחמות, להתעשר, להיות נשיא מכובד ומלומד.
- אברהם קיבל את ישמעאל כדי להתאמן בגידול וחינוך ילדים, והוא אכן הצליח לגדל ילד טוב ומוצלח.
- או-אז אברהם היה מוכן לקבל את יצחק, ואלוהים פתח את רחמה של שרה, והורה לאברהם למול את עצמו כדי לאפשר לזרע להפרות את שרה.
וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד
"וָלָד" - ילד. המילה מופיעה פעם אחת בלבד בתנ"ך, ואין לה צורות נוספות.
"וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי, וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ; וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה, וְלֹא יָלָדָה" (שופטים יג ב), ), מכאן שלאישה שלא יולדת אין ולד.
אולי המשמעות של המילה 'ולד' היא רחבה יותר מאשר רק ילד. אולי היא מתייחסת גם לעובר שנולד מת בכל אחד משלבי ההיריון, כלומר, כאשר מתאפשר לזהות שהיתה הפלה.
עם-זאת, המילה "עֲקָרָה" כבר מעידה שלשרה לא נולד ילד חי, ולכן אין צורך להוסיף "אֵין לָהּ וָלָד". הצורך בתוספת אולי מעיד שיש "עֲקָרָה" שלא נכנסת להריון, ושיש "עֲקָרָה" שנכנסת להריון אבל מפילה.
מקורות
נלקח בחלקו מ-"ראש השנה: ישמעאל ילד לתרגול" סנדובסקי - sendowski , אילן - ilan. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. 11/08/2010 http://www.articles.co.il/article/77458
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יא ל"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.