ביאור:בראשית יא ד

בראשית יא ד: "וַיֹּאמְרוּ: הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל, וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם, פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יא ד.


הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּלעריכה

מטרת האנשיםעריכה

בעצם בני האדם חששו מכעסו של אלוקים, ויותר מכל חששו מפירוד ופילוג. על כן הם בנו מגדל במטרה להילחם ולהשיב מלחמה שערה כשיהיה ניסיון להפיץ את בני האדם על פני כדור הארץ.

הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּלעריכה

"עִיר" - ישוב גדול, לרוב בעל צפיפות אוכלוסין גבוהה. בעולם העתיק העיר היתה מוקפת חומת הגנה מבוצרת, ככתוב: "עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים" (ישעיהו סב ו).
"וּמִגְדָּל" - מבנה גבוה וגדול שהוא חלק ממערכת ההגנה של העיר והשליטים. כך נאמר: "כִּי הָיִיתָ מַחְסֶה לִי מִגְדַּל עֹז מִפְּנֵי אוֹיֵב" (תהלים סא ד).

האנשים רצו לבנות עיר מפוארת שכמהו לא היתה.
כך נבנתה בבל על אי במרכז נהר הפרת, ועוד חילקו את האי לשנים כך שהמים עברו מסביב ודרך האי. העיר היתה מוגנת בתעלת מים אדירה. בוני העיר עוד הוסיפו חומות גבוהות, ומגדלים. בעיר נבנו הגנים התלויים של בבבל הם אחד משבעת פלאי תבל. בנוסף נבנו שני מגדלי מקדשים מפוארים לאלים הבבלים: מרדוק ועשתר. המקדשים נראו מרחוק והכוונה היתה שהם משפיעים למרחק רב על המאמינים בהם.

וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִםעריכה

אין ספק שהאנשים ידעו את המגבלות שלהם, וידעו שאין בכוחם לבנות מבנה שיגיע לגובהי השמים. הם היו מודעים על גובה ההרים, וידעו מה גודל המאמץ. אולם במישור של העמקים של נהר הפרת והחדקל, מבנה גבוה יראה למרחק רב, וכאשר העננים נמוכים, אפשרי שהוא יהיה בגובה העננים, ששם המים.

המטרה היתה להרשים את בני האדם. ליצור מרכז כוח ושלטון. הדגמה של עוצמה ותכנולוגיה.

וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁםעריכה

הדבר החשוב ביותר לבוני העיר והמגדל היתה לעשות לעצמם "שֵׁם".
הם רצו כבוד והוקרה. הם רצו להרשים את העולם, וכך ישאר שמם לעד. כך הפרעונים עשו את הפירמידות, וכל שאר שבעת פלאי תבל. כך הרומאים בנו את רומא הבירה ואת והקוֹלוֹסֵיאוּם.

בכל התקופות ועד היום, מבני הממשלה הם מפוארים כדי להטביע בלב האזרחים כבוד וייראה.

פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץעריכה

האנשים רצו מרכז חזק ומבוצר שיגן עליהם מפני התקפות.
בתקופה ההיא המנצח היה מגלה את המובסים ומפזר אותם בארצו כפי שעשו האשורים, ככתוב: "בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ, לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן, וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה; וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן, וְעָרֵי מָדָי" (מלכים ב יז ו).

אלגוריהעריכה

אלגוריה היא יצירה שיש לה משמעות מעבר לתוכן הגלוי והמפורש שמצוי בה. אלגוריה היא השאלה, מטפורה מורחבת. היא נועדה להעביר מסר או מוסר השכל באמצעות סיפור, לרוב תוך שימוש באנלוגיה לחיים ולמציאות. (ויקפדיה)

אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: "וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (ביאור:בראשית יב ב-ג). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את "מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (ביאור:בראשית כו ה), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.

לאחר שנבוכדנצר כבש את ירושלים הוא הגלה את נכבדי העיר לעיר בבל. הוא החזיק אותם כבני ערובה, אולם לאט לאט מצבם השתפר והוא נעשו חלק מהעיר ונהנו מכבוד והצלחה כפי שהיה לדניאל. בהמשך צדקיהו מרד בבבל, ושארית העם הוגלתה לבבל.

ליהודים היה חשוב להקים מרכז דתי חדש "פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" כפי שקרה לעשרת השבטים שאבדו. הם פיתחו צורה חדשה של עבודת אלוהים שהקרבת קורבנות בבית המקדש בירושלים לא היתה המרכז. הם רצו לעשות לעצמם "שֵׁם", בזה שהם ילמדו את התורה, ויחזרו ללימוד ועבודת אלוהים, כפי שהנביאים הזהירו והודיעו להם. פסוק פסוק, לבנה לבנה, נדבך נדבך, המבצע האדיר של כתיבת המשנה והתלמוד הלך והתגשם בבבל וביהודה. הרבה מהחכמים שתרמו למבצע זכו ששמם יכתב והם יזכרו לעד.

ואכן הם הצליחו והעם נשאר מאוחד בבל, וכולם למדו את התורה והחוקים במטרה לקיים את את דברי אלוהים לשמור: "מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (ביאור:בראשית כו ה). הרעיון היה טוב מאוד, ובטוח שאלוהים היה מרוצה שסוף סוף, מחוץ לכנען, היהודים הבינו את תפקידם.