ביאור:בראשית יא ו

בראשית יא ו: "וַיֹּאמֶר יְהוָה: הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת, וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יא ו.


וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹתעריכה

אמר ה' למלאכים: מכיוון שלכולם שפה אחת ומאוחדים הם בדעה על כן כל מה שירצו לעשות יכולים משום שהם מאוחדים

אלוהים אומר דברים שניתן לפרשם בצורה חיובית או שלילית:

  • חיובית - האנשים מאוחדים, עובדים בשיתוף פעולה, בונים ומקימים דברים גדולים, והם מסוגלים לעשות כל מה שהם מסוגלים להחליט, במסגרת היכולת שלהם.
  • שלילית - האנשים מאוחדים, ועובדים בשיתוף פעולה, אולם המטרה שלהם היא רעה, והתקפה נגד אלוהים ושלטונו.

כדי לדעת האם זה טוב או רע, אנחנו קוראים בפסוקים הבאים את תגובת אלוהים: "הָבָה נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם ... וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר" (ביאור:בראשית יא ז-ח). כלומר אלוהים, כאילו, קבע שזה רע ומסוכן לו, ולכן חובה עליו לפגוע בהם ולהפיץ אותם אחד מהשני על פני כל הארץ (ביאור:בראשית יא ח).

המסקנה הזאת נובעת מהאמונה שלפזר את האנשים זה רע, וזה סימן שאלוהים כעס על בנית העיר והמגדל על ידי אנשים שעובדים ביחד.

כמובן שהמסקנה תהיה הפוכה אם נחשוב שלהפיץ את האנשים זה דבר טוב, ואולי זאת תוכניתו של אלוהים!

אלגוריהעריכה

כל הסיפור הוא נבואה אלגורית. הסיפור מנבא את גורל היהודים ותפקידם!

אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: "וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (ביאור:בראשית יב ב-ג). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את "מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (ביאור:בראשית כו ה), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.

אלוהים הביא את בני ישראל למצרים כדי שהם יתעשרו ויתרבו במהירות. כדי שהם יהיו מוכנים לעזוב את מצרים, שהיתה טובה להם, אלוהים הביא להם את העבדות הקשה. אלוהים גרם לסבל הזה כדי שבני ישראל יצאו למדבר ויקבלו את התורה בהר סיני. מספר אנשים הפריעו לתוכניתו של אלוהים, ובלי רחמים הם הומתו בחרב, מתו במדבר, או שהאדמה בלעה אותם.

ניתן להבין שלאלוהים יש תוכנית לבני ישראל, והוא מפעיל אותה ביד קשה ורכה לפי התנהגות בני ישראל, ונכונותם לשתף פעולה.
התוכנית היא שבני ישראל ילמדו את דרך אלוהים לפעול "בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים" (הושע ב כא), ויתפזרו בגויים ללמד אותם!

הנביאים הזהירו את בני ישראל שאלוהים ישתמש בחורבן וגלות כדי ללמד אותם לקח, ככתוב: "וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם - חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר" (ישעיהו א כ).

לאחר חורבן הבית ביהודה, גלות בבל, ושיבה ליהודה, היהודים סוף סוף הבינו את אלוהים ועשו את רצונו. הם קיבצו את ספרי התנ"ך וערכו אותם. הם התחילו להתעמק, להתווכח, ולכתוב את המשנה ואת התלמוד, כאילו שזה מגדל ענקי שראשו בשמים, כדי לעשות לעצמם ולאלוהים "שֵׁם", וזאת כדי שהם לא יפוצו "עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית יא ד), ויאבדו.

עכשו שאלוהים ראה שהיהודים חזקים ונאמנים, "[ו]לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת", הגיע הזמן להפוך את כל היהודים לשבט לוי, ככתוב "וּלְלֵוִי אָמַר ... יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל" (דברים לג י). שבט לוי זכה ונבחר לתפקיד חשוב ביותר. הם הופצו בכל השבטים, לא קיבלו נחלה ואדמה בכנען, ככתוב: "וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו, יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ" (ביאור:דברים יח ב), אולם קיבלו לנהל את ערי המקלט, וקיבלו את התפקיד ללמד את העם את חוקי אלוהים. דברי יעקב ללוי, "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (בראשית מט ז) הם למעשה ברכה ולא קללה, ולכן רק שבט לוי שרד בשמו ביחד עם שבט יהודה.

עכשו אלוהים מיעד תפקיד ליהודים -
להתפזר בעולם, להדגים וללמד את דרך אלוהים לגויים, ואז הם יביאו ברכה לגויים ותבוא להם ברכה.