מפרשי רש"י על בראשית ז יב
רש"י
"ויהי הגשם על הארץ" - ולהלן הוא אומר ויהי המבול אלא כשהורידן הורידן ברחמים אם יחזרו יהיו גשמי ברכה וכשלא חזרו היו למבול
"ארבעים יום וגו'" - אין יום ראשון מן המנין לפי שאין לילו עמו שהרי כתיב ביום הזה נבקעו כל מעינות נמצאו ארבעים יום כלים בכ"ח בכסליו לרבי אליעזר שהחדשים נמנין כסדרן אחד מלא ואחד חסר הרי י"ב ממרחשון וכ"ח מכסליו
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ – וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "וַיְהִי הַמַּבּוּל" (פסוק יז)? אֶלָּא כְּשֶׁהוֹרִידָן – הוֹרִידָן בְּרַחֲמִים, שֶׁאִם יַחְזְרוּ יִהְיוּ גִּשְׁמֵי בְרָכָה. כְּשֶׁלֹּא חָזְרוּ הָיוּ לְמַבּוּל.
אַרְבָּעִים יוֹם... – אֵין יוֹם רִאשׁוֹן מִן הַמִּנְיָן, לְפִי שֶׁאֵין לֵילוֹ עִמּוֹ, שֶׁהֲרֵי כְתִיב: "בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְּעוּ כָּל מַעְיְנוֹת" (לעיל פסוק יא). נִמְצְאוּ אַרְבָּעִים יוֹם כָּלִים בְּעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה בְּכִסְלֵו לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהֶחֳדָשִׁים נִמְנִין כְּסִדְרָן אֶחָד מָלֵא וְאֶחָד חָסֵר, הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר מִמַּרְחֶשְׁוָן וְעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה מִכִּסְלֵו.
מפרשי רש"י
[יד] נמצאו כלים בכ"ח כסליו. ואין לפרש בסוף יום [כ"ח] כסליו, דאם כן יהיה הגשם יותר ממ' יום, שהרי בי"ז מרחשון התחילו הגשמים, ויהיה מ' לילה ומ"א יום, והכתוב אומר "ארבעים יום ומ' לילה", אלא על כרחך האי דקאמר ש'כלים בכ"ח בכסליו' דהיינו בהשכמת יום כ"ח. ועכשיו אתא שפיר האי דקאמר לקמן (רש"י ח, ג) שהגשמים פסקו בכ"ז בכסליו, היינו שלא עברו רק כ"ז יום והלילה של כ"ח. ומפני שלקמן אינו צריך כלל ליל כ"ח, שהרי אצל ק"ן יום - לא כתב 'יום ולילה', ולפיכך יום כ"ח נמנה אל ק"ן יום, ויהיה התחלת תגבורת המים בכ"ח יום:
[טו] לר"א. נקט לרבי אליעזר, דחכמי ישראל (ראש השנה דף יב.) כרבי אליעזר מונין (כ"ה ברא"ם):