קטגוריה:בראשית ז א
נוסח המקרא
ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה
וַיֹּאמֶר יְהוָה לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה.
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ לְנֹ֔חַ בֹּֽא־אַתָּ֥ה וְכׇל־בֵּיתְךָ֖ אֶל־הַתֵּבָ֑ה כִּֽי־אֹתְךָ֥ רָאִ֛יתִי צַדִּ֥יק לְפָנַ֖י בַּדּ֥וֹר הַזֶּֽה׃
וַ/יֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ לְ/נֹ֔חַ בֹּֽא־אַתָּ֥ה וְ/כָל־בֵּיתְ/ךָ֖ אֶל־הַ/תֵּבָ֑ה כִּֽי־אֹתְ/ךָ֥ רָאִ֛יתִי צַדִּ֥יק לְ/פָנַ֖/י בַּ/דּ֥וֹר הַ/זֶּֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יְיָ לְנֹחַ עוֹל אַתְּ וְכָל אֲנָשׁ בֵּיתָךְ לְתֵיבְתָא אֲרֵי יָתָךְ חֲזֵיתִי זַכַּאי קֳדָמַי בְּדָרָא הָדֵין׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וַאֲמַר יְיָ לְנֹחַ עוֹל [נ"א: עוּל] אַתְּ וְכָל אֱינַשׁ בֵּיתָךְ לְתֵיבוֹתָא אֲרֵי יָתָךְ חֲזֵיתִי זַכַּאי קֳדָמַי בְּדָרָא הָדֵין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְיָ לְנחַ עוֹל אַנְתְּ וְכָל אֵינַשׁ בֵּיתָךְ לְתֵבוּתָא אֲרוּם יָתָךְ חֲמִיתִי זַכַּאי קֳדָמַי בְּדָרָא הָדֵין: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(א – טז) פה משמע ששבעה ימים קודם המבול באו כל בע"ח אל התיבה כמ"ש ויעש נח. ואח"כ אמר שלא באו עד יום המבול. פה אמר שיקח מן הבהמה הטהורה שבעה שבעה ומן הבהמה אשר לא טהורה שנים שנים. שפי' ז' זוגות מן הטהורה ושני זוגות מן הטמאה. כי כמו שמספר שבעה הם ז' זוגות כן מספר שנים הם זוגות בהכרח. וזה סותר למ"ש שלא יביא מן הטהורה והטמאה רק זוג א' מכל מין. וכן אמר אח"כ והבאים זכר ונקבה שהוא רק זוג אחד. ומ"ש המפ' שהיו ז' זוגות מן הטהורה להקריב קרבן. לא נתישב בזה עדיין הסתירה שיש בטמאים גופייהו שתחלה אמר שלא יקח מן הטמאים רק זוג אחד ואח"כ אמר לו שיקח שני זוגות. וזה היה שבעה ימים קודם המבול וביום שהתחיל המבול כתב שלא באו מהטהורים והטמאים רק זוג א' מכל מין. ולמה בהעופות צוהו לקחת ז' זוגות ולא הבדיל בין עופות טהורים לטמאים. מ"ש בפסוק וא"ו ונח בן שש מאות שנה והמבול היה כפול עם מ"ש בפסוק יו"ד י"א. ומ"ש בפסוק ז' ח' ט' כפול עם מ"ש בפסוק י"ג י"ד ט"ו:
(א) "ויאמר ה' לנח". עתה יספר מ"ש ה' לנח ז' ימים קודם המבול, והנה דבור זה אינו מענין דבור הקודם, שבדבור הקודם נזכר שם אלהים, ובדבור הזה נזכר שם הויה, שדבור הקודם היה מצד שהוא אלהים בורא העולם שהעולם נברא ומתקיים בשם אלהים, כמש"ש שבכל פרשה בראשית לא נזכר רק בשם אלהים, והוא אשר השגיח עתה שבבוא המבול לא יחסר מין אחד מן המציאות וצוה לו שיקח זוג אחד מכל מין להחיות, ופה אמר מאמר אחר מיוחד מצד השגחתו הפרטיית על נח שהיה צדיק לפניו וה' ישגיח על עניני האדם הצדיק וקניניו וצרכי ביתו, כי נח היה לו כסף וזהב וכלי בית וכלי תשמישו וכלי אומניות וגם בהמות בייתיות שהיו מקנה קנינו טהורות וטמאות וכן היו לו עופות בייתיות כמו יונים ותרנגולים וכדומה, ולא ידע אם הורשה לו לקחתם אתו אל התיבה כמו שיקח אתו את בגדו אשר לבוש בו או אין לו רשות לקחתם אתו, ואמר לו ה' בא אתה וכל ביתך, שכולל כל הנמצא בביתו, שמרשה לו לקחת אל התיבה כל הנמצא בביתו מלבושים וכרים וכסתות וכל מיני כלים בענין שיוקבע ביתו בתיבה, (כמו ויפקידהו על ביתו ולאדון לכל ביתו וכדומה), ובאר שמרשה לו זה כי אותך ראיתי צדיק לפני, ר"ל שזה אינו מפני ההשגחה הכללית על העולם שאמרתי לך בשם אלהים, רק מצד צדקו הפרטי והשגחת השם בשם ההוי"ה על ביתו וקנינו:
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ונראה כי חש ה' על נח לבל יטעה במשמעות דברי ה' באומרו בא אתה וכל ביתך אל התיבה באחד מב' דרכים או יחשוב כי כולן צדיקים הם ולזה נמלטו בזכותן, ולסיבה זו קשה מה שהקשינו בפסוק (ו' י"ד) עשה לך. או יחשוב כי בניו ונשי בניו הצלתם היא לצד שעדיין לא הגיעו לכלל העונש, ויצא מזה שיחשוב נח להכנים להציל מקטני הדור קרוביו ומיודעיו, וידין בדעתו כי אינם ראוים לעונש. ולו יהיה שלא יעשה כן על כל פנים תהיה לו בדעתו לדבר זר למה לא ינצלו מי שאינו בן עונש. לזה אמר ה' אליו כי אותך וגו', נתינת טעם לאומרו וכל ביתך, לא לטעם היותם ראוים ולא לטעם היותם קודם הגעת שני העונש אלא מטעם זכותך כי אותך ראיתי וגו', ומעתה כל שאין אביו צדיק ילכד במוקש. וכאן הודיעו כי כל שלא הגיעו לכלל עונש נענשים בעון אביהם, ערירים ימותו כל האבות, לא כן נח:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויאמר ה' לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אותך ראיתי צדיק לפני. מצינו שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו. שלא בפניו מהו אומר? "נח איש צדיק תמים היה"; בפניו מהו אומר? צדיק לפני בדור הזה.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ז א.
כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה
צַדִּיק
אלוהים הגדיר את דרך אלוהים: "לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (ביאור:בראשית יח יט).
צדיק פועל לפי חוק עליון, חוק אלוהי. צדיק הוא אדם הגון העושה מעשה אפילו בניגוד למשפט (חוק) מקומי, ומסכן את עצמו כדי למנוע עוול.
- אברהם לא היה צדיק ולא היה תמים.
אלוהים פוקד על אברם: "וְהֶאֱמִן בַּיהוָה, וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה" (בראשית טו ו). כלומר אלוהים הבין שאברם אינו צדיק ופקד עליו להאמין בו, וזה יחשב לאברם שהוא צדיק. ובהמשך אלוהים פוקד על אברם: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים" (ביאור:בראשית יז א). כלומר אברם לא היה תמים ואלוהים ידע שייתכן שאברם לא יעשה את דבריו במלואם, לכן הוא פקד אליו בעוצמה וכתנאי להבטחות, היה תמים! ואכן אלוהים ניסה אותו מספר פעמים לוודא שהוא עושה את דבריו במלואם, וכך הגענו לעקדת יצחק.
גם משה וגם דוד המלך לא היו צדיקים או תמימים. כנראה כדי להיות מנהיג דגול אי אפשר להיות צדיק ותמים.
וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס
אלוהים מצא שהארץ מלאה חמס. הארץ גם נמלאה באנשים, גם הושחתה מרוב אנשים. והאנשים חומסים אחד את השני.
הרבה הסברים ניתנו להתנהגותם של האנשים. לוקחים דוגמא למעשיהם שייתכן שהם התנהגו כאנשי סדום שגם הם הומתו. ייתכן שהם חטאו בצורה אחרת שהרגיזה את אלוהים.
רשעתם על האנשים
הפרק מתחיל בסיפור שבני האלוהים ששכבו עם נשים ונולדו הנפילים. בנות האדם אפילו נראו יפות בעיני בני האלוהים (בראשית ו ב).
ניתן להבין שהיתה קירבה גנטית מספיקה בין בני האלוהים ובנות האדם כדי שיצא וולד חי (בראשית ו ד), ונוצרו קשרים חברתיים בין בני האלוהים לבנות האדם. המעשה הזה הרגיז את אלוהים, והוא אסר על בני האלוהים לשכב עם בנות האדם (בראשית ו ג), והחליט לפעול כדי שבני האדם לא יחיו יותר מ-120 שנים, ככתוב: "וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה" (בראשית ו ג).
גם במקרה של ער ואונן בני יהודה, הם עשו רע בעיני אלוהים והוא והרג אותם. לפחות במקרה של אונן נראה שאונן השתמש בזרעו למטרתו האישית (ביאור:בראשית לח ט). מכל סיפור תמר נראה שיהודה ובניו חיכו שתמר תתבגר ולא תוכל ללדת, או שהם רצו לוודא את בריאותה לתקופה ארוכה.
כדי להצליח בהקמת האדם, אלוהים שתל גנים טובים ביצירתו, ואכן בני האדם חיו שנים רבות ולמדו להיות בני אדם. לפי תאור הגילים של אבותיו של נח, והגיל המבוגר שהם הולידו את הבן הראשון, ניתן להבין שהאנשים בחרו בני זוג מושלמים שיכולים לחיות מאות שנים. זה הפריע לאלוהים שהעולם יתמלא באנשים שחיים הרבה זמן. הדרך לפגוע באנשים, כדי שלא יחיו כל כך הרבה, היתה להכניס שגיאות גנטיות לאנשים, וכך הם ימותו ממחלה זאת או אחרת. נח היה שונה מאבותיו כי הוא הוליד בן בגיל מבוגר מאוד, גיל 500 (בראשית ה לב) ויתכן שהוא נשא אישה צעירה שעוד לא היה ידוע שהיא לא נושאת את כל הגנים הטובים של חיים ארוכים. כאשר בניו גם הם נשאו נשים צעירות והם הגיעו לגיל מאה, נח ומשפחתו נכנסו לתיבה. כל האנשים שנשאו גנים מושלמים של חיים ארוכים מתו, ומאז והלאה מספר השגיאות הגנטיות גדל, אורך החיים הולך ויורד, ושגיאות גנטיות הביאו אותנו שנחיה פחות מ120 שנה.
במידה מסוימת היום אנחנו מחפשים להפוך את התהליך ולהוציא את השגיאות הגנטיות ולהאריך את החיים הטובים. יכול להיות שיגיע יום שזה ירגיז את אלוהים בשנית.
צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה
רש"י כבר הסביר את המילה "בְּדֹרֹתָיו" ו"בַּדּוֹר הַזֶּה".
כאשר נח גמר לבנות את התיבה, והיה בגיל 600 (בראשית ז ו), סבו, מתושלח, ואביו, למך, עוד חיו. המילה 'בדורותיו' מופיעה ברבים כדי להראות שנח היה צדיק מכל אבותיו בדורתיהם אולי עד בניו של אדם. אלוהים חיכה דורות רבים עד שהגיע אדם אחד צדיק תמים שהוא ישאר בחיים כאשר כל אבותיו יומתו במבול. עכשו שהתיבה מוכנה, והמבול עומד לרדת, כל הדורות הקודמים כאילו כבר מתו, ורק הדור הזה (ביחיד) נשאר.
למרות שבעיני אלוהים נח היה צדיק שעוזר לאנשים גם כאשר אין חוק, אלוהים אמר לו לא לעזור לאנשים, ולתת להם למות. נח לא התווכח כי הוא היה תמים ועושה את פקודות אלוהים במלואם. אלוהים עודד אותו: שכל אשר הוא עושה זה צדק. כך נח חייב לעשות, ולא יחשבו לו זאת לרעה.
למעשה נח לא עשה רעה לאף איש. כולם ראו שהוא בונה תיבה שתצוף על המים. סביר שהוא הסביר למה הוא בונה, אבל כולם צחקו עליו. נח לא הביא את המוות על האנשים ולא היתה מוטלת עליו חובה להציל אותם. לוט ניסה להשאר בעיר ולמנוע את ההרס, אבל זה לא עזר לו, והמלאכים לקחו אותו והניחו אותו מחוץ לשער.
טבלת גילי האבות
| שם הבן | שנת הלידה | שנת המוות | שנות חיים | גיל בהולדת הבן |
|---|---|---|---|---|
| 1. אדם | 0 | 930 | 930 | 130 |
| 2. שת | 130 | 1042 | 912 | 105 |
| 3. אנוש | 235 | 1140 | 905 | 90 |
| 4. קינן | 325 | 1235 | 910 | 70 |
| 5. מהללאל | 395 | 1285 | 890 | 65 |
| 6. ירד | 460 | 1422 | 962 | 162 |
| 7. חנוך | 622 | 987 | 365 | 65 |
| 8. מתושלח | 687 | 1656 | 969 | 187 |
| 9. למך | 874 | 1651 | 777 | 182 |
| 10. נח | 1056 | 2006 | 950 | 500 |
| 11. שם | 1556 | 2158 | 602 | 102 |
| 12. ארפכשד | 1658 | 2096 | 438 | 35 |
| 13. שלח | 1693 | 2126 | 433 | 30 |
| 14. עבר | 1723 | 2187 | 464 | 34 |
| 15. פלג | 1757 | 1996 | 239 | 30 |
| 16. רעו | 1787 | 2026 | 239 | 32 |
| 17. שרוג | 1819 | 2049 | 230 | 30 |
| 18. נחור | 1849 | 1996 | 148 | 29 |
| 19. תרח | 1878 | 2083 | 205 | 70 |
| 20. אברהם | 1948 | 2123 | 175 | 100 |
- כל אחד יכול לראות שעד נח הבנים התחתנו והביאו ילדים בגיל 60-100, וכך הם בחרו נשים שהיו בריאות ומסוגלות ללדת בגיל מבוגר, וזה סימן שהן נשאו גנים מעולים שאלוהים נתן לאדם מצלמו.
- מאז נח הבנים התחתנו והביאו בנים בגיל 30-35, כלומר הם לא הקפידו לבחור נשים בריאות בגיל מבוגר, ומכאן שהם נשאו נשים שנשאו גנים פגומים.
- ההוכחה היא, שמאז נח גיל האנשים במותם הולך ויורד מדור לדור.
- זה מה שחמסו בני האדם - את הגנים המעולים של אלוהים, ולכן גם התינוקות מתו במבול, כי גם הם נשאו את הגנים המעולים, ולא היתה לאלוהים ברירה.
- נח היה צדיק בדורותיו, כיוון שהוא היחיד שקיים את פקודת אלוהים: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית א כח), ולא התאמץ לחמוס ולגנוב את הגנים המעולים של אלוהים.
- נח התחתן עם בחורה צעירה שנשאה גנים פגומים, ואלוהים ראה זאת כאשר בני נח היו בני 100 והראו סימני זיקנה מוקדמת.
- כך אלוהים גרם שפקודתו תתקיים, ככתוב: "לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר, וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה" (ביאור:בראשית ו ג), הגנים המעולים של אלוהים אבדו, וגיל האנשים ירד מתחת ל120.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית ז א"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.