בראשית רבה לב ד


ד.    [ עריכה ]
"מכל הבהמה הטהורה וגו'" ר' יודן בשם ר' יוחנן ור' ברכיה בשם רבי אליעזר ור' יעקב דכפר חנין בשם ר' יהושע בן לוי מצינו שעיקם הקב"ה שתים ושלש תיבות בתורה כדי שלא להוציא דבר טומאה מתוך פיו הה"ד "מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו" ומן הבהמה הטמאה אין כתיב כאן אלא "אשר לא טהורה היא".

א"ר יודן ב"ר מנשה אף כשבא לומר להם סימני בהמה טמאה לא פתח להם אלא בסימני בהמה טהורה (ויקרא יא, ד): "את הגמל" כי לא מפריס פרסה אין כתיב כאן אלא "כי מעלה גרה", "את השפן" כי איננו מפריס פרסה אין כתיב כאן אלא "כי מעלה גרה" "ואת החזיר" כי איננו מעלה גרה אין כתיב כאן אלא "כי מפריס פרסה הוא".
"גם מעוף השמים שבעה שבעה" אם תאמר ז' מכל מין נמצא אחד מהן שאין לו בן זוג אלא שבעה זכרים ושבעה נקבות לא שאני צריך להם אלא "להחיות זרע על פני כל הארץ":