ביאור:האם חטא העגל קדם לציווי על המשכן?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מעשה חטא העגל מופיע בפרשת כי תשא, לאחר שבפרשות תרומה-תצוה תואר הציווי על בניית המשכן.

חלק מהפרשים טוענים שהציווי על הקמת המשכן בא בתגובה לחטאם של ישראל, ולכן טוענים שהדברים בתורה לא כתובים בסדר כרונולוגי.

לשיטתם, המשכן בא לאחר מהסיבות\הוכחות הבאות:

  • התברר שקשה לישראל לעבוד אל רוחני ללא שיש לו יצוג גשמי בארץ (ועדיף משכן על פני פסל).
  • לפני חטא העגל נאמר לישראל "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" (שמות כ כ).
  • למשכן היה צריך את הכוהנים שמשבט לוי, והרי שבט לוי נבחר רק לאחר שנקמו בחוטאים בחטא העגל


רש"י לשמות לא יח:

ויתן אל משה וגו' - אין מוקדם ומאוחר בתורה. מעשה העגל קודם לצווי מלאכת המשכן ימים רבים היה, שהרי בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, וביום הכפורים נתרצה הקב"ה לישראל, ולמחרת התחילו בנדבת המשכן והוקם באחד בניסן:

רבנו בחיי כותב:

התורה שכל דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, רצתה להקדים עניין המשכן שהוא הכפרה, קודם שיזכיר העוון ההוא. כי כן מידתו של הקב"ה שמקדים רפואה למכה.

הדעה שהעגל קדם למשכן מובאת גם במדרש תנחומא (כי תשא סימן לא), אך לא בתלמודים.

הרמב"ן מיעט לקבל את הכלל של "אין מוקדם ומאוחר בתורה" וגם בעינייננו סבר שאין לשנות מסדר הכתובים (רמב"ן לשמות כה ב)/

הרמב"ם כתב במורה נבוכים שהמקדש נבנה כתגובה למקדשים שהיו נפוצים באותם דורות. בעיקבותיו גם הלך הספורנו:

..."ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה ח) לא כמו שיעד קודם לכן באומרו "מזבח אדמה תעשה לי... בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" (שמות כ כ).
אבל עתה יצטרך לכוהנים, וזה בעצמו התבאר "ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך" (שמות כה א), והנה לא נבחר שבט הלוי לשרת עד אחר מעשה העגל.
ספורנו לסוף פרק כד

גם האברבאנל בפירושו לירמיהו ז כב מזכיר את שיטת הרמב"ם וכותב:

האומנם כאשר עשו העגל וראה השם יתברך שרירות ליבם הרע... הוצרך להם לתקן להם צרי ורפואה למחלתם ורשעיהם. לכן באו מצוות הקורבנות.

הכרובים כתחליף לעגלעריכה

כפי שכבר אמרנו, אפשר לראות במשכן כולו, ובפרט בכרובים כמעין תחליף לעגל הזהב. אמנם מדובר בפסל (של שתי דמויות כלשהן עם כנפיים) אך בכמה הבדלים:

  • הכרובים משמשים כקישוט לארון, שבתוכו לוחות הברית עליהן כתוב "לא תעשה לך כל פסל"
  • הכרובים נסתרים מאחורי פרוכת בקודש הקודשים שרק הכהן הגדול ביום הכיפורים נכנס לשם
  • מודגש שהשכינה מדברת מבין הכרובים ולא הם עצמם

יש הסוברים שהכרובים היו דמויות של ילדים, ישנה דעה שמדובר באיש ואישה, וישנה דעה מעניינת שמסתמכת על השוואה בין שני פסוקים ביחזקאל:

  • וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן. (יחזקאל א, י)
  • וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם וְהַשְּׁלִישִׁי פְּנֵי אַרְיֵה וְהָרְבִיעִי פְּנֵי נָשֶׁר. (יחזקאל י, יד)

אם נצליב בין שני הפסוקים הרי שכרוב ושור הם זהים, ואם כך הכרובים במשכן היו בדמות של שור, וההשואה לעגל מתבקשת.

ההשואה לעגל הזהב מתחזקת כאשר מדמיינים את הכרובים שבנה שלמה בבית המקדש (מלכים א ו כג) כל אחד בגובה 5 מטרים, מצופים זהב.

ראו גםעריכה