הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

המשך המשלים (דברי החכמה)

המנע מהתחייבות לערבות

פסוקים רבים בספר משלי מזהירים מפני הסכנות שבחתימה על ערבות, במיוחד לגבי הלוואה. ראו ערבות לעומת הלוואה

בְּנִי! אִם עָרַבְתָּ התחחייבת כערב לְרֵעֶךָ לאדם שאתה מכיר

להרחבה, תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ התחייבת לזר ב"תקיעת כף"

להרחבה,

ב נוֹקַשְׁתָּ נתפסת במלכודת "מוקש" - בעלת דלת הננקשת וננעלת על החיה בְאִמְרֵי פִיךָ בכך שאמרת שאתה ערב, נִלְכַּדְתָּ נתפסת ב"מלכודת" - חבל התופס ותולה את החיה (בדרך כלל ציפור) המושכת בה בְּאִמְרֵי פִיךָ!

עֲשֵׂה זֹאת, אֵפוֹא, בְּנִי, וְהִנָּצֵל: כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ נתפסת בכף ידו והוא אוחז בך (משחק מלים עם תקיעת הכף):

לֵךְ, הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ התחנן לפני שני רעיך - זה שהתחייבת בפניו וזה שהתחייבת לגביו - שיוותרו לך.

אַל תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ אל תרדם - כלומר היה נחוש עד שיוותרו לך, וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ!

הִנָּצֵל כִּצְבִי כמו שצבי בורח בקפיצה אדירה מִיָּד מהנסיון לתפוס אותו בעזרת יד, וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּש ממלכודת 'יקוש' (או "מוקש") - האמורה לעיל - שטמנו לה.

עצת הנמלה לעצל

לֵךְ אֶל נְמָלָה, עָצֵל! / צילמה: סיגל, בקניון קסטרא בחיפה

פסוקים נוספים בנושאים קרובים:
על חשיבות החיסכון - משלי י.
על עצמאות כלכלית בספר משלי.

על סכנת המחסור - משלי כד.

לֵךְ אֶל נְמָלָה, עָצֵל! רְאֵה דְרָכֶיהָ, וַחֲכָם ותחכם - תלמד ותהיה חכם.:

אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין מפקד, שֹׁטֵר שיעקוב ויעניש, ולפי מאיר בר-אילן: אין מי שירשום שטר וּמֹשֵׁל מחליט. ולמרות שאין לה את כל אלו -.

תָּכִין תעמיד, מלשון: כינון בַּקַיִץ לקראת החורף לַחְמָהּ !

אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ !

עָד מָתַי, עָצֵל, תִּשְׁכָּב? מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ?!

...מְעַט שֵׁנוֹת! ...מְעַט תְּנוּמוֹת! ...מְעַט חִבּוּק יָדַיִם לִשְׁכָּב!. העצל קורא: 'רק עוד קצת לישון, רק עוד קצת לנמנם, רק עוד קצת לנוח בחיבוק ידיים', אבל התוצאה היא -

וּבָא אך כשמגיע העת שצריך את עבודתך... יבוא כִמְהַלֵּךְ בהפתעה, כמו אורח

להרחבה רֵאשֶׁךָ עונייך - מלשון 'רש', וּמַחְסֹרְךָ - כִּאִישׁ מָגֵן עלוב - מלשון "גנות". כמו קבצן שיושב בפינה ומחכה..

איש הבליעל וסופו הפתאומי

אָדָם בְּלִיַּעַל בלי תועלת, מביא רק נזק

להרחבה, אִישׁ אָוֶן: הוֹלֵך עִקְּשוּת פֶּה פיו הולך בעקמומיות

להרחבה.

קוֹרֵץ בְּעֵינָיו,

מוֹלֵל ברגלו (בְּרַגְלָיו) משפשף את רגליו זו על זו, מתוך עצבנות

להרחבה,

מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו.

תַּהְפֻּכוֹת בְּלִבּו חושב ההיפך ממה שאומר

להרחבה,

חֹרֵשׁ רָע מתכנן לעשות רע בסתר

להרחבה,

בְּכָל עֵת מדנים (מִדְיָנִים מריבות) יְשַׁלֵּחַ.

עַל-כֵּן פִּתְאֹם יָבוֹא אֵידוֹ אסונו, פֶּתַע יִשָּבֵר - וְאֵין מַרְפֵּא.

שבע תועבות שנואות על ה'

טז שֶׁשׁ הֵנָּה את שש ההתנהגויות שנזכרו קודם

להרחבה שָׂנֵא יְהֹוָה, וְשֶׁבַע ושבע ההתנהגויות שנזכרות בהמשך תועבות (תּוֹעֲבַת) נַפְשׁוֹ:

הגאוה מתבטאת גם באיברי גוף אחרים - ראו ארחות צדיקים, שער הגאוה.

(א) עֵינַיִם רָמוֹת מתגאות,

(ב) לְשׁוֹן שָׁקֶר,

(ג) וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דַּם נָקִי.

(ד) לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן,

(ה) רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה.

"יפיח כזבים עד שקר" נזכר גם במשלי יד 5. ראו מבחן אישיות לעד

(ו) יָפִיחַ כְּזָבִים מפריח הבטחות שאינו יכול לקיים

להרחבה עֵד שָׁקֶר,

(ז) וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים.

סיכום משלי החכמה - שמירתה קרוב אליך

נְצֹר שמור באופן פעיל

להרחבה, בְּנִי, מִצְוַת אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ!

ישנם עוד מספר פסוקים בספר משלי שמדברים על קשירת דברי תורה וחכמה על הלב ועל הגרון, כאמצעי זיכרון מוחשי או כמשל. ראו תכשיטים כמשל לחכמה

קָשְׁרֵם עַל לִבְּךָ החזה (כמשל לגבי רגשותיך)

להרחבה תָמִיד, עָנְדֵם עַל גרגרתך (גַּרְגְּרֹתֶיךָ הצואר (כמשל לדיבור)

להרחבה).

בְּהִתְהַלֶכְךָ כשתלך בדרך - תַּנְחֶה אֹתָךְ תוביל אותך בדרך ישרה, בה לא תיפול

להרחבה,

בְּשָׁכְבְּךָ - תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ כשתנוח, עם סיום הדרך,

וַהֲקִיצוֹתָ - הִיא תְשִׂיחֶךָ וכתתעורר יהיה לך עם מי לשוחח..

כִּי נֵר - מִצְוָה מצוה מעשית דומה לנר, שהוא אמצעי מעשי ליצירת אור במקום מסויים

להרחבה,

וְתוֹרָה - אוֹר התורה המופשטת דומה לאור, שהוא מופשט ומאיר את כל העולם,

וְדֶרֶךְ חַיִּים - תּוֹכְחוֹת מוּסָר דברי ביקורת שמקבלים הם דרך לחיים (לעומת הרשעה שמובילה למות).

לִשְׁמֹרְךָ התורה והמצוה הם כדי למנוע ממך.. מֵאֵשֶׁת רָע מאשת רשע - כלומר: מרישעות מפתה, מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה מדיבורי אשה זרה (לא אשתך) "חלקלקים" - מפתים ומכשילים.

אַל תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ במחשבותיך ודמיונותיך

להרחבה!, וְאַל תִּקָּחֲךָ בְּעַפְעַפֶּיהָ אל תתן לה לתפוס אותך בעפעופים שלה, או בעיניה היפות.

כִּי בְּעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם אדם שהולך לזונות יאבד את כל רכושו עד שיישאר לו רק כיכר לחם, וְאֵשֶׁת אִישׁ - נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד ואדם שנואף עם אשת איש יאבד את חייו, שערכם רב הרבה יותר

להרחבה.

הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ האם בן אדם יחזיק אש? מלשון מחתה - כלי להחזקת גחלים כדי לחתות (להפוך) אותם בְּחֵיקוֹ האמנם יוכל איש להרים גחלי אש על ברכיו באזור חלציו?, וּבְגָדָיו לֹא תִּשָׂרַפְנָה?! והנמשל: היוכל איש לשמור מחשבות תאוה בליבו, מבלי שישפיעו על גופו?!

להרחבה

אִם יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל הַגֶּחָלִים הלוהטות, וְרַגְּלָיו לֹא תִּכָּוֶינָה?! והנמשל: היוכל איש להתקרב אל הרעיונות של הרישעה - מבלי שהוא יפגע מכך?!

להרחבה

כֵּן הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ גם אם רק בא לבקר בביתה, לֹ‏א יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵע בָּהּ גם אם רק נגע בה ולא שכב עמה!

לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב ממשיך המשל הקודם ומסביר את גורלו של הנופל ברישעה - כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ, כִּי יִרְעָב אנשים לא בזים למי שגונב מפני שהוא רעב

להרחבה.

הביטוי "את כל הון ביתו" נזכר גם בשיר השירים. ראו כסף לא יכול לקנות אהבה

וְנִמְצָ‎א וכשמגלים את הגנב - יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם הוא יכול לשלם פי 7 מערכה של הגניבה, ובכך לפייס את הנגנב

להרחבה, אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ יִתֵּן הוא יכול לתת את כל רכושו, ובכך לשקם את כבודו, כלומר הנזק הוא הפיך.

נֹאֵף אִשָּה לעומת זאת, אדם שנואף -חֲסַר לֵב אינו פועל מתוך כורח

להרחבה,

מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ מחריב את חייו. כלומר: מתאבד

להרחבה - הוּא יַעֲשֶׂנָּה.

נֶגַע מחלה ומכה

להרחבה וְקָלוֹן יִמְצָא, וְחֶרְפָּתוֹ לֹא תִּמָּחֶה ולכן יבזו ויחרפו אותו, בניגוד לגנב.

כִּי קִנְאָה חֲמַת גָּבֶר הקנאה, שמתעוררת בבעל בעקבות הניאוף, מעוררת את כעסו, וְלֹא יַחְמוֹל בְּיוֹם נָקָם.

לֹא יִשָּׂא לא יסלח פְּנֵי כָל כֹּפֶר גם אם ישלמו לו כסף ככופר נפש, בניגוד לגנב, וְלֹא יֹאבֶה כִּי תַרְבֶּה שֹׁחַד גם אם תשחד את השופטים, הבעל לא יסלח.

ביאור:מעומד/מקרא/כתובים/משלי/ו