ביאור:משלי כו - מעומד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד

משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא       פרק זה במהדורה הרגילה ללא עימוד | (מהדורות נוספות של משלי כה)

---

הדיבור(המשך)

דברי הכסיל

המשך הדברים שלא לפי החלוקה הנוצרית המאולצת

כַּשֶּׁלֶג בַּקַּיִץ וְכַמָּטָר בַּקָּצִיר, - כֵּן כך לֹא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד.

כַּצִּפּוֹר לָנוּד, כַּדְּרוֹר לָעוּף, - כֵּן כך תפרח לה קִלְלַת חִנָּם קללה בלא סיבה לֹא [לוֹ] תָבֹא.

שׁוֹט לַסּוּס, מֶתֶג לַחֲמוֹר, וְשֵׁבֶט מקל ארוך, כלומר יש להיות קשוח, ולהכות על... - לְגֵו גבם של כְּסִילִים טפשים - העושים מעשים רעים מתוך טפשותם.

אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ - פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה.

עֲנֵה כְסִיל מי שאינו יודע מתי לפעול כפסוק זה או כקודמו כְּאִוַּלְתּוֹ - פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו.

מְקַצֶּה רַגְלַיִם קוצץ רגליים (הולך כמו שיכור). וחז"ל פרשוהו: כמו גרירת השוד היקר בתוך הבוץ (ברגלי השיכור שמפיל אותו) חָמָס שֹׁתֶה מי ששותה משלל השוד (כלומר מי שנהנה ממעשי שוד) - שֹׁלֵחַ דְּבָרִים וכך גם מי שמוסר הודעה (דברים מלשון דיבור) בְּיַד על ידי, ויתכן שהכוונה: עם הוראות כתובות בתוך ידו של... כְּסִיל טיפש, כי דבריו יובנו שלא כשורה.

דַּלְיוּ דלים ועלובים, ולפי חז"ל: קחו (מלשון: דלי ומדלה מים) שֹׁקַיִם מִפִּסֵּחַ, וּמָשָׁל - בְּפִי כְסִילִים.

כִּצְרוֹר כמו נתז (חצץ) אבן קטנה (מלשון: הצרה והקטנה). וכמו במעשר שני (בפרשת ראה) וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ, וְהָלַכְתָּ... אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה בערמת האבנים הגדולה המציינת מקום (רוג'ום בערבית). וחז"ל פרשוהו: כלי להתזת אבנים, - כֵּן כך גם נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד ההולך לאיבוד ואינו ניכר, או עף לו למרחבים ואובד, ואינו נותר במקום שהונח בו

חוֹחַ סוג של קוץ עָלָה בְיַד כשהוא מנסה לקצור חיטה שִׁכּוֹר, וּמָשָׁל וכך גם המשל - בְּפִי כְסִילִים.

רַב עושה יותר מדי מְחוֹלֵל כֹּל מי שמסתובב כל הזמן, ואולי: בכל השטח, כלומר: מי שמתפרס מדי וְשֹׂכֵר כְּסִיל והוא מביא טיפש על מנת לנהל את העבודה, - וְשֹׂכֵר עֹבְרִים והכסיל, או הוא עצמו, שוכר עוברי אורח, שאינם מבינים דבר.

כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ - כְּסִיל שׁוֹנֶה חוזר ועושה או חוזר ואומר בְאִוַּלְתּוֹ.

רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו? תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ!

דברי העצל

אָמַר עָצֵל: שַׁחַל אריה, או נחש בַּדָּרֶךְ! אֲרִי בֵּין הָרְחֹבוֹת!

הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ.

טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת למרות שכבר הכניס את ידו לקערת האוכל - נִלְאָה אבל אין לו כח לַהֲשִׁיבָהּ אֶל פִּיו!

חָכָם עָצֵל - בְּעֵינָיו העצל חושב שהוא חכם, מִשִּׁבְעָה אפילו יותר משבעה מְשִׁיבֵי טָעַם אנשים העונים לשאלות באופן מספק, או העונים עם סיבה.

מריבות

מַחֲזִיק 

להרחבה בְּאָזְנֵי מהאוזניים כָלֶב עֹבֵר בכלב רחוב (ועומד לקבל נשיכה), - מִתְעַבֵּר כך הוא מי שנכנס, מלשון: עיבור, כלומר - "הריון" למריבה שאינה שלו. וחז"ל פירשוהו כארמית: מתעבר - מתרגז. ובכל מקרה: משחק מלים עם "כלב עובר" עַל רִיב לֹּא לוֹ.

כְּמִתְלַהְלֵהַּ כמו מטורף, המתלעלע בלשונו בלי משמעות הַיֹּרֶה זִקִּים ברקים, חִצִּים וָמָוֶת כלומר: לכל הכיוונים והורג אנשים, - כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר: הֲ‍לֹא מְשַׂחֵק אָנִי!!

בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה אֵשׁ, וּבְאֵין נִרְגָּן כך גם בלי בן זוג למריבה (רוגן: משמעותו אדם המתלונן ומביע רוגז) יִשְׁתֹּק מָדוֹן מריבה - מלשון: דין, ויכוח בין שניים.

פֶּחָם - לְגֶחָלִים, וְעֵצִים - לְאֵשׁ, וְאִישׁ מִדְויָנִים - לְחַרְחַר רִיב.

דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים נאמרים בלי מחשבה, (ונשמעים כפטפוט שצלילו: לה לה מה מה), - וְהֵם אבל הם יָרְדוּ חודרים עמוק לתוך חַדְרֵי בָטֶן האברים הפנימיים. כלומר פוגעים רגשית לעומק, ומותירים צלקת נפשית עמוקה.

כֶּסֶף סִיגִים כסף משובח ו"טהור", אחרי שצרפו וזיקקו אותו מְצֻפֶּה עַל חָרֶשׂ חרס - שנראה יפה, אך למעשה אינו שווה הרבה, - שְׂפָתַיִם דֹּלְקִים מלים יפות וְלֶב רָע.

בִּשְׂפָתָו - יִנָּכֵר מלשון נוכרי, כלומר: ירחיק את עצמו מהשינאה, ויספר כמה הוא חבר טוב שׂוֹנֵא, וּבְקִרְבּוֹ אבל בקירבו - יָשִׁית ישים, כלומר: ישמור על מִרְמָה שקרים, מלשון: רמאות, כלומר: תכסיסים כדי לרמות אותך.

כִּי יְחַנֵּן יתחנחן, כלומר: ישמיע דיבור חברי קוֹלוֹ - אַל תַּאֲמֶן בּוֹ! - כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ.

תִּכַּסֶּה שִׂנְאָה בְּמַשָּׁאוֹן בתוך המון הרעש והמהומה, מלשון: שואה (ומקור המילה בצליל של המוני אנשים המדברים), - תִּגָּלֶה אך בסופו של דבר, יתגלה רָעָתוֹ בְקָהָל!

כֹּרֶה שַּׁחַת שוחה, תעלה - בָּהּ יִפֹּל! וְגֹלֵל מי שמגלגל סלעים מההר על עוברי הדרכים אֶבֶן - אֵלָיו תָּשׁוּב.

יַעֲשֶׂה מִדְחֶה - יגרום לפיזור. על פי: משא בבל (ישעיהו): וְהָיָה כִּצְבִי מֻדָּח, וּכְצֹאן וְאֵין מְקַבֵּץ: אִישׁ אֶל-עַמּוֹ יִפְנוּ, וְאִישׁ אֶל-אַרְצוֹ יָנוּסוּ! כָּל הַנִּמְצָא - יִדָּקֵר. וְכָל הַנִּסְפֶּה - יִפּוֹל בֶּחָרֶב. וְעֹלְלֵיהֶם - יְרֻטְּשׁוּ לְעֵינֵיהֶם. יִשַּׁסּוּ בָּתֵּיהֶם, וּנְשֵׁיהֶם תשגלנה (תִּשָּׁכַבְנָה). הִנְנִי מֵעִיר עֲלֵיהֶם, אֶת-מָדָי...

לְשׁוֹן שֶׁקֶר - יִשְׂנָא דַכָּיו את הנדוך, מלשון: מדוכה - כלומר כתוש, ושבור. כלומר: המדבר בשקרים לא אוהב להצטנע, או לא אוהב את האנשים הישרים והפשוטים. וחז"ל פירשו: הצנוע לא אוהב את הדיבור השקרי, וּפֶה חָלָק - יַעֲשֶׂה מִדְחֶה התפזרות - יגרום להתפרקות החבורה. - משחק מלים עם דך!