צורת הביאור של המהדורות במרחב הביאור המעומד עריכה

מהדורות אלו מסבירות את הכתוב "מאליהן", בעיקר באמצעות פיסוק, עימוד, הוספת כותרות וחלוקה לסעיפים, ולצד הכתוב מובאות המשלימות את ההבנה, מקורות מקבילים, והסברים נוספים. במידת הצורך ישנו גם ביאור המלים או הפסקאות.

מהדורה זו גם עוסקת בצלילי המילים והיגויין המקורי המשוער, התורם להבנה ולעימוד. הערות על כך נמצאים הן בביאור המלים הן בהערות הצד, ולעתים גם בקטעי "מגירה" (בעיקר בנ"ך ובתלמודים).

הפירוש הוא לפי פשוטם של דברים, ואינו בהכרח על פי מסורת חכמינו והפרשנים הראשונים והאחרונים זכרם לברכה, אך לעתים פירושיהם או דרשותיהם מובאים גם הם ובמעומד.

כאשר תוכן של ערכים אחדים סדור ומצורף יחד, למשל פרקים מתוך עלילות גלגמש או מסכתות בתלמוד הירושלמי, רצוי להביאם עם שם קצר בסעיף המשני. לדוגמה בסעיף של כתובות בכתב יתדות (/עתיקות/יתדות יצורפו כל שנים עשר לוחות האבן בסעיף/עתיקות/יתדות/גלגמש לעלילות גלגמש. כך גם כל מסכת בתלמוד הירושלמי תופיע בתוך הירושלמי ובתוכה הפרקים, לדוגמה: /חזל/תלמוד/ירושלמי/ברכות/פרק ג

אך אם הקשר בין הערכים אינו סדור, למשל במקרה של ארכיון מקומי של לוחות כמו בספריית העיר אוגרית, או נושא אחיד כמו 'תעודות מלחמה', רצוי לצרף אותם יחד דרך הסיווג, ולא תחת סעיף משני. לדוגמה, בקטגוריה. (הקטגוריות מופיעות בתחתית עמוד זה)

קטגוריה:מעומד:כתובות אוגרית
קטגוריה:מעומד:תעודות מלחמה
קטגוריה:מעומד:קטעי גניזה

מהדורות מעומדות שאינן במרחב עריכה

רבים מהערכים נכתבו במרחב הביאור בתוספת " - מעומד" (למשל: ביאור:איוב א - מעומד) והעברתם (בדוגמה זו, העברתו אל ביאור:מעומד/מקרא/איוב/א) מצריכה עבודה לא פשוטה של עריכת כותרות ותבניות, והעברת פרקים מפוזרים רבים הקשורים דרך הכותרות. נשמח לעזרה בכך.

רשימת סעיפי הביאור המעומד עריכה

הערה: בשלב מוקדם זה (תחילת שנת ה'תשפ"א) יש כמה דפים שהוכנסו בטעות שלא על פי התוכנית המוגדרת להלן. בכוונתנו לתקן זאת בקרוב (ובדומה לזה ראו לעיל #מהדורות מעומדות שאינן במרחב)

סַפְרוּת הקודש עריכה

מקרא עריכה

/מקרא - התנ"ך

על המקרא וסביבו עריכה

ספרות חיצונית
/מקרא/תרגום - לתרגומי המקרא (אונקלוס, יהונתן, השבעים ותרגומים נוספים)
/מקרא/פרשנות - פרשני המקרא היהודים, הראשונים והאחרונים. למעשה זהו /רבנית/מקרא)

חז"ל - בית שני ואחר החורבן עריכה

/חזל - ספרות חכמינו מסוף בית שני ואחר החורבן, כולל ספרות התנאים והאמוראים. תחת סעיף זה ישנם סעיפים משניים:

ספרות רבנית עריכה

פוסקים ראשונים, ואחרונים, פילוסופיה, וכן מחקרים בני ימינו על הספרות הרבנית.

/רבנית - עבור הספרות הרבנית ובתוכו /רבנית/תלמוד ו/רבנית/הלכה (/רבנית/מקרא מפנה לפרשני המקרא בסעיף /מקרא/פרשנות)

- על התלמוד: /רבנית/תלמוד/ראשונים :: /רבנית/תלמוד/אחרונים :: /רבנית/תלמוד/אחרוני
- על ההלכה: /רבנית/הלכה/ראשונים :: /רבנית/הלכה/אחרונים :: /רבנית/הלכה/העת החדשה :: /רבנית/הלכה/ימינו
- על מחקרים: רבנית/פרשנות שמפנה ל/מקרא/פרשנות וגם /תלמוד/פרשנות
- /רבנית/מחקרים - למחקרים מן העת החדשה

כתובות ולוחות מן העת העתיקה עריכה

סוג הכתובת יופיע בשם הערך, למשל

/עתיקות/ארמית/כתובות (ועוד בחלוקה לפי המקום והזמן)
/עתיקות/עברית/מגילות ים המלח

ספרות חיצונית ושל זרמים כתות ודתות אחרים עריכה

גם כאן, תחת מקרא יופיעו סעיפי משנה:

/חוץ/צדוקי - פרשנות כת מדבר יהודה (אולי ביתוסי-איסיי)
- לפרשנות המקראית ניתן להגיע דרך /מקרא/צדוקי
/מקרא/קראי
/מקרא/שבתאי
/מקרא/תרגום נוצרי
/חוץ/מוסלמי/הקוראן
/חוץ/נוצרי: /חוץ/נוצרי/הברית החדשה, /חוץ/נוצרי/סורית
/חוץ/שבתאי

ספרות חולין עריכה

מהדורות מעומדות ומבוארות מאליהן, של כתבים עבריים שאינם חלק מספרות הקודש, כמו כתבי מדע של חכמי ימי הביניים והעת החדשה (לוחות המסע של רבי אברהם זכות ואיל משולש על הנדסת המישור של הגאון מוילנה) או כתבי ההיתול של עמנואל הרומי או הסאטיריים של יוסף פרל.

ביאור:מעומד