ביאור:מעומד

מהדורות מעומדות ומבוארות של כתבים שונים בעיקר כתבי הקודש היהודים.

צורת הביאור של המהדורות במרחב הביאור המעומדעריכה

מהדורות אלו מסבירות את הכתוב "מאליהן", בעיקר באמצעות פיסוק, עימוד, הוספת כותרות וחלוקה לסעיפים, ולצד הכתוב מובאות המשלימות את ההבנה, מקורות מקבילים, והסברים נוספים. במידת הצורך ישנו גם ביאור המלים או הפסקאות.

מהדורה זו גם עוסקת בצלילי המילים והיגויין המקורי המשוער, התורם להבנה ולעימוד. הערות על כך נמצאים הן בביאור המלים הן בהערות הצד, ולעתים גם בקטעי "מגירה" (בעיקר בנ"ך ובתלמודים).

הפירוש הוא לפי פשוטם של דברים, ואינו בהכרח על פי מסורת חכמינו והפרשנים הראשונים והאחרונים זכרם לברכה, אך לעתים פירושיהם או דרשותיהם מובאים גם הם ובמעומד.

כאשר תוכן של ערכים אחדים סדור ומצורף יחד, למשל פרקים מתוך עלילות גלגמש או מסכתות בתלמוד הירושלמי, רצוי להביאם עם שם קצר בסעיף המשני. לדוגמה בסעיף של כתובות בכתב יתדות (/עתיקות/יתדות יצורפו כל שנים עשר לוחות האבן בסעיף/עתיקות/יתדות/גלגמש לעלילות גלגמש. כך גם כל מסכת בתלמוד הירושלמי תופיע בתוך הירושלמי ובתוכה הפרקים, לדוגמה: /חזל/תלמוד/ירושלמי/ברכות/פרק ג

אך אם הקשר בין הערכים אינו סדור, למשל במקרה של ארכיון מקומי של לוחות כמו בספריית העיר אוגרית, או נושא אחיד כמו 'תעודות מלחמה', רצוי לצרף אותם יחד דרך הסיווג, ולא תחת סעיף משני. לדוגמה:


מהדורות מעומדות שאינן במרחבעריכה

רבים מהערכים נכתבו במרחב הביאור בתוספת " - מעומד" (למשל: ביאור:איוב א - מעומד) והעברתם (בדוגמה זו, העברתו אל ביאור:מעומד/מקרא/איוב/א) מצריכה עבודה לא פשוטה של עריכת כותרות ותבניות, והעברת פרקים מפוזרים רבים הקשורים דרך הכותרות. נשמח לעזרה בכך.

רשימת סעיפי הביאור המעומדעריכה

הערה: בשלב מוקדם זה (תחילת שנת ה'תשפ"א) יש כמה דפים שהוכנסו בטעות שלא על פי התוכנית המוגדרת להלן. בכוונתנו לתקן זאת בקרוב (ובדומה לזה ראו לעיל #מהדורות מעומדות שאינן במרחב)

סַפְרוּת הקודשעריכה

בתוך סעיף המקרא של המהדורה המעומדת נמצאים גם הפרשנות היהודית למקרא מימי הביניים /מקרא/פרשנות המקרא , וכן התרגומים העתיקים לארמית וליוונית /מקרא/תרגום (תרגום אונקלוס, יהונתן וגרסאות של השבעים).

ספרות בערבית יהודיתעריכה

כתובות ולוחות מן העת העתיקהעריכה

סוג הכתובת יופיע בשם הערך, למשל /עתיקות/כתב כנעני/לוח גזר או /עתיקות/כתב כנעני/חרס כונתילת עגרוד.


ספרות חיצונית ושל זרמים כתות ודתות אחריםעריכה

גם כאן, תחת מקרא יופיעו סעיפי משנה:

ספרות חוליןעריכה

מהדורות מעומדות ומבוארות מאליהן, של כתבים עבריים שאינם חלק מספרות הקודש, כמו כתבי מדע של חכמי ימי הביניים והעת החדשה (לוחות המסע של רבי אברהם זכות ואיל משולש על הנדסת המישור של הגאון מוילנה) או כתבי ההיתול של עמנואל הרומי או הסאטיריים של יוסף פרל.