ביאור:כזב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
כזב = הפרת הבטחה, שבירת תקוה, חוסר התמדה עריכה
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: כזב
בלשון ימינו, כזב נרדף ל"שקר", אך בלשון המקרא יש הבדל ביניהם: כזב מציין "הבטחה שאינה מתקיימת" או "תקווה שאינה מתממשת", כמו במילים אכזבה ו נחל אכזב , וכמו בפסוקים:
- (במדבר כג יט): "'לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם; הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה?'"- ה' לא יאכזב ולא ישנה את הבטחתו להיטיב לישראל.
- מלכים ב ד טז: " "וַיֹּאמֶר 'לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה [אַתְּ]י חֹבֶקֶת בֵּן'. וַתֹּאמֶר 'אַל אֲדֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ!'" " - אלישע הבטיח לשונמית שיהיה לה בן, והיא אמרה לו "אל תגרום לי להתאכזב מכך שההבטחה שלך לא תתקיים!"
- (משלי יד ה): "עֵד אֱמוּנִים לֹא יְכַזֵּב, וְיָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר"- אדם שמבטיח הבטחות-שווא מחוץ לבית המשפט, יש לחשוד בו שהוא עד שקר ( פירוט )
- (משלי יד כה): "מַצִּיל נְפָשׁוֹת עֵד אֱמֶת, וְיָפִחַ כְּזָבִים מִרְמָה"- אדם שמבטיח להציל את חברו ע"י עדות של מרמה למעשה מוכר לו אשליות - מבטיח לו הבטחות שלא יוכלו להתקיים ( פירוט ).
- (משלי יט ה): "עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה, וְיָפִיחַ כְּזָבִים לֹא יִמָּלֵט"; משלי יט ט: "עד שקרים לא ינקה, ויפיח כזבים יאבד" - גם מי שאינו אומר אמת, וגם מי שאינו מקיים את הבטחותיו, לא יימלטו מעונש ( פירוט ).
- (משלי יט כב): "תַּאֲוַת אָדָם חַסְדּוֹ, וְטוֹב רָשׁ מֵאִישׁ כָּזָב"- עדיף להיות רש שאינו יכול לעשות חסד, מאשר להבטיח מעשה-חסד ולא לקיים ( פירוט )
- (משלי כא כח): "עֵד כְּזָבִים יֹאבֵד, וְאִישׁ שׁוֹמֵעַ לָנֶצַח יְדַבֵּר"- עד שאינו מתמיד בעדות אחת, אלא משנה את עדותו בכל פעם - שקריו יתגלו והוא יאבד ( פירוט )
- (משלי כג ג): "אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו, וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים"- הלחם, שהמושל נותן לך, גורם לך לחשוב שהמושל אוהב אותך ויעזור לך גם בעתיד; אך אתה עלול להתאכזב, כי המושל מתכוון רק לטובת עצמו ולא לטובתך ( פירוט ).
- (משלי ל ו): "אַל תּוֹסְףְּ עַל דְּבָרָיו, פֶּן יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ"- אל תבטיח, בשם ה', דברים שה' לא הבטיח, כי אתה עלול להתאכזב ( פירוט )
- (משלי ל ח): "שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי; רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי, הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי"- העושר גורם לאדם לאכזב את ה' או את העניים ( פירוט )
- ישעיהו כח טו: " "כִּי אֲמַרְתֶּם 'כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה, [שׁוֹט] שׁוֹטֵף כִּי עבר לֹא יְבוֹאֵנוּ כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ'" ", וכן ישעיהו כח יז: מושלי ישראל שמו את מבטחם בבעל-ברית כוזב, שלא יקיים את הבטחתו (=מצרים).
- (ישעיהו נח יא): "וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד, וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ; וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה, וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו"- המים לא יפסיקו לנבוע, ולא יאכזבו את הצמאים (ראו קשר בין תקוה לבין מים ).
- (ירמיהו טו יח): "לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה מֵאֲנָה הֵרָפֵא? הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב, מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ"- השורש כזב מנוגד לשורש אמנ, שמציין התמדה וקיום ההבטחה .
- (חבקוק ב ג): "כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד, וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב ; אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ, כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר"- החזון יתקיים במועדו ובזמנו ולא יאכזב את השומעים.
- (תהלים מ ה): "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ, וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב": שטי כזב = אנשים שלא ראוי לבטוח בהם כי הם מאכזבים ואינם ממלאים את התקוות שתולים בהם.
- (תהלים עח לו): "וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם, וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ"- בני ישראל הבטיחו לה' שיעשו את דבריו, אך אכזבו אותו ולא קיימו את הבטחתם.
- (תהלים פט לו): "אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי, אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב"- ה' נשבע שלא יפר את הבטחתו לדוד ולא יאכזב אותו.
- (איוב מא א): "הֵן תֹּחַלְתּוֹ נִכְזָבָה, הֲגַם אֶל מַרְאָיו יֻטָל": תוחלת = תקוה, תוחלתו נכזבה = תקוותו לא התממשה.
מקורות ופירושים נוספים עריכה
1. הפירוש כזב = הפרת הבטחה מסתמך על הגאון מווילנה: "כזב הוא המבטיח ואינו מקיים, והוא מלשון אשר לא יכזבו מימיו , והוא דומה לעד שקר שאין בדבריו כלום וממש, וזה אינו נותן מה שהבטיח, וראוי ליתן מה שהבטיח" (הגאון מווילנה על משלי ו יט) . ודומה לזה פירש מלבי"ם: "שקר הוא גדול מכזב, כי כזב הוא אמת בשעתו רק שאינו מתקיים, ו שקר אין לו מציאות גם בשעתו" (ביאור העניין על ישעיהו כח טו) שקר אינו אמת כבר מתחילתו, וכזב בתחילתו אמת, אבל אחר-כך משתנה לשקר; כגון הבטחה שהמבטיח מתכוון לקיים אותה, אך משנה את דעתו לאחר מכן.
2. ואפשר גם לפרש כזב = אשליה:
- (בראשית לח ה): "וַתֹּסֶף עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁלָה , וְהָיָה בִכְזִיב בְּלִדְתָּהּ אֹתוֹ"בת-שוע אשת יהודה קראה לבנה שלה על שם המקום כזיב , כי כזיב משמעותו שלה.
- מלכים ב ד טז: "וַיֹּאמֶר 'לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה [אַתְּ] חֹבֶקֶת בֵּן'. וַתֹּאמֶר 'אַל, אֲדֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים, אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ'", לעומת (מלכים ב ד כח): "וַתֹּאמֶר 'הֲשָׁאַלְתִּי בֵן מֵאֵת אֲדֹנִי? הלוא אָמַרְתִּי לֹא תַשְׁלֶה אֹתִי!'"
שלה / שולל / שלולית = דבר שאינו קבוע, אינו אמיתי לאורך זמן ( ע"פ אביתר כהן ).
פסוקים נוספים עריכה
- (שופטים טז י): "וַתֹּאמֶר דְּלִילָה אֶל שִׁמְשׁוֹן 'הִנֵּה הֵתַלְתָּ בִּי וַתְּדַבֵּר אֵלַי כְּזָבִים! עַתָּה הַגִּידָה נָּא לִי בַּמֶּה תֵּאָסֵר?'", וכן שופטים טז יג: שמשון אמר לדלילה איך להחליש את כוחו, אך ה"שיטות" שגילה לה לא פעלו, וגרמו לה אכזבה.
- (ישעיהו נז יא): "וְאֶת מִי דָּאַגְתְּ וַתִּירְאִי כִּי תְכַזֵּבִי , וְאוֹתִי לֹא זָכַרְתְּ לֹא שַׂמְתְּ עַל לִבֵּךְ? הֲלֹא אֲנִי מַחְשֶׁה וּמֵעֹלָם וְאוֹתִי לֹא תִירָאִי"(לא פחדת מה', ולכן לא הכזבת את מאהבייך - פירוט )
- (יחזקאל יג ו): "חָזוּ שָׁוְא וְקֶסֶם כָּזָב, הָאֹמְרִים 'נְאֻם ה'!' וה' לֹא שְׁלָחָם, וְיִחֲלוּ לְקַיֵּם דָּבָר..."- נביאי השקר מבטיחים הבטחות בשם ה', אך ה' לא שלחם, ולכן אינם יכולים לקיים את ההבטחות, והשומעים מתאכזבים. וכך כנראה גם: (יחזקאל כא לד): "בַּחֲזוֹת לָךְ שָׁוְא בִּקְסָם לָךְ כָּזָב לָתֵת אוֹתָךְ אֶל צַוְּארֵי חַלְלֵי רְשָׁעִים אֲשֶׁר בָּא יוֹמָם בְּעֵת עון קֵץ", (יחזקאל כב כח): "וּנְבִיאֶיהָ טָחוּ לָהֶם תָּפֵל חֹזִים שָׁוְא וְקֹסְמִים לָהֶם כָּזָב אֹמְרִים 'כֹּה אָמַר ד' ה וה' לֹא דִבֵּר"
- (הושע ז יג): "אוֹי לָהֶם כִּי נָדְדוּ מִמֶּנִּי, שֹׁד לָהֶם כִּי פָשְׁעוּ בִי; וְאָנֹכִי אֶפְדֵּם, וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עָלַי כְּזָבִים"
- (הושע יב ב): "אֶפְרַיִם רֹעֶה רוּחַ וְרֹדֵף קָדִים, כָּל הַיּוֹם כָּזָב וָשֹׁד יַרְבֶּה; וּבְרִית עִם אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ, וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל"
- (עמוס ב ד): "כֹּה אָמַר ה': עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יְהוּדָה וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ: עַל מָאֳסָם אֶת תּוֹרַת ה', וְחֻקָּיו לֹא שָׁמָרוּ; וַיַּתְעוּם כִּזְבֵיהֶם , אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם אַחֲרֵיהֶם"
- (מיכה א יד): "לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים עַל מוֹרֶשֶׁת גַּת, בָּתֵּי אַכְזִיב לְאַכְזָב לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל"
- (מיכה ב יא): "לוּּּ אִישׁ הֹלֵךְ רוּחַ וָשֶׁקֶר כִּזֵּב , אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר וְהָיָה מַטִּיף הָעָם הַזֶּה"
- (צפניה ג יג): "שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב וְלֹא יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית כִּי הֵמָּה יִרְעוּ וְרָבְצוּ וְאֵין מַחֲרִיד"
- (תהלים ד ג): "בְּנֵי אִישׁ, עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה? תֶּאֱהָבוּן רִיק, תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה"
- (תהלים ה ז): "תְּאַבֵּד דֹּבְרֵי כָזָב, אִישׁ דָּמִים וּמִרְמָה יְתָעֵב ה'"
- (תהלים נח ד): "זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם, תָּעוּ מִבֶּטֶן דֹּבְרֵי כָזָב"
- (תהלים סב ה): "אַךְ מִשְּׂאֵתוֹ יָעֲצוּ לְהַדִּיחַ יִרְצוּ כָזָב בְּפִיו יְבָרֵכוּ וּבְקִרְבָּם יְקַלְלוּ סֶלָה"
- (תהלים סב י): "אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ, בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד"
- (תהלים קטז יא): "אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי 'כָּל הָאָדָם כֹּזֵב'"
- (איוב ו כח): "וְעַתָּה הוֹאִילוּ פְנוּ בִי, וְעַל פְּנֵיכֶם אִם אֲכַזֵּב"
- (איוב לד ו): "עַל מִשְׁפָּטִי אֲכַזֵּב אָנוּשׁ חִצִּי בְלִי פָשַׁע"
- (משלי ו יט): "יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר, וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים"
- (דניאל יא כז): "וּשְׁנֵיהֶם הַמְּלָכִים לְבָבָם לְמֵרָע וְעַל שֻׁלְחָן אֶחָד כָּזָב יְדַבֵּרוּ וְלֹא תִצְלָח כִּי עוֹד קֵץ לַמּוֹעֵד"
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כזב - הפרת הבטחה, שבירת תקוה, חוסר התמדה
מקורות עריכה
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-08-25.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/kzv