פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


משלים על דרך הישר והשליטה העצמית

לְתַאֲוָה בעקבות מאווייו של אדם - יְבַקֵּשׁ נִפְרָד להיפרד מאשתו, חבריו או אפילו חייו - בלי להבין את שהוא עושה לעצמו, בְּכָל תּוּשִׁיָּה דבר נשכח וחסר חשיבות, מלשון נשיה - שכחה ובדומה למילה זו בערבית הנהגית נשׂית יִתְגַּלָּע יהפוך ללעגם של אחרים. נראה שבתקופה העתיקה הלעג על אחרים היה מלווה בצלילי לעלוע והשמעות צלילי גּימ"ל דגושה או זי"ן כבמילה: בוז.
לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה בהתבוננות, הוא ממהר ואינו שם לב לדברים, כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ במה שהרגע עלה על ליבו, וכפי שאומרים כיום: במחשבה שצצה במוחו.
בְּבוֹא רָשָׁע - בָּא גַם בּוּז הוא מביא אתו, כלומר אפשר לראות כבר את סופו שיסתיים בבזיון, וְעִם קָלוֹן אדם שמקלל אחרים חֶרְפָּה ביטוי של לעג מאחרים. ומשמעו: אדם המקלל אחרים מביא אתו את סופו - חרפות וגידופים עליו עצמו. ומקורו: מצלילי הצחקוק וההשתנקות המושמעים כאשר לועגים לאדם.

כלים וחפצים המשולים לדרכי הישר והרשע

מַיִם עֲמֻקִּים מים שפניהם בתחתית באר עמוקה, הם מעטים, קשה להגיע אליהם ולעתים מלוכלכים דִּבְרֵי פִי אִישׁ קשה להבין מה מתכוון אדם המדבר באופן רגיל, אבל, נַחַל נֹבֵעַ מים גלויים, שקל להגיע אליהם והם שופעים וזכים - מְקוֹר חָכְמָה כאשר יש אדם המפיק באופן קבוע דברי חכמה.
שְׂאֵת להתחנף ולהביא מתנות פְּנֵי לפני, כלומר: אל... רָשָׁע - לֹא טוֹב, לְהַטּוֹת צַדִּיק - בַּמִּשְׁפָּט ובאופן דומה, רע "להטות" את מאזני משפטו של אדם שהצדק עמו..
שִׂפְתֵי כְסִיל כאילו השפתיים מדברים מעצמן, כלומר אף מבלי שירצה הכסיל, הרי שהוא גורם - יָבֹאוּ בְרִיב ישתקו בעת המשפט, והוא לא יסביר את עצמו או יביע את טענותיו, וּפִיו ואילו לאחר המשפט, הפה שלו לְמַהֲלֻמוֹת מכות ממוט ברזל יִקְרָא!
פִּי כְסִיל - מְחִתָּה לוֹ כלי הגורם לו לרעוד וליפול. ומקורו בצליל החתת - רעד השיניים והגוף בעת פחד. והיפוכו: ללא חת, וּשְׂפָתָיו של הכסיל - מוֹקֵשׁ מלכודת. ונקראת כך על שם צליל הנקישה בעת שנופל על העוף הנלכד בו נַפְשׁוֹ לחיים שלו. מקורו מצליל ההתנשפות של בעלי החיים שנשמת אפם בהם.
דִּבְרֵי נִרְגָּן אחד הצדדים במריבה, אדם זועף כְּמִתְלַהֲמִים כמו אלות או מוטות ברזל, וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן חודרים עמוק ופוגעים באדם השומע.
גַּם מִתְרַפֶּה מלשון רפיון. ומקורו בצליל הרפרוף של יריעה מתנפנפת ברוח בִמְלַאכְתּוֹ, אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית למי שמחזיק בידו כלי מתכת שנועד לשבור אבנים ולשחוק אותן. מקורו בצליל הניסור והשחיקה. ובעברית מקראית שחת הוא אבק.
מִגְדַּל עֹז כלי מלחמה נייד המגן בפני חיצים, ונקרא כך על שום גדלו (כלומר זקיפותו). ההגעה אתו עד לחומה - מצריכה אומץ רב, ומקבלים על כך את עיטור העוז. יש אומרים איל ניגוח או מגדל עץ נייד להתקרבות וירי חיצים אל החומה - שֵׁם יְהוָה, בּוֹ בעזרתו יָרוּץ ברגליו. מלשון ריצה צַדִּיק - וְנִשְׂגָּב ויהיה מוגן ובטוח. ומשחק מלים עם היות המגדל כלי גבוה.
...קִרְיַת שם ה' הוא גם עיר או מבצר - ומלשון קיר, החומה סביב העיר. מקורו בצליל הקרקור הנשמע כשתוקפים את החומה באיל הברזל, או בצלילי המקבת בעת חציבת האבנים עֻזּוֹ שאין לתקוף אותה בלא עוז רב, וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בהתכתבות עם הכתובים קודם - בְּמַשְׂכִּיתוֹ שסביבו תעלה - מלשון ניסוך - השקיית נוזלים בלשון המקראית, ומקורו בצליל שכשוך נוזלים בעת מזיגתם או בבריכה.

התנהגות נבונה וסבלנות

לִפְנֵי שֶׁבֶר נפילה וכישלון - ולשונו למעשה גל - יִגְבַּהּ לֵב אִישׁ כלומר: לא כדאי להיות גבה לב, כי זהו סימן בדוק לכך שאתה לפני נפילה גדולה, וְלִפְנֵי ולהיפך כָבוֹד - עֲנָוָה.
מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע - אִוֶּלֶת הִיא לוֹ וּכְלִמָּה תשובתו תבייש ותכלים אותו בעיני השומעים.
רוּחַ אִישׁ שליטה עצמית, מלשון מושל ברוחו, כלומר: יודע לשלוט בנשימה שלו ולא להתרגש יְכַלְכֵּל יאכיל מַחֲלֵהוּ את מי שבא אליו בדרישות, ו'מיחל' אליו, וְרוּחַ נְכֵאָה נשימה שטחית ונמוכה, כלומר ללא התנפחות וגאווה מיותרים, או: דכאוןמִי יִשָּׂאֶנָּה מי יוכל להרים אותה, כלומר: מי מהדורשים ממך דברים יוכל לעמוד מול אדם צנוע או מול אדם רגוע. או: מי יכול לעזור לאדם שנפל אל תוך מרה שחורה ודכאון?
לֵב מי שיש לו לב נבון. לב - מקום הרגש והמחשבה (מכיוון שמשנה את קצבו לפי ההתרגשות והחיים תלויים בו) נָבוֹן מתבונן ומבין - יִקְנֶה דָּעַת, וְאֹזֶן חֲכָמִים - תְּבַקֶּשׁ דָּעַת כלומר: תקשיב היטב לשמוע מה קורה.
מַתָּן אָדָם כשאדם נותן מתנות - יַרְחִיב לוֹ תהיה לו "הרחבה" - תחושה טובה, וגם הצלחה כלכלית, וְלִפְנֵי גְדֹלִים אנשים גדולים ונכבדים יַנְחֶנּוּ ינחה אותו - יראה לו את הדרך. או: יניח אותו. (או: יתן לו לנוח בפניהם).

מריבות

צַדִּיק - הָרִאשׁוֹן בְּרִיבוֹ כל אדם בטוח שהוא צודק, בטרם שמענו את שני הצדדים, וּיבָא רֵעֵהוּ? - וַחֲקָרוֹ!
מִדְיָנִים מריבות ודיונים, או: מריבות המגיעות עד לבית הדין - יַשְׁבִּית יעצור, מלשון: שבת ושביתה הַגּוֹרָל הטלת גורל, לדוגמה: קוביות, או השענות על פעולה אקראית כלשהי! - וּבֵין עֲצוּמִים מריבה מרובת משתתפים - מלשון: רב ועצום - יַפְרִיד ירחיק. כפי הנראה מקורו בצליל העידוד של הרועה לפרידה, אשר אינה מוכנה להתקרב.
אָח נִפְשָׁע להילחם נגד אח שנפגע ושפשעת נגדו - מִקִּרְיַת עֹז קשה יותר מאשר לתקוף עיר מבוצרת - וּמִדְיָונִים ומריבות - או תביעות משפטיות - כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן הם כמו הקרש הכבד הנועל את שערי המבצר, שקשה מאוד לפתחו.

דיבורי האדם

מִפְּרִי פִי אִישׁ תוצאה של דיבורי האדם - תִּשְׂבַּע בִּטְנוֹ, - תְּבוּאַת שְׂפָתָיו "קציר השפתיים" - התוצאה של אמירותיו - יִשְׂבָּע!
מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן דיוק במילים

להרחבה ראה כאן
, וְאֹהֲבֶיהָ ולכן, מי שאוהב ללמוד לשון ולשים לב לדיוקי מילים יֹאכַל פִּרְיָהּ יזכה לגמול טוב.
מָצָא אִשָּׁה? - מָצָא טוֹב ומצא בה דברים טובים - וַיָּפֶק ויוציא, ומקורו בארמית, מצליל הפקק המשתחרר רָצוֹן ריצוי, כלומר: הקב"ה יהפוך אותך למרוצה. או: ויפק 'רצון!' כלומר: הקב"ה יאמר: 'אני מרוצה' מֵיְהוָה!
תַּחֲנוּנִים - יְדַבֶּר רָשׁ, וְעָשִׁיר - יַעֲנֶה עַזּוֹת!
אִישׁ רֵעִים אדם שיש לו הרבה חברים - לְהִתְרֹעֵעַ תמיד יהיה מסובב בחברה, וְיֵשׁ אֹהֵב - דָּבֵק מֵאָח!