ביאור:מעומד/מקרא/כתובים/משלי/א
(הופנה מהדף ביאור:משלי א - מעומד)
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
משלי שלמה
עריכהמִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.
פתיחה
עריכהתפקידם של משלים ויתרון החוכמה
עריכה| לָדַעַת המשלים נועדו כדי שהלומד אותם יוכל לדעת- חָכְמָה מסורת נלמדת של בני אדם, ונקראת כך עקב צליל הכחכוח של אמירת דברי החכמה בהדגשה שירית וּמוּסָר מלשון יסורים. כלומר: ביקורת ותוכיחה. האב והמורה היו מכים ומייסרים את הבן והתלמיד על מנת להישיר את דרכם. ומקורו מצליל שריקת השוט החולף באויר במהירות, | לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה להתבונן במסקנות של התבוננות. (כדברי חז"ל - "להבין דבר מתוך דבר"). |
| לָקַחַת ללמוד מוּסַר הַשְׂכֵּל מסקנות מתוך ייסורים (כלומר מתוך תוכיחה קשה - לדוגמה קבלת מלקות בשוט, או מלים קשות, | צֶדֶק לדעת מי צודק וּמִשְׁפָּט קביעת הדין: מי בעל הטענות הנכונות, וּמֵשָׁרִים ואיך לעשות פשרה (ראו המראה הרביעי בספר דניאל) או: איך לגרום לחיים ביושר. |
| לָתֵת ללמד לִפְתָאִים אנשים שקל לפתות אותם עָרְמָה חכמה ותחבולות, כלומר: זהירות מפני פיתויים | לְנַעַר לאיש צעיר שטרם למד - דַּעַת וּמְזִמָּה דרך לפעול תוך שיקול מראש. או: זהירות מפני הזוממים לפגוע בו (ודומה ל'ערמה' - האמורה קודם. ושניהם משחק מלים עם ערמת ומזימות הרשע). |
| יִשְׁמַע חָכָם - וְיוֹסֶף עוד מעבר למה ששמע לֶקַח לימוד. ובפורים: משמעותו עוגת ספוג, | וְנָבוֹן - תַּחְבֻּלוֹת דרכים לפעול (טקטיקה), ויש מפרשים 'תכנונים' (כלומר אסטרטגיה). השורש חב"ל במקרא משמש כהכאה (חבלה) חיבור (חבילה) או לקיחה במרמה יִקְנֶה: | |
| לְהָבִין להתבונן, וגם במשמעות המונח בימינו: 'הבנה' מָשָׁל פקודות - מאמרים חכמים וּמְלִיצָה ובדיחה, או: ונמשל, | דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם מלשון חוד, כלומר משפט חודר. ולפי ספור שמשון: דברי חכמה הנאמרים בצורה מוצפנת. ובארמית: בדיחה. | |
| יִרְאַת יְהוָה הפחד מהאל - רֵאשִׁית היא תנאי מקדים לרכישת- דָּעַת | חָכְמָה וּמוּסָר - אֱוִילִים אנשים שטחיים בָּזוּ שהאווילים בזים לה. כלומר תוסיף לקח ותבין שיראת השם היא המפתח להבנת אותה החכמה והמוסר, שהאווילים בזים לה.{פ} |
סדרת משלי פתיחה של אב לבנו
עריכהשמע בני: זהירות ממלכודת הפיתוי
עריכה- שְׁמַע, בְּנִי, מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ!
- כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לרֹאשֶךָ דברי ההורים, כשהם מצטרפים ומלוים את יראת ה' שלך, מוסיפים יופי להתנהגותך כמו זר או כובע יפה על הראש, וַעֲנָקִים תכשיטים לְגַרְגּרֹתֶיךָ לגרונך, כלומר דברי ההורים מוסיפים יופי לדיבורך.
- בְּנִי - אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אנשים חוטאים? אַל תֹּבֵא אל תתפתה לבוא איתם! או: אל תתפתה להביא אותם אל ביתך!!!
- אִם יֹאמְרוּ
| נִבְלָעֵם כִּשְאוֹל - חַיִּים כמו שהקבר בולע את המתים, כך אנחנו נבלע את קרבנותינו בעודם בחיים... | וּתְמִימִים נבלע את התמימים (נקח מהם את רכושם) - כְּיוֹרְדֵי בוֹר כמו מתים. כלומר ללא התנגדות. או: בהקבלה לחלק הראשון - נבלע אותם כמו שההורדה לקבר נעשית ללא התנגדות של המת... | ||
| כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא! | נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָלָל! | ||
| גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ תשתתף בהגרלה לחלוקת השלל באופן שיוויוני, | כִּיס ארנק אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנּוּ הקופה שלנו תהיה משותפת - כשאנחנו נרוויח, גם אתה תרוויח!" |
- בְּנִי!
| אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם! | מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם הרחק את עצמך מהשביל שהם הולכים בו, אל תחשוב אפילו להתקרב אליהם!! |
| כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ, להרחבה. | |
| כִּי "חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת" 'בחינם מפזרים אוכל על הרשת'. מלשון זריית הדגן לרוח לצורך פינוי השלף (הקליפות) והשארת הגרעינים | - בְּעֵינֵי כָּל בַּעַל כָּנָף כך מדמיין כל עוף שרואה את הרשת. |
| וְהֵם אולם הציידים, שֶׁפָּרְשׂוּ את הרשת - - לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ אורבים כדי להרוג את אותם עופות! - | יִצְפְּנוּ יסתירו לְנַפְשֹׁתָם את עצמם! |
| כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע כך גורלו של כל אדם שרוצה להרוויח כסף קל - | אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח הרצון הזה עוד יהרוג אותו! |
החכמות (בשם החכמה) בראש הומיות
עריכה| חָכְמוֹת הנשים החכמות - דברי החכמה - בַּחוּץ תָּרֹנָּה יזמרו וישירו בקול ובשמחה - מלשון רננה, הצליל המופק בעת זימרה | בָּרְחֹבוֹת - תִּתֵּן קוֹלָה קוראת בקול רם, | ||
| בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת ברחוב ראשי הומה אדם, או בקול רם והומה (במקור מהרעש והמהומה שעושות היונים) - תִּקְרָא | בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר בכניסה לעיר - מקום בתי המשפט ומעבר אנשים רבים - אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר: | ||
| עַד מָתַי, פְּתָיִם אנשים המתפתים בקלות - תְּאֵהֲבוּ פֶתִי?! פיתוי שאינו משתלם, ובעברית עדכנית: שטויות | וְלֵצִים אנשים לא רציניים מתלוצצים - הצחוק המקראי נקרא כך עקב צליל הצקצוק (סמ"ך גרונית) וכך גם "ששון" - לָצוֹן לעשות צון - צחוק ולעג חָמְדוּ לָהֶם אהבו לעצמם, כלומר: הלצים רוצים רק ללעוג לאחרים? | ||
| - וּכְסִילִים והכסילים - הטפשים - יִשְׂנְאוּ דָעַת שונאים כל ידע!? | |||
| תָּשׁוּבוּ לְתוֹכַחְתִּי תפסיקו לברוח חיזרו והקשיבו לביקורת שלי! - הִנֵּה אַבִּיעָה לָכֶם אתן לכם כמו מעיין נובע | רוּחִי מחשבותי, או: את מה שאני רוצה לצעוק - אוֹדִיעָה דְבָרַי אֶתְכֶם: |
| יַעַן אני אומרת זאת, כי אני רואה שאני... קָרָאתִי - וַתְּמָאֵנוּ סירבתם לבוא ללמוד חכמה, | נָטִיתִי יָדִי סימנתי לכם באצבעי או בידי שתבואו - וְאֵין מַקְשִׁיב?! | ||
| וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי התעלמתם לחלוטין מעצותי, | וְתוֹכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶם לא רציתם לשמוע? - | ||
| גַּם אֲנִי החכמה - בְּאֵידְכֶם כשתבוא עליכם צרה, או כשתותקפו (מלשון שמחת האויב) ולפי ההקבלה - פחד צפוי (מלשון: 'אז', וגם 'זדון' אֶשְׂחָק החכמה תצחק עליכם, כלומר תרגישו שהמציאות טופחת על פניכם! | אֶלְעַג אצחק בזלזול להרחבה - בְבֹא פַחְדְּכֶם כשיבוא עליכם אסון שאתם פוחדים ממנו! |
||
| בְּבֹא כְשֹׁאָוה - פַּחְדְכֶם | וְאֵידְכֶם - כְּסוּפָה מהר ובהפתעה יֶאֱתֶה יבוא | - בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה מצוקה. | |
| אָז כשיהיו לכם צרות ובעיות יִקְרָאֻנְנִי - וְלֹא אֱעֶנֶה יצטרכו חכמה כדי לפתור את הבעיות, אבל יהיה זה מאוחר מכדי ללמוד! | יְשַׁחֲרֻנְנִי ישכימו עם שחר, כלומר יתאמצו מאד ללמוד, ובכל-זאת וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי. | ||
| תַּחַת כִּי כתחליף לכך ש... כלומר: כעונש על כך ש שָׂנְאוּ דָּעַת, | וְיִרְאַת יְהוָה - לֹא בָחָרוּ. | ||
| לֹא אָבוּ רצו, מלשון תאב או תאווה (אותיות בי"ת ווא"ו מתחלפות) לַעֲצָתִי, | נָאֲצוּ לגלגו (דומה ללצון) גינו וזלזלו - כָּל תּוֹכַחְתִּי דברי ביקורת הנאמרים בהגיון. | ||
| וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם 'ייהנו' מהתוצאות השליליות של התנהגותם, | וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם מהעצות הרעות שבחרו להקשיב להן קודם, במקום לעצותיי - יִשְׂבָּעוּ ייאלצו "לעכל" את התוצאות! | ||
| כִּי הסיבה שאמרתי דברים קשים ומפחידים היא ש- מְשׁוּבַת הרגיעה (כך על פי ההקבלה לחלק השני של הפסוק. או: השובבות - המשחק וחוסר הרצינות) פְּתָיִם - תַּהַרְגֵם המשובה שהפתיים נמצאים בה מסכנת את חייהם, המשובה אינה המשכית, | וְשַׁלְוַת כְּסִילִים והשלוה חסרת האחריות שהכסילים נוקטים בה - תְּאַבְּדֵם תגרום ל"אבדנם" כלומר למותם או לנפילה ממעמדם . | ||
| וְשֹׁמֵעַ לִי לעומת זאת, השומע בקול החכמה ולומד את דברי החכמה יִשְׁכָּן בֶּטַח, | וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה ויוכל להיות רגוע ולא לפחד מאותם איומים. |