ביאור:משלי כד - מעומד
המצב המקיים של הצדיק והסוף הרע של הרשע
- אַל תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה, וְאַל תִּתְאָיו לִהְיוֹת אִתָּם.
- כִּי שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם, וְעָמָל שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה.
- בְּחָכְמָה - יִבָּנֶה בָּיִת, | וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן.
- וּבְדַעַת - חֲדָרִים יִמָּלְאוּ... | כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים.
- גֶּבֶר - חָכָם בַּעוֹז, | וְאִישׁ דַּעַת - מְאַמֶּץ כֹּחַ.
- כִּי בְתַחְבֻּלוֹת - תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה, | וּתְשׁוּעָה - בְּרֹב יוֹעֵץ.
- רָאמוֹת - לֶאֱוִיל חָכְמוֹת | בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ.
- מְחַשֵּׁב לְהָרֵעַ, | - לוֹ בַּעַל מְזִמּוֹת יִקְרָאוּ.
- זִמַּת אִוֶּלֶת - חַטָּאת, | וְתוֹעֲבַת לְאָדָם - לֵץ.
- הִתְרַפִּיתָ? - בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה.
- הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג! אִם תַּחְשׂוֹךְ?
- כִּי תֹאמַר הֵן לֹא יָדַעְנוּ זֶה...
- - הֲלֹא שאלה: האם לא... תֹכֵן לִבּוֹת העמדת הלב, כלומר: את המחשבות. תוכן - מלשון נכון והכן כלומר עומד. כשבן אדם שולט ברגשותיו הלב מאט את קצבו. הוּא יָבִין? וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ עצירת הנשימה שלך - כלומר ההרהורים העמוקים שלך שבהם אתה מבלי משים מפסיק לנשום הוּא יֵדָע האינך יודע שהוא יודע? וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלוֹ!!
- אֱכָל, בְּנִי יתכן שזה המשך דברי האדם המתחמק, או שזה נושא עצמאי חדש, דְבַשׁ! - כִּי טוֹב! וְנֹפֶת מָתוֹק - עַל חִכֶּךָ!
- כֵּן דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ למד חכמה שמהנה את נפשך אִם מָצָאתָ וְיֵשׁ אַחֲרִית אך זכור שיש גם נושאים אחרים שצריך ללמוד בעתיד, וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת.
{פ}
- אַל תֶּאֱרֹב לפי פרשני תור הזהב בספרד - קריאה לרשע שלא יתכנן להפריע את מנוחת הצדיק רָשָׁע | לִנְוֵה צַדִּיק. - אַל תְּשַׁדֵּד רִבְצוֹ!
- כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם, | וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה מתישהו, הם יפגעו מהרעה שהם מביאים סביב עצמם.
- בִּנְפֹל אוֹיִבְיךָ אַל תִּשְׂמָח, | וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ.
- פֶּן יִרְאֶה יְהוָה וְרַע בְּעֵינָיו, וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ.
- אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים עושי רע, ומשחק מלים עם מריעים - עושי רעש רב, אַל תְּקַנֵּא בָּרְשָׁעִים.
- כִּי לֹא תִהְיֶה אַחֲרִית עתיד והמשכיות
להרחבה לָרָע, נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ. - יְרָא אֶת יְהוָה, בְּנִי, | וָמֶלֶךְ עִם שׁוֹנִים - אַל תִּתְעָרָב.
- כִּי פִתְאֹם יָקוּם אֵידָם, וּפִיד שְׁנֵיהֶם - מִי יוֹדֵעַ?
{ס}
משלים נוספים לחכמים
|
הנוצרים חיברו את הפרשות לפי דרשה של משיחם, שראה בהם נושא אחד המלמד על שני סוגי אנשים ללא מעבר ביניהם |
- גַּם אֵלֶּה לַחֲכָמִים:
- הַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפָּט | - בַּל טוֹב.
- אֹמֵר לְרָשָׁע 'צַדִּיק אָתָּה' | - יִקְּבֻהוּ עַמִּים, יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים.
- וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם, | וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב.
- שְׂפָתַיִם יִשָּׁק | מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים.
- הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ, וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ, | אַחַר - וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ.
{פ}
- אַל תְּהִי עֵד חִנָּם אל תתן עצה שלא נתבקשה בְּרֵעֶךָ, וַהֲפִתִּיתָ והפיתוי, כלומר: ויש איזושהי מלכודת בִּשְׂפָתֶיךָ בדבריך. והפתית בשפתיך - משחק מלים הגייתי ומקורו בקולות הפטפוט מחיבור לא קולי של השפתיים והלשון.
- אַל תֹּאמַר 'כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לּוֹ, אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ'.
האיש העצל
משל כרם האיש העצל
|
מקבילה במשלי שלמה הראשונים |
- עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי, וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב שאינו שם לב, כלומר אינו מתרגש ואינו משקיע מאמצים המשנים את קצב הלב.
- וְהִנֵּה, עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים קמחון - העלה עובש הדומה לגרגרי קמח, ומשמיע צליל מחיחה בשעה שחשים אותו בין שתי אצבעות כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים ירוקת הנראית כצואה, וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה.
- וָאֶחֱזֶה, אָנֹכִי - אָשִׁית לִבִּי, רָאִיתִי? - לָקַחְתִּי מוּסָר!
דברי העצלן וסופו
- "מְעַט שֵׁנוֹת! מְעַט תְּנוּמוֹת! מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב!"
- וּבָא מִתְהַלֵּךְ אפילו לא צריך להתאמץ ולרוץ רֵישֶׁךָ רש - עוני, ודומה לירושה - שהיא תפיסת הרכוש בידי אחר, וּמַחְסֹרֶיךָ - כְּאִישׁ מָגֵן.
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה" היתה בעבר הסיסמה של המוסד. כיום סיסמתו השתנתה וגם היא מספר משלי (ביאור:משלי יא - מעומד): "בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ".