ביאור:משלי כ - מעומד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
המשך העצל והלץ
עריכה- לֵץ - הַיַּין לועג ומתלוצץ היין על האדם השותה (מקור המילה 'לץ' מצליל צקצוק הצחוק הקדום)! הֹמֶה משמיע המיה כקולות היונים, מרעיש ומבלבל - שֵׁכָר כל משקה משכר! וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ חושב עליו כמשוגע, כלומר מתאווה לו. ואולי משחק מלים עם שגיאה? - לֹא יֶחְכָּם.
- נַהַם כַּכְּפִיר השיכור משמיע קולות גבורה - כמו אריה! אֵימַת מֶלֶךְ השיכור חושב שפוחדים ממנו כמו מפני המלך (כלומר מרגיש חשיבות שווא)! - מִתְעַבְּרוֹ הנכנס במריבה ומתווכח עם השיכור, או הבא במגע קרוב עמו. (האותיות רב וגבר קשורים במריבות התגברות ובחירת האדון המנצח)? - חוֹטֵא נַפְשׁוֹ מסכן את חייו.
- כָּבוֹד לָאִישׁ שֶׁבֶת מֵרִיב לשבות - כלומר להתרחק ממריבה, או להפסיק את המריבה, וְכָל אֱוִיל יִתְגַּלָּע יכנס אל הגועל - יחפש את המריבה, או: יתלכלך במהלכה.
- מֵחֹרֶף משעת החורף - עָצֵל לֹא יַחֲרֹשׁ החריש הקדום היה חלק מתהליך הזריעה, ישָׁאַל וְשָׁאַל - לפי מסורת הקריאה, כלומר יבקש ויחפש תבואה בשדהו בַּקָּצִיר – וָאָיִן.
- מַיִם עֲמֻקִּים כמו מי באר שיש לחפור לעומק על מנת להגיע אליהם, עֵצָה - בְלֶב אִישׁ כלומר הרעיון נמצא כבר במוח, אבל לא "מעלים" אותו לרמת התודעה, אלא אם, וְאִישׁ תְּבוּנָה ואדם המתבונן, או המבין - כלומר מצליח לראות לעומק יִדְלֶנָּה יוציא אותה לפועל, כמו דליית מים בדלי (נקרא כך על שם צליל הדלף של המים, ובאנגלית: דריפ).
- רָב רבים ומצויים הם אָדָם האנשים יִקְרָא אִישׁ חַסְדּוֹ העוזרים לאחרים, וְאִישׁ אבל איש אֱמוּנִים נאמן, ישר, שאינו משקר - מִי יִמְצָא?
- מִתְהַלֵּךְ מתנהג, מלשון הליכה בדרכים בְּתֻמּוֹ בלי לחפש דרכים עקלקלות (אך גם ללא מאמץ מיוחד) צַדִּיק האדם הפועל לפי הצדק, אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו הלומדים ממעשיו והולכים בדרכיו!
- מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין יושב לנהל את המשפט (ונוהג עדיין בארצות ערב, בשבטי אפריקה ובמקומות נוספים), מְזָרֶה מפזר לכל הרוחות בְעֵינָיו בעצם העובדה שהוא משגיח בעצמו כָּל רָע:
- מִי יֹאמַר כשהמלך משגיח בעצמו, מי מעז לומר (ולשקר): זִכִּיתִי לִבִּי! טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי?
משלי 'גם' - מבט שני על המציאות (או: לא כפי שנראה ממבט ראשון)
עריכה- אֶבֶן וָאֶבֶן יחידות משקל לא שוות? אֵיפָה וְאֵיפָה יחידות נפח לא שוות? - תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם שְׁנֵיהֶם!
- גַּם בְּמַעֲלָלָיו בנוסף למראהו החיצוני, גם בתעלוליו ומשחקיו הילדותיים יִתְנַכֶּר נָעַר הילד נעשה שונה וניכר מילדים אחרים, ומהתבוננות במשחקיו ניתן להכיר - אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ.
- אֹזֶן שֹׁמַעַת? וְעַיִן רֹאָה? - יְהוָה עָשָׂה גַם שְׁנֵיהֶם!
- אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה - פֶּן תִּוָּרֵשׁ תהיה רש, עני! פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם תהיה ערני (ותעבוד) ותמיד תהיה שבע (לחם הוא מאכל הקיים גם במהלך החורף).
- 'רַע! רַע!' יֹאמַר הַקּוֹנֶה בשוק, וְאֹזֵל לוֹ כשמורידים את המחיר (אוזל כמו נזילת מים כלפי מטה ומכאן המילים זלזול וזול. ובארמית אזל הוא הלך - אָז יִתְהַלָּל הוא יכול סוף סוף להלל את הסחורה (מלשון קריאות 'לולולו' הנקראים בימינו הוללות או 'יללות שמחה').
- יֵשׁ זָהָב גם היות לך זהב (יקר המציאות) וְרָב פְּנִינִים ופנינים רבים (גם הם יקרים), וּכְלִי ובכל זאת, בגד (או כלי) יְקָר קשה למצוא, ומשמעותו: חשוב יותר, ובעל ערך - שִׂפְתֵי דָעַת כלומר, הדעת חשובה ויקרה מכל.
- לְקַח בִּגְדוֹ! כך יגידו לאדם - כִּי עָרַב זָר חתם על ערבות ללווה שאינו מכיר, וּבְעַד וכך גם יגידו על מי שערב לטובת נכרים נָכְרִיָּה - לפי מסורת הקריאה. אישה זרה ששבתה אותו בטכסיסיה. ובהקשר לכתוב קודם, מדובר בסופו של המזלזל בחכמה חַבְלֵהוּ שימו את רכושו למשכון (אצל הנכריה, או: תמורת ההבטחות שלו לנכריה)!
- עָרֵב טעים לָאִישׁ - לֶחֶם שָׁקֶר שהושג במרמה, וְאַחַר אולם אחר כך כשיפסיק להדחיק את משמעות מעשיו - יִמָּלֵא פִיהוּ חָצָץ הוא יחוש כמו מי שמילא את פיו באבנים ואוכל אותם.
- מַחֲשָׁבוֹת תוכניות שהאדם מתכנן בליבו בְּעֵצָה בעזרת תכנון מוקדם תִכּוֹן תעמוד, מלשון כינון - תהיה יציבה. ובארמית: תתקיים, וּבְתַחְבֻּלוֹת דרכים נפתלות (כמו חבל עשוי מפתילים הנכנסים זה בזה. ומשמעותו: תכניות מחוכמות והטעיות עֲשֵׂה מִלְחָמָה כלומר: אין ברירה וצריך להשתמש בתחבולות בשעת במלחמה, אבל בדרך כלל עדיפה חשיבה ישרה ופשוטה.
- גּוֹלֶה סּוֹד - הוֹלֵךְ רָכִיל אופיו של הסוחר בשוק לגלות סודות, וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיו ולכן לדברי הפיתוי היוצאים משפתיו לֹא תִתְעָרָב אל תאמין (תערב - מלשון ערֵבים לחיך, אל תאהב אותם) ובימינו: אל תאמין לפרסומות, ביחוד לא כשהם מנסים לרגש אותך ונוגעים לך אישית.
- מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ - יִדְעַךְ נֵרו מאבד את "האור בעיניים" כלומר הופך למדוכא, באישון בֶּאֱשׁוּן - לפי מסורת הקריאה. (נקרא אישון על שם "האיש הקטן" המשתקף בעין. ומשמעות הדברים: ובאישון עיניו יהיה חֹשֶׁךְ יפסיק לראות את האור והטוב שבעולם.
- נַחֲלָה רכוש או ירושה (מבחלת) מְבֹהֶלֶת נדרשת במהירות ומתוך לחץ. כלומר: האדם מבקש ועובד תמורת נחלה ללא לאות בָּרִאשֹׁנָה בתקופת חייו הראשונה, וְאַחֲרִיתָהּ אך כשכבר יש לו אותה - לֹא תְבֹרָךְ הוא בדרך כלל שוכח ואינו מוקיר את רכושו.
- אַל תֹּאמַר 'אֲשַׁלְּמָה רָע!' הסוף (ההשלמה) יהיה רע!; קַוֵּה לַיהוָה וְיֹשַׁע לָךְ! קווה שהסוף יהיה טוב, לטובת הקב"ה, ובעזרתו גם לך.
- תּוֹעֲבַת יְהוָה - אֶבֶן וָאָבֶן כשסוחר מחזיק שני משקלות שונים כביכול הם אותו המשקל, על מנת לרמות, וּמֹאזְנֵי מִרְמָה - לֹא טוֹב!
- מֵיְהוָה מִצְעֲדֵי גָבֶר ה' מכוון את צעדי האדם ומדריכו בדרכו, וְאָדָם - מַה יָּבִין דַּרְכּוֹ? איך יתבונן וידע לאן ללכת? - כלומר: האדם אינו יודע את העתיד לו
- מוֹקֵשׁ אָדָם מלכודת לאדם יָלַע: קֹדֶש! כאשר הוא ממהר להוציא מפיו (ללעלע) את המילה "קודש" על חפצים, להקדיש ולנדור... וְאַחַר ואחר כך - נְדָרִים לְבַקֵּר לנסות ולבטל אותם, לערער על הבטחותיו. (ומכאן המילה העדכנית: 'ביקורת'.
- מְזָרֶה מפזר לכל עבר, מפרק התארגנויות של רְשָׁעִים - מֶלֶךְ חָכָם, וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אוֹפָן ומפנה אותם (שולח אותם לגלות, מלשון: פנים וכיוון. ומכאן המילה העדכנית פינוי.
- נֵר כלי מאיר, יְהוָה הוא ד' - נִשְׁמַת אָדָם בנשמת האדם, חֹפֵש חוקר היטב כָּל חַדְרֵי בָטֶן מחשבותיו ורגשותיו הפנימיים (ומחליף את הביטוי 'חדרי הלב' מלשון חצרי, במשמעות חלקי. ומקורו מצלילי הקרקור בבטן כשמשהו מטריד מאוד).
- חֶסֶד עזרה וסיוע לאחרים וֶאֱמֶת עם הקפדה על שורת הדין יִצְּרוּ ישמרו, מלשון: נצירה מֶלֶךְ, וְסָעַד ותמך - כלומר צריך אמת כדי לשמור על המלך יחד עם החסד, אך החסד לבדו הוא מה שיחזיק אותו בשלטון בַּחֶסֶד כִּסְאוֹ שלטונו.
- תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים - כֹּחָם הלוחמים הנבחרים מתפארים ביכולותיהם הגופניות, וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה אך זקנים מתפארים בשערותיהם הלבנות - כלומר: אין להם צורך יותר בכל הרברבנות החולפת, ולהיפך, כבודם מגיע מסימני החולשה והזיקנה..
- חַבֻּרוֹת סימני המכה - פֶּצַע פצע תמריק תַּמְרוּק - על פי מסורת הקריאה. תכסה (בשכבה מבריקה) בְּרָע באופן מזיק (כלומר: מוגלה מתפתחת על פצע) ובדומה:, וּמַכּוֹת - חַדְרֵי בָטֶן ובעיות בחיים, מתפתחות על פצעים נפשיים (השמורים בבטן).