פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


המשך העצל והלץעריכה

לֵץ - הַיַּין לועג ומתלוצץ היין על האדם השותה (מקור המילה 'לץ' מצליל צקצוק הצחוק הקדום)! הֹמֶה משמיע המיה כקולות היונים, מרעיש ומבלבל - שֵׁכָר כל משקה משכר! וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ חושב עליו כמשוגע, כלומר מתאווה לו. ואולי משחק מלים עם שגיאה? - לֹא יֶחְכָּם.
נַהַם כַּכְּפִיר השיכור משמיע קולות גבורה - כמו אריה! אֵימַת מֶלֶךְ השיכור חושב שפוחדים ממנו כמו מפני המלך (כלומר מרגיש חשיבות שווא)! - מִתְעַבְּרוֹ הנכנס במריבה ומתווכח עם השיכור, או הבא במגע קרוב עמו. (האותיות רב וגבר קשורים במריבות התגברות ובחירת האדון המנצח)? - חוֹטֵא נַפְשׁוֹ מסכן את חייו.
כָּבוֹד לָאִישׁ שֶׁבֶת מֵרִיב לשבות - כלומר להתרחק ממריבה, או להפסיק את המריבה, וְכָל אֱוִיל יִתְגַּלָּע יכנס אל הגועל - יחפש את המריבה, או: יתלכלך במהלכה.
מֵחֹרֶף משעת החורף - עָצֵל לֹא יַחֲרֹשׁ החריש הקדום היה חלק מתהליך הזריעה, ישָׁאַל וְשָׁאַל - לפי מסורת הקריאה, כלומר יבקש ויחפש תבואה בשדהו בַּקָּצִיר – וָאָיִן.
מַיִם עֲמֻקִּים כמו מי באר שיש לחפור לעומק על מנת להגיע אליהם, עֵצָה - בְלֶב אִישׁ כלומר הרעיון נמצא כבר במוח, אבל לא "מעלים" אותו לרמת התודעה, אלא אם, וְאִישׁ תְּבוּנָה ואדם המתבונן, או המבין - כלומר מצליח לראות לעומק יִדְלֶנָּה יוציא אותה לפועל, כמו דליית מים בדלי (נקרא כך על שם צליל הדלף של המים, ובאנגלית: דריפ).
רָב רבים ומצויים הם אָדָם האנשים יִקְרָא אִישׁ חַסְדּוֹ העוזרים לאחרים, וְאִישׁ אבל איש אֱמוּנִים נאמן, ישר, שאינו משקר - מִי יִמְצָא?
מִתְהַלֵּךְ מתנהג, מלשון הליכה בדרכים בְּתֻמּוֹ בלי לחפש דרכים עקלקלות (אך גם ללא מאמץ מיוחד) צַדִּיק האדם הפועל לפי הצדק, אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו הלומדים ממעשיו והולכים בדרכיו!
מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין יושב לנהל את המשפט (ונוהג עדיין בארצות ערב, בשבטי אפריקה ובמקומות נוספים), מְזָרֶה מפזר לכל הרוחות בְעֵינָיו בעצם העובדה שהוא משגיח בעצמו כָּל רָע:
מִי יֹאמַר כשהמלך משגיח בעצמו, מי מעז לומר (ולשקר): זִכִּיתִי לִבִּי! טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי?

משלי 'גם' - מבט שני על המציאות (או: לא כפי שנראה ממבט ראשון)עריכה

אֶבֶן וָאֶבֶן יחידות משקל לא שוות? אֵיפָה וְאֵיפָה יחידות נפח לא שוות? - תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם שְׁנֵיהֶם!
גַּם בְּמַעֲלָלָיו בנוסף למראהו החיצוני, גם בתעלוליו ומשחקיו הילדותיים יִתְנַכֶּר נָעַר הילד נעשה שונה וניכר מילדים אחרים, ומהתבוננות במשחקיו ניתן להכיר - אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ.
אֹזֶן שֹׁמַעַת? וְעַיִן רֹאָה? - יְהוָה עָשָׂה גַם שְׁנֵיהֶם!
אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה - פֶּן תִּוָּרֵשׁ תהיה רש, עני! פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם תהיה ערני (ותעבוד) ותמיד תהיה שבע (לחם הוא מאכל הקיים גם במהלך החורף).
'רַע! רַע!' יֹאמַר הַקּוֹנֶה בשוק, וְאֹזֵל לוֹ כשמורידים את המחיר (אוזל כמו נזילת מים כלפי מטה ומכאן המילים זלזול וזול. ובארמית אזל הוא הלך - אָז יִתְהַלָּל הוא יכול סוף סוף להלל את הסחורה (מלשון קריאות 'לולולו' הנקראים בימינו הוללות או 'יללות שמחה').
יֵשׁ זָהָב גם היות לך זהב (יקר המציאות) וְרָב פְּנִינִים ופנינים רבים (גם הם יקרים), וּכְלִי ובכל זאת, בגד (או כלי) יְקָר קשה למצוא, ומשמעותו: חשוב יותר, ובעל ערך - שִׂפְתֵי דָעַת כלומר, הדעת חשובה ויקרה מכל.
לְקַח בִּגְדוֹ! כך יגידו לאדם - כִּי עָרַב זָר חתם על ערבות ללווה שאינו מכיר, וּבְעַד וכך גם יגידו על מי שערב לטובת נכרים נָכְרִיָּה - לפי מסורת הקריאה. אישה זרה ששבתה אותו בטכסיסיה. ובהקשר לכתוב קודם, מדובר בסופו של המזלזל בחכמה חַבְלֵהוּ שימו את רכושו למשכון (אצל הנכריה, או: תמורת ההבטחות שלו לנכריה)!
עָרֵב טעים לָאִישׁ - לֶחֶם שָׁקֶר שהושג במרמה, וְאַחַר אולם אחר כך כשיפסיק להדחיק את משמעות מעשיו - יִמָּלֵא פִיהוּ חָצָץ הוא יחוש כמו מי שמילא את פיו באבנים ואוכל אותם.
מַחֲשָׁבוֹת תוכניות שהאדם מתכנן בליבו בְּעֵצָה בעזרת תכנון מוקדם תִכּוֹן תעמוד, מלשון כינון - תהיה יציבה. ובארמית: תתקיים, וּבְתַחְבֻּלוֹת דרכים נפתלות (כמו חבל עשוי מפתילים הנכנסים זה בזה. ומשמעותו: תכניות מחוכמות והטעיות עֲשֵׂה מִלְחָמָה כלומר: אין ברירה וצריך להשתמש בתחבולות בשעת במלחמה, אבל בדרך כלל עדיפה חשיבה ישרה ופשוטה.
גּוֹלֶה סּוֹד - הוֹלֵךְ רָכִיל אופיו של הסוחר בשוק לגלות סודות, וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיו ולכן לדברי הפיתוי היוצאים משפתיו לֹא תִתְעָרָב אל תאמין (תערב - מלשון ערֵבים לחיך, אל תאהב אותם) ובימינו: אל תאמין לפרסומות, ביחוד לא כשהם מנסים לרגש אותך ונוגעים לך אישית.
מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ - יִדְעַךְ נֵרו מאבד את "האור בעיניים" כלומר הופך למדוכא, באישון בֶּאֱשׁוּן - לפי מסורת הקריאה. (נקרא אישון על שם "האיש הקטן" המשתקף בעין. ומשמעות הדברים: ובאישון עיניו יהיה חֹשֶׁךְ יפסיק לראות את האור והטוב שבעולם.
נַחֲלָה רכוש או ירושה (מבחלת) מְבֹהֶלֶת נדרשת במהירות ומתוך לחץ. כלומר: האדם מבקש ועובד תמורת נחלה ללא לאות בָּרִאשֹׁנָה בתקופת חייו הראשונה, וְאַחֲרִיתָהּ אך כשכבר יש לו אותה - לֹא תְבֹרָךְ הוא בדרך כלל שוכח ואינו מוקיר את רכושו.
אַל תֹּאמַר 'אֲשַׁלְּמָה רָע!' הסוף (ההשלמה) יהיה רע!; קַוֵּה לַיהוָה וְיֹשַׁע לָךְ! קווה שהסוף יהיה טוב, לטובת הקב"ה, ובעזרתו גם לך.
תּוֹעֲבַת יְהוָה - אֶבֶן וָאָבֶן כשסוחר מחזיק שני משקלות שונים כביכול הם אותו המשקל, על מנת לרמות, וּמֹאזְנֵי מִרְמָה - לֹא טוֹב!
מֵיְהוָה מִצְעֲדֵי גָבֶר ה' מכוון את צעדי האדם ומדריכו בדרכו, וְאָדָם - מַה יָּבִין דַּרְכּוֹ? איך יתבונן וידע לאן ללכת? - כלומר: האדם אינו יודע את העתיד לו
מוֹקֵשׁ אָדָם מלכודת לאדם יָלַע: קֹדֶש! כאשר הוא ממהר להוציא מפיו (ללעלע) את המילה "קודש" על חפצים, להקדיש ולנדור... וְאַחַר ואחר כך - נְדָרִים לְבַקֵּר לנסות ולבטל אותם, לערער על הבטחותיו. (ומכאן המילה העדכנית: 'ביקורת'.
מְזָרֶה מפזר לכל עבר, מפרק התארגנויות של רְשָׁעִים - מֶלֶךְ חָכָם, וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אוֹפָן ומפנה אותם (שולח אותם לגלות, מלשון: פנים וכיוון. ומכאן המילה העדכנית פינוי.
נֵר כלי מאיר, יְהוָה הוא ד' - נִשְׁמַת אָדָם בנשמת האדם, חֹפֵש חוקר היטב כָּל חַדְרֵי בָטֶן מחשבותיו ורגשותיו הפנימיים (ומחליף את הביטוי 'חדרי הלב' מלשון חצרי, במשמעות חלקי. ומקורו מצלילי הקרקור בבטן כשמשהו מטריד מאוד).
חֶסֶד עזרה וסיוע לאחרים וֶאֱמֶת עם הקפדה על שורת הדין יִצְּרוּ ישמרו, מלשון: נצירה מֶלֶךְ, וְסָעַד ותמך - כלומר צריך אמת כדי לשמור על המלך יחד עם החסד, אך החסד לבדו הוא מה שיחזיק אותו בשלטון בַּחֶסֶד כִּסְאוֹ שלטונו.
תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים - כֹּחָם הלוחמים הנבחרים מתפארים ביכולותיהם הגופניות, וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה אך זקנים מתפארים בשערותיהם הלבנות - כלומר: אין להם צורך יותר בכל הרברבנות החולפת, ולהיפך, כבודם מגיע מסימני החולשה והזיקנה..
חַבֻּרוֹת סימני המכה - פֶּצַע פצע תמריק תַּמְרוּק - על פי מסורת הקריאה. תכסה (בשכבה מבריקה) בְּרָע באופן מזיק (כלומר: מוגלה מתפתחת על פצע) ובדומה:, וּמַכּוֹת - חַדְרֵי בָטֶן ובעיות בחיים, מתפתחות על פצעים נפשיים (השמורים בבטן).