ויקיטקסט

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תענית/פרק שני

< ביאור:ירושלמי מאיר | מסכת תענית

פרק שני – סדר תעניות

עריכה

ירושלמי תענית, פרק ב, הלכה א

עריכה

מתני’: סדר תעניות כיצד? ב_אמוציאין את התיבה לרחובה של עיר, ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה, ובראש הנשיא ובראש אב בית דין. וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו. הזקן שבהן ב_באומר לפניהם דברי כיבושין. אחינו, לא נאמר באנשי נינוה וירא אלהים את שקם ואת תעניתם, אלא (יונה ג', י') וירא אלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה. ובקבלה מהו אומר? (יואל ב', י"ג) וקרעו לבבכם ואל בגדיכם, ושובו אל ה' אלהיכם:

גמ’: אמר רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°. ולמה יוצאין לרחובה של עיר? לומר אם נתחיבנו גלות חשבינו כאילו גולים אנו לפניך, שהגלות מכפרת. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר , לפי שנתפללו בצינעה ולא נענו, לפיכך יצאו לחוץ ויתפרסמו. אמר רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°, ולמה מוציאין את התיבה לרחובה של עיר? לומר, כלי אחד של חמדה שהיה לנו, גרמו עונותינו שיתבזה ויצא לרחוב. תנן, ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה. מאי טעמא? אמר רבי חונה רבה דציפורין רבי חונה רבה דציפורין°, אבותינו חיפו אותו זהב, ואנו חיפינו אותו אפר. אמר רבי יעקב דרומיא רבי יעקב דרומיא°

-----------------------------------דף ח

עריכה
ירושלמי מאיר תענית ח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד א] ולמה תוקעין בקרנים של בהמה שופרות? לומר, חשבינו כאילו גועים כבהמה לפניך. אמר רבי לוי רבי לוי°, ולמה יוצאין בין הקברות? לומר אם נתחיבנו מיתה, חשבינו כאילו מתים לפניך, שהמיתה מכפרת. אמר רבי תנחומה רבי תנחומה°, וכולהן בה כל מה שמנינו נמצא ביציאה לבית הקברות. אם מיתה אנו חייבין, הרי מתים. אם נתחיבנו גלות, הרי גולים. אם נתחיבנו רעבון, הרי רעבים: תנן, ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה. על שם (תהלים צ"א, ט"ו) עמו אנכי בצרה. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. כל זמן דהוינא חמי לון עבדין כן כל פעם שהייתי רואה שעושים כך, הוה גופי רעד. ביומוי דרבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, הוון שבקין ארונא ועללין לון היו מניחים את הארון והיו נכנסים לביתם עד זמן התפילה. אמר להם רבי זעירה רבי זעירא°, לא נכון לעשות כן להשאיר את הארון לבד. לא כן תני, לא היו מתחלפין עליה כל היום שלא יראה כטורח, אלא אחד היה יושב ומשמר כל היום. וכל שכן שלא ישאירו את הארון ללא שומר. ולמה שמים אפר ? רבי יודן בי רבי מנשה רבי יודן בי רבי מנשה° ורבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°, חד אמר, כדי להזכיר זכותו של אברהם. וחורנה אמר, כדי להזכיר זכותו של יצחק. מאן דאמר כדי להזכיר זכותו של אברהם, יכול לתת בין עפר בין אפר. על שם (בראשית וירא יח כז) ואנכי עפר ואפר. מאן דאמר כדי להזכיר זכותו של יצחק, ובלבד אפר. רואין אפרו של יצחק כאילו צבור על גבי המזבח. רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° , כד הוה נפק לתעניתא כשהיה יוצא לתענית. הוה אמר קומיהן, אחינן, כל מאן דלא מטא שמשא לגביה כל מי שהשמש עם האפר לא הגיעה אליו, יסב עפר ויתן גו רישיה שאפשר לשים גם עפר. תנן, ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה, ובראש הנשיא, למה הנשיא לא שם אפר בעצמו? אמר רבי תחליפא קיסריא רבי תחליפא קיסריא°, כדי לפרסמו, שלא דומה המתבזה מעצמו למתבזה מאחר. כתיב (יואל ב', ט"ז) יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה. יצא חתן מחדרו, זה ארון. וכלה מחפתה, זה התורה. דבר אחר, יצא חתן מחדרו, זה הנשיא. וכלה מחפתה, זה אב בית דין. רבי חלבו רבי חלבו° אמר לרבי יודן נשייא רבי יהודה נשיאה°, פוק עימן וצערן עבר, צא עימנו והצער יעבור שהתענית תתקבל. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, הדא אמרה, אילין תענייתא דאנן עבדין, לית אינון תעניין. למה דלית נשייא עמן. כתוב אחד אומר בפר העלם דבר של ציבור (ויקרא אחרי מות טז ב) את פני הפרכת ולא נאמר קדש. וכתוב אחד אומר בפר כהן משיח (ויקרא ויקרא ד ו) את פני פרכת הקדש. רבי אחא רב אחא° אמר, איתפלגון רבי אבהו רבי אבהו° ורבנן. חד אמר, חטא הנשיא, הגדולה במקומה. חטא הציבור, אין הגדולה במקומה שהשכינה מסתלקת מישראל. וחורנא אמר אחד זה ואחד זה אין הגדולה במקומה. לפיכך שורפים את הפרים מחוץ למחנה, לפי שחטאו הלמד הציבור או המלמד כהן משיח. לפיכך יצאו לחוץ ויפרסמו ויתבזו שבשניהם אין הגדולה במקומה. על שם (ויקרא ויקרא ד כא) והוציא את הפר אל מחוץ למחנה. תני חזקיה חזקיה בן רבי חייא°, בכהן משיח נאמר פרכת הקדש ובהעלם דבר של ציבור נאמר פרכת. רמז, כל מקום שיש כהן משיח שנמשח בשמן המשחה יש ארון וזה היה בבית ראשון. וכל מקום שאין משיח, אין ארון זה היה בבית שני. ואתייא כיי דאמר רבי שמואל בר ינא רבי שמואל בר ינא° בשם רבי אחא רב אחא°. חמשה דברים היה המקדש האחרון חסר מן הראשון, ואלו הן. אש, וארון, ואורים ותומים, ושמן המשחה, ורוח הקודש. על שם (חגי א', ח') וארצה בו ואכבדה, ואכבד כתיב חסר ה"א. אלו חמשה דברים שהיה המקדש האחרון חסר מן הראשון. דלמא את זה מספרים רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא° ורבי תנחום בר עילאי רבי תנחום בר עילאי° ורבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)°, נפקוי לתעניתא. דרש רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא° כתיב (איכה ג', מ"א) נשא לבבנו אל כפים. ואיפשר כן? וכי אית בר נש דנסב ליביה ויהיב גו ידיה? אלא מהו נשא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד ב] נשוי ליבינן לכף ידינן נעשה בידינו מה שהתכוונו בלבנו, שלא די שנחזור בלב אלא נחזיר את מה שגזלנו ואחר כך נישא תפילה אל אל בשמים. כך, אם יהיו השרץ בידו של אדם. ב_גאפילו טובל במי שילוח או במי בראשית, אין לו טהרה עולמית. השליכו מידו, מיד טהר. דרש רבי תנחום בר עילאי רבי תנחום בר עילאי° כתיב (דברי הימים ב יב ו ז) ויכנעו שרי ישראל והמלך ויאמרו צדיק ה'. ובראות ה' כי נכנעו, היה דבר ה' אל שמעיה לאמר. לא אשחיתם. נתענו צמו אין כתיב כאן. אלא נכנעו, לא אשחיתם. דרש רבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)° כתיב (צפניה ב', א') התקוששו וקושו, נתקושש גרמן נתקן עצמנו עד דלא נקושש חורנין. אני אומר את זה בגין דאית הכא בין החכמים, בני נש דאמרון עלי לישן ביש גבי רבי יוחנן רבי יוחנן°. ואני רוצה שהם יחזרו בהם לא רק ביני לבינם אלא לפני כל עמא לדינה. אמרין הוה תמן רבי חייה רבי חייא רבה° ורבי איסי רבי איסי° ורבי אימי רבי אמי°, וקמון ואזלון לון, שלא לראות בבשתם של אותם אנשים. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, שלשה דברים מבטלין את הגזירה קשה, ואלו הן. תפלה וצדקה ותשובה. ושלשתן נרמזו בפסוק אחד דכתיב (דברי הימים ב ז', י"ד) ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם, ויתפללו ויבקשו פני וישבו מדרכיהם הרעים. ויתפללו, זו תפלה. ויבקשו פני, זו צדקה כמה דאת אמר (תהלים י"ז, ט"ו) אני בצדק אחזה פניך (דברי הימים ב ז', י"ד) וישבו מדרכיהם הרעים, זו תשובה. אם עשו כן מה כתיב תמן? (דברי הימים ב ז', י"ד) ואני אשמע השמים ואסלח לחטאתם, וארפא את ארצם. רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° דרש הדא דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, כל שעה כל פעם בתעניתא. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° סוף שתא כשתא כל השנה נגזר על פי ההתנהגות בתחילתה כמו שאומרים האנשים מן עפר קיטא, לסיתוא בקיץ אוגרים לחורף. נפח צפונה כבר כשמתחילה לנשוב רוח קרה, יצף לבניך חזק את הבנין לקראת החורף. כך בתחילת השנה צריך לתקן את עצמנו כדי שנתברך כל השנה. כל שנה שאין מתריעין עליה בראשונה, שלא תקעו בראש השנה ולא התעוררו לתשובה, סוף שמתריעין עליה בסופה שיצטרכו לתקוע להתריעה על הצרות. כל שאינה חסה על פירות חבירתה, סוף שהיא מאבדת פירותיה. כך אם לא נתקן את מה שקלקלנו בשנה שעברה אף השנה נקלקל אמר רבי אחא רב אחא°, אם לא משגיחין על היין בתחילת עשיתו רוב היין מחמיץ. אית הוה סבין בציפורין היו זקנים בציפורי, כד הוות רביעתא קדמייתא ברביעה ראשונה, הוה מריחין בעפרא, וידעין מימור כמה מימי שתא. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° כתיב (ישעיהו נח ה) הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו? אין זה צום שאני חפץ בו. ואי זהו צום שאני חפץ בו? כדכתיב (ישעיהו ו ז) הלא זה צום אבחרהו. פתח חרצבות רשע, התר אגדות מוטה וגו' הלא פרוש לרעב לחמך, ועניים מרודים תביא בית. מה כתיב בתריה? אז תקרא וה' יענה וגו'. אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, כתיב (בראשית בראשית ב ו) ואד יעלה מן הארץ. עלה שבר אד מלשון שבר דכתיב כי קרוב יום אידם מלמטן כשישברו ליבם ויחזרו בתשובה מיד הגשמים יורדין. אמר רבי ברכיה רבי ברכיה° כתיב (דברים ל"ב, ב') יערף כמטר לקחי. כפו עורפן לתשובה, מיד הגשמים יורדין. רבי ברכיה רבי ברכיה° עבד תלת עשרה תעניין, ולא נחת מיטרא, ובסופה אתא גוביי. עאל ואמר קומיהון, אחינן חמון מה דאנן עבדין ראו את מעשנו. לא דא היא לא על מעשים כמו שלנו דנבייא מקנתר לן (מיכה ז ג, ד) על הרע כפים להיטיב השר שואל איכן הוא והשופט בשילום והגדול דובר הוות נפשו הוא ויעבתוה. טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם. על הרע כפים להיטיב. מריעין גוזלים זה לזה בכפים ומבקשין טובה מהקדוש ברוך הוא. השר שואל, איכן הוא השוחד ליקח. והשופט בשילום, שאומר שלם לי ואשלם לך שאטה את המשפט לטובתך. והגדול דובר הוות נפשו. הוא ויעבתוה, עבדוה לעבירה עביא, עבדוה קליעה דחובין שעשו את הרע כחבל עבות שקשה לקורעו. ומן פסק לה מי יצליח לנתק את הרע? הרי (מיכה ז', ד') טובם כחדק. טבא דבהון כאילין חידקיא הטובים שבהם כקוצים. ישר ממסוכה. ישרא דבהון כאילין סוכייא ישרים שבהם כמו ברקנים יום מצפיך פקודתך באה. יום שציפינו לרווחה, בא עלינו גוביי. עתה תהיה מבוכתם. מה יכול להצילם? מן גוא דאינון בכיין. ובכון ובכון, ונחת מיטרא. אמר רבן שמעון בן לקיש רבן שמעון בן לקיש°, תשובה של רמיות עשו אנשי נינוה. מה עשו? אמר רבי חונה רב הונא° בשם °רבי שמעון בן חלפותא רבי שמעון בן חלפותא, העמידו עגלים מבפנים, ואימותיהם מבחוץ. סייחים מבפנים, ואימותיהם מבחוץ. והוון אילין געיי מן הכא ואילין געיי מן הכא. אמרין, אין לית מתרחם עלינן, לית אנן מרחמין עליהון. הדא הוא דכתיב (יואל א', י"ח) מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר וגו'. אמר רבי אחא רב אחא°

-----------------------------------דף ט

עריכה
ירושלמי מאיר תענית ט


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ט עמוד א] בערביא עבדין כן כתיב (יונה ג', ח') ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה מהו בחזקה? אמר °רבי שמעון בן חלפותא רבי שמעון בן חלפותא, תמיד חציפא נצח לכשירא חצוף מנצח את הכשר, כל שכן לטובתו של עולם. כביכול חוצפה מועילה אפילו לבטל גזרות שמים. כתיב (יונה ג', ח') וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, מה שהיה בכף ידיהם החזירו. מה שהיה בשידה תיבה ומגדל לא החזירו. כתיב (יואל ב', י"ג) וקרעו לבבכם ואל בגדיכם, ושובו אל ה' אלהיכם, כי חנון ורחום הוא. אמר רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. אם קרעתם לבבכם בתשובה, אין אתם קורעין בגדיכם, לא על בניכם ולא על בנותיכם, אלא על ה' אלהיכם. למה? כי חנון ורחום הוא, ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° . ארך אף אין כתיב כאן. אלא ארך אפים, מאריך רוחו עם הצדיקים ולא נותן שכרם מיד. ומאריך רוחו עם הרשעים שלא מענישם מיד. רבי אחא רב אחא° ורבי תנחום בי רבי חייה רבי תנחום בי רבי חייה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ארך אף אין כתיב כאן, אלא ארך אפים. מאריך רוחו עד שלא יגבה. וגם כשמתחיל לגבות, מאריך רוחו וגובה מעט מעט. אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, מאן דאמר דרחמנא וותרן, יתוותרון בני מעוי. אלא מאריך רוחיה וגבי דידיה. אמר רבי לוי רבי לוי°, מהו ארך אפים? רחיק רגיז. משל למלך שהיו לו שני ליגיונות קשים. אמר המלך. אם דרים הן עמי במדינה, עכשיו בני המדינה מכעיסין אותי והן עומדין והורגים אותן. אלא הריני משלחן לדרך רחוקה. שאם הכעיסו אותי בני המדינה. עד שאני משלח אחריהם, בני המדינה מפייסים אותי ואני מקבל פיוסן. כך אמר הקדוש ברוך הוא. אף וחמה מלאכי חבלה הן. הרי אני משלחן לדרך רחוקה. שאם מכעיסין אותי ישראל, עד שאני משלח אצלן ומביאן, ישראל עושין תשובה ואני מקבל תשובתם, הדא הוא דכתיב (ישעיהו יג ה) באים מארץ מרחק מקצה השמים וגו'. אמר °רבי יצחק רבי יצחק. ולא עוד, אלא שנעל בפניהן של האף והחימה. הדא הוא דכתיב (ירמיהונ כה) פתח ה' את אוצרו ויוצא את כלי זעמו. עד דו פתח, עד דו טרד, רחמוי קריבין. תני בשם °רבי מאיר רבי מאיר כתיב (ישעיהו כו כא) כי הנה ה' יצא ממקומו. יוצא לו ממדה למדה, יוצא לו ממדת הדין למדת רחמים על ישראל. כתיב (במדבר בלק כג יט) לא איש אל ויכזב. רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° ורבנן. רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° אמר, הקדוש ברוך הוא אומר לעשות טובה, לא איש אל ויכזב. אומר לעשות רעה, ההוא אמר ולא יעשה, ודבר ולא יקימנה. ורבנן אמרי, לא איש הוא משה שעשה דבריו של אל כאילו אינן? דכתיב (שמות כי תשא לב יא) למה ה' יחרה אפך בעמך. (במדבר בלק כג יט) ובן אדם ויתנחם. לא בן עמרם הוא שעשה לאל שיתנחם? דכתיב (שמות כי תשא לב יד) וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו. אמר רבי אבהו רבי אבהו°מאי דכתיב לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם? אם יאמר לך אדם אל אני כמו שעשה אותו האיש, מכזב הוא. אם בן אדם אמר אני כעליון סופו לתהות בו. אם אמר שאני עולה לשמים, ההוא אמר ולא יקימנה. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רב רב (אמורא)° אין תענית עכשיו. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, הדא אמרה אילין תענייתא דאנן עבדין לית אילין תעניות? אמר לו, כן אמר רב רב (אמורא)° כל תענית שאינה נעשית כתיקנה, עליה הכתוב אומר (ירמיהו יב ח) נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה. וכיוון שאין הנשיא מצטרף עימנו אין התענית כתקנה

ירושלמי תענית, פרק ב, הלכה ב

עריכה

מתני’: ב_דעמדו בתפילה, מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ויש לו בנים וביתו ריקן, כדי שיהא לבו שלם בתפלה. ב_הואומר לפניהן עשרים וארבע ברכות. שמונה עשרה שבכל יום, ומוסיף עליהן עוד שש, ב_וואלו הן. זכרונות, ושופרות (תהלים ק"כ, א') אל ה' בצרתה לי (תהלים קכ"א, א') אשא עיני אל ההרים (תהלים ק"ל, א') ממעמקים קראתיך ה' (תהלים ק"ב, א') תפלה לעני כי יעטף:

גמ’: תנן, עמדו בתפילה, מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ויש לו בנים וביתו ריקן. תני, ב_זושפל ברך, ונוח תשחורת, ורגיל בחכמה, ורגיל באגדה, ויש לו בית ושדה שזקוק לגשם. תנינן ב_חוביתו ריקן ואת אמר הכין שיש לו שדה? אלא אימא יש לו בנים ובנות. אם אין להן אדם כזה שיש בו כל המידות הללו, מעבירין כל מה שירצו. ולמה שמנה עשרה אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. כנגד שמונה עשרה מזמורים שכתוב מראשו של תילים עד (תהלים כ', ב') יענך ה' ביום צרה. אם יאמר לך אדם והא תשע עשרה פרקים הן? אמור לו (תהלים ב', א') למה רגשו גוים, לית הוא מינהון. כי אשרי ולמה רגשו גוים זה פרק אחד. ויענך נאמר אחרי שמונה עשרה פרקים. מכאן אמרו, המתפלל ולא נענה צריך תענית. אמר רבי מנא רבי מנא°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ט עמוד ב] כתיב יענך ה’. מכאן לתלמיד חכם שצריך לומר לרבו, תשמע תפילתך. רבי סימון רבי שמעון בן פזי° אמר, כנגד י”ח חוליות שבשדרה. שבשעה שאדם עומד ומתפלל, ב_טצריך לשוח בכולן. מה טעמא? דכתיב (תהלים ל"ה, י') כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך. רבי לוי רבי לוי° אמר, כנגד י"ח אזכרות שכתוב (תהלים כ"ט, א') בהבו לה' בני אלים. אמר רבי הונה רבי הונה°. אם יאמר לך אדם והא תשעה עשרה ברכות אינון? אמור לו, של מינים קבעוה חכמים ביבנה. התיב רבי אלעזר ברבי יוסי רבי אלעזר ברבי יוסי° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. והא כתיב (תהלים כ"ט, ג') אל הכבוד הרעים. ואף הוא שם קדוש. ולמה לא תקנו ברכה כנגדו? אמר לו. והתני, כולל של מינים ושל פושעים במכניע זדים. ושל זקנים ושל גרים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. נמצא שבתחילה היו רק שבעה עשר, ולכן צרפו את ברכת למינים. ואחר כך חלקו את של דוד ובונה ירושלים. אית לך מספקא לכל חדא וחדא מנהון כל הזכרה שאינה נהגת ככתבה ברכה. וכנגד אל הכבוד שהוא הזכרה שנהגת תקנו ברכת למינים. רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° אמר בשם רבי פנחס רבי פינחס°. כנגד י"ח פעמים שאבות כתובים יחד בתורה. אברהם יצחק יעקב. אם יאמר לך אדם הא י"ט הם? אמור לו (בראשית ויצא כח יג) והנה ה' נצב עליו, לית הוא מינהון. שהרי לא מוזכר שם יעקב בפירוש. אם יאמר לך אדם אם כך הא י"ז הם? אמור לו (בראשית ויחי מח טז) ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק מינהון. שאף ששמו של יעקב לא מוזכר. כיוון שיעקב אומר, ויקרא בהם שמי, כאילו כתוב יעקב. רבי שמואל בר נחמני רבי שמואל בר נחמני° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. כנגד שמנה עשר ציווין שכתוב בפרשה שניה של משכן שהיא פרשת פקודי. אמר רבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא°. ובלבד מן (שמות פקודי לח כג) ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן, עד סופיה דסיפרא. שבע של שבת מניין? אמר °רבי יצחק רבי יצחק. כנגד שבעה קולות שכתוב בהבו לה' בני אלים. רבי יודן ענתונדריא רבי יודן ענתונדריא° אמר, כנגד שבעה אזכרות שכתוב (תהלים צ"ב, א') במזמור שיר ליום השבת. תשע של ראש השנה מניין? אמר רבי אבא קרטיגנא רבי אבא קרטיגנא° כנגד תשע אזכרות שכתוב בפרשת חנה. וכתיב בסופה (שמואל א ב י) ה' ידין אפסי ארץ. כ"ד של תעניות מניין? רבי חלבו רבי חלבו° ורבי שמואל בר רב נחמן רבי שמואל בר רב נחמן° תריהון אמרין. כנגד עשרים וארבע פעמים שכתוב בפרשה של שלמה רינה ותפילה ותחינה. רבי זעירא רבי זעירא° אמר בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°. ב_י יחיד בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע. היכן הוא אומרה? בין גואל ישראל לרופא חולים. ומה הוא אומר? ב_יאענינו ה' ענינו בעת ובעונה הזאת, כי בצרה גדולה אנחנו. אל תסתיר פניך ממנו, ואל תתעלם מתחינתינו. כי אתה ה' אל חנון ורחום עונה בעת צרה, פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה. שנאמר (תהלים ק"ז, כ') ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יוציאם. ברוך אתה ה' העונה בעת צרה. רבי ינאי רבי ינאי° אמר בשם רבי ישמעאל רבי ישמעאל° שאמר בשם בית רבי ינאי רבי ינאי°, בשומע תפלה: אמר רבי יונה רבי יונה° בשם רב רב (אמורא)° אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית, צריך להזכיר מעין המאורע. היכן הוא אומרה? אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב הונא רב הונא° אומרה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

5 ב_ה מיי' פ"ד מהל' תעניות הלכה ג', מיי' פ"ד מהל' תעניות הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ט סעיף א':

6 ב_ו מיי' פ"ד מהל' תעניות הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ט סעיף ב':

7 ב_ז מיי' פ"ד מהל' תעניות הלכה ה', טור או"ח סי' תקעט:

8 ב_ח מיי' פ"ד מהל' תעניות הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ט סעיף א':

9 ב_ט מיי' פ"ד מהל' תעניות הלכה ד', מיי' פ"ח מהל' תפילה הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ט סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' נ"ג סעיף ד':



[ע"ב]

10 ב_י מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' קי"ג סעיף ד':

11 ב_יא מיי' פ"א מהל' תעניות הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' תקס"ה סעיף א':

12 ב_יב מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה י"ד:


-----------------------------------דף י

עריכה
ירושלמי מאיר תענית י


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף י עמוד א] בכל התפילות כלילי שבת וכיומו שמזכירים שבת בכל התפילות ומתחילים מהלילה. אמר רבי מנא רבי מנא°. לא הוה בדיק לי לא היה ברור לי אין כהדא דרבי ירמיה רבי ירמיה° שאומרה בין גואל לרופא. אין כהדא דרבי ינאי רבי ינאי° בשם רבי ישמעאל רבי ישמעאל° שאומרה בשומע תפילה. סלקית לסידרה נכנסתי לשיעור בישיבה, ושמעית דאמר רב חונה רב הונא° בשם רב רב (אמורא)° אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית, צריך להזכיר מעין המאורע. והתיב רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. והא מתניתא פליגא. דתניא, בכל יום אדם מתפלל י"ח במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים ובמוצאי תענית ציבור. מן מה דאמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° מתניתא פליגא. משמע שבתענית ציבור אומר י”ט ברכות, הוי כן שאומרה ברכה לעצמה בין גואל ישראל לרופא חולים. אמר רבי אחא בר יצחק רבי אחא בר יצחק° בשם רבי חונה רובה דציפורין רבי חונה רובה דציפורין°. יחיד בט' באב צריך להזכיר מעין המאורע. מה הוא אומר? ב_יברחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים. עלינו ועל עמך ישראל ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך. ועל העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה הנתונה ביד זרים. הרמוסה ביד עריצים, ויירשוה לגיונות ויחללוה עובדי פסילים. ולישראל עמך נתת נחלה ולזרע ישורון ירושה הורשתה. כי באש היצתה, ובאש אתה עתיד לבנותה. כאמור (זכריה ב', ט') ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב, ולכבוד אהיה בתוכה. רבי אבדימא דציפורין רבי אבדימא דציפורין° בעי קומי רבי מנא רבי מנא°. היכן אומרה? אמר לו, ועדיין אין אתה יודע לזו? כל דבר שהוא להבא, אומרה בעבודה. וכל דבר שהוא לשעבר, אומרה בהודאה. ומתניתא אמרה כן דתנן. ונותן הודאה לשעבר, וצועק לעתיד לבא: תנן, °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה אמר מעין שמונה עשרה. איזהו מעין שמונה עשרה? רב רב (אמורא)° אמר שמקצר ואומר רק סוף כל ברכה וברכה. ושמואל שמואל (אמורא)° אמר ברכה אמצעית אומר בה ב_יגראש כל ברכה וברכה וחותם שומע תפלה. אית תניי תני, שבע מעין י"ח. ואית תניי תני, י"ח מעין י"ח. מאן דאמר שבע מעין י"ח, מסייע לשמואל שמואל (אמורא)°. ומאן דאמר י"ח מעין י"ח, מסייע ל רב רב (אמורא)°. רבי זעירא רבי זעירא° שלח לרבי נחום רבי נחום° כד הוה גבי רבי ינאי בי רבי ישמעאל רבי ינאי בי רבי ישמעאל° . אמר לו, איזהו שבע מעין י"ח דשמואל שמואל (אמורא)°? אמר לו. הביננו, רצה תשובתנו, סלח לנו, גואלנו, רפא חליינו, ברך שנותינו. אמר רבי חגי רבי חגי (אמורא)°. אם היו בחורף שצריכים לבקש על הגשמים, אומרים גשמי ברכה. אם היה קיץ שצריכים לבקש על הטללים, אומרים בטללי ברכה, כי מפוזרים אתה מקבץ, ותועין עליך לשפוט, ועל הרשעים תשית ידך, וישמחו כל חוסי בך בבנין עירך, ובחידוש בית מקדשך, ובצמח דוד עבדך. כי טרם נקרא אתה תענה. כאמור (ישעיהו ס"ה, כ"ד) והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע, ברוך אתה ה' שומע תפילה. ואומר ג' ברכות ראשונות וג' ברכות אחרונות. ואומר אחר התפילה (תהילים כח ו) ברוך ה' כי שמע קול תחנוני.

ירושלמי תענית, פרק ב, הלכה ג

עריכה

מתני’: °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות, אלא אומר תחתיהם (מלכים א ח', ל"ז) רעב כי יהיה בארץ, דבר כי יהיה וגו' (ירמיהו י"ד, א') אשר היה דבר ה' אל ירמיהו על דברי הבצרות, ואומר חותמיהם:

גמ’: אמר רבי יודן רבי יודן°. מטבע קצר פותח בהן בברוך, ואינו חותם בהן בברוך. מטבע ארוך פותח בהן בברוך, וחותם בברוך. כל הברכות אחר חיתומיהן, ואין אומרים ברכה פסוק. התיב רבי יצחק ברבי אלעזר רבי יצחק ברבי אלעזר° קומוי רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. מכיון דתימר כל הברכות אחר חיתומיהן, כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה אם חתם נכון יצא. אז למה אין אומרין ברכה פסוק? במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה? אמרין חכים הדין טלייא אמרו חכם אותו נער, אלא שטעה,

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף י עמוד ב] דהוא סבר מהו אחר חיתומיהן? כגון שאם היה עומד בשחרית והיה צריך לומר יוצר אור, ושכח והזכיר את של ערבית שאמר מעריב ערבים, וחזר וחתם בשל שחרית שאמר ברוך אתה ה’ יוצר המאורות, יצא. ולכן שאל במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה. ולא זו הכוונה אלא כדאמר רב אחא רב אחא°. שצריך להזכיר בכל הברכות כעין חותמותיהן. ושם לא יזכיר פסוק כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות. ואילין דאמרין  ואלו שאומרים בברכות ההפטרה רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ. וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ וּתְשַׂמַּח בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: ככתוב (ישעיהו יב ו) צהלי ורוני יושבת ציון וגו' וחותם בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ. אין בו משום ברכה פסוק מפני שאומר ככתוב כמו שאנו אומרים בברכת המזון ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה

ירושלמי תענית, פרק ב, הלכה ד

עריכה

מתני’: ב_ידעל הראשונה הוא אומר מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם ביום הזה, ברוך אתה ה' גואל ישראל:

גמ’: ולא יצחק נגאל ולמה חותם גאל ישראל? מכיון שנגאל יצחק, כמו שנגאלו כל ישראל. אמר רבי ביבי אבא רבי ביבי אבא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא, רבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שבשעה שאמרת לי להעלות את יצחק בני, היה לי מה להשיב ולומר לפניך, אתמול אמרת לי (בראשית וירא כא יב) כי ביצחק יקרא לך זרע, ועכשיו את אומר (בראשית וירא כב ב) והעלהו שם לעולה. חס וחלילה לא עשיתי כן, אלא כבשתי את יצרי ועשיתי רצונך. כן יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שבשעה שיהיו בניו של יצחק בני נכנסים לידי צרה ואין להם מי ילמד עליהם סניגוריא, אתה תהא מלמד עליהם סניגוריא. מהו ה' יראה? את נזכר להם עקידתו של יצחק אביהם, ומתמלא עליהם רחמים. מה כתיב בתריה? (בראשית וירא כב יג) וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר וגו'. מהו אחר? אמר רבי יודה בי רבי סימון רבי יודה בי רבי סימון°, אחר כל הדורות, עתידין בניך ליאחז בעונות ולהסתבך בצרות, וסופן להגאל בקרניו של איל הזה, שנאמר (זכריה ט', י"ד) וה' אלהים בשופר יתקע, והלך בסערות תימן. אמר רבי חונה רב הונא° בשם רבי חיננה בר יצחק רבי חיננה בר יצחק°, כל אותו היום, היה אברהם רואה את האיל נאחז באילן זה וניתור ויוצא, נאחז בחורש זה וניתור ויוצא, נאחז בסבך זה וניתור ויוצא. אמר לו הקדוש ברוך הוא, אברהם, כך עתידין בניך, נאחזים בעונות ומסתבכין במלכיות. מבבל למדי, ממדי ליון, ומיון לאדום. אמר לפניו, רבון העולמים, יהיה כן לעולם? אמר לו, סופן להגאל בקרניו של איל הזה שנאמר וה' אלהים בשופר יתקע, והלך בסערות תימן

ירושלמי תענית, פרק ב, הלכה ה

עריכה

מתני’: ב_טועל השנייה הוא אומר, מי שענה את אבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם ביום הזה, ברוך אתה ה' זוכר הנשכחות:

גמ’: ארבע כיתים נעשו אבותינו על הים, אחת אומרת נפול לים, ואחת אומרת נחזור למצרים, ואחת אומרת נעשה עמהן מלחמה, ואחת אומרת נצווח כנגדן להפחידם. זו שאמרה נפול לים, אמר להן משה (שמות בשלח יד יג) התיצבו וראו את ישועת ה' וגו'. זו שאמרה נחזור למצרים, אמר להן משה (שמות בשלח יד יג) כי את אשר ראיתם את מצרים היום וגו'. וזו שאמרה נעשה עמהן מלחמה, אמר להן משה (שמות בשלח יד יד) ה' ילחם לכם. וזו שאמרה נצווח כנגדן, אמר להן משה (שמות בשלח יד יד) ואתם תחרישון

ירושלמי תענית, פרק ב, הלכה ו

עריכה

מתני’: ב_טזעל השלישית הוא אומר, מי שענה את יהושע בגלגל, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' שומע תרועה:

גמ’: אמר רבן שמעון בן לקיש רבן שמעון בן לקיש° בשם רבי ינאי רבי ינאי°, שיתף הקדוש ברוך הוא שמו הגדול בישראל. משל למלך שהיה לו מפתח של

-----------------------------------דף יא

עריכה
ירושלמי מאיר תענית יא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יא עמוד א] פלמנטריא קטנה, אמר המלך, אם אני מניחה כמות שהיא, אבידה היא. אלא הריני עושה לה שלשלת. שאם אבדה, השלשלת תהא מוכחת עליה. כך אמר הקדוש ברוך הוא. אם מניח אני את ישראל כמות שהם, נבלעין הן בין העובדי כוכבים ומזלות. אלא הרי אני משתף שמי הגדול בהם, והן חיים. מה טעמא דכתיב (יהושע ז', ט') וישמעו הכנעני וכל יושבי הארץ וכ"ו ונסבו עלינו והכריתו את שמינו מן הארץ וכ"ו ומה תעשה לשמך הגדול וכ"ו שהוא משותף בנו? מיד (יהושע ז', י') ויאמר ה' אל יהושע, קום לך. קם לך ההוא דאדכרת. אמר רבי ינאי זעירא רבי ינאי זעירא° בשם אבהתיה, ב_יזכל מי שאינו כשר כיהושע, שאם יפול על פניו יאמר לו הקדוש ברוך הוא קום לך, אל יפול. ובלבד יחיד על הציבור אבל ביחידות רשאי

ירושלמי תענית, פרק ב, הלכה ז

עריכה

מתני’: על הרביעית הוא אומר, מי שענה את שמואל במצפה, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' שומע צעקה:

גמ’: כתיב (שמואל א ז ו) ויקבצו המצפתה, וישאבו מים וישפכו לפני ה'. וכי מים שפכו? אלא מלמד ששפכו את לבם כמים. ויאמר שמואל חטאנו לה'. אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° , לבש שמואל חלוקן של כל ישראל שהתפלל בשם כל ישראל, אמר לפניו, רבון העולמים. כלום אתה דן את האדם, אלא על שהוא אומר לפניך לא חטאתי, דכתיב (ירמיהו ב', ל"ה) הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי. ואלו אומרים לפניך חטאנו

ירושלמי תענית, פרק ב, הלכה ח

עריכה

מתני’: ב_יחעל החמישית הוא אומר , מי שענה את אליהו בהר הכרמל, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' שומע תפילה:

גמ’: כתיב (מלכים א י"ח, ל"ו) ויהי בעלות המנחה, ויגש אליהו הנביא ויאמר, ה' אלהי אברהם יצחק וישראל, היום יודע וגו'. ואליהו מקריב בשעת איסור הבמות? אמר רבי שמליי רבי שמליי°, בדיבורא בנבואה נאמר לו להקריב דכתיב ובדברך עשיתי. ובדיבורך עשיתי. כתיב, ענני ה' ענני. ענני בזכותי, ענני בזכות תלמידי:

ירושלמי תענית, פרק ב, הלכה ט

עריכה

מתני’: ב_יטעל השישית הוא אומר, מי שענה את יונה במעי הדגה, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' העונה בעת צרה. על השביעית הוא אומר, מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלים, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' המרחם על הארץ:

גמ’: תנן, מי שענה את יונה במעי הדגה, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' העונה בעת צרה. דכתיב (יונה ב', ג') ויאמר קראתי מצרה לי אל ה' ויענני. לא צורכה דא אלא דוד ושלמה ואחר כך אליהו ויונה שכך סדר הדורות? ולא סיימו בדוד אלא בשביל לחתום במרחם על הארץ ודוד ושלמה הם שהתפללו על הארץ: תנן, על השביעית הוא אומר, מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלים, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' המרחם על הארץ. משום סומכוס אמרו, חותם ברוך משפיל רמים שכשנעצר הגשם העשירים מתגאים. ניחא שלמה מצאנו שהתפלל לבנות את בית המקדש ונענה דכתיב ביה (מלכים א ח', י"ג) בנה בניתי בית זבול לך. דוד למה היכן ראינו שנענה? על ידי שביקש לעמוד על מניינן של ישראל והיתה מגפה נתגלגל הדבר שקנה את גרן ארוונה ושם נענה שנאמר ויעתר ה’ לארץ ותעצר המגיפה. אמר רבי אבהו רבי אבהו°, כתיב (תהלים ד', ב') בקראי ענני אלהי צדקי, בצר הרחבת לי. אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, רבון העולמים, כל צרה שהייתי נכנס לה, אתה הייתה מרחיבה לי. נכנסתי לצרתה של בת שבע, ונתת לי את שלמה. נכנסתי לצרתן של ישראל, ונתת לי את בית המקדש

ירושלמי תענית, פרק ב, הלכה י

עריכה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יא עמוד ב] מתני’: מעשה בימי °רבי חלפתא רבי חלפתא ובימי °רבי חנניה בן תרדיון רבי חנניה בן תרדיון, שעבר אחד לפני התיבה, וגמר את כל הברכה וענו אחריו אמן בברכה ראשונה אמר תקעו הכהנים תקעו, מי שענה את אברהם בהר המוריה, הוא יענה אתכם, וישמע בקול צעקתכם היום הזה, בברכה שניה אמר הריעו בני אהרן הריעו, מי שענה את אבותיכם על ים סוף, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה. וכשבא דבר אצל חכמים אמרו, ב_כלא היו נוהגין כן, אלא בשער המזרח:

גמ’: תני לא היו עונין אמן בבית המקדש, ב_כאומה היו אומרים? ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ומניין שלא היו עונין אמן במקדש? תלמוד לומר (נחמיה ט', ה') קומו ברכו את ה' אלהיכם, מן העולם ועד העולם. ומניין על כל ברכה וברכה? תלמוד לומר ומרומם על כל ברכה ותהלה

ירושלמי תענית, פרק ב, הלכה יא

עריכה

מתני’: שלש תעניות הראשונות, אנשי משמר מתענין ולא משלימין, ואנשי בית אב, לא היו מתענין. שלש שניות, אנשי משמר מתענין ומשלימין, ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין. שבע אחרונות, אלו ואלו מתענין ומשלימין, דברי °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה. וחכמים אומרים, ב_כבשלש תעניות הראשונות, אלו ואלו לא היו מתענין. ב_כגשלש שניות, אנשי משמר מתענין ולא משלימין. ואנשי בית אב לא היו מתענין. ב_כדושבע אחרונות, אנשי משמר מתענין ומשלימין. ואנשי בית אב, מתענין ולא משלימין. ב_כהאנשי משמר מותרים לשתות יין בלילות, אבל לא בימים. ואנשי בית אב, לא ביום ולא בלילה. אנשי משמר ואנשי מעמד ב_כואסורין מלספר ומלכבס. ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת:

גמ’: תנן, אנשי משמר מותרים לשתות יין בלילות, אבל לא בימים. ואנשי בית אב, לא ביום ולא בלילה. מפני מה אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים? שאם תכבד העבודה על אנשי בית אב, יצטרפו אנשי משמר עמהן. אנשי בית אב לא ביום ולא בלילה, שהם תדירין בעבודה. תנן, אנשי משמר ואנשי מעמד, אסורין מלספר ומלכבס. בחמישי מותרין מפני כבוד השבת. הא שאר כל הימים אסורין. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, רבי אבון רבי אבין° ורבי יסא רבי אסי° אמרו בשם חזקיה חזקיה בן רבי חייא°, גזרו עליהן, שלא יכנסו לשבתן לשבוע שבו הם עובדים מנוולין. תמן תנינן, ב_כזאלו מגלחין במועד. הבא ממדינת הים ומבית השביה, והיוצא מבית האסורין, והמנודה שהתירו לו חכמים. הא שאר כל בני אדם, אסורין. מאי טעמא? אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי°, גזרו עליהם שלא יכנסו לרגל מנוולין. תני, ב_כחכל מי שהוא מכיר אנשי משמר שלו ואנשי בית אב שלו, והינו מבתי אבות קבועין, אסור כל אותו היום. וכל מי שהוא מכיר אנשי משמר שלו, והינו מכיר אנשי בית אב שלו ואינו מבתי אבות קבועין, אסור כל אותה השבת. וכל מי שאינו מכיר, לא אנשי משמר שלו, ולא אנשי בית אב שלו, ואינו מבתי אבות קבועים, °רבי רבי יהודה הנשיא אומר, אומר אני שהוא אסור לעולם. אלא שתקנתו שמותר לשתות יין מפני קלקלתו שאינו יודע מי משמרתו כיוון שאף כשיבנה המקדש במהרה בימינו לא יוכל לעבוד עד שידע מי משמרתו ובית אב שלו. כמו שהוא מותר בהספר להסתפר.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

18 ב_יח מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' קל"א סעיף ח':

19 ב_יט מיי' פ"ד מהל' תעניות הלכה י"א, טור או"ח סי' תקעט:

20 ב_כ מיי' פ"ד מהל' תעניות הלכה י"ב, מיי' פ"ד מהל' תעניות הלכה י"ג, טור או"ח סי' תקעט:


[ע"ב]

21 ב_כא מיי' פ"ד מהל' תעניות הלכה י"ז:

22 ב_כב מיי' פ"ד מהל' תעניות הלכה ט"ו, מיי' פ"ד מהל' תעניות הלכה ט"ז:

23 ב_כג מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ב':

24 ב_כד מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ג':

25 ב_כה מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ו':

26 ב_כו מיי' פ"א מהל' ביאת המקדש הלכה ו':

27 ב_כז מיי' פ"א מהל' ביאת המקדש הלכה י"ב, מיי' פ"ו מהל' כלי המקדש הלכה י"א:

28 ב_כח מיי' פ"ז מהל' יום טוב הלכה י"ז, מיי' פ"ז מהל' יום טוב הלכה י"ח, טור ושו"ע או"ח סי' תקל"א סעיף ד':

29 ב_כט מיי' פ"א מהל' ביאת המקדש הלכה ז':


-----------------------------------דף יב

עריכה
ירושלמי מאיר תענית יב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יב עמוד א] כמה דתימר תקנתו שמותר להסתפר מפני קלקלתו שאינו יודע מי משמרתו כיוון שאף כשיבנה המקדש במהרה בימינו לא יוכל לעבוד עד שידע מי משמרתו ובית אב שלו. שהוא מותר בהספר . ודכוותה תקנתו קלקלתו, שיהא מותר ביין

ירושלמי תענית, פרק ב, הלכה יב

עריכה

מתני’: כל הכתוב במגילה מגילת תענית די לא למיספד, לפניו אסור לאחריו מותר. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, לפניו ולאחריו אסור. די לא להתענאה, לפניו ולאחריו מותר. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, לפניו אסור ולאחריו מותר:

גמ’: תנן התם, אף על פי שאמרו מקרא מגילה בכפרים שמקדימים ליום הכניסה מקדימין ולא מאחרין, בימים הללו מותרין בהספד ובתענית. הא בפורים עצמו אסורים בהספד ובתענית. מתני' ד°רבי מאיר רבי מאיר. ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר, כל מקום שנאמר די לא למספד, אסור להתענות. ודלא להתענות, מותר בהספד. ודי לא סתם מה שנמנה ולא מפורש מה נאסר בו, כדי לא להתענייא. ומי שחולק על °רבי מאיר רבי מאיר סובר, שכל מקום שכתוב דלא למיספד, מותר להתענות. ולכן בפורים שכתוב דלא למספד מותר להתענות. לכן המשנה לא כמותו. אמר רבי יונה רבי יונה°, כתוב במגילת תענית, אילין יומיא די לא להתענאה בהון, ומקצתהון די לא למיספד בהון. אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל, מה תלמוד לומר בהון בהון שני פעמים? אלא מלמד שהלילה מותר והיום אסור. וזה שהימים האלו אסורים והלילה מותר כהדא דתני, להן אינש דיהוי עלוהי שכבר קיבל עליו נדר לתענית ייסר בצלוי, מאי יסר בצלו? אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, שהוא צריך להזכיר עננו מבערב בתפילת ערבית אף שעדיין אינו צם. ואתיא כהיא דאמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רב חונה רב הונא°, אומרו לתפילת ענינו כלילי שבת וכיומו כמו שבשבת מזכירים גם בלילה וגם ביום כך תפילת ענינו אף שעדין אוכלים מזכירים בלילה. תנן התם, אף על פי שאמרו מקרא מגילה בכפרים שמקדימים ליום הכניסה מקדימין ולא מאחרין מותרין בהספד ובתענית. ומקדימים פעמים לי”א פעמים לי”ב ופעמים לי”ג. וכיוון שי”ג הוא יום ניקנור שאסור בתענית נמצא שהבריתא שאמרה שמתענים בהם כוונתה או לי"א כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שהרי לפי °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא י”ב אסור שהוא יום לפני יום ניקנור, או בי”א ובי”ב כ°רבי מאיר רבי מאיר שסובר שרק י”ג אסור אבל לפניו ואחריו מותר . וקשיא על ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, לא כן תני, בתרין עשרה, יום טיריון ואם כך גם י”א אסור שהוא יום קדם, אז איך אמרה הבריתא שמתענין בהם, הרי כל הימים הללו אסורים בתענית? אבל על °רבי מאיר רבי מאיר אפשר להעמיד שהבריתא חידשה שמתענין בי”א. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°, בטל יום טיריון, שהוא יום שנהרגו בו לולניינוס ופפוס. בתלת עשרה יום ניקנור, מהו יום ניקנור? שלטון משל מלכות יון היה עובר לאלכסנדריאה וראה את ירושלים, וחירף וגידף וניאץ ואמר, בשובי בשלום אתוץ את המגדל הזה. ויצא אליו אחד משל בית חשמוניי, והיה הורג בחיילותיו עד שהגיע לקרובין מרכבה שלו. וכיון שהגיע לקרובין שלו, קטע את ידו וחתך את ראשו ותחבן בעץ וכתב מלמטן, הפה שדיבר באשמה, והיד שפשטה בגאוה, יתלו בקונטס עמוד נגד ירושלים. על דעתיה ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ניחא שמנו והוסיפו את יום ניקנור כדי לאסור לפניו. על דעתיה ד°רבי מאיר רבי מאיר מה בא לאסור ? הרי לפניו, לית ליה

 קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יב עמוד ב] והוא עצמו, אסור מפני פורים שהרי בי”ד נאמר דלא למספד ותנן, די לא למיספד, לפניו אסור. להודיעך שהוא אסור גם בהספד, שאם היה נאסר רק מפני שהוא יום קדם פורים, היה אסור רק בתענית. ואפי' על ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא לית היא קשייא? לא כן תני, בתרין עשרה יום טיריון? אם כן למה היה צריך למנות את יום ניקנור. הרי הוא כבר אסור מפני שהוא יום קדם פורים, ויב’ אסור מפני שהוא יום טיריון. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°, בטל יום טיריון, שהוא יום שנהרגו בו לולניינוס ופפוס. בארבע עשר ובחמשה עשר פורייא, די לא למיספד. בשית עשרה שרייו התחילו למיבני, שור ירושלם, די לא למיספד. על דעתיה ד°רבי מאיר רבי מאיר ניחא, בא לוסר עצמו. על דעתיה ד°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא, מה בא לאסור לאסור שלפניו לית ליה לא צריך, שהרי זה ט”ו. לאסור עצמו לא צריך, שהוא אסור מפני ט"ו. של°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא גם לאחריו נאסר. אלא בא להודיעך שהוא אסור בהספד. שאם היה נאסר רק מפני שהוא יום אחרי פורים, היה אסור רק בתענית. בשבעה עשרה, קמון עממיא על פליטת ספרייא, במדינת בולקים ובית זבדין, והוה פרקן. על דעתיה ד°רבי מאיר רבי מאיר ניחא, בא לאסור עצמו. על דעתיה ד°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא מה בא לאסור? הרי הוא יום שאחר שישה עשר שבו התחילו בבנין חומת ירושלים? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, כל אילין מילייא, לא מסייען ולא תברן, לא על ד°רבי מאיר רבי מאיר ולא על ד°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא. לא בא אלא למנות ימים שנעשו בהן ניסים לישראל. תדע לך שהוא כן, דתנינן, בריש ירחא דניסן דיתקם תמידא, די לא למיספד. בלא כך אינו אסור משום ראש חדש? על כרחך לא בא אלא למנות ימים שנעשה בהם נס לישראל. אבל בשבתות ובימים טובים מתענין לפניהן ולאחריהן, מה ראיתה להקל באלו ולהחמיר באלו? שאלו דברי תורה, ואין דברי תורה צריכין חיזוק. ואלו דברי סופרים, ודברי סופרים צריכין חיזוק. הדא דאת אמר עד שלא בטלה מגילת תענית, אבל משבטלה מגילת תענית בגלל החרבן, בטלו כל אלו. רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° ו רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, תריהון אמרין, ב_כטבטלה מגילת תענית. רבי אבא רבי אבא° ורבי סימון רבי שמעון בן פזי° תריהון אמרין, בטלה מגילת תענית. רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° אמר, בטלה מגילת תענית. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, אמש הייתי יושב ושונה, מעשה שגזרו תענית בחנוכה בלוד, ואמרו עליו על °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שסיפר ועל °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה שרחץ, אמר להם °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, צאו והתענו על מה שהתעניתם, ואת אמר בטלה מגילת תענית? אמר רבי אבא רבי אבא° אפילו דאת אמר בטלה מגילת תענית, חנוכה ופורים לא בטלו. מיליהון דרבנן אמרין, בטלה מגילת תענית רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° ציים כל ערובת ריש שתא ערב ראש השנה רבי אבון רבי אבין° ב_לציים כל ערובת שובא ערב שבת רבי זעירה רבי זעירא° צם תלת מאוון צומין ואית תשע מאוון ולא חש למגילת תענית. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° מפקד לספריא, אין אתת איתא מישאלונכון אימרון לה, ב_לאבכל מתענין, חוץ משבתות וימים טובים וראשי חדשים וחולו של מועד וחנוכה ופורים.

ירושלמי תענית, פרק ב, הלכה יג

עריכה

מתני’: אין גוזרין תענית על הצבור בתחלה בחמישי, שלא להפקיע את השערים. אלא שלש תעניות הראשונות, שני וחמישי ושני. ושלש שניות, חמישי שני וחמישי. °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא אומר, ב_לבכשם שאין הראשונות בחמישי, כך לא שניות ולא אחרונות

-----------------------------------דף יג

עריכה
ירושלמי מאיר תענית יג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יג עמוד א]

גמ’: שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° אמר, אתא עובדה קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°, והורי כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שגם את השניות והשלישיות לא מתחילים בחמישי. והוה רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° מצטער ואמר, שבקין סתמא ועבדין כיחידייא עוזבים סתם משנה ועושים כדעת יחיד והרי רבי יוחנן רבי יוחנן° הוא זה שפסק שהלכה כסתם משנה? אשכח מצא דתני לה רבי חייה רבי חייא רבה° את הסתם משנה בשם °רבי מאיר רבי מאיר. כד שמע דתני לה רבי חייה רבי חייא רבה° בשם °רבי מאיר רבי מאיר אמר, יאות סבא ידע פירקי גרמיה רבי יוחנן רבי יוחנן° ידע לתרץ את עצמו שלא יהיו בדבריו סתירות. רבי מנא רבי מנא° בעא קומי רבי יודן רבי יודן°, לא כן אמרו חזקיה חזקיה בן רבי חייא° ורבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, כל מקום ששנה °רבי רבי יהודה הנשיא מחלוקת ואחר כך שנה סתם, הלכה כסתם? ולמה כאן ש°רבי רבי יהודה הנשיא שנה סתם לא נפסוק כמותו. אמר לו כל הכלל זה כש°רבי רבי יהודה הנשיא עצמו למד מחלוקת ואחר כך שנאה בסתם. במקרה כזה הלכה כסתם. אבל דילמא חורן? האם זה נאמר גם כשאדם אחר שנה מחלוקת? אולי במקרה כזה הכלל לא תופס ולאו קל וחומר הוא? מה הן אין דאשכח °רבי רבי יהודה הנשיא מחלוקת, וחזר ושנה סתם, הלכה כסתם. אתר דלא אשכח °רבי רבי יהודה הנשיא מתני מחלוקת, אלא אחרים שנו מחלוקת ו°רבי רבי יהודה הנשיא שנה סתם, לא כל שכן שתהא הלכה כסתם? אתא חזקיה חזקיה בן רבי חייא° ואמר, רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° אמרו בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, אפילו כשאחרים שנו מחלוקת ו°רבי רבי יהודה הנשיא שנה סתם, הלכה כסתם. ולמה כאן הוא רבי יוחנן רבי יוחנן° מורה לה כיחידייא ? אמר רבי שמואל בר ינאי רבי שמואל בר ינאי° בשם רבי אחא רב אחא°, מה שאמרנו שהלכה כסתם, הדא דאת אמר בשאין, מחלוקת אצל סתם, אבל אם יש מחלוקת אצל סתם, כמו כאן ש°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא חולק על הסתם לא בדא הלכה כסתם. רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר בשם רבי אחא רב אחא°. הדא דאת אמר יחיד אצל יחיד, אבל ביחיד אצל חכמים לא בדא הלכה כסתם

ירושלמי תענית, פרק ב, הלכה יד

עריכה

מתני’: ב_לגאין גוזרין תענית, בראשי חדשים, בחנוכה ובפורים. ואם התחילו, אין מפסיקין דברי °רבן גמליאל רבן גמליאל. אמר °רבי מאיר רבי מאיר, אף על פי שאמר °רבן גמליאל רבן גמליאל אין מפסיקין, מודה הוא שאין משלימין וצמים רק עד מנחה. וכן תשעה באב שחל להיות בערב שבת צמים רק עד מנחה שלא להיכנס לשבת כשהם מעונים:

גמ’: תנן, ואם התחילו, אין מפסיקין. כמה היא התחלה? רבי אבא רבי אבא° אמר ב_לדאחת. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר שתים. וכן נפק עובדא כהדא דרבי אבא רבי אבא°. ובמה קורים אם יצא התענית בראש חדש? רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אומר, קורין ברכות וקללות כמו כל תענית ציבור . אמר ליה רבי מנא רבי מנא°. למה בטלתה קריאת ראש חדש? בגין מודעתין כי הוא תענית? רביעין על מעיהון  שוכבים על בטנם מרעב, ולא ידעין דהוא תעניתא? אמר לו. להודיעך שקריאת

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יג עמוד ב] ברכות וקללות דוחה קרית ראש חדש שכך ההלכה ולא כדי להזכיר שתענית. רבי יודן קפודקיא רבי יודן קפודקיא° אמר קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי°, קורין בראש חדש. קם רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° עם רבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי°. אמר לו, את שמעת מאבוך הדא מילתא? אמר לו, אבא לא הוה אמר כן, אלא בעין טב, ששם היו מקדשים את החדש. ושם נהגו שקורין בראש חדש לפרסם על ידי זה דאינון ידעין שהתקדש החדש והוא ריש ירחא. הא שאר כל המקומות קוראין ברכות וקללות. תני תשעה באב שחל להיות ערב שבת, אוכל אפילו ביצה אחת, ושותה אפילו כוס אחד, כדי שלא יכנס לשבת מעונה, דברי °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא אומר, מתענה ומשלים. אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רב יהודה רב יהודה°, רבי אבא רבי אבא° ורבי אימי בר יחזקאל רבי אימי בר יחזקאל° אמרו בשם רב רב (אמורא)° הלכה כמי שהוא אומר מתענה ומשלים. ולמה לא אמר ב_לההלכה כ°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא? כיוון דאית תניי תני ומחליף. מה הדין לדברי חכמים? אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רב חונה רב הונא°, ואפילו יחיד שגזר על עצמו תענית בערב שבת, מתענה ומשלים. כהדא, רבי ביבי רבי ביבי° הוה יתיב קומי רבי יסא רבי אסי°, בעא מילף מיני הדין עובדה רצה ללמוד ממנו מה הדין של מתענה בערב שבת. אמר ליה, נימטי אני רוצה ללכת בייתא ציבחר. אמר לו, רומשא הוא הרי עוד לא לילה? אמר לו אית בתעניתה  אני בצום ואני רוצה ללכת לביתי כך שאוכל לאכול מיד אחרי הצום. אמר לו אית גבי תורמסין ובסוף היום אתן לך לאכול אמר ליה רואים שדעתך שמשלימין כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא:

הדרן עלך פרק סדר תעניות כיצד

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_תענית/פרק_שני"