פתיחת התפריט הראשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


בלילי שבת וביומו. א"ר מנא ואנא דלא בדקיתא אין כהדא דרב ירמיה ואין כהדא דר' ינאי בי ר' ישמעאל סלקית לסדרא ושמעית רב חונה בשם רב אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע. התיב ר' יוסה והא מתני' פליגא בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה ובמוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים ובמוצאי תענית ציבור. מן מה דא"ר יוסה מתני' פליגא הווי איתתבת בין גואל ישראל לרופא חולים. ר' אחא בר יצחק בשם ר' חונה רובה דציפורין יחיד בתשעה באב צריך להזכיר מעין המאורע ומהו אומר רחים ה' אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדים הנאמני' עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלם עירך ועל ציון משכן כבודך ועל העיר האבילה ההרוסה השוממה הנתונה ביד זרים הרמוסה בכף עריצים ויבלעוה לגיונות ויחללוה עובדי פסילים כי לישראל עמך נתתה באהבה לנחלה ולזרע ישורון ירושה הורשת כי באש החרבתה ובאש אתה עתיד לבנותה כאמור (זכריה ב) ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ר' אבודמא דציפורין בעא קומי רבי מנא איכן הוא אומרה אמר לו ואדיין את לזו. כן אמר רב ירמיה בשם רב כל דבר שהוא לבא אומרו בעבודה. כל דבר שהוא לשעבר אומרו בהודייה. מתני' אמרה כן נותן הודייה לשעבר וצועק לעתיד לבא. אי זו היא שבע מעין שמונה עשרה רב אמר סוף כל ברכה וברכה ושמואל אמר ראש כל ברכה וברכה. אית תניי תני שבע מעין שמונה עשרה אית תניי תני שמונה עשרה מעין שמונה עשרה מאן דאמר שבע מעין שמונה עשרה מסייע לשמואל מאן דאמר שמונה עשרה מעין שמונה עשרה מסייע לרב. רבי זעירה שלח לרבי נחום גבי ר' ינאי בי רבי ישמעאל א"ל אי זו היא שבע מעין שמונה עשרה דשמואל א"ל הביננו רצה תשובתינו סלח לנו גואלינו רפא חוליינו ברך שנותינו. אמר רבי חגיי אם היו ימות גשמים אומר גשמי ברכה אם היו טללים אומר טללי ברכה כי מפוזרים אתה מקבץ ותועים עליך לשפוט ועל הרשעים תשית ידך וישמחו כל חוסי בך בבנין עירך ובחידוש בית מקדשך כי טרם נקרא אתה תענה כאמור (ישעיהו סה) והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע ברוך ה' כי שמע קול תחנוני בא"י שומע תפילה ואומר שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות אחרונות:

מתניתין ר' יהודה אומר לא היה צריך לומר זכרונות ושופרו' אלא אומר תחתיהם (מלכים א ח) רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה וגו' (ירמיהו יד) אשר היה דבר ה' אל ירמיהו על דברי הבצרו' ואומר חותמיהם:

הלכה ג גמראעריכה

גמרא כל הברכו' אחר חיתומיהן ואין אומר אחר ברכה פסוק. התיב רבי יצחק בר' אלעזר קומי ר' יוסה מכיון דו אמר חותמותיהן ויאמר ברכה פסוק אמרין הכן הוא הדין מלייא.