פתיחת התפריט הראשי

ירושלמי תענית ב א

<< | ירושלמי · מסכת תענית · פרק ב · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה א משנהעריכה

מתניתין סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב ב"ד וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו הזקן שבהן אומר לפניהם דברי כיבושין אחינו לא נאמר באנשי נינוה וירא אלהים את שקם ואת תעניתם אלא (יונה ג) וירא אלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה ובקבלה מהו אומר (יואל ב) וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' אלהיכם:

הלכה א גמראעריכה

גמרא א"ר חייה בר בא ולמה יוצאין לרחובה של עיר לומר חשבינו כאילו גולים לפניך. א"ר יהושע בן לוי לפי שנתפלל בצינעה ולא נענו לפיכך יצאו לחוץ ויתפרסמו. א"ר חייה בר בא ולמה מוציאין את התיבה לרחובה של עיר לומר כלי אחד של חמדה שהיה לנו גרמו עונותינו שיתבזה. ר' חונה רבה דציפורין אמר אבותינו חיפו אותו זהב ואנו חיפינו אותו אפר. א"ר יעקב דרומיא


ולמה תוקעין בקרנות לומר חשבינו כאילו גועים כבהמה לפניך א"ר לוי ולמה יוצאין בין הקברות לומר חשבינו כאילו מתים לפניך. א"ר תנחומה וכולהן בה אם מיתה אנו חייבין הרי מתים אם גלות הרי גולים אם רעבון הרי רעבים: ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה. על שם (תהילים צא) עמו אנכי בצרה. א"ר זעירא כל זמן דהוינא חמי לון עבדין כן הוה גופי רעד. ביומוי דר' אילא הוון שבקין ארונא ועללין לון א"ל ר' זעירה לא כן תני לא היו מתחלפין עליה כל היום אלא אחד היה יושב ומשמר כל היום. רבי יודן בי רבי מנשה ור' שמואל בר נחמן חד אמר כדי להזכיר זכותו של אברהם וחורנה אמר כדי להזכיר זכותו של יצחק מאן דאמר כדי להזכיר זכותו של אברהם בין עפר בין אפר על שם (בראשית יח) ואנכי עפר ואפר מאן דאמר כדי להזכיר זכותו של יצחק ובלבד אפר רואין אפרו של יצחק כאילו צבור על גבי המזבח. ר' יודה בר פזי כד הוה נפק לתעניתא הוה אמר קומיהן אחינן כל מאן דלא מטא שמשא לגביה יסב עפר ויתן גו רישיה ובראש הנשיא א"ר תחליפא קיסריא כדי לפרסמו לא דומה המתבזה מעצמו למתבזה מאחר. כתיב (יואל ב) יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה יצא חתן מחדרו זה ארון. וכלה מחפתה זה התורה ד"א יצא חתן מחדרו זה הנשיא וכלה מחפתה אב ב"ד. ר' חלבו אמר לר' יודן נשייא פוק עימן וצערך עבר. א"ר יוסה הדא אמרה אילין תענייתא דאנן עבדין לית אינון תעניין למה דלית נשייא עמן. כתוב אחד אומר (שמות מ) אל פני הכפרת וכתוב אחד אומר (ויקרא ד) את פני פרכת הקדש ר' אחא אמר איתפלגון ר' אבהו ורבנן חד אמר חטא הנשיא הגדולה במקומה חטא הציבור אין הגדולה במקומה וחורנא אמר לפי שחטאו הלמד והמלמד לפיכך יצאו לחוץ ויפרסמו על שם (שם) והוציא את הפר אל מחוץ למחנה. תני חזקיה רמז כל מקום שיש משיח יש ארון וכל מקום שאין משיח אין ארוך ואתייא כיי דמר ר' שמואל בר ינא בשם ר' אחא חמשה דברים היה המקדש האחרון חסר מן הראשון ואלו הן אש וארון ואורים ותומים ושמן המשחה ורוח הקודש על שם (חגיי א) וארצה בו ואכבדה ואכבד כתיב חסר ה"א אלו חמשה דברים שהיה המקדש האחרון חסר מן הראשון. דלמא ר' בא בר זבדא ורבי תנחום בר עילאי ור' יאשיה נפקוי לתעניתא דרש ר' בא בר זבדא (איכה ג) נשא לבבנו אל כפים ואיפשר כן אית בר נש דנסב ליביה ויהיב גו ידיה. אלא מהו נשא


נשוי ליבינן לכך ידינן ואחר כך אל אל בשמים כך אם יהיו השרץ בידו של אדם אפילו טובל במי שילוח או במי בראשית אין לו טהרה עולמית השליכו מידו מיד טהר. דרש ר' תנחום בר עילאי (דברי הימים ב יב) ויכנעו שרי המלך והמלך ויאמרו צדיק ה' ובראות ה' כי נכנעו היה דבר ה' אל שמעיה לאמר. נתענו אין כתיב כאן אלא נכנעו לא אשחיתם. דרש ר' יאשיה (צפניה ב) התקוששו וקושו נתקושש גרמן עד דלא נקושש חורנין בנין דאית הכא בני נש דאמרון עלי לישן ביש גבי ר' יוחנן. אלא כל עמא לדינה אמרין הוה תמן ר' חייה ור' איסי ורבי אימי וקמון ואזלון לון. א"ר לעזר שלשה דברים מבטלין את הגזירה קשה ואלו הן תפלה וצדקה ותשובה ושלשתן בפסוק אחד (דברי הימים ב ז) ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו זו תפלה ויבקשו פני זו צדקה כמה דאת אמר (תהילים יז) אני בצדק אחזה פניך (דברי הימים ב יב) וישבו מדרכיהם הרעים זו תשובה אם עשו כן מה כתיב תמן (שם) ואני אשמע השמים ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם. ר' חגיי דרש הדא דר' לעזר כל שעה בתעניתא. א"ר לעזר סוף שתא כשתא מן עפר קטיא לסיתוא נפח צפונה יצף לבניך. כל שנה שאין מתריעין עליה בראשונה סוף שמתריעין עליה בסופה כל שאינה חסה על פירות חבירתה סוף שהיא מאבדת פירותיה. א"ר אחא ורוב היין מחמיץ אית הוה סבין בציפורין כד הוות רביעתא קדמייתא הוה מריחין בעפרא וידעין מימור מימי שתא. א"ר לעזר (ישעיהו נח) הכזה יהיה צום אבחרהו אלא יום ענות אדם נפשו אין זה צום שאני חפץ בו ואי זהו צום שאני חפץ בו (שם) הלא זה צום אבחרהו. פתח חרצבות רשע התר אגודות מוטה וגו' הלא פרוש לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית מה כתיב בתריה אז תקרא וה' יענה וגו'. אמר רשב"ל כתיב (בראשית ב) ואד יעלה מן הארץ עלה שכבר מלמטן מיד הגשמים יורדין א"ר ברכיה כתיב (דברים ל) יערף כמטר לקחי כפו עורפן לתשובה מיד הגשמים יורדין. רבי ברכיה עבד תלת עשרה תעניין ולא נחת מיטרא ובסופה אתא גוביי עאל ואמר קומיהון אחינן חמון מה דאנן עבדין לא דא היא דגבייא מקנתר לן (מיכה ז) על הרע כפים להיטיב מריעין זה לזה בכפים ומבקשין טובה. השר שואל איכן הוא השוחד ליקח והשופט בשילום שלם לי ואשלם והגדול דובר הוות נפשו הוא ויעבתוה עבדוה עביא עבדוה קליעה דחובין. ומן פסק לה טובס כחדק טבא דבהון כאילין חידקיא. ישר ממסוכה ישרא דבהון כאילין סוכייא יום מצפיך פקודתך באה יום שציפינו לרווחה בא עלינו גוביי עתה תהיה מבוכתם מן גוא דאינון בייכן ובכון ובכון ונחת מיטרא. אמר רבן שמעון בן לקיש תשובה של רמיות עשו אנשי נינוה מה עשו רבי חונה בשם ר"ש בן חלפותא העמידו עגלים מבפנים ואימותיהם מבחוץ סייחים מבפנים ואימותיהם מבחוץ והוון אילין געיי מן הכא ואילין געיי מן הכא אמרין אין לית מתרחם עלינן לינן מרחמין עליהון הה"ד (יואל א) מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר וגו'. א"ר אחא


בערביא עבדין כן (יונה ג) ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה מהו בחזקה אר"ש בן חלפותא חציפא נצח לכשירא כל שכן לטובתו של עולם. (שם) וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם א"ר יוחנן מה שהיה בכף ידיהם החזירו מה שהיה בשידה תיבה ומגדל לא החזירו. כתיב (יואל ב) וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' אלהיכם כי חנון ורחום הוא אריב"ל אם קרעתם לבבכם בתשובה אין אתם קורעין בגדיכם לא על בניכם ולא על בנותיכם אלא על ה' אלהיכם למה כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה. ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן ארך אף אין כתיב כאן אלא ארך אפים מאריך רוחו עם הצדיקים ומאריך רוחו עם הרשעים. ר' אחא ר' תנחום בי ר' חייה בשם רבי יוחנן ארך אף אין כתיב כאן אלא ארך אפים מאריך רוחו עד שלא יגבה התחיל לגבות מאריך רוחו וגובה. אמר רבי חנינה מאן דאמר דרחמנא וותרן יתוותרון בני מעוי אלא מאריך רוחיה וגבי דידיה. אמר רבי לוי מהו ארך אפים רחיק רגיז למלך שהיו לו שני ליגיונות קשים אמר המלך אם דרים הן עמי במדינה עכשיו בני המדינה מכעיסין אותי והן עומדין אותן אלא הריני משלחן לדרך רחוקה שאם הכעיסו אותי בני המדינה עד שאני משלח אחריהם בני המדינה מפייסים אותי ואני מקבל פיוסן כך אמר הקדוש ברוך הוא אף וחמה מלאכי חבלה הן הרי אני משלחן לדרך רחוקה שאם מכעיסין אותי ישראל עד שאני משלח אצלן ומביאין ישראל עושין תשובה ואני מקבל תשובתם הה"ד (ישעיהו יג) באים מארץ מרחק מקצה השמים וגו'. אמר ר' יצחק ולא עוד אלא שנעל בפניהן הה"ד (ירמיהו ב) פתח ה' את אוצרו ויוצא את כלי זעמו עד דו פתח עד דו טרד רחמוי קריבין. תני בשם רבי מאיר (ישעיהו כו) כי הנה ה' יצא ממקומו יוצא לו ממדה למדה יוצא לו ממדת הדין למדת רחמים על ישראל. כתיב (במדבר כג) לא איש אל ויכזב ר' שמואל בר נחמן ורבנן. רבי שמואל בר נחמן אמר הקדוש ברוך הוא אומר לעשות טובה לא איש אל ויכזב. אומר לעשות רעה ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה ורבנן אמרי לא איש הוא שעשה דבריו של אל כאילו אינן (שמות לב) למה ה' יחרה אפך בעמך. (במדבר כג) ובן אדם ויתנחם לא בן עמרם הוא שעשה לאל שיתנחם (שמות לב) וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו אמר רבי אבהו אם יאמר לך אדם אל אני מכזב הוא בן אדם אני סופו לתהות בו שאני עולה לשמים ההוא אמר ולא יקימנה. רבי אחא בשם רב אין תענית עכשיו אמר רבי יוסה הדא אמרה אילין תענייתא דאנן עבדין לית אילין א"ל כן אמר רב כל תענית שאינה נעשית כתיקנה עליה הכתוב אומר (ירמיהו יב) נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה: