שולחן ערוך אורח חיים תקסה א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

יחיד אומר עננו בשומע תפלה בין יחיד שקיבל עליו תענית בין יחיד המתפלל עם הצבור בתענית צבור וכן שליח צבור שמסדר תפלתו בלחש כיחיד דמי ובשומע תפלה:

הגה: ואומרו קודם כי אתה שומע וכו' ולא יחתום בעונה בעת צרה אלא כשמגיע לבכל עת צרה וצוקה יסיים כי אתה שומע תפלת וכו' (בית יוסף בשם תוספות). ולא ישנה ממטבע הברכה אפילו כשמתענה יחיד יאמר עננו בצום אתעניתנו וכו' (רשב"א סימן כ"ה):

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

יאמר ענינו ביו' תעניתנו כו'. תיוהא חזינא הכא דאיתא בתשו' הרשב"א סי' כ"ה וז"ל שאלה יחיד שקיבל תענית אומר ענינו ביום צום תעני' הזה כי הא דאמרי' לישתתף אינש נפשיה בהדי צבורא או יאמר בל' יחיד. תשוב' אומר ענינו וש"ד דלעול' לישתתף בהדי צבורא וכן אנו עושים מעשים בכל יום ואם בא להוסיף דברים שהם תחנונים כעין מה שצריך לשעתו ובל' יחיד וכעין קבל חלבי ודמי וכיוצ' בזה אע"פ שאומר בל' יחיד ש"ד עכ"ל הרי שלא נשאל רק על ל' ענינו שהוא ל' רבים וע"ז השיב דטוב להשתתף עם הצבור אבל בל' צום תעניתנו לא נשאל ולא השיב ע"ז כלום דזה ודאי אין לאומרו דהוא שקר כיון שאין רבים מתענים היום והנוסח ברשב"א הוא נכון שכ' צום התענית בזה אבל התפלה על רבים שיענה להם אע"פ שהוא מתפלל יחידי אין בזה שקר שהוא מתפלל גם על רבים. ומו"ח ז"ל הביא בשם האגודה בפ' ב"מ דיש לו' ביום צום תעניתי וכן עיקר. ותמהתי על אשר לא הקש' על רמ"א כמ"ש וכן יש ליחיד לומר ענינו בצום תעניתי זה וכ"מ ממ"ש הטור בסי' תקס"ו דאם הש"ץ אינו מתענה אע"פ שהקהל מתענים יאמר ביום התעני' הזה וכ"ש אם יחיד מתענה לחוד שלא ישקר לומר תעניתנו:


 

מגן אברהם

(א) בצום תעניתנו:    והב"ח כת' שיש לנהוג כמ"ש האגודה פ"ב דשבת לומר ענינו ביום צום תעניתי דהיאך יאמר תעניתנו והם אין מתענין ע"כ, אבל הרשב"א לא ס"ל הכי דהא מסיים וכ' אבל אם בא להוסיף דברי ריצוי כגון קבל חלבי ודמי אף על פי שאומר בל' יחיד ש"ד כיון שאינו ממטבע הברכו' ע"כ וקשה דהל"ל הטעם דהיאך יאמר חלבנו ודמינו כיון שהם אינם מתענים אלא ע"כ אין בכך כלום דא"א שלא יהיה א' בסוף העולם שמתענה היום וכן אמרי' בסי' ק"י דהיוצא לדרך אפי' יחידי אומר שתוליכנו לשלום משום דא"א שלא יהיה אחד בסוף העולם שהולך ג"כ בדרך:
 

באר היטב

(א) תעניתנו:    והקשה הט"ז דהאיך יאמר צום תעניתנו דהוא שקר שאין הרבים מתענים היום ע"כ י"ל ענינו ביום צום תעניתי. וכ"כ הב"ח. והמ"א בשם הרשב"א לא כ"כ אלא אפי' יחיד המתענה רשאי לומר תעניתנו ולא מיחזי שיקרא דא"א שלא יהיה אחד בסוף העולם שמתענה היום ע"ש והיד אהרן הסכים עם הב"ח וט"ז. מי שמתענה תענית יחיד והיה ש"ץ והתפלל לחזרה לא יאמר עננו בש"ת דכשהצבור אינן מתענין איך יאמר עננו בחזרת התפלה אבל כשבא לבה"כ ומצא שהתפלל הציבור בלחש והוא צריך לעבור לפני התיבה לאלתר יורד לפני התיבה ומתפלל בקול רם לציבור ואז יאמר עננו כיון שאינו חוזר ומתפלל בלחש שכנה"ג ע"ש ועיין סימן תקס"ו סעיף ה'.
 

משנה ברורה

(א) אומר ענינו בשומע תפלה ר"ל שאינו קובע ברכה לעצמו בין גואל לרופא כמו ש"צ אלא כוללה בשומע תפלה וכדלקמיה בהג"ה:

(ב) בין יחיד המתפלל עם הצבור דרק לשליח צבור קבעו ברכה לעצמו בין גואל לרופא ולא ליחידים:

(ג) ולא יחתום וכו' ואפילו ש"ץ אם שכח לומר ענינו בין גואל לרופא שאומר בשומע תפלה ג"כ לא יחתום שם בברכה בפ"ע אלא יסיים כי אתה שומע כיחיד:

(ד) יאמר ענינו וכו' דלעולם לישתתף אינש בהדי צבורא:

(ה) בצום תעניתנו ולא מיחזי כשיקרא מה שאומר בלשון רבים דא"א שלא יהיה אחד בסוף העולם שמתענה היום [מ"א] ויש מאחרונים שמצדדים לומר ביום צום תעניתי או ביום צום התענית והעולם נהגו כרמ"א וכן העתיק בדה"ח:
 

ביאור הלכה

(*) בין יחיד המתפלל עם הצבור:    ואפילו אם הוא מתפלל עם הש"ץ בשוה ג"כ לא יאמר ברכת עננו עמו ורק בשומע תפלה כשאר יחידים [אחרונים]. כתב הח"א יחיד שאינו מתענה ומתפלל עם הצבור יאמר בש"ת ענינו ויאמר ביום ת"צ זה [א"ז בשם הב"ח] עכ"ל ובמאמר מרדכי השיג ע"ז ע"ש ודבריו נכונים דיחיד שאינו מתענה אין לומר עננו בשום פנים:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש