ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בכורים/פרק ראשון

פרק ראשון - יש מביאין עריכה

ירושלמי ביכורים, פרק א, הלכה א עריכה

-----------------------------------דף א עריכה

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת ביכורים דף א


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  

^[דף א עמוד א] מתני’: יש מביאין בכורין וקורין. מביאין ולא קורין. ויש שאינן מביאין. אלו שאינן מביאין. הנוטע בתוך שלו, והבריכו בתוך של יחיד או בתוך של רבים. וכן המבריך מתוך של יחיד או מתוך הרבים, לתוך שלו. הנוטע בתוך שלו והמבריך בתוך שלו, ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע, הרי זה אינו מביא. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, מביא. א_א מאיזה טעם אינו מביא? משום שנאמר (שמות משפטים כג יט) ראשית בכורי אדמתך תביא. עד שיהו כל הגידולים מאדמתך:

גמ’: תנן , יש מביאין בכורין וקורין. מביאין ולא קורין. ויש שאינן מביאין. אלו שאינן מביאין . הנוטע בתוך שלו והבריך בתוך של יחיד או לתוך של רבים, א_ב אפילו מן הזקינה שגדלה אצלו אינו מביא כיוון שיונקת משל חבירו, דאי מהבריכה, פשיטא שאינו מביא שהרי גדלה בתוך שדה חבירו . המבריך מתוך של יחיד או מתוך של רבים לתוך שלו, א_ג אפילו מן הילדה אינו מביא כיוון שיונקת משל חברו. דאי מהזקנה, פשיטא שאינו מביא, שהרי גדלה בתוך שדה חבירו . הדא אמרה, כשם שהילדה חיה מן הזקינה. כך הזקינה חיה מן הילדה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. כולהן משום תורת הגוזלן ירדו להן. אבל אם הבריך ברשות, מביא בתנאי שעיקר הנטיעה בקרקע שלו. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מתניתא אמרה כן. דתנן, מאיזה טעם אינו מביא? משום שנאמר ראשית בכורי אדמתך. ואם הבריך בגזל, אין זה ביכורי אדמתך. הא אם הבריך ברשות אין זה גזל ומביא . תני, א_ד אם הבריך ברשות, מביא וקורא. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי אימי רבי אמי°. והוא שנתן לו רשות לעולם שאז נחשב כאילו הקרקע שלו. הא לשעה, לא. רבי יונה רבי יונה° אמר בשם רבי אימי רבי אמי°, אפילו לשעה. חייליה דרבי יונה רבי יונה° מן הדא דתנן. לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו אלא אם כן הרחיק ממנו ד' אמות וכו' היו שורשים יוצאים לתוך של חבירו, מעמיק בעל השדה ג' טפחים וקוצץ אותן כדי שלא יעכב את המחרשה. א_ה היה חופר בור שיח ומערה, קוצץ ויורד והעצים שלו. ואף על פי כן, בעל האילן הסמוך לגבול חבירו מביא ממנו בכורים, שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ. ושרשי עצים, לא רשות לשעה הן? שהרי בכל רגע יכול בעל השדה לקוצצם . מה עבד לה רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°? שרשים דרכן להחליף לעולם. מכיון שדרכן להחליף אפילו אם קוצץ במקום שחופר את הבור, שורשים אחרים יוצאים במקום אחר, כרשות לעולם הן. אמר רבי מנא רבי מנא°. מילתא דרבי יוחנן רבי יוחנן° מסייע לאבא רבי יונה רבי יונה° אביו שאמר אפילו נתנו לו רשות לשעה מביא. דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. כולהן משום תורת הגוזלן ירדו להן. וכאן מכיון שנתן לו רשות להבריך, אפילו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  

^[דף א עמוד ב] לשעה, אין זה גוזלן. תנן התם, אילן שמקצתו נטוע בארץ ומקצתו בחוץ לארץ, טבל וחולין מעורבין זה בזה דברי °רבי רבי יהודה הנשיא שהולכים אחר יניקה. ו°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל הולך אחר הנוף, והצד הנטוע בארץ ישראל חייב והצד הנטוע בחוץ לארץ פטור . רבי זריקן רבי זריקא° בעי קומי רבי זעירה רבי זעירא°, מתניתין המשנה שלנו שאומרת שאפילו אם חלק מהשורשים אינם בקרקע שלו אינו מביא ד°רבי רבי יהודה הנשיא, ד°רבי רבי יהודה הנשיא אמר שרשין חיין זה מזה? אמר ליה, דברי הכל היא הכא. דהתורה אמרה (שמות משפטים כג יט) ראשית בכורי אדמתך. עד שיהו כל הגידולים מאדמתך. תנן, הנוטע בתוך שלו והמבריך בתוך שלו ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר מביא . על דעתיה ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, מה בין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך של יחיד שלא מביא. לבין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך שלו ודרך היחיד באמצע שמביא? אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי מיישא רבי מיישא°, בשהבריכה בדלעת או בסילון שאינה יונקת מרשות אחרת . אי בשהבריכה בדלעת או בסילון, יביא ויקרא. ולמה אמרה המשנה שמביא ולא קורא? ועוד למה רבנן חולקים? אפילו כרבנין יביא ויקרא. אמר רבי יונה רבי יונה° הכא במאי עסקינן במוכר שביל לחברו והבריך תחתיו. דצריכה ל°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, המוכר שביל לחבירו מקום דריסה הוא מכר? או עד התהום מכר? אין תימר מקום דריסה מכר, מביא וקורא. אין תימר עד התהום מכר, לא יביא כל עיקר. מספק מביא ואינו קורא. לרבנין פשיטא לון שמכר עד התהום, ולכן אינו מביא . ומה פליגין? במוכר שביל לחבירו. אבל אם מכר לו שדה ושייר לעצמו שביל והקונה הבריך תחתיו , כל עמא מודיי ששייר לעצמו עד התהום והקונה אינו מביא. על דעתיה ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, מה בין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך של רבים שאינו מביא . מה בין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך שלו ודרך הרבים באמצע שמביא . אמר רבי אימי רבי אמי° אתיא ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס . דתנינן תמן, א_ו אין עושים חלל תחת רשות הרבים בורות שיחין ומערות. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מתיר אם חיזק את גג החלל כדי שתהא עגלה מהלכת וטעונה אבנים. כמה ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אמר תמן, תחת רשות הרבים שלו. כך °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אמר הכא, תחת רשות הרבים שלו לכן אם הבריך תחת דרך הרבים מביא. רבי שמואל ברבי יצחק רב שמואל בר יצחק° בעי. אין כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס יביא ויקרא? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מי סבר רבי שמואל ברבי יצחק רב שמואל בר יצחק° , ש°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מתיר לעשות כן לחפור תחת רשות הרבים, והן שלו לעולם. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מתיר לעשות כן אבל לא מפני שתחת רשות הרבים נחשב קרקע שלו, אלא שכל הקודם להשתמש בהן זכה ואינו גזל לפי שאינו מפסיד את הרבים:

ירושלמי ביכורים, פרק א, הלכה ב עריכה

מתני’: א_ז האריסין, והחכורות, והסיקריקון, והגזלן, אין מביאין מאותו הטעם. משום שנאמר (שמות משפטים כג יט) ראשית בכורי אדמתך:

-----------------------------------דף ב עריכה

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת ביכורים דף ב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  

^[דף ב עמוד א]

גמ’: תנן, והגזלן . עד כדון לא שמענו שאינו מביא אלא כשגזל קרקע. גזל זמורה ונטעה, האם מביא? פשיטא שמביא , ולא רק דמים הוא חייב לו? אלא צריכה לרבנין  הסתפקו חכמים. מצות כגבוה כקרבן הן, או אינן כגבוה? אין תימר כגבוה הן, אינו מביא דכתיב יביא קרבנו ודרשינן קרבנו ולא הגזול אף אחר יאוש. ואין תימר אינן כגבוה, מביא. דאיתמר א_ח הכל מודין באשירה שביטלה שאף שמותרת להדיוט , שאינו מביא ממנה גיזירין למערכה. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בעי. מהו שיביא ממנה לולב? מצות כגבוה הן, או אינן כגבוה. אין תימר כגבוה הן, אינו מביא. אין תימר אינן כגבוה, מביא. פשיטא שהוא מביא ממנה לולב, שאין מצות כגבוה. מהו שיביא ביכורים? כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי דהוא אמר הוקשו ביכורים לקדשי הגבול לתרומה, מביא. כרבנין דאינון אמרין , הוקשו א_ט לקדשי מקדש, אינו מביא. ואף כאן כשגזל זמורה ונטעה, אינו מביא, שהם מאוסים, שנאמר, אני ה’ שונא גזל בעולה . עד כדון ברור שבגזילה שלא נתייאשו הבעלים ממנה אינו יכול להביא ביכורים. אבל האם א_י אפילו בגזילה שנתייאשו הבעלים ממנה אינו יכול להביא ביכורים? סברין מימר נישמעינה מן הדא דתנן, יש בתרומה ובמעשר מה שאין כן בביכורים, שהתרומה והמעשר נוהגין באריסין ובחכירות ובסיקריקין ובגוזלן. הרי אלו בתרומה ובמעשר, מה שאין כן בביכורים. כלום צריכה לא בגזילה שנתייאשו הבעלים ממנה? שהרי בגזילה שלא נתייאשו הבעלים ממנה, אפילו בתרומה לא עשה ולא כלום. כהדא דתני. א_יא האונס והגנב והגזלן. בזמן שהבעלים מרדפין אחריהן, אין תרומתן תרומה, ולא מעשרותיהן מעשר, ולא הקדשן הקדש. אם אין הבעלין מרדפין אחריהן, תרומתן תרומה ומעשרותיהן מעשר והקדשן הקדש. מכאן שאפילו אם נתיאשו הבעלים, אין מביא ביכורים

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  

^[דף ב עמוד ב] אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° בזמן שלא התיאשו הבעלים , לא זה תורם ולא זה תורם. זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו . אמר רבי אמי רבי אמי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אפילו הבעלים שתרמו, אין תרומתן תרומה. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר אין להביא ראיה מהמשנה שאף אם נתיאשו הבעלים אין מביא ביכורים. דמה שאמרה המשנה יש בתרומה ובמעשר מה שאין כן בביכורים, שהתרומה והמעשר נוהגין באריסין ובחכירות ובסיקריקין ובגוזלן. הרי אלו בתרומה ובמעשר, מה שאין כן בביכורים . עד כדון אנן קיימין בגזילה שלא נתייאשו הבעלים ממנה. וליידא מילא אנן תנינן הרי אלו בתרומה ומעשר מה שאין כן בבכורין? מה החידוש הרי אם לא התיאשו הבעלים גם לתרום אינו יכול שהרי אינם שלו. אין הכוונה במשנה לומר שיכול להפריש תרומות ומעשרות ואינו יכול להפריש ביכורים. אלא כוונת המשנה שאפשר לפירות לצאת בלא ביכורין שהגזלן יכול לאכול את הפירות בלא להפריש ביכורים כיוון שהביכורים אינם טובלים. ואי אפשר לפירות לצאת בלא תרומה ומעשרות והגזלן אינו יכול לאכול מהפירות כיוון שהתרומות ועשרות טובלות והוא אינו יכול להפריש עליהם מעשרות. אבל בגזילה שנתייאשו הבעלים ממנה עד כדון צריכה  נשאר ספק, האם יכול להביא ביכורים:

ירושלמי ביכורים, פרק א, הלכה ג עריכה

מתני’: א_יב אין מביאין ביכורים חוץ משבעת המינים. א_יג ולא מן התמרים שבהרים. ולא מן הפירות שבעמקים. ולא מזיתי שמן שאינן מן המובחר. אין מביאין ביכורים קודם לעצרת. א_יד אנשי הר צביעים הביאו ביכוריהן קודם לעצרת, ולא קיבלו מהן. מפני הכתוב שבתורה (שמות משפטים כג טז) וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה:

גמ’: אין מביאים ביכורים חוץ משבעת המינים. אילו כתיב (דברים כי תבא כו ב) ולקחת ראשית כל פרי האדמה. הייתי אומר, כל הדברים יהו חייבים בבכורים. תלמוד לומר מראשית, ולא כל ראשית. אם מראשית ולא כל ראשית. אולי אין לך אלא חיטים ושעורים בלבד שהם עיקר גידולי האדמה. מנין לשאר שבעת המינים? תלמוד לומר פרי אדמתך, ריבה. אולי ריבה את הכל? נאמר כאן ארצך. ונאמר כאן (דברים עקב ח ח) ארץ חיטה ושעורה גפן תאינה ורימון ארץ זית שמן ודבש. מה ארץ שנאמר להלן בשבעת המינים הכתוב מדבר. אף ארץ שנאמר כאן בשבעת המינים הכתוב מדבר. זית שמן. זה אגורי. אמר רבי אמי רבי אמי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, זה אווריסי. ולמה נקרא שמו איגורי? שהוא אוגר שמנו לתוכו. וכל הזתים מאבדין שמנן? אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° . כל הזתים, הגשמים יורדין עליהן והן פולטין את שמנן. וזה הגשמים יורדין עליו, והוא אוגר את שמנו לתוכו. ודבש, אלו התמרים. יכול דבש ממש? אמר רבי תנחומא רבי תנחומא° בשם רבי יצחק ברבי אלעזר רבי יצחק ברבי אלעזר° . כתיב (דברי הימים ב ל"א, ה') וכפרוץ הדבר, הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש. ודבש חייב במעשרות? אלא אלו התמרים שהן חייבין במעשרות. אמר רבי ברכיה רבי ברכיה° בשם רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° . ולמה כתיב ארץ ארץ שני פעמים? להודיעך שאין הבית עומד אלא על שני דברים הללו חיטה וזית שצמודים לארץ. שלחם ושמן הם עיקר צרכי הבית. ולמה נכללו שבעת המינים יחד? רבי יהודה ברבי רבי יהודה ברבי° ורבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° . חד אמר שצריך להקדים לברכה את הקדם בפסוק. וחרנא אמר לשיעורין. חטה לכדתנן: הנכנס לבית המנוגע וכליו על כתיפיו וסנדליו וטבעותיו בידיו, הוא והם טמאין מיד. היה לבוש כליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו באצבעותיו. הוא טמא מיד, והן טהורין עד שישהה בכדי אכילת פרס, פת חיטין ולא פת שעורין, מיסב ואוכל בליפתן. שעורה דתנן: עצם כשעורה מטמא במגע ובמשא, ואינו מטמא באהל. גפן כדי רביעית יין לנזיר. כגרוגרת להוצאת שבת, רמון כדתנן, כל כלי בעלי בתים שיעורן כרימונים. ארץ זית שמן. ארץ שכל שיעוריה כזיתים. כל שיעוריה סלקא דעתך? והאיכא הני דאמרן אלא אימא ארץ שרוב שיעוריה כזיתים. דבש ככותבת הגסה ליום הכיפורים . מאן דאמר לברכה, ניחא. מאן דאמר לשיעורין, והא תנינן א_טו בהרת כגריס, ולמה לא מנה גם גריס? לית הוא מימן  לא נמנה שאין הוא מגדולי ארץ ישראל. שהשיעור הוא בגריס הקלקי מקיליקיה שבאסיה. א_טז כעדשה מן השרץ ולמה לא מנה אף עדשה? לית הוא מימן שאין הוא מגדולי ארץ ישראל ששיעורו כעדשה המצרית.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

8 א_ח מיי' פ"ד מהל' איסורי מזבח הלכה ז':

9 א_ט מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה ט"ז:

10 א_י מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה י"ב:

11 א_יא מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה י"א:


[ע"ב]

12 א_יב מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה ב', מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה ג', מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה ו':

13 א_יג מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה ב', מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה ג', מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה ו':

14 א_יד מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה ב', מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה ג', מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה ו':

15 א_טו מיי' פ"א מהל' טומאת צרעת הלכה ז':

16 א_טז מיי' פ"ד מהל' שאר אבות הטומאה הלכה ב':


-----------------------------------דף ג עריכה

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת ביכורים דף ג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  

^[דף ג עמוד א] תנן, אין מביאין ביכורים חוץ משבעת המינים. ולא מן התמרים שבהרים. ולא מן הפירות שבעמקים. ולא מזיתי שמן שאינן מן המובחר . פשיטא הדא מילתא. הפריש ביכורים חוץ משבעת המינים, א_יז לא קדשו. מה פליגין? בתמרים שבהרים, ובפירות שבעמקים. רבי זעירא רבי זעירא° ורבי יסא רבי אסי° אמרו בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, לא קדשו. רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר בשם רבי אמי רבי אמי°. איתפלגון רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר א_יח לא קדשו. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר קדשו. אמר רבי יונה רבי יונה°. טעמא דרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° דאמר קדשו . שכן, א_יט אם עבר ותרם מן הרע על היפה, תרומתו תרומה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° מה ראיה? שמעינן פירות הרעים חייבין במעשרות. כלום שמעינן פירות הרעים חייבין בביכורין? מתניתין מסייע לרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° שאין בכורים דומים לתרומה. דתנן , אין מביאין מן הציפורנין  מצפורי, ולא מן הבישנין  מבית שאן. ואם הביא לא קידשו. אמר רבי זעירא רבי זעירא° ותני תמן. א_כ תאנים סיכות שעלו בהן קוצים, או מנוקבות, ענבין מאובקות, או מעושנות , אין מביאין. אבל מביאין מן התאנים בנות שבע, ומן הענבים הלבלוניות. מן המובחר הן ואת אמר אבל? אמר רבי אבא מרי רבי אבא מרי°. שלא תאמר הואיל והן בסוף, שמאחרות לגדול , לא יביא. תני, °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. אין מביאין תמרים, אלא מיריחו. ואין קורין, אלא על הכותבות שבהן. תנן, ולא מן הפירות שבעמקים . °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר. רימוני עמקים, מביאין וקורין:

ירושלמי ביכורים, פרק א, הלכה ד עריכה

מתני’: אלו מביאים ולא קורין. א_כא הגר מביא ואינו קורא, שאין יכול לומר (דברים כי תבא כו ג) אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו. ואם היתה אמו מישראל, מביא וקורא. וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו. אומר אלהי אבות ישראל. וכשהוא בבית הכנסת, אומר אלהי אבותיכם. ואם היתה אמו מישראל אומר אלהי אבותינו:

גמ’: תנן, אלו מביאים ולא קורין. הגר מביא ואינו קורא, שאין יכול לומר (דברים כי תבא כו ג) אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו. תיפוק ליה. שלא נטלו חלק בארץ ואינם יכולים לומר אשר נתת לי ה’? רבי יונה רבי יונה° ורבי יסא רבי אסי° תרויהון אמרו בשם רבי שמואל ברבי יצחק רב שמואל בר יצחק° . בבני קיני חותן משה היא מתניתא, שהם נטלו חלק בארץ, שקיבלו את יריחו. אי בבני קיני חותן משה, מביאין וקורין מבעי ליה, דכתיב (במדבר בהעלותך י כט) לכה אתנו והטבנו לך. ויכולים לומר אשר נשבע ה' לאבותינו, ולמה שלא יקראו? אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° לא אמר כן, אלא כך אמר . מה טעם אמרו א_כב האפיטרופיס והעבד והשליח והאשה וטומטום ואנדרוגניס מביאין ולא קורין? משום שאינם יכולים לומר אשר נתת לי ה'. ומנין שאף מי שאינו יכול לקרא יכול להביא? שהרי הגר אמור בפרשה. דכתיב ושמחת בכל הטוב אתה והלוי והגר אשר בשעריך. משמע שהוא מביא אף שאינו קרא, שהרי אינו יכול לומר אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו . אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° . אין מכאן ראיה תיפתר דההן גר דהכא שכתוב בפסוק שמביאים ביכורים, בבני קיני חותן משה. ובני קיני חותן משה מביאין וקורין. כך שאין ראיה שמי שלא יכול לקרא מביא. תנן, ואם היתה אמו מישראל, מביא וקורא . אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. קיימה בנימין בר עשתור בנימין בר עשתור° קומי רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°, בגוי שבא בעבירה על בת ישראל היא מתניתא. אבל אם היו אביו ואמו גרים, מביא וקרא . רבי יונה רבי יונה° לא אמר כן אלא כך אמר. °רבי רבי יהודה הנשיא שמע לאילין דבי בר עשתור, דאינון גרים בני

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  

^[דף ג עמוד ב] גרים והיו אומרים בתפילה אלהי אבותינו. ושאל איך הם אומרים אלוהי אבותינו, הא תנינן אם היתה אמו מישראל אומר אלהי אבותינו. הא גרים בני גרים לא יכולים לומר אלהי אבותינו? על זה אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. קיימה בנימין בר עשתור בנימין בר עשתור° קומי רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°. וחזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר בשם רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°, קיימה בר עשתור קומינן. בגוי שבא בעבירה על בת ישראל היא מתניתא. אבל גר ממש יכול לומר אלהי אבותינו. רבי זריקן רבי זריקא° אמר, רבי זעירא רבי זעירא° בעי. כשהוא אומר אלהי אבותינו , כלום הוא מתכווין לא לאברהם יצחק ויעקב? וכי אברהם יצחק ויעקב אבותיהם היו? ואפילו היתה אמו מישראל? כלום נשבע הקדוש ברוך הוא אלא לזכרים. שמא לנקיבות? תני בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. א_כג גר עצמו מביא וקורא. מה טעם? דכתיב (בראשית לך לך יז ה) כי אב המון גוים נתתיך. לשעבר היית אב לארם. ועכשיו מכאן ואילך אתה אב לכל הגוים. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר, הלכה כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. אתא עובדא קומי דרבי אבהו רבי אבהו°, והורי כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, שיכול לומר בתפילה אלהי אבותינו:

ירושלמי ביכורים, פרק א, הלכה ה עריכה

מתני’: °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר. א_כד האשה בת גרים לא תינשא לכהונה, עד שתהא אמה מישראל. אחד גרים, ואחד עבדים משוחררים, אפילו עד עשרה דורות, עד שתהא אמו מישראל. א_כה האפיטרופין, והעבד, והשליח, והאשה, וטומטום ואנדרוגינוס, מביאין ולא קורין. שאינן יכולין לומר (דברים כי תבא כו י) אשר נתת לי:

גמ’: תנן, °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר האשה בת גרים לא תינשא לכהונה עד שתהא אמה מישראל . תמן תנינן. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. בת גר זכר, כבת חלל זכר אפילו אם האם מישראל . וכולהון מקרא אחד הן דורשין דכתיב (יחזקאל מ"ד, כ"ב) כי אם בתולות מזרע בית ישראל. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, עד שיהא אמו מישראל. °רבי אלעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר, או אביה או אמה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, עד שיולדו בקדושת ישראל. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, עד שיביאו בתולים בקדושת ישראל. תני בשם °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי . גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד שנתגיירה, כשירה לכהונה. שנאמר (במדבר מטות לא יח) וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם. והרי פנחס עמהן. ורבנין אמרי, א_כו החיו לכם, לעבדים ולשפחות. אמר רבי יסה רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, הלכה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. וכהנים נהגו סלסול בעצמן כ°רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב שלפחות אחד ההורים יהיה מישראל. חד כהן נסב בת גרים. אתא עובדא קומי  בא המעשה לפני רבי אבהו רבי אבהו°, וארבעיה  השכיב אותו על ספסילא כדי להכותו. אמר ליה רב ביבי רב ביבי°. לא כן אלפן  למדנו רבי הלכה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? אמר ליה. ולא כהנים נהגו סלסול בעצמן כ°רבי אלעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב? אמר ליה, ועל מנהג לוקין? אמר לו, אין כך. את חמי  תעשה עצמך כאילו אתה מפייס לי, ואנא מוקים ליה. מן דקיימיה, אמר ליה אותו כהן. הואיל והותרה הרצועה, אף אני מותר בה. אמר רבי יעקב בר אידי בר אושעיה רבי יעקב בר אידי בר אושעיה°. מעשה במשפחה בדרום, שהיו קורין עליה ערער שיש פסול במשפחה. ושלח °רבי רבי יהודה הנשיא את °רבי רומיניס רבי רומיניס לבודקן. ומצא שנתגיירה זקנתה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד, והכשירה לכהונה. רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° אמר, כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי הכשירה. אמר רבי זעירא רבי זעירא°, דברי הכל היא. דאמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב אדא בר אחוה רב אדא בר אחוה°, ורב יודא רב יודא° מטי בה בשם רבי אבהו רבי אבהו° שאמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. וולד בוגרת שכלו בתוליה ונבעלה לכהן גדול כשר. שהוא בלא תעשה שבא מכח עשה. שאינו אלא עשה. דכתיב (ויקרא אמור כא יג) והוא אשה בבתוליה יקח. וכל לא תעשה שבא מכח עשה, עשה הוא. ודכוותה כתיב (ויקרא אמור כא יד) כי אם בתולה מעמיו יקח אשה. מעמיו ולא מן גיורת. כל לא תעשה שבא מכח עשה עשה הוא והוולד כשר. ואם בכהן גדול כך קל וחומר בכהן הדיוט . התיב רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. הרי דור שני של מצרי. הרי הוא בלא תעשה שבא מכח עשה, ועשה הוא. דכתיב, דור שלישי יבא בקהל ה'. דור שלשי ולא דור שני. ואף על פי כן לריש לקיש ריש לקיש° ולד דור שני של מצרי אסור, ואם נשאת לכהן הולד חלל. ואם כן גם כשגיורת נשאת לכהן, הולד יהיה חלל . חזר רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° ואמר, לא דמי עשה שבישראל מצרי שני לעשה שבכהנים גיורת. עשה שבישראל, אסור בכל. ועשה שבכהנים אסור בכהנים, ומותר בלויים ובישראלים:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

17 א_יז מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה ב', מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה ג':

18 א_יח מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה ב', מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה ג':

19 א_יט מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה ג':

20 א_כ מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה ג':

21 א_כא מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה ג':

22 א_כב מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה ב':


[ע"ב]

23 א_כג מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה ג':

24 א_כד מיי' פי"ט מהל' איסורי ביאה הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' ז' סעיף כ"א, סמ"ג לאוין קכא:

25 א_כה מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה ב':

26 א_כו מיי' פי"ח מהל' איסורי ביאה הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף ח', סמ"ג לאוין קכא :


-----------------------------------דף ד עריכה

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת ביכורים דף ד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  

^[דף ד עמוד א] שליח מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר (דברים כי תבא כו י) אשר נתת לי . רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. בשלקטן לשלחן ביד אחר. אבל אם לקטן להביאן הוא, לא ישלחן ביד אחר, שכבר התחייב לקרא . ולא מחסל לה לא סיים להסביר למה כך ההלכה. רבי יונה רבי יונה° מחסל לה. רבי זעירא רבי זעירא° ורבי אמי רבי אמי° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמרו בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. א_כז בשלקטן לשלחן ביד אחר. אבל אם לקטן להביאן הוא, לא ישלחן ביד אחר. שכל הביכורים שנראו ליתור בקרייה, אינן ניתרים אלא בקרייה. אמר רבי מנא רבי מנא°. אף על גב דלא אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° הדא מילתא  דבר זה, אמר דכוותה  אמר דבר דומה. אמר רבי זעירא רבי זעירא° לרבי יסא רבי אסי°. נהיר את  זוכר אתה, כד איתאמרת הדא דרבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. ואמר רבי יוסי ברבי חנינא רבי יוסי בר חנינא°, מתניתא פליגא דתנן, א_כח הפריש ביכוריו ואחר כך מכר שדהו מביא ואינו קורא. לפי שאינו יכול לומר האדמה אשר נתת לי. משמע שאף על פי שבשעה שהפריש בכוריו היה לו קרקע ונראה לקריאה, אחר שמכר את שדהו ואינו יכול לקרוא, מביא ואינו קורא. ולא אומרים שכיוון שנראו ליתור בקרייה, אינן ניתרים אלא בקרייה ולא יביאם כלל. וקיימונה כשנתן דעתו למכור משעה ראשונה. והתנינן א_כט יבש המעיין נקצץ האילן מביא ואינו קורא? עוד היא ביבש משעה הראשונה כשהפריש. וקרייה מעכבת? אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° . הראוי לקרייה, א_ל אין קרייה מעכבת כדאמר רבי זירא רבי זירא°, כל הראוי לבילה אין הבילה מעכבת בו. וכל שאינו ראוי לבילה, בילה מעכבת בו.. אבל כל שנתחייב בקריאה וכשבא לקרוא אין הוא ראוי לקריאה, קריאה מעכבת בו. ליקטן לשלחם ביד אחד, לא ישלחם ביד אחר. שמא ימלך הוא להביאן ויטעה ולא יקרא, כי יחשוב בטעות שכיון שבשעה שליקט חשב לשלוח על ידי שליח, גם כשהוא עצמו מביא אינו יכול לקרוא. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. היורש מביא ואינו קורא. מה אנן קיימין? אם יורש בחיי אביו, שלוחו הוא ומה החידוש? ואם לאחר מיתת אביו, שלו הן ולמה לא יקרא ? אלא כי אנן קיימין, א_לא כשהיה אביו חולה או מסוכן. כתיב (דברים כי תבא כו יא) ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלהיך ולביתך. מלמד א_לב שאדם מביא ביכורים מנכסי אשתו וקורא. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, לאחר מיתה. הא בחיים, לא. אף שהבעל אוכל פירות, דקנין פירות לאו כקנין הגוף . רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. לא שנייא. היא בחיים, היא לאחר מיתה. דקנין פירות כקנין הגוף . רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° כדעתיה. דרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר. אדם יורש את אשתו דבר תורה. אבל רבי יוחנן רבי יוחנן° שסובר שאינו יורש את אשתו דבר תורה, אינו יכול להעמיד את הפסוק לאחר מיתה, לכן הוא סובר שגם בחייה מביא וקורא: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. הנחה מעכבת ואין קרייה מעכבת. והא תנינן, אלו הלוקים האוכל ביכורין עד שלא קרא עליהן. משמע שקריאה מעכבת? רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° ורב יהודה רב יהודה°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  

^[דף ד עמוד ב] אמרו בשם שמואל שמואל (אמורא)°, ד°רבי עקיבה רבי עקיבא היא. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בעי. היידן °רבי עקיבה רבי עקיבא? אמר רבי מנא רבי מנא°. שמעית לאבא רבי יונה רבי יונה° דתני הנחה מעכבת אין קרייה מעכבת, °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר קרייה מעכבת. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. מה טעם אמרו הנחה מעכבת? מפני שהיא נוהגת בכל. שכל המביאים בכורים חייבים בהנחה, אבל הקריאה אינה מעכבת, שלא הכל חייבים בה . רבי תנחומא רבי תנחומא° ורב הונא רב הונא° אמרו בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° הנחה מעכבת מפני ששנה עליה הכתוב. דכתיב (דברים כי תבא כו ד) והניחו לפני מזבח ה’. וכתיב (דברים כי תבא כו י) והנחתו לפני ה'. אמר רבי אבא רבי אבא° הא דאמרין תרתיי סברות . חדא כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי וחדא כרבנין. הטעם שאמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° שהנחה מעכבת מפני שהיא נוהגת בכל כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אמר שהפסוק השני (דברים כי תבא כו י) והנחתו לפני ה’ אינו מיותר דלצורך נשנה, ללמד על תנופה בבכורים. ואין כאן אלא פסוק אחד להנחה. לכן צריך את הסברא שהנחה מעכבת מפני שהיא נוהגת בכל. וקרייה שאינה נוהגת בכל אינה מעכבת. רבי תנחומא רבי תנחומא° שאמר שהנחה מעכבת מפני ששנה עליה הכתוב, כרבנין. דאינון אמרין שהציווי השני על הנחה שלא לצורך נשנית, לכן הם אמרו הנחה מעכבת מפני ששנה עליה:

ירושלמי ביכורים, פרק א, הלכה ו עריכה

מתני’: א_לג הקונה שני אילנות בתוך של חבירו, מביא ואינו קורא. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, מביא וקורא. א_לד יבש המעיין ונקצץ האילן, מביא ואינו קורא. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר מביא וקורא. א_לה מן החג ועד החנוכה מביא ואינו קורא °רבי יהודה בן בתירה רבי יהודה בן בתירא אומר מביא וקורא:

גמ’: תנן, הקונה שני אילנות בתוך של חבירו, מביא ואינו קורא . רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא° בעי. הרי אם א_לו קנה אילן אחד, לא קנה קרקע. וגם אם קנה שנים לא קנה קרקע. אם כך למה אחד אינו מביא כל עיקר. שנים מביא ואינו קורא? אמר ליה רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. מילין דצריכין לרבנין  שחכמים הסתפקו בהם בבית וועדא את שאל. תנן, יבש המעיין ונקצץ האילן, מביא ואינו קורא. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר מביא וקורא. מאי טעמא ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי עבד את האילן כקשין. דכשם שבחיטים אף על פי שקוצר את הקשים, מביא מהחיטים בכורים. כך אף שנקצץ האילן מביא מהפירות בכורים. תמן תנינן. א_לז בירך על פירות האילן בורי פרי האדמה, יצא. אמר רבי חזקיה רבי חזקיה° בשם רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי היא. ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי עבד את האילן כקשין. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, דברי הכל היא. פירות האילן בכלל פירות האדמה, ואין פירות האדמה בכלל פירות האילן. רבי בון בר כהנא רבי בון בר כהנא° בעי קומי  שאל את רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

27 א_כז מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה כ"א:

28 א_כח מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה ה':

29 א_כט מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה י"ב:

30 א_ל מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה ד':

31 א_לא מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה ח':

32 א_לב מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה ו':


[ע"ב]

33 א_לג מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה ד':

34 א_לד מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה י"ב:

35 א_לה מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה י"ג:

36 א_לו מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה י"ג:

37 א_לז מיי' פ"ח מהל' ברכות הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' ר"ו סעיף א', סמ"ג עשין כז:


-----------------------------------דף ה עריכה

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת ביכורים דף ה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  

^[דף ה עמוד א] מכר לו שדה בקמתה שעומדת להיקצר. הלוקח מהו שיביא ממנה ביכורים? אמר ליה למה לא? עד כדון לחה שעדיין יונקת מהקרקע . אפילו יבישה? אמר לו אפילו יבישה ואפילו קצורה. מעתה אפילו חיטין? וכי כך אנו אומרים הלוקח מן השוק מביא בכורין? פשיטא הדא מילתא. א_לח מכר לו פירות ושייר לו קרקע. המוכר אינו יכול להביא, שאין לו פירות והלוקח לפי שאין לו קרקע . חזר ולקחן ממנו מהו? נישמעינה מן הדא דתנן, א_לט נתן לה קדשים באתננה, הרי אלו מותרין. יינות שמנין וסלתות וכל א_מ דבר שכיוצא בו קרב לגבי המזבח אסורים. אין בכלל שאמר וכל דבר שכיוצא בו קרב לגבי המזבח שלא מנה בפרט , אלא פרכילי ענבים ועטרות של שיבלין. מה אנן קיימין? אם כשנתן לה באתננה והמשנה מחדשת שאינה יכולה להביא מהם בכורים כי נפסלו משום אתנן. הרי גם אם לא היו אתנן לא יכלה להביא מהם ביכורים דכי כך אנו אומרים, הלוקח מן השוק מביא ביכורים? אלא כי אנן קיימין, בשהיו הגפנים משלה, ומכרה לו פירותיהן וחזר ונתנם לה באתננה. ואומרת המשנה שאינה יכולה להביא מהם מפני שהיה אתנן. הא לא היה אתנן, מביא. א_מא הדא אמרה, חזר ולקחן ממנו מביא. תנן, מן החג ועד החנוכה, מביא ואינו קורא °רבי יהודה בן בתירה רבי יהודה בן בתירא אומר מביא וקורא . חברייא אמרי בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° . א_מב הפרישן קודם לחג ועבר עליהן החג, מביא ואינו קורא. הפרישן קודם לחנוכה ועבר עליהן חנוכה, ירקבו. ביכרו לפני חנוכה והפרישם אחר חנוכה , לא קדשו. ולית ליה לחברייא כהדא דרבי זעירא רבי זעירא°. דאמר רבי זעירא רבי זעירא° . כל הבכורים שנראו ליתור בקרייה, אינן ניתורין אלא בקרייה. ולית לחברייא כן? שהרי הם אמרו שאם הפרישן קודם לחג שהיה ראוי לקרא. ועבר עליהן החג, מביא ואינו קורא. אית להון, כשהפרישן קודם לחג על מנת להביאן אחר החג. והתנינן, א_מג אין מביאין בכורים לא מן החדש על הישן. ולא מן הישן על החדש. מה אנן קיימין? אם בתבואה שהביאה שליש לפני ראש השנה, על תבואה שהביאה שליש לאחר ראש השנה, אי אפשר להעמיד כך. דמכיון שלא הביאו שליש לפני ראש השנה, דבר ברור שלא השרישו קודם לעומר א_מד והן אסורין עד שיבוא העומר הבא ויתירן. ולמה אמר שאין מביאים מהחדש על הישן? הרי גם מהחדש על החדש אין מביאים? אלא כי אנן קיימין, א_מה בפירות אילן שראש השנה שלהם ט"ו בשבט שחנטו קודם ט"ו בשבט, על פירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט. ואמרה המשנה שאינו מביא מכיון שהוא מחדש על הישן. הא מן החדש על החדש, מביא. וסברינן מימר, חנטו אחר ט"ו בשבט הרי לאחר חנוכה אנן קיימין. ורואים שהפירות קדשו לבכורים גם אחרי חנוכה, וקשה איך חברייא אמרו שאחר חנוכה אין הפירות מתקדשים לבכורים? אמר רבי חיננא רבי חיננא°, אינו מביא מיד אלא בזמנן. אחר חג שבועות. ואז מביא מן הישן שחנט לפני ט"ו בשבט לחוד, ועל החדש שחנט לאחר ט"ו בשבט לחוד

ירושלמי ביכורים, פרק א, הלכה ז עריכה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  

^[דף ה עמוד ב] מתני’: א_מו הפריש בכוריו ומכר את שדהו. מביא ואינו קורא. והשני שקנה את השדה. מאותו המין שהביא המוכר, אינו מביא. ממין אחר, מביא וקורא. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. אף מאותו המין מביא וקורא. הפריש את בכוריו. א_מז נמקו, נבזזו, נגנבו, אבדו, או שנטמאו, מביא אחרים תחתיהן א_מח ואינו קורא. והשניים, אין חייבים עליהן חומש. א_מט נטמאו בעזרה. נופץ, ואינו קורא. ומניין א_נ שהוא חייב באחריותן עד שיביאן להר הבית? שנאמר (שמות משפטים כג יט) ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך. מלמד שהוא חייב באחריותן, עד שיביאם להר הבית. הרי שהביא ממין אחד וקרא. וחזר והביא ממין אחר, הרי זה א_נא אינו קורא:

גמ’: תנן, הפריש בכוריו ומכר את שדהו. מביא ואינו קורא. והשני. מאותו המין, אינו מביא. ממין אחר, מביא וקורא . מה טעמון דרבנין שממין שהביא חברו אינו מביא? דכתיב (דברים כי תבא כו ג) הגדתי היום. א_נב פעם אחת הוא מגיד ואינו מגיד פעם שנייה. ולית ליה לרבי יודה כן? אית ליה באדם אחד. אבל בשני בני אדם, מגיד וחוזר ומגיד. תנן, הפריש את בכוריו. נמקו, נבזזו, נגנבו, אבדו, או שנטמאו, מביא אחרים תחתיהן ואינו קורא. והשניים, אין חייבים עליהן חומש . אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, משום יחידי אני שונה אותה. ותני כן. °רבי שמעון בן יהודה רבי שמעון בן יהודה אומר משום °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי , שניים אין חייבים עליהן חומש. אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° בשם רב הונא רב הונא°. שניים לוקחן אפילו מן השוק. מה את עביד לון, כתוספת הביכורים? או כעיטור הביכורים? אין תעבדינון א_נג כתוספת הביכורים, פטורים מן הדמאי. אין תעבדינון כעיטור הביכורים, חייבין בדמאי: תנן, נטמאו בעזרה נופץ ואינו קורא. אמר רבי חמא בר עוקבא רבי חמא בר עוקבא° בשם רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא°. א_נד נטמאו הביכורים, הסלים נתנין לכהנים. דכתיב (דברים כי תבא כו ד) ולקח הכהן הטנא מידך. דפעמים שאין לכהן אלא הטנא בלבד: תנן, הרי שהביא ממין אחד וקרא. וחזר והביא ממין אחר, הרי זה אינו קורא . למי נצרכה? לרבי יודה. אף על גב דרבי יודה אמר, בשני בני אדם מגיד וחוזר ומגיד אפילו שהביא מאותו המין. מודה באדם אחד שהביא ממין אחד וקרא, וחזר והביא ממין אחר, הרי זה אינו קורא. תנן, נטמאו בעזרה. נופץ, ואינו קורא. מאי טעמא אינו קורא? אמר רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. תני °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי כן. כתיב ואמרת וכתיב ושמחת. הוי אומר מקרא ביכורים על השמחה: דאין קריאת בכורים אלא מתוך שמחה, וכשנטמאו אין שמחה בלבו.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

38 א_לח מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה י"ד:

39 א_לט מיי' פ"ד מהל' איסורי מזבח הלכה י"ד, מיי' פ"ד מהל' איסורי מזבח הלכה ט"ו:

40 א_מ מיי' פ"ד מהל' איסורי מזבח הלכה י"ד, מיי' פ"ד מהל' איסורי מזבח הלכה ט"ו:

41 א_מא מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה י"ד:

42 א_מב מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה י"ג:

43 א_מג מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה ז':

44 א_מד מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה י"ד:

45 א_מה מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה ז':


[ע"ב]

46 א_מו מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה ה':

47 א_מז מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה כ':

48 א_מח מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה ט', מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה י':

49 א_מט מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה ט', מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה י':

50 א_נ מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה כ':

51 א_נא מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה י"א:

52 א_נב מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה י"א:

53 א_נג מיי' פי"ג מהל' מעשר הלכה י"ד:

54 א_נד מיי' פ"ג מהל' ביכורים הלכה ח':


ירושלמי ביכורים, פרק א, הלכה ח עריכה

-----------------------------------דף ו עריכה

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת ביכורים דף ו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  

^[דף ו עמוד א] מתני’: א_נה אלו מביאין וקורין. מן העצרת ועד החג. א_נו משבעת המינין. א_נז מן הפירות שבהרים. ומן התמרים שבעמקים. ומזיתי שמן. א_נח ומעבר לירדן. °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי אומר. אין מביאין בכורים מעבר לירדן, שאינה ארץ זבת חלב ודבש:

גמ’: אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. רבי יונה רבי יונה° ורבי זעירה רבי זעירא° אמרו בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. ששה עשר מיל חיזור סביב חיזור לציפורין, הן הן ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יונה רבי יונה°. מאן דמקדר  מי שמודד שישה עשר מיל בקו אוירי ימצא, אילין שיגרונייה דבישן מינהון. מאן דמקדר  שמודד בקו אוירי ימצא, הדא ביקעת גינוסר מינהון. מתיבון לרבי יונה רבי יונה°. והא כתיב (שמות שמות ג יז) ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ טובה ורחבה, אל ארץ זבת חלב ודבש? משמע שכולה זבת חלב ודבש. אמר לון. הכוונה לארץ אשר בה זבת חלב ודבש: תנן, °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי אומר אין מביאין בכורים מעבר לירדן. שאינה ארץ זבת חלב ודבש. תני אין מביאין בכורים מעבר לירדן דכתיב (דברים כי תבא כו י) אשר נתתה לי ולא שנטלתי לי מעצמי. ועבר הירדן נטלו מעצמן. מה ביניהון? אמר רבי אבין רבי אבין° . חצי שבט מנשה ביניהון. מאן דאמר אשר נתתה לי ולא שנטלתי לי מעצמי. חצי שבט מנשה משה נתן להם ולא נטלו מעצמן ויכולים להביא . מאן דאמר ארץ זבת חלב ודבש. אפילו כן אינה ארץ זבת חלב ודבש:

ירושלמי ביכורים, פרק א, הלכה ט עריכה

מתני’: א_נט הקונה שלשה אילנות בתוך של חבירו, מביא וקורא. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, אפילו שנים. א_ס קנה אילן וקרקעו, מביא וקורא. °רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי אומר. אף בעלי אריסות והחכירות, מביאין וקורין:

גמ’: תני, חכורי בתי אבות אפילו שכבר כמה דורות חוכרים אינן מביאין. °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אמר, הן עצמן מביאין וקורין. תנן, °רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי אומר. אף בעלי אריסות והחכירות מביאין וקורין . רבי זעירה רבי זעירא° ורבי חייא רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, בחכורי בתי אבות היא מתניתא אבל סתם חוכר גם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מודה שאינו מביא. רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° ורבי יסי רבי יסי° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. בבעלי אריסות וחכירות היא מתניתא. הוון בעיי מימר  חשבו לומר. מאן דאמר בבעלי אריסות וחכירות היא מתניתא רבי הילה רבי הילה° ורבי יסי רבי יסי°, המילה בעלי אריסות בא למעט אריס לשעה וחכיר לשעה . הא באריס רגיל לעולם ובחכיר לעולם, מביא. אתו רבי אבא רבי אבא° ורבי חייא רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אפילו באריס לעולם ובחכיר לעולם אינו מביא. ומה שאמרו רבי הילה רבי הילה° ורבי יסי רבי יסי° בבעלי אריסות וחכירות היא מתניתא. הכוונה לחכורי בתי אבות. שכיוון שהחכירות בשדה עוברת מאב לבן שנים רבות, כאילו שיש לו חלק בקרקע

הדרן עלך פרק יש מביאין