קטגוריה:שמות כג יט

עריכה

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)

רכט. ראשית בכורי אדמתך למה נאמרה פרשה זו. לפי שנאמר ולקחת מראשית כל פרי האדמה (דברים כז). אין לי אלא פירות דרך בכורים, משקין מנין. תלמוד לומר תביא בית ה' אלהיך, מכל מקום. (ומה הפרש בין אלו לאלו. אלא אלו מביאין וקורין, ואלו מביאין ואין קורין.)

(אשר תביא מארצך) להוציא אריסין וחכירות והגולן והסיקריקון. (אשר ה' (אלהינו) [אלהיך]) להוציא גרים ועבדים. (נותן (לנו) [לך]) להוציא נשים טומטום ואנדרוגינוס. משמע מוציאן שלא יקראו ומוציאן שלא יביאו. תלמוד לומר תביא מכל מקום. ומה הפרש בין אלו לאלו, אלו מביאין וקורין ואלו - מביאין ואין קורין.

רל. לא תבשל גדי בחלב אמו רבי שמעון אומר, מפני מה נאמר בג' מקומות. כנגד - שלש בריתות שכרת הקדוש ברוך הוא עם ישראל. אחת בחורב ואחת בערבות מואב ואחת בהר גרזים והר עיבל. רבי יאשיה אומר, הראשון תחלה נאמר, ואין דורשין תחלות. שני ((לי מה דין [למה מפני הדין]) בהמה טהורה מטמאה במשא, וטמאה מטמאה במשא. אם למדת על טהורה שכשרה, אסור להתבשל בחלבה. יכול אף טמאה אסור להתבשל בחלבה. תלמוד לומר בחלב אמו ולא בחלב טמאה. (שלישית) ולא בחלב אדם. ר' יונתן אומר, מפני מה נאמר בשלשה מקומות אחד לבהמה ואחד לחיה ואחד לעוף. אבא חנן [אומר] משום רבי אלעזר, מפני מה נאמר בשלשה מקומות. אחד לבהמה גסה ואחד לעזים ואחד לרחלים. רבי שמעון בן אלעזר אומר, מפני מה נאמר בשלשה מקומות. אחד לבהמה גסה ואחד לדקה ואחד לחיה. דבר אחר אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה ואחד איסור בשול.

דבר אחר, אחד בין בארץ בין בחוצה לארץ ואחד בפני הבית ואחד שלא בפני הבית. לפי שהוא אומר ראשית בכורי אדמתך, לא שמענו אלא בזמן שהבכורים נוהגים, שם נוהג בשר בחלב. מקום שאין הבכורים נוהגים ובזמן שאין הבכורים נוהגים לא שמענו, תלמוד לומר לא תאכלו כל נבלה (דברים יד). ונאמר לא תבשל גדי. מה נבלה נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ בין בפני הבית ושלא בפני הבית, אף בשר בחלב יהא נוהג כן. רבי עקיבא אומר, מפני מה נאמר בשלשה מקומות. פרט לחיה פרט לבהמה פרט לעוף. רבי יוסי הגלילי אומר, נאמר לא תאכלו כל נבלה, ונאמר לא תבשל גדי בחלב אמו. את שאסור בנבלה, אסור לבשל בחלב. עוף שאסור שאסור בנבלה יהא אסור לבשל בחלב, תלמוד לומר בחלב אמו. יצא עוף שאין לו חלב אם. (יצאת) בהמה טמאה אחת בשחיטתה ואחת במיתתה.

לא תבשל אין לי אלא שהוא אסור בבשול. מנין שהוא אסור באכילה. אמרת קל וחומר מה פסח שאין בו בל תבשל יש בו בל תאכל, בשר בחלב שיש בו בל תבשל דין הוא שיש בו בל תאכל. לא, אם אמרת בפסח שאוסורו בכל דבר לכך הוא אסור באכילה. תאמר בבשר בחלב שאין איסורו באכילה בכל דבר, לכך לא יהא אסור באכילה. [תלמוד לומר לא תאכלנו]. רבי עקיבא אומר אינו צריך. אם גיד הנשה שאין בו בל תבשל יש בו בל תאכל, בשר בחלב שיש בו בל תבשל, דין הוא שיש בו בל תאכל. לא, אם אמרת בגיד הנשה שאיסורו קודם מתן תורה לכך אסור באכילה. תאמר בבשר בחלב שאין איסורו קודם מתן תורה, לכך לא יהא אסור באכילה. (תלמוד לומר לא תאכלנו.) הרי נבלה תוכיח, שאין איסורה קודם מתן תורה והיא אסורה באכילה. לא, אם אמרת בנבלה שהיא מטמאה במשא, תאמר בבשר בחלב שאינו מטמא במשא. חלב ודם יוכיחו, שאין מטמאין במשא ואסורין באכילה, הם יוכיחו על בשר בחלב אף על פי שאין מטמא במשא יהא אסור באכילה. לא, אם אמרת בחלב ודם שחייבין עליהם כרת, תאמר בבשר בחלב שאין איסורו משום כרת. תלמוד לומר לא תאכלנו, להביא בשר בחלב שאסור באכילה. איסי אומר ולא תאכל הנפש עם הבשר (דברים יב), להביא בשר בחלב שאסור באכילה. איסי בן גוריא אומר, נאמר כאן קדושה ונאמר להלן קדושה. מה להלן אסור באכילה אף כאן אסור באכילה.

אין לי אלא אסור באכילה אסור בהנאה מנין. אמרת, קל וחומר. ומה ערלה שלא נעבדה בה עבירה אסורה (באכילה ובהנאה). בשר בחלב, שנעבדה בו עבירה, אינו דין שיהא אסור (באכילה ובהנאה). לא, אם אמרת בערלה שלא היה לה שעת היתר, לפיכך אסורה בהנאה. תאמר בבשר בחלב שהיה לה שעת היתר. חמץ בפסח יוכיח, שהיה לו שעת היתר ואסור בהנאה. לא, אם אמרת חמץ בפסח שחייבין עליו כרת, תאמר בבשר בחלב שאין חייבין עליו כרת. כלאי הכרם יוכיחו, שאין חייבין עליו כרת ואסורין בהנאה. רבי אומר, או מכור לנכרי לא תבשל גדי. אמרה תורה כשתמכרנו לא תבשלנו ותמכרנו. מכאן למדת שאסור בהנאה.

(לא תבשל גדי) בחלב אמו אין לי אלא חלב אמו, חלב אחותו גדולה מנין. קל וחומר הוא, ומה אמו (שאינה נכנסת) [שנבנסת] עמו לדיר להתעשר, אסור לבשל בחלבה. אחותו (שהיא) [שאינה] נכנסת עמו לדיר להתעשר, דין הוא שיהא אסור לבשל בחלבה. חלב עצמה בבשרה מנין. אמרת קל וחומר, ומה במקום שהתיר פרי עם פרי בשחיטה, אסר פרי עם האם. כאן שאסר פרי עם פרי בבשול, אינו דין שנאסור פרי עם האם. חלב עזים ברחלים מנין. אמרת קל וחומר, ומה במקום שהתיר פרי עם (פרי) ברביעה, אסר פרי עם האם. (כאן) [מקום] שנאסר פרי עם פרי ברביעה, אינו דין שנאסר פרי עם האם. הוא הדין (אף) לבקר. ומפני מה דבר הכתוב בגדי, מפני שהחלב מרובה כאמו. רבי אומר, נאמר כאן אמו ונאמר להלן אמו. מה להלן בשור כשב ועז הכתוב מדבר, אף כאן בשור וכשב ועז הכתוב מדבר.

לא תבשל גדי בחלב אמו בשר בחלב אתה אסור לבשל, ולא כל שאר האיסורין. והדין נותן, ומה בשר בחלב שזה מותר בפני עצמו וזה מותר בפני עצמו, אסורים בבשול. שאר אסורין שבתורה שזה אסור בפני עצמו וזה אסור בפני עצמו, אינו דין שיהו אסורין בבשול. תלמוד לומר לא תבשל גדי בחלב אמו. (אין לי אלא בחולין, במוקדשין מנין. אמרת, אם נאסר בחולין לא נאסר במוקדשין. לא, אם אמרת בחולין שכן אסר מליקה בחולין. תאמר במוקדשין שלא אסר מליקה במוקדשין. תלמוד לומר בית ה' אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו).