מלבי"ם - התורה והמצוה

ב.

ולקחת מראשית כל פרי האדמה . בפ' משפטים (שמות כג יט) ובפ' תשא (שם לד כו) כתיב, ראשית בכורי אדמתך וגו' , שסמך "ראשית" ל"בכורי", שפירושו ראשית מהבכורים. כי להתבואות והפירות יש זמן להתבשלם, והנתבשלו בהתחלת הזמן נקראו "ביכורים". והנתבשלו בימי היותר ראשונים, נקראו "ראשית בכורים". וא"כ הוראת "ראשית" הוא ראשית בזמן. וכאן שסמך "ראשית" לכל פרי, אין לפרשו על הזמן, שיביא מהפירות שנתבשלו קודם מכל פרי האדמה. דאם כן, לא תהיה מצות הביכורים רק מהשעורים, שהמה יתבשלו בארץ ישראל קודם מכל התבואות ומכל פרי האילנות; והרי כתיב בכורי כל אשר בארצם (במדבר יח יג)!

וע"כ, ד"ראשית" הנאמר כאן, הוא ראשית במעלה וחשיבות. כמו ראשית גוים , ראשית שמנים , שפירושם "המשובחים". ולפי שנמצא שבעה מינים שנשתבחה בהם א"י, ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש (דברים ח ח), וכל הקודם בפסוק הוא יותר משובח. וא"כ הייתי אומר, ד כל אשר בארצם , בא לרבות שיביא יותר ממין אחד, אבל די בשנים הראשונים, שהמה חטים ושעורים המשובחים מכל המינים; וגם הצבור, מביאים מהם העומר ושתי הלחם. לכן נאמר מראשית כל פרי האדמה , היינו מכל שבעת המנים שנשתבחה בהם הארץ, וזהו שאמר אשר תביא מארצך . מפני שכל אלו שבעת המינים יצמחו בא"י בתכלית הטוב.

אמנם לפ"ז, היה לו לומר "ראשית כל פרי", שהרי כל החשובים חייבים בביכורים, ואמר "מראשית"! א"כ ע"כ, ד"ראשית" האמור כאן, הוא גם ראשית בזמן. וללמד, שלא יביא כל הפירות שנתבשלו ראשונים, רק מקצת מהם, ואפילו אשכול אחד או גרגיר אחד. ולא יתכן שלא בא הכתוב רק ללמוד הזה, ולא לרבות כל הז' מינים שחייבים בביכורים; דא"כ, הל"ל "מראשית בכורי"! וגם מדכתיב כל פרי האדמה , לרבות! ע"כ דבפי' "ראשית" דכאן, הוא במעלה וגם בזמן, וכמ"ש (=וכמו שכתבתי) . ומזה למד הספרי "מראשית", למעט חוץ משבעת המינים; וגם, שאפי' גרגיר אחד. וגרסא הנכונה בספרי, "מנין לרבות שאר מינים? ת"ל כל פרי האדמה". והנוסחא "ת"ל בכורי אדמתך" הוא טעות, ומקומו להלן כמו שיתבאר בסמוך.

עוד שם בספרי, "פרי אתה מביא, ואי אתה מביא יין ושמן ביכורים. הביא ענבים ודרכן, מנין שמביא? ת"ל בכורי אדמתך". (כמבואר בהתוה"מ משפטים שם). ומפני שלא זכר שם "פרי" נלמד זאת. (ואם יש להביא לכתחלה יין ושמן - עיין בתוס' ערכין יא ע"א ובסוגיא דחולין קב ע"ב, ובספר "ספרי דברי רב" האריך בזה).

אשר תביא מארצך . "ארצך", נקרא כל א"י. והלא אין מביא רק מאדמתו, כמ"ש בכורי אדמתך! ודרשו בספרי "כל זמן שהם מצויים על פני ארצך". פי', שאמר הכתוב "אשר תביא", שההבאה תהיה מארצך ולא מביתך. כי כל עוד שלא הגיעה העת ההיא, תכונה ההבאה מהארץ; אבל אחרי שעברה העת ההיא, תכונה ההבאה מהבית. והעת המאוחרת לכנסם, הוא עד החנוכה ולא יותר.

עוד שם בספרי, "אי "מארצך", יכול אף הנוטע בתוך שלו ומבריך בתוך של חברו וכו', ת"ל ראשית בכורי אדמתך". פי', מנין דמה שאמר אשר תביא מארצך , ללמד על זמן ההבאה כנ"ל; אולי בא לרבות מה שמארצך, אף שאינו מאדמתך! ומה שאמר "אדמתך", הוא ע"ד ריבה ומיעט, שיש הרבה כמוהו בתורה; ולמעט, אם אין כלל בהגידולין מאדמתו. ו"מארצך", בא לרבות כשמקצת גידולין מאדמתו והשאר מארצו, כהנוטע בתוך שלו ומבריך בשל חברו! לזה אמר " בכורי אדמתך ", ר"ל דב' פעמים כתיב "אדמתך", בפ' משפטים ובפ' תשא; לעכב, שיהיו כל הגידולין מאדמתו.

ושמת . לשון "שימה", בא להורות שישים בסדר. כמו אשר תשים לפניהם , שום תשים עליך מלך , שימה בפיהם . מזה נלמד, שאם הביא כל ז' המינים בכלי אחד, שישים בסדר נכון. כמבואר בתוספתא דביכורים, שאם הביא הרבה מינים ביחד, לא יביאם בתערובות וכו'.

בטנא . מיותר. דודאי לא ישא בידו, מאדמתו עד בהמ"ק! מזה אמרו בספרי, "מלמד שטעונין כלים". ע"ד (=על דרך) שאמרו, דמנחות טעונים כלים; שפירושו, שאחר הקמיצה יניח בכלי שרת. וכן כאן, שאפשר קודם שהקדישם לשם ביכורים, היו מונחים בכלי - צריך לאחר שקרא שם, לתתם בכלי אחרת. כמ"ש ולקחת מראשית כל פרי האדמה, ושמת בטנא . ואפשר משום דההבאה בעזרה אל הכהן, יכול להביא בידו בלא כלי. לזה כתיב ושמת בטנא , בכדי שיכתוב אח"כ, ולקח הכהן הטנא . ללמד שההבאה אל הכהן והנחה והתנופה יהיו בכלי, אבל לאו דוקא בטנא; דא"כ הל"ל (=היה לו לומר) "ובטנא תשים".

והלכת אל המקום . בספרי, "מכאן אמרו, נגנבו או שאבדו חייב באחריותן. נטמא בעזרה - נופץ ואינו קורא". פי', דבכל מקום שאמר הכתוב "להביא בית ה'", יזכור רק ההבאה. וא"כ גם כאן, למה זכר ההליכה? אלא שבא ללמד, שההולכה עד המקום אשר יבחר - הוא חובה; שאם נאבד בדרך, צריך להפריש אחרים תחתיהם. אבל לאחר שבא אל המקום, אין עליו חובה להביא להכהן, אם א"א לקיים במה שהפריש כבר; כגון שנטמא בעזרה - מנפצו ואינו מביא אחרים. דמה שאמר הכתוב ובאת אל הכהן , אינו מיותר, וא"כ אין ללמוד שיתחייב באחריותן, כמו שלמדנו על ההולכה.

אשר יבחר ה' . בספרי, "זה שילה ובית עולמים". פי', אבל לא נוב וגבעון. כי שילה נבחר ע"י יהושע וכל הזקנים ועמהם כל קהל ישראל, כמ"ש (יהושע יח א) ויקהלו כל עדת ב"י שילה וישכינו שם את אהל מועד . ובפ' משפטים ו (פרשת) תשא כתיב, תביא בית ה' . ושילה נקרא "בית ה'", דכתיב ותביאהו בית ה' שלו (ש"א א כד), מפני שהיה בנין אבנים. ומה שנאמר ויטש משכן שלו (תהלים עח), מפני שהגג היה מיריעות שעשה משה, משו"ה נקרא ג"כ "משכן". וכ"ש שהבהמ"ק שבירושלים, שנקרא מקום אשר יבחר ו בית ה' . אבל נוב וגבעון, לא נקראו "מקום אשר יבחר ה'", רק "במה גדולה". וגם לא "בית ה'", כי לא היו שם רק הקרשים והיריעות, מאהל מועד שהיה במדבר.