ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בבא בתרא/פרק שמיני
פרק שמיני – יש נוחלין עריכה
ירושלמי בבא בתרא, פרק ח, הלכה א עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כא עמוד ב] מתני’: יש נוחלין ומנחילין. נוחלין ולא מנחילין. מנחילין ולא נוחלין. לא נוחלין ולא מנחילין. אילו נוחלין ומנחילין. ח_אהאב את הבנים והבנים את האב. ואחין מן האב נוחלין ומנחילין. האיש את אמו והאיש את אשתו ובני אחיות נוחלין ולא מנחילין. האשה את בנה והאשה את בעלה ואחי האם מנחילין ולא נוחלין. והאחין מן האם לא נוחלין ולא מנחילין. ח_בסדר נחלות כך הוא. איש כי ימות ובן אין לו, והעברתם את נחלתו לבתו. הבן קודם לבת. וכל יוצאי יריכו של בן קודם לבת. הבת קודמת לאחין. וכל יוצאי יריכה של בת קודמין לאחין. האחין קודמין לאחי האב. כל יוצאי יריכן של אחין קודמין לאחי האב. זה הכלל. כל הקודם בנחלה, יוצאי יריכו קודמין. והאב קודם לכל יוצאי יריכו:
גמ’: כתיב (במדבר פינחס כז ח) איש כי ימות ובן אין לו, והעברתם את נחלתו לבתו. תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. שינה הכתוב נחלה זאת מכל נחלות שבתורה. שבכולן כתוב ונתתם, וכאן כתוב והעברתם. דעיבור הדין הוא שתהא הבת יורשת שמסברא היינו אומרים שלעולם אינה יורשת כדי לא להעביר נחלה משבט לשבט. חכמי העובדי כוכבים ומזלות אומרים, בן ובת שוין כאחת. דאינון דרשי, ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו והיא יורשת לבדה. הא אם יש לו, שניהן שוין. התיבון, והכתיב ואם אין לו בת ונתתם אותו לאחיו, לפי שיטתכם צריך לדרוש הא אם יש לו, שניהן שוין. והא בהא אתון מודין שאין אחי האב יורשים אלא במקרה דליתי לבת, אבל אם יש בת אין האחים יורשים כלום. אף הכא הבת יורשת רק היכא שאין בן. אבל אם יש בנים אין הבת יורשת כלום. הצדוקין אומרים. בת הבן והבת, שניהן שוין. דאינון דרשי. מה בת בני הבאה מכח בני יורשתני, בתי הבאה מכוחי אינו דין שתירשני? אמרו להן. לא, אם אמרתם בבת הבן, שבאה מכח בנים
[ע"א]
[ע"ב]
1 ח_א מיי' פ א' מהל' נחלות הלכה א', מיי' פ א' מהל' נחלות הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' רע"ו סעיף א', סמ"ג עשין צו:
2 ח_ב מיי' פ א' מהל' נחלות הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' רע"ו סעיף א':
-----------------------------------דף כב עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כב עמוד א] תאמרו בבת, שאינה באה אלא מכח הזקן, ובמקום שיש בנים אין הבת יורשת. כשם שאינה יורשת עם אחיה, כך אינה יורשת עם בת אחיה. תנן, האיש יורש את אמו. מנין? תלמוד לומר (במדבר מסעי לו ח) וכל בת יורשת נחלה ממטות וגו' וכי היאך איפשר לבת לירש שני מטות? אלא תיפתר שהיה אביה משבט זה ואמה משבט אחר. מכאן שהבנים יורשים את האם. כתיב (במדבר פינחס כז ח) איש כי ימות ובן אין לו. משמע שאם יש בן, הבן יורש את אביו. עד כדון בן את האב. האב את הבן מנין? מה אם הבן שאינו בא אלא מכח האב, הרי הוא יורשו. האב, שאין הבן בא אלא מכוחו אינו דין שיורשו? אם כך שירש האב את בנו אף במקום שיש לבן בנים? אמר קרא. קרוב קרוב קודם. והבן קרוב לאב יותר מאשר האב לבנו. כתיב (במדבר מסעי לו ח) וכל בת יורשת נחלה ממטות מכאן שהבת יורשת את אמה. עד כדון ראינו שבת יורשת את אמה. בן מנין? מה אם הבת שהורעתה כוחה בניכסי האב, ייפיתה כוחה בניכסי האם. בן שייפיתה כוחו בניכסי האב, אינו דין שנייפה כוחו בניכסי האם? נמצאת הבת למידה מן הכתוב, והבן מקל וחומר. אמר °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר משום °רבי זכריה בן הקצב רבי זכריה בן הקצב. כך היה °רבי שמעון בן יהודה רבי שמעון בן יהודה אומר משום °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. אחד הבן ואחד הבת שווין במטה האם, דדיו לבא מן הדין להיות כנידון. אמר רבי מלוך רבי מלוך° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, הלכה כ°רבי זכריה בן הקצב רבי זכריה בן הקצב. רבי ינאי קפודקייא רבי ינאי קפודקייא° הוה ליה עובדא שנפלה ירושת האם לפני בן ובת. והוו דיינין רב הונא רב הונא° ורבי יהודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° ו°רבי אחא רבי אחא (תנא). אמר לון °רבי אחא רבי אחא (תנא). אחינו שבחוצה לארץ הדיוטות הן, והן טועין את ההלכה דאינון סמכין על הדא דרבי מלוך רבי מלוך° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, ולית הוא כן. דאמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, ח_גאין הלכה כ°רבי זכריה בן הקצב רבי זכריה בן הקצב. ואמר רבי אבא בריה דרבי חייה רבי אבא בריה דרבי חייה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, אין הלכה כ°רבי זכריה בן הקצב רבי זכריה בן הקצב. ואמר רבי אלעזר אבוי דרבי יצחק בר נחמן רבי אלעזר אבוי דרבי יצחק בר נחמן° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, אין הלכה כ°רבי זכריה בן הקצב רבי זכריה בן הקצב. רב ינאי רב ינאי° ורבי יוחנן רבי יוחנן°, הוון יתבין. עאל רבי יודן נשייא רבי יהודה נשיאה° ושאל. כתיב וכל בת יורשת נחלה ממטות. מהו ממטות? אמר לו, מקיש מטה האב למטה האם. מה מטה האב, אין לבת במקום הבן. אף מטה האם, אין לבת במקום בן. או חילוף? מה מטה האם יש לבת במקום בן, אף מטה האב יש לבת במקום בן? אמר לו רבי יוחנן רבי יוחנן° לרבי ינאי רבי ינאי°, איתא מן תמן בא נסתלק משם, לית אהן גוברא בעי מישמע מילה דאורייא אין אנשים הללו רוצים לשמוע דין תורה שהרי נאמר בפירוש ואם אין לו בנים משמע שרק אם אין בנים הבת יורשת בנכסי האב. תנן, והאיש את אמו והאיש את אשתו לא הוא האיש את אמו הוא האיש את אשתו? שהרי הבן יורש רק אם אין אב, כך שבכל מקרה הבן יורש את האם מכח האב, אז למה היה צריך לכתוב שהבן יורש את האם בנפרד? אמר רבי יצחק רבי יצחק°, בעי מימר פנסטה ולא אשכח התנא רצה שיהיה שקול שלושה מנחילין ולא נוחלין ושלושה נוחלין ולא מנחילין וכיוון שלא מצא שלושה נוחלין ולא מנחילין. ואמר הדא הילכתא תינייתא הוסיף את הבן ואת אימו. בן. אין לי אלא בן יורש. בן הבת מניין? תלמוד לומר בן, מכל מקום. בת. אין לי אלא בת יורשת כשאין בן. בן הבת, בת הבן, בת הבת, בן בן מניין? תלמוד לומר בת מכל מקום. אחים אין לי אלא אחים. בני אחים, בנות אחים, בני בנות אחים מניין? תלמוד לומר לשאירו הקרוב מכל מקום
ירושלמי בבא בתרא, פרק ח, הלכה ב עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כב עמוד ב] מתני’: בנות צלפחד נטלו שלשה חלקים בנחלה. חלק אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וחלקו עם אחיו בניכסי חפר. ושהיה בכור נטל שני חלקים:
גמ’: בנות צלפחד אמרו לפני משה רבינו. אם אנו בנות צלפחד שאנו נחשבים כזרעו, נירש את אבינו. אם אין בנות צלפחד שאין אנו כזרעו, תתייבם אמינו. מיד (במדבר פינחס כז ה) ויקרב משה את משפטן לפני ה'. אמר לו הקדוש ברוך הוא. כן בנות צלפחד דוברות, תן להן אחוזת נחלה. תן להן בקרקעות, תן להן במטלטלין, תן להם חלק בכורה בקרקעות של ארץ ישראל, כמו שמגיע להן חלק בכורה במטלטלין שאביהם החזיק בהם. דאף שאין בכור מקבל פי שנים במה שעתיד לבא, ארץ ישראל מוחזקת היא. תן להן חלק אביהן בתוך אחי אביהן. רבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)° אמר. ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ דכתיב (במדבר פינחס כו נה) לשמות מטות אבותיו. ואם כן מה תלמוד לומר לאלה? אלא מפני הנשים ומפני הקטנים שהיו פחותים מגיל עשרים, שאף שהיו מיוצאי מצרים, לא קיבלו חלק בארץ. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, לבאי הארץ נתחלקה הארץ שנאמר (במדבר פינחס כו נג) לאלה תחלק. אם כן מה תלמוד לומר לשמות מטות אבותיו? משונה נחלה זו מכל נחלות שבעולם. שכל נחלות שבעולם, חיים יורשין מתים. והכא מתים יורשין חיים. תני, °רבי יהושע בן קרחה רבי יהושע בן קרחה אומר. ליוצאי מצרים ולעומדים בערבות מואב נתחלקה הארץ. כיצד? מי שהיה מיוצאי מצרים ומעומדים בערבות מואב, כגון יהושוע וכלב נטל שני חלקים. מיוצאי מצרים ולא מעומדים בערבות מואב, מעומדים בערבות מואב ולא מיוצאי מצרים, נטל חלק אחד. בנות צלפחד נטלו חמשה חלקים. חלקן עם יוצאי מצרים. וחלקן עם העומדים בערבות מואב. וחלק בכורתו של אביהם שהיה בכור ונוטל שני חלקים. וחלק אביהן בתוך אחי אביהן. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° מתניתא לא אמרה כן ולא קיבלו אלא ארבעה חלקים שנאמר, נתן תתן להם אחוזת נחלה בתוך אחי אביהן. הדא הוא דכתיב (יהושע י"ז, ה') ויפלו חבלי מנשה עשרה. והם היו ששה בתי אב, בני אביעזר, בני חלק, בני אשריאל, בני שכם, בני חפר, בני שמידע, הרי ששה חלקים. ועליהם אומר הכתוב בתוך אחי אביהם, שהרי צלפחד היה משבט מנשה. הוסף על ששה אלה את ד' החלקים שקבלו בנות צלפחד הרי עשרה. יהושע וכלב נטלו שלשה חלקים חלקן עם יוצאי מצרים וחלקן עם העומדים בערבות מואב, ונטלו חלק מרגלים. הדא הוא דכתיב (במדבר שלח יד לח) ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים וגו'. אבל חלק מתלוננים ועדת קרח נפל לאמצע וכל ישראל התחלקו בחלקם. ובניהם של מרגלים ושל מתלוננים ושל עדת קרח, קיבלו בזכות אבי אביהן ואמותיהן. הדא הוא דכתיב (במדבר פינחס כו יא) ובני קרח לא מתו, שזכו לנחלה אבל לא בזכות עצמם. אמר °רבי רבי יהודה הנשיא. משלו משל למה הדבר דומה. לשני אחים שותפין שיצאו ממצרים, לזה תשעה בנים ולזה בן אחד, וירשו בית חמישה כורין שכל אחד ואחד נוטל לתך חצי כור. החזירם לאבותיהן וחלקום. נמצא בן זה נוטל מחצה שנים וחצי כור. ובני זה נוטלין מחצה שנים וחצי כור. אמר °רבי דוסתאי בן יהודה רבי דוסתאי בן יהודה, משלו משל למה הדבר דומה? לשני אחים כהנים שותפין שהיו עומדין על הגורן. לזה תשעה בנים ולזה בן אחד ונטלו בית עשרה קבין. החזירום לאבותיהן וחלקום, נמצא בן זה נוטל מחצה חמישה קבין, ובני זה מחצה חמישה קבין. תנן, ושהיה בכור נטל שני חלקים.
[ע"א]
[ע"ב]
3 ח_ג מיי' פ א' מהל' נחלות הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' רע"ו סעיף ד', סמ"ג עשין צו:
-----------------------------------דף כג עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כג עמוד א] רבי יוחנן רבי יוחנן° מתיב כתיב (שמות וארא ו ח) והבאתי אתכם אל ארץ אבותיכם וגומר והייתה לכם מורשה. אם מתנה למה ירושה? ואם ירושה למה מתנה? אלא מאחר שנתנה להן לשום מתנה, חזר ונתנה להן לשום ירושה. אם כך במה הסתפק משה? אמר רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. כל מקום שנאמר מורשה, לשון דיהא ירושה חלשה. התיבון והכתיב (דברים ל"ג, ד') מורשה קהלת יעקב, איזה חולשה יש בירושת התורה? אמר לית דיהא סוגין מיניה אין יותר חלש ממנה. מן דהו לעי היא משכח כולה אם יפסיק לעמול עליה הוא משכח כולה
ירושלמי בבא בתרא, פרק ח, הלכה ג עריכה
מתני’: אחד הבן ואחד הבת בנחלה. אלא ח_דשהבן נוטל פי שנים בניכסי האב ואינו נוטל פי שנים בניכסי האם. ח_הוהבנות ניזונות מניכסי האב, ואינן ניזונות מניכסי האם:
גמ’: כתיב (דברים כי תצא כא יז) בכל אשר ימצא לו וגו' מלמד שאין הבכור נוטל פי שנים בראוי אלא במוחזק. כיצד אין יורש בראוי כבמוחזק? מת אביו בחיי אבי אביו. אחר מות הסבא נוטל פי שנים מניכסי אביו, ואין נוטל פי שנים מניכסי אבי אביו. ואם היה אביו בכור. כשם שנטל מניכסי אביו, כך נוטל בניכסי אבי אביו. מאי טעמא? אמר ריש לקיש ריש לקיש° בשם אבא ברדלייה אבא ברדלייה°. נאמר משפט לעניין כפילה, דכתיב לו משפט הבכורה, ונאמר משפט לעניין פשוטה. מה לעניין פשוטה, את רואה את הבן שמת בחיי אביו, כאילו קיים ליטול פשיטות אביו ולהורישה לבניו. אף לעניין כפילה, את רואה את הבן שמת בחיי אביו, כאילו קיים ליטול כפילת אביו להורישה לבניו
ירושלמי בבא בתרא, פרק ח, הלכה ד עריכה
מתני’: ח_והאומר איש פלוני בני בכור, לא יטול פי שנים. איש פלוני בני לא יירש עם אחיו. לא אמר כלום, שהתנה על מה שכתוב בתורה. ח_זהמחלק נכסיו על פיו. ריבה לאחד ומיעט לאחד. השווה להן את הבכור
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כג עמוד ב] דבריו קיימין. ואם אמר משם ירושה, לא אמר כלום. כתב ח_חבין בתחילה בין באמצע בין בסוף משם מתנה, דבריו קיימין:
גמ’: תנן, האומר איש פלוני בני בכור, לא יטול פי שנים. לא אמר כלום. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, השווה את הבכורה לאחין, דבריו קימים. אמר לון רבי חגיי רבי חגי (אמורא)°, ולא קרייא היא? דכתיב (דברים כי תצא כא טז) לא יוכל לבכר. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. העבודה לשון שבועה שיכול, אלא שאינו רשאי. אי כן רוצה להשוות את בניו יכיל אפילו לכתחילה לתת, משום מתנה: כתב בין בתחילה בין באמצע בין בסוף משום מתנה, דבריו קיימין. כיצד? אמר רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. בתחילה, שכתב יינתן לאיש פלוני ירושה שהורשתיו. באמצע, שכתב יירש איש פלוני מתנה שהורשתיו. בסוף, שכתב יירש פלוני ירושה שנתתי לו. ציווה לפני מותו, כתבו ותנו שדה פלוני לפלוני. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ורבי שמעון בן יקים רבי שמעון בן יקים° אעלון עובדא קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°. אמר לו. אם עשו קניין וציווה שיכתבו רק לזכרון דברים, כיתבו ותנו. אם ציווה לזכותו בכתב, כל עמה מודו שאין אדם מזכה בכתב לאחר מיתה. שמואל שמואל (אמורא)° שאל לרב חונה רב הונא°. מתנה שכתוב בה בלשון מכר מהו? אמר לו. ארכביה אתרי ריכשי ברקי הרכיבו על שני סוסים לבנים. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא°. לא אמרין לשבח אלא לגרוע, דמייתו תרין סוסיין חיוורין, ומרכיבין על תריהון. ודין אזלא בדא ודין אזלא בדא, ומשתכח דלא צייד כלום שמביאים שני סוסים לבנים ומרכיבים אותו על שניהם וזה מושך לכאן וזה מושך לכאן ונמצא שלא זז כלל וכאן גם אין לו אחריות כמתנה, וגם בר מצרא יכול להוציא ממנו כמכר
ירושלמי בבא בתרא, פרק ח, הלכה ה עריכה
מתני’: ח_טהאומר איש פלוני יירשני במקום שיש בת. בתי תירשני במקום שיש בן. לא אמר כלום, שהתנה על מה שכתוב בתורה. °רבי יוחנן בן ברוקה רבי יוחנן בן ברוקה אומר. אם ח_יאמר על מי שראוי ליורשו, דבריו קיימין. ועל מי שאין ראוי לו ליורשו, אין דבריו קיימין.
[ע"א]
4 ח_ד מיי' פ ב' מהל' נחלות הלכה ח', טור ושו"ע חו"מ סי' רע"ח סעיף א', סמ"ג עשין צו:
5 ח_ה מיי' פ י"ט מהל' אישות הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ב סעיף א', סמ"ג עשין מח:
6 ח_ו מיי' פ ו' מהל' נחלות הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' רפ"א סעיף א', סמ"ג עשין צו:
7 ח_ז מיי' פ ו' מהל' נחלות הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' רפ"א סעיף ז':
[ע"ב]
8 ח_ח מיי' פ ג' מהל' נחלות הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' רפ"א סעיף ז':
9 ח_ט מיי' פ ו' מהל' נחלות הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' רפ"א סעיף א', סמ"ג עשין צו:
10 ח_י מיי' פ ו' מהל' נחלות הלכה ב', מיי' פ י"ב מהל' זכיה ומתנה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' רפ"א סעיף א', סמ"ג עשין צו:
-----------------------------------דף כד עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כד עמוד א]
גמ’: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. לא אמר °רבי יוחנן בן ברוקה רבי יוחנן בן ברוקה, אלא על בן בין הבנים, ועל בת בין הבנות. אבל בת בין הבנים, או אח בין הבנות, לא אמר. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, הלכה כ°רבי יוחנן בן ברוקה רבי יוחנן בן ברוקה. °רבי רבי יהודה הנשיא שאל את °נתן הבבלי נתן הבבלי, מה טעמא אמרו הלכה כ°רבי יוחנן בן ברוקה רבי יוחנן בן ברוקה? רבי אבא רבי אבא° ורבי חייה רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, כך שאל °רבי רבי יהודה הנשיא את °נתן הבבלי נתן הבבלי, מה ראו חכמים לומר הלכה כ°רבי יוחנן בן ברוקה רבי יוחנן בן ברוקה? ואמר לו °רבי נתן רבי נתן ל°רבי רבי יהודה הנשיא, לא את הוא ששניתה לנו כן, בנין דיכרין דיהון ליכי מינאי, אינון ירתון? משמע שאם ראויים ליורשו, שייך בהם ירושה. אמר ליה, יטלון תנית לכו. אתא °רבי רבי יהודה הנשיא לגבי °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אבוי, אמר ליה, קפחתה את °נתן הבבלי נתן הבבלי בסתם. שבאמת, לית כאן יטלון אלא ירתון ירשון. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°, אכין אמר ליה °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל ל°רבי רבי יהודה הנשיא, טעיתי טעות ששניתי לכם יטלון, לית כאן יטלון אלא ירתון. אמר רבי זעירא רבי זעירא°, אף על גב דתנן ירתון, אתיא מתני' דהקילו חכמים בתנאי כתובה. דאפילו לשון שאינו מועיל במקום אחר כמו ירושה במי שאינו ראוי לירש, מהני בתנאי כתובה, קל הוא בתנאי כתובה. לפי שבכל מקום אין אדם מזכה אלא בכתב, וכאן אפילו בדברים. לפי שבכל מקום אין אדם מזכה אלא למי שהוא בעולם, וכאן למי שאינו בעולם שכותב לה בנים זכרים שיהיו לך ממני. תמן תנינן הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך וכו', אם מתה אינו יורשה. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. ח_יאאם מתה, יירשנה, שהתנה על מה שכתוב בתורה. אמר רב ירמיה רב ירמיה° בשם רב רב (אמורא)°, הלכה כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אבל לא מטעמו. שהוא אומר, מפני שהתנה על הכתוב בתורה והמתנה על הכתוב בתורה ח_יבתנייו בטל. וזה אינו אלא בתנאי שאינו של ממון. והכא בתנאי ממון אנן קיימין שתנאו קיים. מה טעמא דרב רב (אמורא)°? מפני שרק בסוף לאחר מיתה הוא זוכה בירושתה ואינו יכול לסלק עצמו מדבר שעדיין לא זכה בו. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, הלכה כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. מכרה או נתנה נכסי מלוג שלה בחיי בעלה, בדין הוא שיהיה מכרה קיים, שאין בעלה זוכה בירושתה אלא לאחר מותה כדעת רב רב (אמורא)°. ולמה אמרו מכרה בטל? שלא תהא מברחת נכסים מבעלה ואומרת, שלי הן.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כד עמוד ב] רבי יוסטיני רבי יוסטיני° הוה ליה עובדא שאשתו מכרה את נכסי המלוג שלה, אתא קומי רבנן, וחייבוניה ופסקו שהמכר קיים. קם קומי ריש לקיש ריש לקיש° אמר ליה, זיל חות לך רד לניכסך. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעא קומי רבי זירא רבי זירא° . והא אמר רב רב (אמורא)°, בסוף הוא זכה בהן. ואמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, מכרה בטל. ואמר ריש לקיש ריש לקיש°, איזיל חות לניכסך. אז מאן אינון רבנן שפסקו ההפך? רבנן דרבי יוסטני רבי יוסטני° שהיו במקומו. כתיב (במדבר פינחס כז יא) וירש אותה. יכול כשם שהוא יורשה, כך היא יורשתו? תלמוד לומר אותה. הוא יורשה, היא אינה יורשתו. תנן התם, הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך וכו', אם מתה אינו יורשה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, לדברי חכמים אין הבעל יורש את אשתו דבר תורה אלא, אביה יורשה אחיה יורשים אותה. התיב רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°. אם אומר את שאין קרובי האשה יורשים דבר תורה, אלא הבעל, מעתה יירש את ארוסתו? גזרת הכתוב היא דדרשינן מדכתיב, ולאחותו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש, לה יטמא. כמה דתימר (ויקרא אמור כא ג) הקרובה ולא גרושה. ודכוותה ח_יגהקרובה ולא ארוסה. התיב רב המנונא רב המנונא°. אם אומר את שאין קרובי האשה יורשים דבר תורה אלא הבעל, מעתה יירש הבעל בראוי כבמוחזק. והא אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, כך שנה °רבי רבי יהודה הנשיא, ח_ידאין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° אין זה ראיה, שהרי בכור, הרי ירושתו תורה ואף על פי כן אינו יורש בראוי כבמוחזק. אמר רבי יצחק רבי יצחק°. ואילן דכתבין, אין מיתת בלא בנין, כל דלה יחזור לאביה. תנאי ממון הוא ח_טוותנאו קיים. כתיב (דברי הימים א ב', כ"ב) ושגוב הוליד את יאיר ויהיו לו עשרים ושלוש ערים בארץ הגלעד. וכי מניין היו ליאיר ערים בהר הגלעד? אלא שנשא אשה מבנות מנשה, ומתה וירשה. אם אומר את שאין ירושת אשה לבעל דבר תורה, נימר ויהי לשגוב, ולא ויהי לו ליאיר. ודכוותה (יהושע כ"ד, ל"ג) ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אותו בגבעת פנחס בנו בהר אפרים. וכי מניין היו לו לפינחס בהר אפרים? אלא שנשא אשה מבנות אפרים וירשה. אם אומר את שאין ירושת אשה לבעל דבר תורה, נימר ויהי לאלעזר ולא ויהי לפינחס
ירושלמי בבא בתרא, פרק ח, הלכה ו עריכה
מתני’: ח_טזהכותב נכסיו לאחרים והניח את בניו. מה שעשה עשוי, אבל אין רוח חכמים נוחה הימנו. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. אם לא היו בניו נוהגין כשורה, זכור לטוב:
גמ’: אמר רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°. הכותב נכסיו לאחרים, והניח את בניו. עליו הוא אומר (יחזקאל ל"ב, כ"ז) ותהי עוונותם על עצמותם. כהדא. חד בר נש אפקד ניכסיי גבי רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°. אמר לו, אין הויין בנוי דהנייה הב לון פלגא וסב פלגא אם יהיו נוהגין כשורה ותראה נחת רוח ממעשיהם תתן להם החצי וקח לך החצי. אתון בנוי ונסבין פלגא. בתר יומין, אתון בעיין מיעור לערער עימיה. אמר לון. לא אמר לי אבוכון אלא אי הוין בניי דהנייה, הב לון פלגא וסב פלגא אם יהיו נוהגין כשורה ותראה נחת רוח ממעשיהם תתן להם החצי וקח לך החצי. כדון, דאתון קקו פדיפטי בנים סוררים, הבו לי מה דיהבית לכון תחזירו מה שנתתי לכם
[ע"א]
11 ח_יא מיי' פ כ"ג מהל' אישות הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ב סעיף ח', סמ"ג עשין מח:
12 ח_יב מיי' פ ו' מהל' אישות הלכה ט', מיי' פ י"ב מהל' אישות הלכה ו', מיי' פ י"ב מהל' אישות הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ח סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ט סעיף ו', סמ"ג עשין מח:
[ע"ב]
13 ח_יג מיי' פ ב' מהל' אבל הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' שע"ג סעיף ד', טור ושו"ע יו"ד סי' שע"ד סעיף ד', סמ"ג לאוין רלד, סמ"ג לאוין רלה :
14 ח_יד מיי' פ א' מהל' נחלות הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' צ' סעיף א', סמ"ג עשין צו}}:
15 ח_טו מיי' פ ו' מהל' אישות הלכה ט', מיי' פ י"ב מהל' אישות הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ח סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ט סעיף ו', סמ"ג עשין מח:
16 ח_טז מיי' פ ו' מהל' נחלות הלכה י"א, טור ושו"ע חו"מ סי' רפ"ב, סמ"ג עשין צו:
-----------------------------------דף כה עריכה
ירושלמי בבא בתרא, פרק ח, הלכה ז עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כה עמוד א] מתני’: ח_יזהאומר זה בני, נאמן לרשת אותו שאם היה רוצה היה נותן לו במתנה. וזה אחי, אינו נאמן להפסיד שאר האחים מחלקם אלא ח_יחיטול עמו בחלקו. מת, יחזרו נכסים למקומן. נפלו לו נכסים ממקום אחר ומת, ירשו אחיו עמו שהרי הוא מודה שכלם אחיו. מי ח_יטשמת ונמצאת דייתיקי קשורה לו על יריכו, הרי זו אינה כלום. ח_כזיכה בה לאחר, בין מן היורשין ובין שאין מן היורשין, דבריו קיימין:
גמ’: אם היו מוחזקין בו שהוא בנו, ובשעת מיתתו אמר אינו בני. או שהוחזק שאינו בנו ואמר בני, נאמן. היה עומד בצד המוכס ואמר בני הוא וחזר ח_כאואמר עבדי הוא, נאמן, שאני אומר שלא אמר בתחילה אלא לפוטרו מן המכס. עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא, אינו נאמן. אית תני תניי נאמן. אמר רבי מנא רבי מנא°. כגון אילין נפתאי דמשעבדין בבניהון יתיר לכן כשקרא לו עבד ואחר כך אמר שהוא בנו אין בכך סתירה. האומר, יינתנו נכסיי לפלוני והוא כהן, והיו שם עבדים. אף על פי שאמר אי איפשי בהן, יאכלו עבדיו בתרומה. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. ח_כבמכיון שאמר אי איפשי בהן, זכו בהן היורשין. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° , בסתם חלוקין. דמה אנן קיימין? אם דבר בריא שרצה בהן בתחילה, כל עמא מודו שיאכלו עבדיו בתרומה. ואם דבר בריא שלא רצה בהן בתחילה, כל עמא מודו שזכו בהן היורשין. אלא כי אנן קיימין, בסתם. ורבנן סברין, משעה ראשונה היה רוצה בהן ועכשיו חזר בו, ואינו יכול לחזור בו משזכה בהם. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, מכיון שאמר אי איפשי, גילה דעתו שמתחילה לא רצה בהם וזכו בהן היורשין. תני, °רבי שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. ח_כגדייתיקי מבטלת דייתיקי
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כה עמוד ב] ואין מתנה מבטלת מתנה. אמר רבי אבא בר חנה רבי אבא בר חנה°. רבי יוחנן רבי יוחנן° וריש לקיש ריש לקיש° תריהון אמרין, כל שברור שציווה מחמת מיתה, אפילו כתב לשון מתנה דינו כדייתקי. וכל שאילו יבריא ויחזור בדייתיקתו, ח_כדחוזר אף במתנתו. כההיא. אחתיה דרבי חונייא רבי חונייא°, כתבת ניכסה לרבי חונייא רבי חונייא°. לאחר מכן נצרכה לכסף וזבנת מנכסיה ויהבת לבעלה. מן דדמכת כשמתה, אתא רבי חונייא רבי חונייא° בעי מיעור עימיה. אמר לו, ולמה לא תבעתינון בחייה? אמר ליה, לא בעית מעיקתה לא רציתי לצער אותה. אף על פי כך, אפיק רבי אמי רבי אמי° מרבי חונייא רבי חונייא° את מה שהוציא מהבעל דסבר ששכיב מרע יכול לחזור בו ממתנה שנתן
ירושלמי בבא בתרא, פרק ח, הלכה ח עריכה
מתני’: הכותב נכסיו לבניו, צריך שיכתוב מהיום ולאחר מיתה דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שאין קניין לאחר מיתה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, ח_כהאינו צריך דזמנו של שטר מוכיח שהוא מתכוון מהיום. ח_כוהכותב נכסיו לבנו לאחר מותו. האב אינו יכול למכור, מפני שהן כתובין לבן. והבן אינו יכול למכור, מפני שהן ברשות האב. ח_כזמכר האב, מכורין עד שימות. ח_כחמכר הבן, אין ללוקח בהן כלום עד שימות האב. ח_כטהאב תולש ומאכיל לכל מי שירצה, ומה שהניח תלוש, הרי הוא של יורשין:
גמ’: רבי שמעון בן יקים רבי שמעון בן יקים° בעי קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°. למה האומר הרי זו מתנה מהיום לאחר מיתתו, מתנתו מתנה. ואילו האומר הרי זה גיטך מהיום ולאחר מיתה, ח_לאינו גט? חברייא אמרין, כן אמר לו רבי יוחנן רבי יוחנן°, אינה היא איסרטה זה לא אותו רחוב. ביטוי להגיד שאין מה לדמות אחד לשני ואומרים. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מתנה אינה כגיטין, וגיטין אינה כמתנה. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° במתנה אם כתב מהיום, מתנה ברורה היא. לאי זה דבר כתב בה לאחר מיתה? לשייר בה אכילת פירות. אבל בגיטין אם כתב בה מהיום, כרות הוא. לאי זה דבר כתב בה לאחר מיתה? לשייר לו גופה. נמצא שאין כאן כריתות והגט בטל. אמר רבי בון בר כהנא רבי בון בר כהנא° קומי רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. ואימא לשייר לו מעשה ידיה? אמר ליה, לא מצינו אשה נשואה לזה ומעשה ידיה לזה. והוה רבי זירא רבי זירא° מקלס ליה, וצווח ליה, בנייה דאורייתא בן תורה. האומר טבי עבדי עשיתי בן חורין, עשיתיו בן חורין, עושה אני אותו בן חורין, הרי הוא בן חורין, הרי זה בן חורין, הרי זה זכה. אמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°
[ע"א]
17 ח_יז מיי' פ ד' מהל' נחלות הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' רע"ט סעיף א', סמ"ג עשין צו:
18 ח_יח מיי' פ ד' מהל' נחלות הלכה ח', טור ושו"ע חו"מ סי' ר"פ סעיף ב', סמ"ג עשין צו:
19 ח_יט מיי' פ ט' מהל' זכיה ומתנה הלכה כ"ד, טור ושו"ע חו"מ סי' ר"נ סעיף כ"ה:
20 ח_כ מיי' פ ט' מהל' זכיה ומתנה הלכה כ"ה, טור ושו"ע חו"מ סי' ר"נ סעיף כ"ה:
21 ח_כא מיי' פ ד' מהל' נחלות הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' רע"ט סעיף ד':
22 ח_כב מיי' פ ט' מהל' תרומות הלכה ו':
23 ח_כג מיי' פ ט' מהל' זכיה ומתנה הלכה ט"ו, טור ושו"ע חו"מ סי' ר"נ סעיף י"ג, סמ"ג עשין פב:
[ע"ב]
24 ח_כד מיי' פ ט' מהל' זכיה ומתנה הלכה ט"ו, מיי' פ ט' מהל' זכיה ומתנה הלכה ט"ז, טור ושו"ע חו"מ סי' ר"נ סעיף י"ג, סמ"ג עשין פב:
25 ח_כה מיי' פ י"ב מהל' זכיה ומתנה הלכה ט"ו, טור ושו"ע חו"מ סי' רנ"ח סעיף א', סמ"ג עשין פב:
26 ח_כו מיי' פ י"ב מהל' זכיה ומתנה הלכה י"ג, טור ושו"ע חו"מ סי' רנ"ז סעיף א', סמ"ג עשין פב:
27 ח_כז מיי' פ י"ב מהל' זכיה ומתנה הלכה י"ג, טור ושו"ע חו"מ סי' רנ"ז סעיף ג':
28 ח_כח מיי' פ י"ב מהל' זכיה ומתנה הלכה י"ג, טור ושו"ע חו"מ סי' רנ"ז סעיף ד':
29 ח_כט מיי' פ י"ב מהל' זכיה ומתנה הלכה י"ג, טור ושו"ע חו"מ סי' רנ"ז סעיף ב', סמ"ג עשין פב:
30 ח_ל מיי' פ ט' מהל' גירושין הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ה סעיף ג', סמ"ג עשין נ:
-----------------------------------דף כו עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כו עמוד א]
ובלבד בשטר. כתב יעשה בן חורין, °רבי רבי יהודה הנשיא אומר זכה. שכוונתו שייעשה בן חורין בשטר שמוסר לו. וחכמים אומרים ח_לאלא זכה, שאינו אלא כמבטיח לשחררו. האומר שדה פלוני נתתי לפלוני, נתונה לו, תהא שלו, ינחל פלוני בנכסיי, יחזיק פלוני בנכסיי, לא אמר כלום. תינתן לו מתנה, °רבי רבי יהודה הנשיא אומר זכה, וחכמים אומרים לא זכה. ואם היה שכיב מרע ואמר בכל הלשונות הללו, כופין את היורשים לקיים דברי המת. תני °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. אף הכותב דיאתימון בלעז, הרי זו כמתנה. אמר רבי חנין רבי חנין° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. חיזרתי על כל בעלי לשונות לידע מהו דיאתימון, ולא אמר לי אדם דבר. האומר יינתנו נכסי לפלוני, מת פלוני לפלוני, מת פלוני לפלוני. הראשון ראשון קודם. מת השני בחיי ראשון הראשון אוכל פירות ואם מת יחזיר ליורשי הנותן. מת השלישי בחיי שני השני אוכל פירות ואם מת יחזיר ליורשי הנותן. מתו השני והשלישי בחיי ראשון, הראשון אוכל פירות וקונה קרקע דברי °רבי רבי יהודה הנשיא. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר ח_לבאין לו אלא אכילת פירות בלבד ואת הקרקע יחזירו ליורשי הנותן. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר הלכה כ°רבי רבי יהודה הנשיא. אמר רבי ינאי רבי ינאי°. מודה °רבי רבי יהודה הנשיא שהראשון אינו ח_לגנותנה במתנת שכיב מרע כדי להפקיעה מהשני, לפי שאינה אלא לאחר מיתה, ואז כבר זכה בה שני. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר אף לא במתנת בריא, שלא נתנה לו אלא להנאתו בחיו אבל אחר מותו תהיה לשני. כהדא. ההיא איתא כתבת ניכסה לחד בר נש צרכת למעות וזבנת מכרה לבעלה. רבי חייה בר מדייא רבי חייה בר מדייא° אעול האי עובדא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ורצה לפשוט שלאחר מותה אינו יכול להוציא מבעלה. לא כן אמר רבי ינאי רבי ינאי°, מודה °רבי רבי יהודה הנשיא שאינו נותנה במתנת שכיב מרע, ואמר רבי יוחנן רבי יוחנן° אפילו במתנת בריא אינו יכול לתת. הדא איתא אשה זו מכיון דבעלה זקוק מספקא ליה מזוני, ולא כמתנת שכיב מרע הוא? שהרי ודאי לא מכרה לו, אלא שיזכה בהן לאחר מיתתה. שבחייה אינה צריכה לכלום, שהרי כל מזונותיה על בעלה. ולמה אמרינן שמכרה מכר? אמר ליה, אף על פי שמזונותיה על בעלה? עד כדון זקוק מספקא פיתא וקיטני. דילמא ביעי? דילמא תרנגולין?כך שיש דברים שאינו חייב לתת לה, לכן מוכרת וקונה ואין זה כמתנת שכיב מרע.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף כו עמוד ב] הדא אמרה, שאם ביקש הראשון מזבנה אפילו סתם למותרות, כגון למיכל תרנגולין יזבן, ולא אומרים שהנותן לא נתן לצורך מותרות. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°, תני תמן, קבורה כמזונותיה. כמה דאת אמר תמן, מוכר קרקע ולוקח מזונות. אף הכא, מוכר קרקע ולוקח קבורה ולא אומרים שהנותן לא התכוון אלא להנאה בחיים. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, ואילין דכתבין, אין מיתת דלא בנין אם תמות בלא בנים, יהא מדלה נכסיה חזר לבית אביה. תנאי ממון הוא ותנאו קיים
ירושלמי בבא בתרא, פרק ח, הלכה ט עריכה
מתני’: ח_לדהניח בנים גדולים וקטנים. אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים, ולא הקטנים ניזונין על הגדולים. אלא חולקין בשוה. ח_להנשאו גדולים, ישאו קטנים. השיא האב את הגדולים בחיו ומת אם אמרו קטנים, הרי אנו נושאין כדרך שנשאתם אתם, ח_לואין שומעין להן. אלא מה שנתן להן אביהן, נתן. הניח בנות גדולות וקטנות. אין הגדולות מתפרנסות על הקטנות, ולא הקטנות ניזונות על הגדולות, אלא חולקות בשוה. נישאו גדולות, ישאו הקטנות. וזה חומר בבנות מבנים. שהבנות ניזונות על הבנים, ואינן ניזונת על הבנות:
גמ’: תנן, נישאו גדולות, ישאו הקטנות. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעא קומי רבי זירא רבי זירא° . נסבין רברבייא מאה גרבין נטלו הגדולות מאה חביות לצורך החתונה, ואינון טבין עשרים דינרין. והוזלו ונסבין זעירייא מאה גרבין נטלו הקטנות מאה חביות, דינון טבין עשרה דינרין. האם הולכים לפי השווי או לפי המוצר? אמר ליה, הולכים אחר השווי הכספי כמה דנסבין אילין יסבין אילין
[ע"א]
31 ח_לא מיי' פ"ו מהל' עבדים הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ע"ד:
32 ח_לב מיי' פ י"ב מהל' זכיה ומתנה הלכה ח', מיי' פ י"ב מהל' זכיה ומתנה הלכה ט', מיי' פ י"ב מהל' זכיה ומתנה הלכה י', טור ושו"ע חו"מ סי' רמ"ח סעיף ג', טור ושו"ע חו"מ סי' רמ"ח סעיף ד', סמ"ג עשין פב:
33 ח_לג מיי' פ י"ב מהל' זכיה ומתנה הלכה ח', מיי' פ י"ב מהל' זכיה ומתנה הלכה ט', מיי' פ י"ב מהל' זכיה ומתנה הלכה י', טור ושו"ע חו"מ סי' רמ"ח סעיף ג', טור ושו"ע חו"מ סי' רמ"ח סעיף ד', סמ"ג עשין פב:
[ע"ב]
34 ח_לד מיי' פ ט' מהל' נחלות הלכה י"ב, מיי' פ י"ט מהל' אישות הלכה כ"ב, טור ושו"ע חו"מ סי' רפ"ו סעיף א', סמ"ג עשין צו:
35 ח_לה טור ושו"ע חו"מ סי' רפ"ו סעיף ג':
36 ח_לו טור ושו"ע חו"מ סי' רפ"ו סעיף ג':
הדרן עלך פרק יש נוחלין