שולחן ערוך חושן משפט רעט א
שולחן ערוך חושן משפט · רעט · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
האומר זה בני וזה אחי או זה אחי אבי או שאר היורשים אותי אע"פ שהודה באנשים שאינם מוחזקים שהם קרוביו ה"ז נאמן ויירשנו בין שאמר כשהוא בריא בין שאמר כשהוא שכיב מרע אפי' נשתתק וכתב בכתב ידו שזה יורשו בודקים אותו כדרך שבודקין לגיטין:
- הגה: ונאמן על כל נכסים בין אלו שהיו לו בשעה שאומר כך אפילו נכסים שיפלו לו כשהוא גוסס (טור בשם הרא"ש):
מפרשים
אע"פ שהודה באנשים שאינם מוחזקי' כו': לעיל סי' רע"ז סי"ב כ' הטור והמחבר הדין כן לענין בכור שאע"פ שאינו מוחזק כלל בבנו האמינתו התורה לומר שהוא בנו וכאן כתב הדין לענין בנו שאינו בכור ועפ"ר שם כתבתי דלא נלמד מקרא דיכיר אלא כשהוא ידוע שהוא בנו לומר עליו שהוא בכורו ואף שנפסל ממילא מי שהוא גדול ממנו והיה בחזקת בכורו אבל כשלא היינו מוחזקי' בו שהוא בנו לא נלמד מהקרא שנאמן לו' שהוא בנו אלא שמסתבר לחכמים לומר כן וכיון שמהסברא הוא היה נראה לומר דהיינו דוקא במי שלא היו מכירין אותו אם בנו הוא או לא כגון שבאו ממרחקים אבל אם היה בפנינו והיה מרחיק אותו בתכלית הריחוק אין סברא לו' שיהא נאמן אח"כ לומ' עליו שהוא בנו ומיהו י"ל דלא מן הסברא לחוד למדו כן אלא ס"ל לחכמי' דקרא דיכיר שהוא בכור בכל ענין מיירי אפי' אינו ידוע שהוא בנו כלל וא"כ אין לחלק ועיין בע"ש שכ' כשם שהאמינו התור' לאב להכיר את שהוא מוחזק בבנו לומר עליו בכורו אפשר דכוונתו נמי לו' כמ"ש ראשונ' דמקרא דיכיר לא נלמד אלא במי שהוא במוחזק שהוא בנו לומר עליו שהוא בכור אבל באמת אפילו אין מוחזקין בו בבנו כלל נאמן לומר שהוא בכור וכמ"ש וכנ"ל:
אפי' נכסים שיפלו כו': "ל' הטור בין נכסים שיפלו לו כשהוא גוסס והרבות' הוא דאע"ג דאיכא בו תרתי לריעותא חדא דהוא דבר שלא בא לעולם וקי"ל דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם והשני דבשעה שהוא גוסס לאו בר הקנא' הוא אפילו בבדיקה וברמיזה דהרי הוא כמעט מת אפי' הכי בהודא' זו שהודה שהוא בנו או יורשו יורשו מהיום ממילא:
(א) האומר זה בני כו'. עיין בתשובת מבי"ט ח"א בשאלות השניות סי' ב' דף ק"ד ע"ג וח"ב סי' פ"ז וע' בתשו' רשד"ם סי' ד"ש ש"ה ש"ו:
(א) בני: עיין בתשובת מבי"ט ח"א בשאלות השניות סי' ב' דף ק"ד ע"ג וח"ב סי' פ"ז ובתשוב' רשד"ם סי' ש"ד ש"ה ש"ו.
(ב) אפילו: הרבותא היא דאע"ג דאיכא תרתי לריעותא חדא דהוא דבר שלב"ל. דקי"ל דאין אדם מקנה אותו והשני דבשעה שהוא גוסס לאו בר הקנאה הוא אפילו בבדיקה וברמיזה דהרי הוא כמעט מת אפ"ה בהודאה זו שהודה שהוא בנו או יורש שלו יורשו מהיום ממילא. סמ"ע (עיין בס' בני אהרן מסי' נ"ה עד סי' ס"ג ובס' פני משה ח"א סי' צ"ב. בני חיי).
(א) האומר זה בני. עיין סמ"ע שכת' דאם אינו ידוע שהוא בנו אינו נאמן לומר בני ובכור הוא אלא בתורת מגו ולא בתורת הכרה והיכא שהוא נגד חזק' כגון שהי' מרחיק אותו בתכלית הריחוק דהוי חזק' שאינו בנו אפי' במגו אינו נאמן לפי שהוא מגו במקום חזק' ואח"כ כת' ומיהו י"ל דלא מן הסברא לחוד אמרו כן אלא ס"ל לחכמים דקרא דיכיר שהוא בכור בכל ענין קאמר אפי' אינו יודע שהוא בנו ועמ"ש בסי' רע"ז סק"ב. ועיין פ' י"נ דף קכ"ז לרבנן יכיר למה לי בצריך היכר למאי הלכתא למיתב ליה פי שנים לא יהא אלא אחר אלו בעי למיתב ליה במתנ' מי לא יהיב ליה וכ' רשב"ם בשלמא לר' יהוד' טובא אשמעינן דמהימן אב אפי' במקום חזק' כו' דהא קי"ל דמה לי לשקר במקום עדים לא אמרינן ע"ש וקשה לפמ"ש הר"ן בקידושין גבי אומר יש לי בנים דנאמן אפי' היכ' דמוחזק לן באחי וז"ל ואע"ג דבפ"ק דב"ב וביבמות פ' האשה שלום איבעי' להו אי אמרינן מגו במקום חזק' או לא התם הוא מגו שהי' יכול לטעון טענ' אחרת דלא עדיף האי מגו כולי האי אבל הכא מגו דבידו הוא שהי' יכול לומר כתבו ותנו גט לאשתי ע"ש ומבואר דמגו דבידו לעשות מעשה אפי' נגד חזק' מהימן. ועיין בדברי הרב המגיד פ"ג מה' יבום ושם נרא' מדבריו דאפילו במוחזק לן דלית ליה בנים אפ"ה נאמן לומר יש לי בנים וע' ש"ע אה"ע סי' קנ"ו ובדברי ב"ש שם וא"כ מאי פריך לרבנן יכיר למה לי הא לר' יודא נמי תיקשי דאם יש עדים שאינו בנו ודאי אינו נאמן אפי' לר' יהודה ואי נגר חזקה כיון דאית ליה מגו דבידו למיתבי' אפי' נגד חזקה מהימן במגו כי האי דיכול לעשות מעשה:
ולכן נראה לולי דברי הרשב"ם דלר' יהודה למיתבי' ליה פי שנים לא צריך קרא כיון דמהימן במגו אלא לר' יהודה דריש מיכיר לומר בני זה ממזר או בן גרושה וא"כ בזה ודאי צריך יכיר דליכא מגו אבל לרבנן דאינו נאמן לפוסלו ואפילו ליכא חזקה וכדתנן פ' עשרה יוחסין נאמנין על העובר וחכמים אומרין אין נאמנין ע"ש בגמ' דאמרו אפי' עובר דלית ליה חזקה דכשרות וע"ש ויכיר לרבנן אינו אלא למיתביה ליה פי שנים ומש"ה פריך למאי הלכתא למית' ליה פי שנים לא יהא אלא אחר:
ולפ"ז נראה דמ"ש בש"ע אע"פ שהודה באנשים שאינם מוחזקים שהם קרוביו הרי זה נאמן ומשמע הא מוחזקים שאינם קרוביו ודאי אינו נאמן בשאר יורשין ולפי מ"ש בשם הרב המגיד והר"ן דאפי' נגד חזק' נאמן במגו דבידו לעשות א"כ אפי' מוחזקי' שאינן קרוביו ה"ל מגו דבידו לעשות מיהו בש"ע אה"ע סי' קנ"ז סעיף ז' היה מוחזק באחים ואמר בשעת מיתתו אין לי אחים אינו נאמן ואע"ג דכת' הרב המגיד דאפי' הוחזק שאין לו בנים ואמר יש לי בנים דנאמן במיגו התם משום דבנים בדידי' תלי' והוא אומר יש לי בנים ע"ש וא"כ בשאר יורשין אינו נאמן נגד חזק' אלא דאכתי תיקשי גם לדברי הרב המגיד שכת' דיש לי בנים משום דבדידיה תלי' נאמן אפי' נגד חזק' א"כ לר' יוד' נמי תיקשי יכיר למה לי וצ"ל כמ"ש דלרב יוד' יכיר כדי לפוסלו אלא דבטור סי' קנ"ז הבי' שני דיעות גם במוחזק שיש לו אחים ואומר אין לי אחים דנאמן והוא דעת הרמ"א וכן דעת הר"ן וא"כ לשטה זו ע"כ משום מגו דבידו לעשות אפי' לסתור החזקה לגמרי נאמן במגו דבידו לעשות א"כ אפי' בשאר קרובים נמי אפי' מוחזקין שאינן קרוביו והו' אומר שקרובו הוא נאמן במגו דבידו לעשות וע' סי' קנ"ו שם ב"ש סקי"א:
(ב) ונאמן על כל נכסים בלחם משנה פ"ד מנחלות הקשה על הטור דכיון דבאומר זה אחי לא האמינו תור' ואינו נאמן אלא במגו אי בעי יהיב ליה וכמ"ש הרב המגיד א"כ היה לו לחלק בין נכסים שיש לו עכשיו ובין נכסים שיבואו אח"כ דודאי אינו נאמן דליכ' טעמ' דמגו וע"ש ונרא' דלפמ"ש בסי' ס' סק"ה במ"ש כסף משנה פ' י"א ממכירה ליישב דברי הרמב"ם דלא מהני קנין בדבר שאין לו קצב' והקשו עליו מהא פריך יכיר למה אלו בעי יהיב ליה כל נכסיו והו' דבר שאין לו קצבה וכת' עלה דאפשר לו להודו' שחייב לו אלף אלפים דינרי זהב ולשעבד לו מטלטלין אג"ק ואין לו' שמא בשעת מיתתו יהיו לו נכסים יותר שא"כ אין לדבר סוף אלא כיון שיכול לשעבד עצמו בממון רב אמרי' מגו ע"ש. והקש' משנה למלך דא"כ מאי משני בנכסים שנפלו אחר מיכן הא בחיוב מהני אפי' לרבנן בדבר שלא בא לעולם. וכתבנו שם משום דמן התורה כשם שאין אדם מקנה דשלבל"ע כך אינו משעבד דלשבל"ע והא דקי"ל דאקני משתעבד כת' הרשב"ם פ' מי שמת דף קנ"ז דהו' מדרבנן שלא תנעול דלת בפני לוין וא"כ לרבנן א"ש דיכיר צריך דאפי' יתחייב עצמו באלף אלפים דינרי זהב לא יגבה מן היורשין אלא בתורת שעבוד ודאקני מן התור' לא משתעבד וא"כ שפיר משני בנכסים שנפלו אחר מיכן וע"ש וא"כ האידנ' שכבר תיקנו דדאקני משתעבד א"כ לעולם יש מגו לחייב עצמו באלף אלפים דינרי זהב וכמ"ש בכסף משנה דלשעבד דקנה ושיקנה: