שולחן ערוך אבן העזר קיב א


שולחן ערוך

מתנאי כתבה שתהיינה הבנות נזונות מנכסי אביהם אחר מותו, עד שיתארסו או עד שיבגרו.

הגה: אפלו לא נכתב בכתבה, או אפלו אין לה כתבה ובמקום שאין כותבין כתבה (טור). ויש אומרים דאפלו במקום שכותבין כתבה ואין להם שטר כתבה, ואפלו מחלה אמם כתבתה בפרוש, יש לבנות מזונות (הראב"ד פרק י"ט דאשות). וכן אם נתגרשה האם, אפלו הכי חיב במזונות הבנות:

מפרשים

חלקת מחוקק

(א) אפילו לא נכתב בכתובה:    כלו' שכתב שאר תנאי כתובה ולא כתב תנאי זה בנן נוקבן וכו' אמרי' דט"ס הוא אם לא שנכתב בפי' שהתנה עמה בפי' שאל יזונו בנותיו מנכסיו דמהני וכמו שיתבאר בסמוך סעי' י' דכל תנאי שבממון קיים:

(ב) ובמקום שאין כותבין:    דכשם שנתחייב בגוף הכתובה בתנאי ב"ד כך נתחייב בכל תנאי כתובה אבל במקום שכותבין כתובה ונאבדה ממנו הכתובה דעת הרמב"ם שטוענין ליתמי שמא מחלה הכתובה ואבדה כל תנאי כתובה וכמו שנתבאר בסימן צ"ג סעיף י"ח:

(ג) וי"א דאפילו במקום שכותבין כתובה:    לעיל סימן ק"ה סעיף ד' סתם כדעת הרמב"ם וכאן לענין מזונות הבנו' הביא דעת הראב"ד החולק על הרמב"ם באשר גם המ"מ הניח הדבר בצ"ע לענין מזון הבנות ועיין בסי' צ"ג סעיף ט' ועיין בר"ן:

(ד) מחלה אמה כתובתה בפירוש:    לא נתבאר אם מחלה אמם תנאי זה של מזונות הבנות בפי' אם מהני מחילה לדעת הראב"ד:

(ה) וכן אם נתגרשה האם:    כלומר אף על פי שאין לה מזונות יש לבנות מזונות אחר מיתת אביהם ולא תימא לא עדיפי הבנות ממנה דאתו מחמתה דהא אפילו מתה בחיי בעלה לא הפסידו הבנות תנאי שלהם וכ"כ בטור אבל מבני חרי ניזונית אף על פי שגירשה ולא אמרינן כבר נתבטל תנאי ב"ד וכו':

בית שמואל

(א) אפי' לא נכתב בכתובה:    והכתובה בידו לא אמרינן שהיה תנאי שאין להן מזונות אלא אמרינן ט"ס הוא:

(ב) ובמקום שאין כותבים כתובה:    כ"כ הטור וכן הוא דעת הרמב"ם פי"ט במקום שכותבים כתובה אין להן מזונות כיון דאיכא ריעותא לפנינו אלא הרמב"ם לטעמיה אזיל דכן ס"ל במזונות שלה כשאין הכתובה בידה אין לה ת"כ אבל לדעת הטור אית לה מזונות אף על פי שאין הכתובה בידה כמ"ש בסי' צ"ג צ"ל כמ"ש בסי' הקודם שאני מזונות שלה דנכסים בחזקתה אלא לכאורה קשה לדעת רמ"א שהביא בסי' ק' דעת הפוסקים דס"ל אפי' אין הכתובה בידה אית לה כתובה כיון שהוא תנאי ב"ד ושם פסק כן ומ"ש שם ולא נהגו כן קאי על תוספות כתובה א"כ כאן לענין מזונות הבנות קשה למה לא הביא הפוסקים הללו דס"ל דאית לה כתוב' כן אית לה מזונות ובד"מ לא הביא שום פוסק דס"ל דאית להו מזונות אלא כ' בשם הראב"ד דאית להו מזונות ובאמת כל הני פוסקים דסבירא להו דאית לה כתובה כן יש להן מזונות וא"ל שאני מזונות בנות דמהני שיהא פטור ויש לחוש שמא היה תנאי שיהיה פטור דהא תנאי ב"ד הוא אין לחוש שמא הי' תנאי כשם דלא חיישינן לפרעון וע"כ הטעם הוא כיון שהוא תנאי ב"ד לא אמרינן שמא פרע אלא בעינן בירור גמור כן ה"נ לא חיישינן שמא היה תנאי ביניהם גם מבואר כאן כשהכתובה בידה ולא נכתב חיוב מזונות לא אמרינן שהיה תנאי כך ביניהם אלא תלינן בט"ס כיון שהוא תנאי ב"ד ואפשר לומר הסברא כמ"ש בסי' הקודם הבנות אין להן טענות בריא אפילו אם אמם טוענת ברי ל"מ ברי דידה כיון המעות שייך להבנות כמ"ש בסי' קי"ז וכמ"ש בתוספות פרק המדיר דף ע"ז ד"ה רישא:

(ג) וי"א דאפי' במקום שכותבים:    הנה פי"ט ה"ה מבואר לדעת הרמב"ם כשאין הכתובה בידה אין להם מזונות משום דחיישינן שמא מחלה כתובתה וע"ז תמה שם הראב"ד וס"ל אפילו אם מחלה הכתובה מ"מ מזונות הבנות אין תלוי בכתובה משמע דס"ל ג"כ אם מחלה בפירוש מהני אלא מחילת הכתובה אין מפסיד מזונות לפ"ז י"ל אם אין השטר כתובה בידה ס"ל לראב"ד ג"כ דחיישי' שמא מחלה בפירוש המזונות כיון דאיכא ריעותא לפנינו ולא השיג הראב"ד על הרמב"ם אלא מ"ש הרמב"ם שמא מחלה הכתובה וס"ל מחילת הכתוב' מפסיד המזונות והראב"ד ס"ל אפי' אם מחלה הכתובה לא נמחל המזונות והרב רמ"א כתב בשם הראב"ד אפי' אין הכתובה בידה לא חיישינן שמא מחלה המזונות א"י מנ"ל זאת כי לא נשמע זאת מהשגות הראב"ד הנ"ל ודוחק לומר מ"ש בשם הראב"ד לא כתב בשמו אלא אם מחלה הכתוב' לא נמחל המזונות ומ"ש אפי' אין שטר הכתובה בידה זאת לא כתב בשם הראב"ד אלא כן הוא דעת ר"י שהביא בסי' ק' דהא בד"מ לא הביא דעת ר"י בסי' זה רק הביא דעת הראב"ד ואפשר דס"ל כיון דאין מזונות הבנות תלי' בכתובה א"כ לענין מזונות הוי כאלו אין ריעותא לפנינו אף על פי שאין הכתובה בידה מ"מ לענין מזונות ליכא ריעותא דלא תליא מזונות בכתובה גם יש לו' דס"ל לראב"ד כיון דאין מזונות תלי' בכתובה א"י למחול זכות הבנות כי בשלמא כשהכל נגרר אחר הכתובה אז כיון שהיא מחלה זכותה ממילא נמחל הכל אבל למאן דס"ל דמזונות לא נגרר אחר הכתובה א"י למחול והטור ס"ל כהרמב"ם כמ"ש בסי' ק"ה והא דפסק בסי' קי"ד דא"י למחול מזון בנותי' תירץ בח"מ מזון בנותי' כבר זכו הבנות שהיו בעולם לכן א"י למחול אבל בנותיו דעדיין לא היו בעולם ולא זכו יכולה למחול ולמ"ש א"צ לזה אלא מזון בנותיו שאני שהוא תנאי כתובה ונגרר אחר הכתובה לכן יכולה למחול כמו דיכולה למחול הכתובה אבל שאר זכות הבנות א"י למחול ובסי' ק"ה לא הביא הרב רמ"א דעת הראב"ד על מ"ש המחבר שם במוחל' אבדה כל ת"כ י"ל דשם איירי כל תנאי שלה וזכות שלה קאמר והר"ן פנ"ש והמגיד פ' י"ט ס"ל כדעת הראב"ד בזה:

(ד) וכן אם נתגרשה:    היינו לכ"ע הדין כן אפי' אם נתגרשה חייב במזונות הבנות שנולדו לה קודם הגט כ"כ הטור ונראה אפי' אם נתעברה וילדה אחר הגט נמי בכלל החיוב:

ט"ז

באר היטב

(א) אביהם:    אבל לא מנכסי יורשים עיין רשד"ם חא"ה סי' קפ"א.

(ב) בכתובה:    אמרינן ט"ס הוא.

(ג) הבנות:    אפי' אם ילדה אחר הגט נמי בכלל החיוב ב"ש.





פירושים נוספים

▲ חזור לראש