שולחן ערוך חושן משפט רפו ג


שולחן ערוך

נשאו גדולים לאחר מיתת אביהם ישאו הקטנים ג"כ מכלל הנכסים ואח"כ יחלוקו נשאו הגדולים בחיי אביהם ואמרו הקטנים לאחר מיתת אביהם הרי אנו נושאים כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להם אלא מה שנתן להם אביהם נתן:

הגה: מי ששידך בנו וקצב ליתן נדוניא ומת קודם שנכנס לחופה אין נוטלין הנדוניא אלא מחלקו שהרי לא זכה בה בחיי אביו (תשובת מהרי"ו סי' קי"ד) מי שפדאו אביו מן התפיסה מנכין לו אח"כ מחלק ירושתו ולא אמרינן שאביו נתן לו מתנה רק הלוה לו אא"כ יש אומדן דעת שהאב נתן במתנה (שם סי' ק"י):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ה"ג נשאו הגדולים לאחר מיתת אביהן מהאמצע:    וכ"כ בטור אבל ברמב"ם ליתא:

אין נוטל הנדוניא אלא מחלקו שהרי לא זכה בו:    במהרי"ו סי' ק"ד כ"כ וכתב דאפי' נתקשר אביו בקנין האי קנין לא קאי אאותו בן אלא קאי אאותו שכנגדו ששידך בתו לבנו שאם יעבור ולא יתן כמדובר שיתן לקנס שכנגדו ומסיק שם בסי' ק"ה בשם תשובת מוהר"ם דכשמת האב קודם שהגיע זמן הנשואין ואין המשדך והאחין רוצים לקיים מה שקיבל עליו אביו פטורים מהקנס וע' בא"ע סי' נ' סעיף ו' בהג"ה:

שהרי לא זכה בה בחיי אביו:    ז"ל מהרי"ו שם בסי' ק"ד נראה דלא זכה הבן בכל מה דקצב לו אביו אלא יחלקו בשוה דמאיזה טעם יזכה דאין כאן מתנת שכ"מ ולא מצוה מחמת מיתה ואי משום מצוה לקיים דברי המת הא כתבו התוס' דלא אמרי' מצוה לקד"מ אלא היכא דהושלש מתחלה לכך ואי משום אומדנא דעת אביו כיון דנדר לו כ"כ אמדינן דעתי' דניחא ליה לקיים מאן לימא לן דדעתו הי' שיטול כל זה בראש דוק לאידך גיסא דלמא כל מה שקצב לו היינו דוקא בחייו אבל לאחר מותו כיון דנפלו נכסיו קמיה בניו ולהאי בן נמי אית ליה חלק בהדייהו לא ניחא ליה להאב להעביר נחלה משאר בנים כ"ש היכא דחלק ירושתו יגיע לשיעור הנדוניא שקצב לו אביו כו' ע"ש ודומה לזה חזר וכתב מהרי"ו בסי' קמ"ב בראובן ששידך בתו ופסק לה נדוניא ומת ראובן קודם שהשיאה ופסק דפשוט הוא דלא ליקח דבר זה מן האמצע רק אותה הבת המשודכת תתנה מחלק ירושתה כו' עד ולכל היותר אין ליקח מן האמצע אלא סך המבואר בכתב הקנס ואין לדמות האי מילתא למה שפסק מוהר"ם (לפטור אותה מהקנס) ל"ד דהתם לא הי' שט"ח רק קנס בעלמא ומ"ה פטורים באונס אבל היכא דאיכא שט"ח הוא כמו הלואה דלא מהני טענת אונס עכ"ל:


ט"ז

באר היטב

(ב) אלא מחלקו:    ואפי' נתקשר אביו בקנין האי קנין לא קאי אאותו בן אלא קאי אאותו שכנגדו ששידך בתו לבנו שאם יעבור ולא יתן כמדובר שיתן קנס לשכנגדו כ"כ במהרי"ו שם. סמ"ע.







▲ חזור לראש