שולחן ערוך חושן משפט רעו א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

סדר נחלות כך:

  • מי שמת -- בנו יורשו;
  • לא נמצא (לו) בן -- רואים אם יש לבן זרע, בין זכר בין נקיבה, עד סוף כל הדורות עומד במקומו ויורש הכל;
  • לא נמצא זרע לבן, אם יש לו בת, תירשנו;
  • לא נמצא לו בת, אם יש לה זרע בין זכר בין נקיבה עד סוף כל הדורות -- יורש הכל;
  • לא נמצא לה זרע -- תחזור הירושה לאביו של מת,
  • ואם אין אביו קיים -- תחזור לזרעו שהם אחי המת, אם יש לו אח יורש הכל;
  • לא נמצא לו אח, אם הניח זרע עד סוף כל הדורות -- עומד במקומו לירש;
  • לא נמצא לו אח ולא זרע ממנו -- תחזור הירושה לאחות המת או לזרעה עד סוף כל הדורות;
  • לא נמצא לו אחות ולא זרע ממנה -- תחזור הירושה לאבי אביו של מת, ואם אינו קיים חוזר לזרעו שהם אחי אבי המת אם יש לו אחים או לזרעם עד סוף כל הדורות;
  • ואם אין אחים לאבי המת ולא זרע מהם -- חוזרות לאחות אבי המת או לזרעה עד סוף כל הדורות;
  • ואם אין אחות לאבי המת ולא זרע ממנה -- חוזרת לאבי אבי אביו של מת, ואם אינו חי מורישו לזרעו שהם אחי אבי אביו של מת או לזרעם עד סוף כל הדורות;
  • לא נמצאו אחי אבי אביו של מת ולא זרעם -- חוזרת לאחות אבי אביו של מת או לזרעה עד סוף כל הדורות.

ועל זה הדרך נחלה ממשמשת למעלה עד ראובן:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

(א) רואים אם יש - ילפינן מדכתיב בפ' נחלות "ובן אין לו והעברת את נחלתו לבתו" והיה לו לומר "אן", בלא יוד, כמו "מאן יבמי". ודרשינן דמשום הכי נכתב ביו"ד לפרשו בלשון איין ואפס בנמצא שום בן ור"ל שאין בנמצא אפילו יורש מיוצאי חלציו. ואף על גב דבגמרא אמרו לשון עיין עליו, בעי"ן, נראה דלאו דוקא קאמרי אלא כוונתן דהרי הוא נכתב אין ביוד לדרשו כאילו נכתב עליו "איין" והיינו ד"אין" זה הוא מלשון איין בנמצא וכמ"ש וכנ"ל. ולא כמו ששמעתי מפרשים דעיי"ן ממש קאמר ומשום דאותיות אחה"ע מתחלפין, וזהו דוחק. וגם יש מפרשים מדהוה ליה לכתוב "ואם אין לו בן" והקדים לכתוב "ובן אין לו" ללמדנו אתא דהאי "אין לו" אבן קאי, ולא אאב, והוה ליה כאילו כתב דלבן אין לו יורשין, וזה אינו דהא בתריה כתיב "ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו" דשם הקדים אין לבת ואפילו הכי דרשינן גם כן דדוקא אם אין לבת יורש משום צד אזי דוקא יתנהו לאחיו. וכן מ"ש בתריה "ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו..ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לשארו הקרוב אליו" דבכולם הקדים תיבת "אין" ואפילו הכי דרשינן דוקא כשאין להן יורש עד סוף כל הדורות:

תחזור הירושה לאביו של מת:    ואע"ג דזה לא מצינו בהדיא בקרא מ"מ דרשינן לה מדכתיב ונתתם את נחלתו לשארו ואביו הוא שארו יותר מאחיו וכן כולם והא דלא כתב הקרא ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאביו משום דלא ניחא לקרא לנקוט דרך קללה דהיינו שימותו הבנים בחיי אביהן ואגב דהתחיל באחוה דכתי' ונתתם את נחלתו לאחיו סיים נמי וכ' ונתתם נחלתו לאחי אביו אע"ג דהוא ג"כ דרך קללה והל"ל ונתתם את נחלתו לאבי אביו וק"ל:

ש"ך - שפתי כהן

(א) תחזור הירושה כו'. ע' בסמ"ע ס"ק ב' דבריו מגומגמין:



באר היטב

קצות החושן

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש