יחזקאל לב

קיצור דרך: t1232

תנ"ך > יחזקאל > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח

<< | ספר יחזקאל • פרק ל"ב | >>

הפרק במהדורה המוטעמת

　　
יט לב א וַֽיְהִי֙ בִּשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה בִּשְׁנֵֽי־עָשָׂ֥ר חֹ֖דֶשׁ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ ב בֶּן־אָדָ֗ם שָׂ֤א קִינָה֙ עַל־פַּרְעֹ֣ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֔יִם וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֔יו כְּפִ֥יר גּוֹיִ֖ם נִדְמֵ֑יתָ וְאַתָּה֙ כַּתַּנִּ֣ים בַּיַּמִּ֔ים וַתָּ֣גַח בְּנַהֲרוֹתֶ֗יךָ וַתִּדְלַח־מַ֙יִם֙ בְּרַגְלֶ֔יךָ וַתִּרְפֹּ֖ס נַהֲרוֹתָֽם׃
　　　 ג כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה וּפָרַשְׂתִּ֤י עָלֶ֙יךָ֙ אֶת־רִשְׁתִּ֔י בִּקְהַ֖ל עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְהֶעֱל֖וּךָ בְּחֶרְמִֽי׃ ד וּנְטַשְׁתִּ֣יךָ בָאָ֔רֶץ עַל־פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה אֲטִילֶ֑ךָ וְהִשְׁכַּנְתִּ֤י עָלֶ֙יךָ֙ כׇּל־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וְהִשְׂבַּעְתִּ֥י מִמְּךָ֖ חַיַּ֥ת כׇּל־הָאָֽרֶץ׃ ה וְנָתַתִּ֥י אֶת־בְּשָׂרְךָ֖ עַל־הֶהָרִ֑ים וּמִלֵּאתִ֥י הַגֵּאָי֖וֹת רָמוּתֶֽךָ׃ ו וְהִשְׁקֵיתִ֨י אֶ֧רֶץ צָפָֽתְךָ֛ מִדָּמְךָ֖ אֶל־הֶהָרִ֑ים וַאֲפִקִ֖ים יִמָּלְא֥וּן מִמֶּֽךָּ׃ ז וְכִסֵּיתִ֤י בְכַבּֽוֹתְךָ֙ שָׁמַ֔יִם וְהִקְדַּרְתִּ֖י אֶת־כֹּֽכְבֵיהֶ֑ם שֶׁ֚מֶשׁ בֶּעָנָ֣ן אֲכַסֶּ֔נּוּ וְיָרֵ֖חַ לֹא־יָאִ֥יר אוֹרֽוֹ׃ ח כׇּל־מְא֤וֹרֵי אוֹר֙ בַּשָּׁמַ֔יִם אַקְדִּירֵ֖ם עָלֶ֑יךָ וְנָתַ֤תִּֽי חֹ֙שֶׁךְ֙ עַֽל־אַרְצְךָ֔ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ ט וְהִ֨כְעַסְתִּ֔י לֵ֖ב עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים בַּהֲבִיאִ֤י שִׁבְרְךָ֙ בַּגּוֹיִ֔ם עַל־אֲרָצ֖וֹת אֲשֶׁ֥ר לֹא־יְדַעְתָּֽם׃ י וַהֲשִׁמּוֹתִ֨י עָלֶ֜יךָ עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים וּמַלְכֵיהֶם֙ יִשְׂעֲר֤וּ עָלֶ֙יךָ֙ שַׂ֔עַר בְּעוֹפְﬞפִ֥י חַרְבִּ֖י עַל־פְּנֵיהֶ֑ם וְחָרְד֤וּ לִרְגָעִים֙ אִ֣ישׁ לְנַפְשׁ֔וֹ בְּי֖וֹם מַפַּלְתֶּֽךָ׃
　　
יא כִּ֛י כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה חֶ֥רֶב מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל תְּבוֹאֶֽךָ׃ יב בְּחַרְב֤וֹת גִּבּוֹרִים֙ אַפִּ֣יל הֲמוֹנֶ֔ךָ עָרִיצֵ֥י גוֹיִ֖ם כֻּלָּ֑ם וְשָֽׁדְﬞדוּ֙ אֶת־גְּא֣וֹן מִצְרַ֔יִם וְנִשְׁמַ֖ד כׇּל־הֲמוֹנָֽהּ׃ יג וְהַֽאֲבַדְתִּי֙ אֶת־כׇּל־בְּהֶמְתָּ֔הּ מֵעַ֖ל מַ֣יִם רַבִּ֑ים וְלֹ֨א תִדְלָחֵ֤ם רֶֽגֶל־אָדָם֙ ע֔וֹד וּפַרְס֥וֹת בְּהֵמָ֖ה לֹ֥א תִדְלָחֵֽם׃ יד אָ֚ז אַשְׁקִ֣יעַ מֵימֵיהֶ֔ם וְנַהֲרוֹתָ֖ם כַּשֶּׁ֣מֶן אוֹלִ֑יךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ טו בְּתִתִּי֩ אֶת־אֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם שְׁמָמָ֣ה וּנְשַׁמָּ֗ה אֶ֚רֶץ מִמְּלֹאָ֔הּ בְּהַכּוֹתִ֖י אֶת־כׇּל־י֣וֹשְׁבֵי בָ֑הּ וְיָדְע֖וּ כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ טז קִינָ֥ה הִיא֙ וְק֣וֹנְﬞנ֔וּהָ בְּנ֥וֹת הַגּוֹיִ֖ם תְּקוֹנֵ֣נָּה אוֹתָ֑הּ עַל־מִצְרַ֤יִם וְעַל־כׇּל־הֲמוֹנָהּ֙ תְּקוֹנֵ֣נָּה אוֹתָ֔הּ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃
　　
יז וַֽיְהִי֙ בִּשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ יח בֶּן־אָדָ֕ם נְהֵ֛ה עַל־הֲמ֥וֹן מִצְרַ֖יִם וְהוֹרִדֵ֑הוּ א֠וֹתָ֠הּ וּבְנ֨וֹת גּוֹיִ֧ם אַדִּרִ֛ם אֶל־אֶ֥רֶץ תַּחְתִּיּ֖וֹת אֶת־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃ יט מִמִּ֖י נָעָ֑מְתָּ רְדָ֥ה וְהׇשְׁכְּבָ֖ה אֶת־עֲרֵלִֽים׃ כ בְּת֥וֹךְ חַלְלֵי־חֶ֖רֶב יִפֹּ֑לוּ חֶ֣רֶב נִתָּ֔נָה מׇשְׁכ֥וּ אוֹתָ֖הּ וְכׇל־הֲמוֹנֶֽיהָ׃ כא יְדַבְּרוּ־ל֞וֹ אֵלֵ֧י גִבּוֹרִ֛ים מִתּ֥וֹךְ שְׁא֖וֹל אֶת־עֹֽזְרָ֑יו יָ֥רְד֛וּ שָׁכְב֥וּ הָעֲרֵלִ֖ים חַלְלֵי־חָֽרֶב׃ כב שָׁ֤ם אַשּׁוּר֙ וְכׇל־קְﬞהָלָ֔הּ סְבִיבוֹתָ֖יו קִבְרֹתָ֑יו כֻּלָּ֣ם חֲלָלִ֔ים הַנֹּפְלִ֖ים בֶּחָֽרֶב׃ כג אֲשֶׁ֨ר נִתְּנ֤וּ קִבְרֹתֶ֙יהָ֙ בְּיַרְכְּתֵי־ב֔וֹר וַיְהִ֣י קְהָלָ֔הּ סְבִיב֖וֹת קְבֻרָתָ֑הּ כֻּלָּ֤ם חֲלָלִים֙ נֹפְלִ֣ים בַּחֶ֔רֶב אֲשֶׁר־נָתְנ֥וּ חִתִּ֖ית בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים׃ כד שָׁ֤ם עֵילָם֙ וְכׇל־הֲמוֹנָ֔הּ סְבִיב֖וֹת קְבֻרָתָ֑הּ כֻּלָּ֣ם חֲלָלִים֩ הַנֹּפְלִ֨ים בַּחֶ֜רֶב אֲֽשֶׁר־יָרְד֥וּ עֲרֵלִ֣ים ׀ אֶל־אֶ֣רֶץ תַּחְתִּיּ֗וֹת אֲשֶׁ֨ר נָתְנ֤וּ חִתִּיתָם֙ בְּאֶ֣רֶץ חַיִּ֔ים וַיִּשְׂא֥וּ כְלִמָּתָ֖ם אֶת־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃ כה בְּת֣וֹךְ חֲ֠לָלִ֠ים נָתְנ֨וּ מִשְׁכָּ֥ב לָהּ֙ בְּכׇל־הֲמוֹנָ֔הּ סְבִיבוֹתָ֖יו קִבְרֹתֶ֑הָ כֻּלָּ֣ם עֲרֵלִ֣ים חַלְלֵי־חֶ֡רֶב כִּֽי־נִתַּ֨ן חִתִּיתָ֜ם בְּאֶ֣רֶץ חַיִּ֗ים וַיִּשְׂא֤וּ כְלִמָּתָם֙ אֶת־י֣וֹרְדֵי ב֔וֹר בְּת֥וֹךְ חֲלָלִ֖ים נִתָּֽן׃ כו שָׁ֣ם מֶ֤שֶׁךְ תֻּבַל֙ וְכׇל־הֲמוֹנָ֔הּ סְבִיבוֹתָ֖יו קִבְרוֹתֶ֑יהָ כֻּלָּ֤ם עֲרֵלִים֙ מְחֻ֣לְלֵי חֶ֔רֶב כִּי־נָתְנ֥וּ חִתִּיתָ֖ם בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים׃ כז וְלֹ֤א יִשְׁכְּבוּ֙ אֶת־גִּבּוֹרִ֔ים נֹפְלִ֖ים מֵעֲרֵלִ֑ים אֲשֶׁ֣ר יָרְדֽוּ־שְׁא֣וֹל בִּכְלֵֽי־מִלְחַמְתָּם֩ וַיִּתְּנ֨וּ אֶת־חַרְבוֹתָ֜ם תַּ֣חַת רָאשֵׁיהֶ֗ם וַתְּהִ֤י עֲוֺֽנֹתָם֙ עַל־עַצְמוֹתָ֔ם כִּֽי־חִתִּ֥ית גִּבּוֹרִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים׃ כח וְאַתָּ֗ה בְּת֧וֹךְ עֲרֵלִ֛ים תִּשָּׁבַ֥ר וְתִשְׁכַּ֖ב אֶת־חַלְלֵי־חָֽרֶב׃ כט שָׁ֣מָּה אֱד֗וֹם מְלָכֶ֙יהָ֙ וְכׇל־נְשִׂיאֶ֔יהָ אֲשֶׁר־נִתְּנ֥וּ בִגְבוּרָתָ֖ם אֶת־חַלְלֵי־חָ֑רֶב הֵ֛מָּה אֶת־עֲרֵלִ֥ים יִשְׁכָּ֖בוּ וְאֶת־יֹ֥רְדֵי בֽוֹר׃ ל שָׁ֣מָּה נְסִיכֵ֥י צָפ֛וֹן כֻּלָּ֖ם וְכׇל־צִדֹנִ֑י אֲשֶׁר־יָרְד֣וּ אֶת־חֲלָלִ֗ים בְּחִתִּיתָ֤ם מִגְֿבֽוּרָתָם֙ בּוֹשִׁ֔ים וַיִּשְׁכְּב֤וּ עֲרֵלִים֙ אֶת־חַלְלֵי־חֶ֔רֶב וַיִּשְׂא֥וּ כְלִמָּתָ֖ם אֶת־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃ לא אוֹתָם֙ יִרְאֶ֣ה פַרְעֹ֔ה וְנִחַ֖ם עַל־כׇּל־הֲמוֹנֹ֑ה חַלְלֵי־חֶ֙רֶב֙ פַּרְעֹ֣ה וְכׇל־חֵיל֔וֹ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ לב כִּֽי־נָתַ֥תִּי אֶת־חִתִּיתִ֖י חתיתו בְּאֶ֣רֶץ חַיִּ֑ים וְהֻשְׁכַּב֩ בְּת֨וֹךְ עֲרֵלִ֜ים אֶת־חַלְלֵי־חֶ֗רֶב פַּרְעֹה֙ וְכׇל־הֲמוֹנֹ֔ה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃

מהדורות נוספות

לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓

כתיב (אותיות בלבד)

א ויהי בשתי עשרה שנה בשני עשר חדש באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר ב בן אדם שא קינה על פרעה מלך מצרים ואמרת אליו כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים ותגח בנהרותיך ותדלח מים ברגליך ותרפס נהרותם ג כה אמר אדני יהוה ופרשתי עליך את רשתי בקהל עמים רבים והעלוך בחרמי ד ונטשתיך בארץ על פני השדה אטילך והשכנתי עליך כל עוף השמים והשבעתי ממך חית כל הארץ ה ונתתי את בשרך על ההרים ומלאתי הגאיות רמותך ו והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל ההרים ואפקים ימלאון ממך ז וכסיתי בכבותך שמים והקדרתי את ככביהם שמש בענן אכסנו וירח לא יאיר אורו ח כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך ונתתי חשך על ארצך נאם אדני יהוה ט והכעסתי לב עמים רבים בהביאי שברך בגוים על ארצות אשר לא ידעתם י והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך יא כי כה אמר אדני יהוה חרב מלך בבל תבואך יב בחרבות גבורים אפיל המונך עריצי גוים כלם ושדדו את גאון מצרים ונשמד כל המונה יג והאבדתי את כל בהמתה מעל מים רבים ולא תדלחם רגל אדם עוד ופרסות בהמה לא תדלחם יד אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך נאם אדני יהוה טו בתתי את ארץ מצרים שממה ונשמה ארץ ממלאה בהכותי את כל יושבי בה וידעו כי אני יהוה טז קינה היא וקוננוה בנות הגוים תקוננה אותה על מצרים ועל כל המונה תקוננה אותה נאם אדני יהוה

יז ויהי בשתי עשרה שנה בחמשה עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר יח בן אדם נהה על המון מצרים והורדהו אותה ובנות גוים אדרם אל ארץ תחתיות את יורדי בור יט ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים כ בתוך חללי חרב יפלו חרב נתנה משכו אותה וכל המוניה כא ידברו לו אלי גבורים מתוך שאול את עזריו ירדו שכבו הערלים חללי חרב כב שם אשור וכל קהלה סביבותיו קברתיו כלם חללים הנפלים בחרב כג אשר נתנו קברתיה בירכתי בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר נתנו חתית בארץ חיים כד שם עילם וכל המונה סביבות קברתה כלם חללים הנפלים בחרב א‍שר ירדו ערלים אל ארץ תחתיות אשר נתנו חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור כה בתוך חללים נתנו משכב לה בכל המונה סביבותיו קברתה כלם ערלים חללי חרב כי נתן חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור בתוך חללים נתן כו שם משך תבל וכל המונה סביבותיו קברותיה כלם ערלים מחללי חרב כי נתנו חתיתם בארץ חיים כז ולא ישכבו את גבורים נפלים מערלים אשר ירדו שאול בכלי מלחמתם ויתנו את חרבותם תחת ראשיהם ותהי עונתם על עצמותם כי חתית גבורים בארץ חיים כח ואתה בתוך ערלים תשבר ותשכב את חללי חרב כט שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה אשר נתנו בגבורתם את חללי חרב המה את ערלים ישכבו ואת ירדי בור ל שמה נסיכי צפון כלם וכל צדני אשר ירדו את חללים בחתיתם מגבורתם בושים וישכבו ערלים את חללי חרב וישאו כלמתם את יורדי בור לא אותם יראה פרעה ונחם על כל המונה [המונו] חללי חרב פרעה וכל חילו נאם אדני יהוה לב כי נתתי את חתיתו [חתיתי] בארץ חיים והשכב בתוך ערלים את חללי חרב פרעה וכל המונה נאם אדני יהוה

מנוקד

א וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁנֵי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. ב בֶּן אָדָם שָׂא קִינָה עַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כְּפִיר גּוֹיִם נִדְמֵיתָ וְאַתָּה כַּתַּנִּים בַּיַּמִּים וַתָּגַח בְּנַהֲרוֹתֶיךָ וַתִּדְלַח מַיִם בְּרַגְלֶיךָ וַתִּרְפֹּס נַהֲרוֹתָם. ג כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וּפָרַשְׂתִּי עָלֶיךָ אֶת רִשְׁתִּי בִּקְהַל עַמִּים רַבִּים וְהֶעֱלוּךָ בְּחֶרְמִי. ד וּנְטַשְׁתִּיךָ בָאָרֶץ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה אֲטִילֶךָ וְהִשְׁכַּנְתִּי עָלֶיךָ כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וְהִשְׂבַּעְתִּי מִמְּךָ חַיַּת כָּל הָאָרֶץ. ה וְנָתַתִּי אֶת בְּשָׂרְךָ עַל הֶהָרִים וּמִלֵּאתִי הַגֵּאָיוֹת רָמוּתֶךָ. ו וְהִשְׁקֵיתִי אֶרֶץ צָפָתְךָ מִדָּמְךָ אֶל הֶהָרִים וַאֲפִקִים יִמָּלְאוּן מִמֶּךָּ. ז וְכִסֵּיתִי בְכַבּוֹתְךָ שָׁמַיִם וְהִקְדַּרְתִּי אֶת כֹּכְבֵיהֶם שֶׁמֶשׁ בֶּעָנָן אֲכַסֶּנּוּ וְיָרֵחַ לֹא יָאִיר אוֹרוֹ. ח כָּל מְאוֹרֵי אוֹר בַּשָּׁמַיִם אַקְדִּירֵם עָלֶיךָ וְנָתַתִּי חֹשֶׁךְ עַל אַרְצְךָ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. ט וְהִכְעַסְתִּי לֵב עַמִּים רַבִּים בַּהֲבִיאִי שִׁבְרְךָ בַּגּוֹיִם עַל אֲרָצוֹת אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם. י וַהֲשִׁמּוֹתִי עָלֶיךָ עַמִּים רַבִּים וּמַלְכֵיהֶם יִשְׂעֲרוּ עָלֶיךָ שַׂעַר בְּעוֹפְפִי חַרְבִּי עַל פְּנֵיהֶם וְחָרְדוּ לִרְגָעִים אִישׁ לְנַפְשׁוֹ בְּיוֹם מַפַּלְתֶּךָ. יא כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה חֶרֶב מֶלֶךְ בָּבֶל תְּבוֹאֶךָ. יב בְּחַרְבוֹת גִּבּוֹרִים אַפִּיל הֲמוֹנֶךָ עָרִיצֵי גוֹיִם כֻּלָּם וְשָׁדְדוּ אֶת גְּאוֹן מִצְרַיִם וְנִשְׁמַד כָּל הֲמוֹנָהּ. יג וְהַאֲבַדְתִּי אֶת כָּל בְּהֶמְתָּהּ מֵעַל מַיִם רַבִּים וְלֹא תִדְלָחֵם רֶגֶל אָדָם עוֹד וּפַרְסוֹת בְּהֵמָה לֹא תִדְלָחֵם. יד אָז אַשְׁקִיעַ מֵימֵיהֶם וְנַהֲרוֹתָם כַּשֶּׁמֶן אוֹלִיךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. טו בְּתִתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁמָמָה וּנְשַׁמָּה אֶרֶץ מִמְּלֹאָהּ בְּהַכּוֹתִי אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי בָהּ וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה. טז קִינָה הִיא וְקוֹנְנוּהָ בְּנוֹת הַגּוֹיִם תְּקוֹנֵנָּה אוֹתָהּ עַל מִצְרַיִם וְעַל כָּל הֲמוֹנָהּ תְּקוֹנֵנָּה אוֹתָהּ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.

יז וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. יח בֶּן אָדָם נְהֵה עַל הֲמוֹן מִצְרַיִם וְהוֹרִדֵהוּ אוֹתָהּ וּבְנוֹת גּוֹיִם אַדִּרִם אֶל אֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת אֶת יוֹרְדֵי בוֹר. יט מִמִּי נָעָמְתָּ רְדָה וְהָשְׁכְּבָה אֶת עֲרֵלִים. כ בְּתוֹךְ חַלְלֵי חֶרֶב יִפֹּלוּ חֶרֶב נִתָּנָה מָשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ. כא יְדַבְּרוּ לוֹ אֵלֵי גִבּוֹרִים מִתּוֹךְ שְׁאוֹל אֶת עֹזְרָיו יָרְדוּ שָׁכְבוּ הָעֲרֵלִים חַלְלֵי חָרֶב. כב שָׁם אַשּׁוּר וְכָל קְהָלָהּ סְבִיבוֹתָיו קִבְרֹתָיו כֻּלָּם חֲלָלִים הַנֹּפְלִים בֶּחָרֶב. כג אֲשֶׁר נִתְּנוּ קִבְרֹתֶיהָ בְּיַרְכְּתֵי בוֹר וַיְהִי קְהָלָהּ סְבִיבוֹת קְבֻרָתָהּ כֻּלָּם חֲלָלִים נֹפְלִים בַּחֶרֶב אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּית בְּאֶרֶץ חַיִּים. כד שָׁם עֵילָם וְכָל הֲמוֹנָהּ סְבִיבוֹת קְבֻרָתָהּ כֻּלָּם חֲלָלִים הַנֹּפְלִים בַּחֶרֶב אֲ‍שֶׁר יָרְדוּ עֲרֵלִים אֶל אֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת יוֹרְדֵי בוֹר. כה בְּתוֹךְ חֲלָלִים נָתְנוּ מִשְׁכָּב לָהּ בְּכָל הֲמוֹנָהּ סְבִיבוֹתָיו קִבְרֹתֶהָ כֻּלָּם עֲרֵלִים חַלְלֵי חֶרֶב כִּי נִתַּן חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת יוֹרְדֵי בוֹר בְּתוֹךְ חֲלָלִים נִתָּן. כו שָׁם מֶשֶׁךְ תֻּבַל וְכָל הֲמוֹנָהּ סְבִיבוֹתָיו קִבְרוֹתֶיהָ כֻּלָּם עֲרֵלִים מְחֻלְלֵי חֶרֶב כִּי נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים. כז וְלֹא יִשְׁכְּבוּ אֶת גִּבּוֹרִים נֹפְלִים מֵעֲרֵלִים אֲשֶׁר יָרְדוּ שְׁאוֹל בִּכְלֵי מִלְחַמְתָּם וַיִּתְּנוּ אֶת חַרְבוֹתָם תַּחַת רָאשֵׁיהֶם וַתְּהִי עֲוֺנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם כִּי חִתִּית גִּבּוֹרִים בְּאֶרֶץ חַיִּים. כח וְאַתָּה בְּתוֹךְ עֲרֵלִים תִּשָּׁבַר וְתִשְׁכַּב אֶת חַלְלֵי חָרֶב. כט שָׁמָּה אֱדוֹם מְלָכֶיהָ וְכָל נְשִׂיאֶיהָ אֲשֶׁר נִתְּנוּ בִגְבוּרָתָם אֶת חַלְלֵי חָרֶב הֵמָּה אֶת עֲרֵלִים יִשְׁכָּבוּ וְאֶת יֹרְדֵי בוֹר. ל שָׁמָּה נְסִיכֵי צָפוֹן כֻּלָּם וְכָל צִדֹנִי אֲשֶׁר יָרְדוּ אֶת חֲלָלִים בְּחִתִּיתָם מִגְבוּרָתָם בּוֹשִׁים וַיִּשְׁכְּבוּ עֲרֵלִים אֶת חַלְלֵי חֶרֶב וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת יוֹרְדֵי בוֹר. לא אוֹתָם יִרְאֶה פַרְעֹה וְנִחַם עַל כָּל המונה [הֲמוֹנוֹ] חַלְלֵי חֶרֶב פַּרְעֹה וְכָל חֵילוֹ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. לב כִּי נָתַתִּי אֶת חתיתו [חִתִּיתִי] בְּאֶרֶץ חַיִּים וְהֻשְׁכַּב בְּתוֹךְ עֲרֵלִים אֶת חַלְלֵי חֶרֶב פַּרְעֹה וְכָל הֲמוֹנֹה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.

מנוקד ובשורות

(א) וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁנֵי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר.

(ב) בֶּן אָדָם שָׂא קִינָה עַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כְּפִיר גּוֹיִם נִדְמֵיתָ וְאַתָּה כַּתַּנִּים בַּיַּמִּים וַתָּגַח בְּנַהֲרוֹתֶיךָ וַתִּדְלַח מַיִם בְּרַגְלֶיךָ וַתִּרְפֹּס נַהֲרוֹתָם.

(ג) כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וּפָרַשְׂתִּי עָלֶיךָ אֶת רִשְׁתִּי בִּקְהַל עַמִּים רַבִּים וְהֶעֱלוּךָ בְּחֶרְמִי.

(ד) וּנְטַשְׁתִּיךָ בָאָרֶץ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה אֲטִילֶךָ וְהִשְׁכַּנְתִּי עָלֶיךָ כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וְהִשְׂבַּעְתִּי מִמְּךָ חַיַּת כָּל הָאָרֶץ.

(ה) וְנָתַתִּי אֶת בְּשָׂרְךָ עַל הֶהָרִים וּמִלֵּאתִי הַגֵּאָיוֹת רָמוּתֶךָ.

(ו) וְהִשְׁקֵיתִי אֶרֶץ צָפָתְךָ מִדָּמְךָ אֶל הֶהָרִים וַאֲפִקִים יִמָּלְאוּן מִמֶּךָּ.

(ז) וְכִסֵּיתִי בְכַבּוֹתְךָ שָׁמַיִם וְהִקְדַּרְתִּי אֶת כֹּכְבֵיהֶם שֶׁמֶשׁ בֶּעָנָן אֲכַסֶּנּוּ וְיָרֵחַ לֹא יָאִיר אוֹרוֹ.

(ח) כָּל מְאוֹרֵי אוֹר בַּשָּׁמַיִם אַקְדִּירֵם עָלֶיךָ וְנָתַתִּי חֹשֶׁךְ עַל אַרְצְךָ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.

(ט) וְהִכְעַסְתִּי לֵב עַמִּים רַבִּים בַּהֲבִיאִי שִׁבְרְךָ בַּגּוֹיִם עַל אֲרָצוֹת אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם.

(י) וַהֲשִׁמּוֹתִי עָלֶיךָ עַמִּים רַבִּים וּמַלְכֵיהֶם יִשְׂעֲרוּ עָלֶיךָ שַׂעַר בְּעוֹפְפִי חַרְבִּי עַל פְּנֵיהֶם וְחָרְדוּ לִרְגָעִים אִישׁ לְנַפְשׁוֹ בְּיוֹם מַפַּלְתֶּךָ.

(יא) כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה חֶרֶב מֶלֶךְ בָּבֶל תְּבוֹאֶךָ.

(יב) בְּחַרְבוֹת גִּבּוֹרִים אַפִּיל הֲמוֹנֶךָ עָרִיצֵי גוֹיִם כֻּלָּם וְשָׁדְדוּ אֶת גְּאוֹן מִצְרַיִם וְנִשְׁמַד כָּל הֲמוֹנָהּ.

(יג) וְהַאֲבַדְתִּי אֶת כָּל בְּהֶמְתָּהּ מֵעַל מַיִם רַבִּים וְלֹא תִדְלָחֵם רֶגֶל אָדָם עוֹד וּפַרְסוֹת בְּהֵמָה לֹא תִדְלָחֵם.

(יד) אָז אַשְׁקִיעַ מֵימֵיהֶם וְנַהֲרוֹתָם כַּשֶּׁמֶן אוֹלִיךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.

(טו) בְּתִתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁמָמָה וּנְשַׁמָּה אֶרֶץ מִמְּלֹאָהּ בְּהַכּוֹתִי אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי בָהּ וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה.

(טז) קִינָה הִיא וְקוֹנְנוּהָ בְּנוֹת הַגּוֹיִם תְּקוֹנֵנָּה אוֹתָהּ עַל מִצְרַיִם וְעַל כָּל הֲמוֹנָהּ תְּקוֹנֵנָּה אוֹתָהּ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.

(יז) וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר.

(יח) בֶּן אָדָם נְהֵה עַל הֲמוֹן מִצְרַיִם וְהוֹרִדֵהוּ אוֹתָהּ וּבְנוֹת גּוֹיִם אַדִּרִם אֶל אֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת אֶת יוֹרְדֵי בוֹר.

(יט) מִמִּי נָעָמְתָּ רְדָה וְהָשְׁכְּבָה אֶת עֲרֵלִים.

(כ) בְּתוֹךְ חַלְלֵי חֶרֶב יִפֹּלוּ חֶרֶב נִתָּנָה מָשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ.

(כא) יְדַבְּרוּ לוֹ אֵלֵי גִבּוֹרִים מִתּוֹךְ שְׁאוֹל אֶת עֹזְרָיו יָרְדוּ שָׁכְבוּ הָעֲרֵלִים חַלְלֵי חָרֶב.

(כב) שָׁם אַשּׁוּר וְכָל קְהָלָהּ סְבִיבוֹתָיו קִבְרֹתָיו כֻּלָּם חֲלָלִים הַנֹּפְלִים בֶּחָרֶב.

(כג) אֲשֶׁר נִתְּנוּ קִבְרֹתֶיהָ בְּיַרְכְּתֵי בוֹר וַיְהִי קְהָלָהּ סְבִיבוֹת קְבֻרָתָהּ כֻּלָּם חֲלָלִים נֹפְלִים בַּחֶרֶב אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּית בְּאֶרֶץ חַיִּים.

(כד) שָׁם עֵילָם וְכָל הֲמוֹנָהּ סְבִיבוֹת קְבֻרָתָהּ כֻּלָּם חֲלָלִים הַנֹּפְלִים בַּחֶרֶב אֲ‍שֶׁר יָרְדוּ עֲרֵלִים אֶל אֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת יוֹרְדֵי בוֹר.

(כה) בְּתוֹךְ חֲלָלִים נָתְנוּ מִשְׁכָּב לָהּ בְּכָל הֲמוֹנָהּ סְבִיבוֹתָיו קִבְרֹתֶהָ כֻּלָּם עֲרֵלִים חַלְלֵי חֶרֶב כִּי נִתַּן חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת יוֹרְדֵי בוֹר בְּתוֹךְ חֲלָלִים נִתָּן.

(כו) שָׁם מֶשֶׁךְ תֻּבַל וְכָל הֲמוֹנָהּ סְבִיבוֹתָיו קִבְרוֹתֶיהָ כֻּלָּם עֲרֵלִים מְחֻלְלֵי חֶרֶב כִּי נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים.

(כז) וְלֹא יִשְׁכְּבוּ אֶת גִּבּוֹרִים נֹפְלִים מֵעֲרֵלִים אֲשֶׁר יָרְדוּ שְׁאוֹל בִּכְלֵי מִלְחַמְתָּם וַיִּתְּנוּ אֶת חַרְבוֹתָם תַּחַת רָאשֵׁיהֶם וַתְּהִי עֲוֺנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם כִּי חִתִּית גִּבּוֹרִים בְּאֶרֶץ חַיִּים.

(כח) וְאַתָּה בְּתוֹךְ עֲרֵלִים תִּשָּׁבַר וְתִשְׁכַּב אֶת חַלְלֵי חָרֶב.

(כט) שָׁמָּה אֱדוֹם מְלָכֶיהָ וְכָל נְשִׂיאֶיהָ אֲשֶׁר נִתְּנוּ בִגְבוּרָתָם אֶת חַלְלֵי חָרֶב הֵמָּה אֶת עֲרֵלִים יִשְׁכָּבוּ וְאֶת יֹרְדֵי בוֹר.

(ל) שָׁמָּה נְסִיכֵי צָפוֹן כֻּלָּם וְכָל צִדֹנִי אֲשֶׁר יָרְדוּ אֶת חֲלָלִים בְּחִתִּיתָם מִגְבוּרָתָם בּוֹשִׁים וַיִּשְׁכְּבוּ עֲרֵלִים אֶת חַלְלֵי חֶרֶב וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת יוֹרְדֵי בוֹר.

(לא) אוֹתָם יִרְאֶה פַרְעֹה וְנִחַם עַל כָּל המונה [הֲמוֹנוֹ] חַלְלֵי חֶרֶב פַּרְעֹה וְכָל חֵילוֹ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.

(לב) כִּי נָתַתִּי אֶת חתיתו [חִתִּיתִי] בְּאֶרֶץ חַיִּים וְהֻשְׁכַּב בְּתוֹךְ עֲרֵלִים אֶת חַלְלֵי חֶרֶב פַּרְעֹה וְכָל הֲמוֹנֹה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.

עם ביאור

קישור לפרק זה במהדורה המבוארת

קינה על מצרים ועל השמדתה הצפויה כאשר בבל תכה בה

א וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בִּשְׁנֵי עָשָׂר חֹדֶשׁ בחודש אדר, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, הָיָה דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר: ב בֶּן אָדָם, שָׂא קִינָה עַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: כְּפִיר גּוֹיִם לאריה בין העמים נִדְמֵיתָ דימית את עצמך, וְאַתָּה כַּתַּנִּים בַּיַּמִּים דומה רק לתנין השוכן במקורות מים, וַתָּגַח אתה מגיח מהמים מדי פעם בְּנַהֲרוֹתֶיךָ וַתִּדְלַח ובהליכתך את מלכלך (נמשל: פוגע בעמים הסובבים את מצרים) מַיִם בְּרַגְלֶיךָ, וַתִּרְפֹּס תעלה רפש נַהֲרוֹתָם. ג כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: וּפָרַשְׂתִּי עָלֶיךָ אֶת רִשְׁתִּי בִּקְהַל באמצעות צבא של עַמִּים רַבִּים, וְהֶעֱלוּךָ בְּחֶרְמִי ברשת הדייגים שלי. ד וּנְטַשְׁתִּיךָ בָאָרֶץ, עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה אֲטִילֶךָ, וְהִשְׁכַּנְתִּי אגרום שיהיו עָלֶיךָ כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם, וְהִשְׂבַּעְתִּי מִמְּךָ חַיַּת כָּל הָאָרֶץ. ה וְנָתַתִּי אֶת בְּשָׂרְךָ עַל הֶהָרִים, וּמִלֵּאתִי הַגֵּאָיוֹת רָמוּתֶךָ בגאוותך. ו וְהִשְׁקֵיתִי אֶרֶץ צָפָתְךָ את ארצך, אשר מי היאור מציפים אותה מִדָּמְךָ אֶל הֶהָרִים, וַאֲפִקִים יִמָּלְאוּן מִמֶּךָּ. ז וְכִסֵּיתִי בְכַבּוֹתְךָ שָׁמַיִם השמים יהיו מכוסים, כאשר אכבה (אחסל) אותך, וְהִקְדַּרְתִּי אֶת כֹּכְבֵיהֶם. שֶׁמֶשׁ - בֶּעָנָן אֲכַסֶּנּוּ, וְיָרֵחַ לֹא יָאִיר אוֹרוֹ. ח כָּל מְאוֹרֵי אוֹר בַּשָּׁמַיִם אַקְדִּירֵם עָלֶיךָ, וְנָתַתִּי חֹשֶׁךְ עַל אַרְצְךָ. נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. ט וְהִכְעַסְתִּי אפחיד לֵב עַמִּים רַבִּים, בַּהֲבִיאִי שִׁבְרְךָ את הידיעה על מפלתך בַּגּוֹיִם, עַל אֲרָצוֹת אפילו לארצות רחוקות אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם. י וַהֲשִׁמּוֹתִי עָלֶיךָ אגרום שישתוממו על מצבך עַמִּים רַבִּים, וּמַלְכֵיהֶם יִשְׂעֲרוּ עָלֶיךָ שַׂעַר יהיו נסערים, בְּעוֹפְפִי כאשר אניף חַרְבִּי עַל פְּנֵיהֶם, וְחָרְדוּ לִרְגָעִים לזמן קצר אִישׁ לְנַפְשׁוֹ כל אחד יפחד על עצמו בְּיוֹם מַפַּלְתֶּךָ. {ס}

יא כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: חֶרֶב מֶלֶךְ בָּבֶל תְּבוֹאֶךָ תתקיף אותך. יב בְּחַרְבוֹת גִּבּוֹרִים אַפִּיל הֲמוֹנֶךָ, עָרִיצֵי גוֹיִם גויים אכזרים כֻּלָּם. וְשָׁדְדוּ אֶת גְּאוֹן תפארת מִצְרַיִם, וְנִשְׁמַד כָּל הֲמוֹנָהּ. יג וְהַאֲבַדְתִּי אֶת כָּל בְּהֶמְתָּהּ מֵעַל מַיִם רַבִּים מלשתות ממי הנילוס הרבים ששכנה לידם, וְלֹא תִדְלָחֵם תעכיר את מי היאור רֶגֶל אָדָם עוֹד אף רגל אדם יותר לא תהלך שם, וּפַרְסוֹת בְּהֵמָה לֹא תִדְלָחֵם. יד אָז אַשְׁקִיעַ מֵימֵיהֶם את בוץ מי היאור לקרקעיתו, וְנַהֲרוֹתָם כַּשֶּׁמֶן כמו זרם של שמן צלול, ללא הפרעה אוֹלִיךְ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. טו בְּתִתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁמָמָה, וּנְשַׁמָּה תחרב אֶרֶץ מִמְּלֹאָהּ מאוצרותיה, בְּהַכּוֹתִי אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי בָהּ, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה. טז קִינָה הִיא וְקוֹנְנוּהָ נבואה זאת תהפך להיות קינה לאחר שתתגשם, ועליכם לשיר אותה כקינה, בְּנוֹת הַגּוֹיִם תְּקוֹנֵנָּה אוֹתָהּ, עַל מִצְרַיִם וְעַל כָּל הֲמוֹנָהּ תְּקוֹנֵנָּה אוֹתָהּ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}

על פרעה לראות כיצד הושמדו ממלכות גדולות ומעוררות אימה בעבר. לאחר נפילת מצרים יפחדו העמים רק מה'

יז וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ לחודש שהוזכר לעיל, אדר (כלומר: כעבור שבועיים), הָיָה דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר: יח בֶּן אָדָם, נְהֵה עַל הֲמוֹן מִצְרַיִם וְהוֹרִדֵהוּ הורד אותם בדבריך, אוֹתָהּ וּבְנוֹת גּוֹיִם אַדִּרִם ואת המדינות השכנות, האדירות, אֶל אֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת, אֶת יוֹרְדֵי בוֹר. יט "מִמִּי נָעָמְתָּ? פניה לפרעה: האם אתה יותר טוב מאחרים? רְדָה וְהָשְׁכְּבָה אֶת עֲרֵלִים עם הבזויים\הרשעים. כ בְּתוֹךְ חַלְלֵי חֶרֶב יִפֹּלוּ, חֶרֶב נִתָּנָה מצרים ניתנה ביד חרב, מָשְׁכוּ לשאול הורידו אוֹתָהּ וְכָל ואת כל הֲמוֹנֶיהָ. כא יְדַבְּרוּ לוֹ עליו אֵלֵי אדירי ה- גִבּוֹרִים מִתּוֹךְ שְׁאוֹל אֶת עם עֹזְרָיו: "יָרְדוּ, שָׁכְבוּ הָעֲרֵלִים, חַלְלֵי חָרֶב".

כב שָׁם בשאול שוכנת אַשּׁוּר וְכָל קְהָלָהּ, סְבִיבוֹתָיו קִבְרֹתָיו כל המדינות שהיו סביב לאשור, גם הן כעת בקברים סביבותיה, כֻּלָּם חֲלָלִים הַנֹּפְלִים בֶּחָרֶב. כג אֲשֶׁר נִתְּנוּ קִבְרֹתֶיהָ בְּיַרְכְּתֵי בקצוות בוֹר, וַיְהִי קְהָלָהּ סְבִיבוֹת קְבֻרָתָהּ, כֻּלָּם חֲלָלִים נֹפְלִים בַּחֶרֶב, אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּית הפחידו בְּאֶרֶץ חַיִּים.

"שָׁם עֵילָם וְכָל הֲמוֹנָהּ" - עילם

כד

שָׁם עֵילָם וְכָל הֲמוֹנָהּ סְבִיבוֹת קְבֻרָתָהּ המדינות הסמוכות לה כעת קבורות על ידה, כֻּלָּם חֲלָלִים הַנֹּפְלִים בַּחֶרֶב, אֲ‍שֶׁר יָרְדוּ עֲרֵלִים אֶל אֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת, אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּיתָם בעבר הם הפחידו בְּאֶרֶץ חַיִּים, וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת עם שאר יוֹרְדֵי בוֹר. כה בְּתוֹךְ חֲלָלִים ביחד עם המתים בשאול נָתְנוּ מִשְׁכָּב לָהּ לממלכת עילם, בְּכָל הֲמוֹנָהּ סְבִיבוֹתָיו קִבְרֹתֶהָ, כֻּלָּם עֲרֵלִים, חַלְלֵי חֶרֶב, כִּי נִתַּן חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים, וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת יוֹרְדֵי בוֹר, בְּתוֹךְ חֲלָלִים נִתָּן.

כו שָׁם מֶשֶׁךְ תֻּבַל נמצאות גם הממלכות משך ותובל וְכָל הֲמוֹנָהּ, סְבִיבוֹתָיו קִבְרוֹתֶיהָ, כֻּלָּם עֲרֵלִים, מְחֻלְלֵי מחוררי חֶרֶב, כִּי נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים. כז וְלֹא יִשְׁכְּבוּ אֶת עם גִּבּוֹרִים נֹפְלִים מֵעֲרֵלִים שנפלו בקרב כנגד עמים בזויים, אֲשֶׁר אותם גיבורים ש- יָרְדוּ שְׁאוֹל בִּכְלֵי מִלְחַמְתָּם תוך כדי קרב וַיִּתְּנוּ אֶת חַרְבוֹתָם תַּחַת רָאשֵׁיהֶם בקבר (קברו אותם יחד עם החרב שלהם, מתוך כבוד), וַתְּהִי ולעומתם משך ותובל עֲוֺנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם, כִּי חִתִּית משך ותובל הפילו בעבר את אימתם על - גִּבּוֹרִים בְּאֶרֶץ חַיִּים. כח וְאַתָּה פרעה בְּתוֹךְ עֲרֵלִים תִּשָּׁבַר וְתִשְׁכַּב, אֶת חַלְלֵי חָרֶב.

כט שָׁמָּה אֱדוֹם, מְלָכֶיהָ וְכָל נְשִׂיאֶיהָ, אֲשֶׁר נִתְּנוּ בִגְבוּרָתָם למרות גבורתם אֶת עם חַלְלֵי חָרֶב. הֵמָּה אֶת עֲרֵלִים יִשְׁכָּבוּ, וְאֶת יֹרְדֵי בוֹר.

ל שָׁמָּה נְסִיכֵי צָפוֹן כֻּלָּם וְכָל צִדֹנִי, אֲשֶׁר יָרְדוּ אֶת חֲלָלִים, בְּחִתִּיתָם מִגְבוּרָתָם בגלל שהפחידו עמים אחרים בגבורתם בּוֹשִׁים, וַיִּשְׁכְּבוּ עֲרֵלִים אֶת חַלְלֵי חֶרֶב, וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת יוֹרְדֵי בוֹר. לא אוֹתָם יִרְאֶה פַרְעֹה וְנִחַם יתנחם (צרת רבים) עַל כָּל (המונה) הֲמוֹנוֹ עמו שנהרג, חַלְלֵי חֶרֶב, פַּרְעֹה וְכָל חֵילוֹ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. לב כִּי נָתַתִּי אֶת (חתיתו) חִתִּיתִי במקום לפחד מעמים חזקים, כולם יפחדו רק מה' בְּאֶרֶץ חַיִּים. וְהֻשְׁכַּב בְּתוֹךְ עֲרֵלִים אֶת חַלְלֵי חֶרֶב, פַּרְעֹה וְכָל הֲמוֹנֹה. נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.