ביאור:במדבר ו
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
במדבר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו (מהדורות נוספות של במדבר ו)
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא יפריש את עצמו להיות מיוחד לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר, לְהַזִּיר להיות נזיר לַיהוָה. ג מִיַּיִן וְשֵׁכָר משקה משכר, מילה נרדפת ליין (ויש מסבירים שיין הוא מהול במים, ושכר לא; או שיין הוא חדש ושכר הוא יין ישן) יַזִּיר יפריש את עצמו, חֹמֶץ יַיִן ראה בוויקיפדיה וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה, וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים משקה ששרו בו ענבים לֹא יִשְׁתֶּה, וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים צימוקים לֹא יֹאכֵל. ד כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ, מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן, מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג קליפה - לֹא יֹאכֵל. ה כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר סכין גילוח לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ, עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר לַיהוָה קָדֹשׁ יִהְיֶה, גַּדֵּל יגדל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ. ו כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַיהוָה, עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא לא יטמא על ידי נגיעה במת או שהייה באוהל בו נמצאת גופה. ז לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ, לֹא יִטַּמָּא לָהֶם וכן לכל קרוביו, ראה ויקרא כא, ב בְּמֹתָם, כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ הנזירות היא כמו נזר, כתר על ראשו של הנזיר. ח כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדֹשׁ הוּא לַיהוָה.
ט וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם, וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ, וְגִלַּח רֹאשׁוֹ בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ, כלומר: בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלְּחֶנּוּ. י וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יָבִא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶל הַכֹּהֵן, אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. יא וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה, וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר על אשר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ, וְקִדַּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. יב וְהִזִּיר לַיהוָה אֶת יְמֵי את הימים שנדר, מההתחלה נִזְרוֹ, וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם, וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ לא ייחשבו כִּי טָמֵא נִזְרוֹ.
יג
וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר, בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא הכוהן יביא את הנזיר אֹתוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
יד
וְהִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ לַיהוָה, כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ תָמִים אֶחָד לְעֹלָה, וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה לְחַטָּאת, וְאַיִל אֶחָד תָּמִים לִשְׁלָמִים.
טו
וְסַל מַצּוֹת סֹלֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן, וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן, וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם.
טז
וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה אל מזבח, וְעָשָׂה אֶת חַטָּאתוֹ וְאֶת עֹלָתוֹ.
יז
וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַיהוָה עַל יחד עם סַל הַמַּצּוֹת, וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת מִנְחָתוֹ וְאֶת נִסְכּוֹ.
יח
וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶת רֹאשׁ נִזְרוֹ, וְלָקַח אֶת שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ, וְנָתַן עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים.
יט
וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה כשהיא בשלה מִן הָאַיִל, וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל, וּרְקִיק מַצָּה אֶחָד, וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ.
כ
וְהֵנִיף אוֹתָם הַכֹּהֵן תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה, קֹדֶשׁ הוּא לַכֹּהֵן, עַל יחד עִם החזה והשוק, שכנהוג באיל שלמים מניפים ומרימים - ויקרא ז לד חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה, וְאַחַר יִשְׁתֶּה יהיה מותר לשתות הַנָּזִיר יָיִן.
כא
זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר אֲשֶׁר יִדֹּר קָרְבָּנוֹ לַיהוָה עַל נִזְרוֹ, מִלְּבַד וכל זאת מלבד קרבנות נוספים שיכול לנדור לפי יכולתו אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ, כְּפִי נִדְרוֹ אֲשֶׁר יִדֹּר, כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ. {פ}
| לוחיות ברכת כהנים המתוארכות לשנת 600 לפנה"ס |
כב
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
כג
דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר: כֹּה כך, בנוסח הזה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם: {ס}
כד
יְבָרֶכְךָ יְהוָה וְיִשְׁמְרֶךָ. {ס}
כה
יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ ייתן לך חן לפניו. {ס}
כו
יִשָּׂא יָפנה יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. {ס}
כז
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי את שם ה' המפורש, יהוה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם. {ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- אודות לוחיות הכסף מתקופת בית ראשון שנתגלו במערת קבורה על יד ירושלים ועליהם חרותה ברכת כהנים ראה בוויקיפדיה בערך כתף הינום.
