ביאור:במדבר לא
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
במדבר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו (מהדורות נוספות של במדבר לא)
| חמשת המלכים מומתים (פסוק ח) - איור לתנ"ך שיצא בהאג ב-1728 |
א
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
ב
"נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים, אַחַר ואחר כך תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ המתים (כלומר, אחרי המלחמה תמות)".
ג
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר: "הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם ביחרו מכם חלוצים לצאת להילחם אֲנָשִׁים לַצָּבָא, וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן ויצאו להלחם עם מדין, לָתֵת נִקְמַת יְהוָה בְּמִדְיָן.
ד
אֶלֶף לַמַּטֶּה, אֶלֶף לַמַּטֶּה, לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא".
ה
וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי ממשפחות יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה, שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא.
ו
וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא, אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לַצָּבָא, וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ.
ז
וַיִּצְבְּאוּ התאספו ונלחמו עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה, וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר.
ח
וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם בנוסף ליתר המתים: אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע, חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן, וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בגלל עצתו על איך להרע לישראל (פסוק טז) בֶּחָרֶב.
ט
וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת נְשֵׁי מִדְיָן וְאֶת טַפָּם וְאֵת כָּל בְּהֶמְתָּם וְאֶת כָּל מִקְנֵהֶם, וְאֶת כָּל חֵילָם רכושם בָּזָזוּ.
י
וְאֵת כָּל עָרֵיהֶם בְּמוֹשְׁבֹתָם במקומות בהן הם גרים וְאֵת כָּל טִירֹתָם ישובי אוהלים שלהם שהיו מוקפים חומה שָׂרְפוּ בָּאֵשׁ.
יא
וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הַשָּׁלָל השלל הדומם, הרכוש, וְאֵת כָּל הַמַּלְקוֹחַ השלל החי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה.
יב
וַיָּבִאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשְּׁבִי וְאֶת הַמַּלְקוֹחַ וְאֶת הַשָּׁלָל, אֶל הַמַּחֲנֶה, אֶל עַרְבֹת מוֹאָב אֲשֶׁר עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ. {ס}
יג
וַיֵּצְאוּ מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְכָל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לִקְרָאתָם, אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.
יד
וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל, שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת, הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָה.
טו
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה: "הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה?
טז
הֵן הֵנָּה הָיוּ הן היו למכשול לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם בעצת בלעם: לאחר שלא הצליח לקלל, אמר לבלק לפגוע בישראל בפיתוי לזנות ועבודה זרה לִמְסָר מַעַל למעול מעל, לפגוע באמונה בַּיהוָה עַל דְּבַר פְּעוֹר, וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת יְהוָה!
יז
וְעַתָּה הִרְגוּ כָל זָכָר בַּטָּף, וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ שראויה להבעל (מבחינת גילה) לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ.
יח
וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר, הַחֲיוּ לָכֶם.
יט
וְאַתֶּם חֲנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים, כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ וְכֹל נֹגֵעַ בֶּחָלָל תִּתְחַטְּאוּ מטומאת מת, על ידי מי נידה מאפר הפרה (ראה לעיל פרק יט) בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם.
כ
וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכָל כְּלִי עֵץ, תִּתְחַטָּאוּ תחטאו, תטהרו". {ס}
כא
וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה: "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה:
כב
אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף, אֶת הַנְּחֹשֶׁת, אֶת הַבַּרְזֶל, אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת.
כג
כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא אפשר ללבן בָאֵשׁ, תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר, אַךְ אבל גם בְּמֵי נִדָּה הזאה במים ששמו בהם מאפר הפרה האדומה (לא מספיקה טבילה במקוה) יִתְחַטָּא, וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם במקוה.
כד
וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם, וְאַחַר תָּבֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה". {ס}
| משה מצוה על הנקמה במידיינים, צייר Claes Corneliszoon Moeyaert, 1650 |
כה וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: כו "שָׂא אֵת רֹאשׁ סְפוֹר את מַלְקוֹחַ הַשְּׁבִי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, אַתָּה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הָעֵדָה. כז וְחָצִיתָ אֶת הַמַּלְקוֹחַ בֵּין תֹּפְשֵׂי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא, וּבֵין כָּל הָעֵדָה. כח וַהֲרֵמֹתָ מֶכֶס לַיהוָה שניתן ללויים ולכהנים המשרתים במשכן מֵאֵת מהשלל שקיבלו אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא, אֶחָד נֶפֶשׁ חיה \ אדם מֵחֲמֵשׁ הַמֵּאוֹת, מִן הָאָדָם וּמִן הַבָּקָר וּמִן הַחֲמֹרִים וּמִן הַצֹּאן. כט מִמַּחֲצִיתָם ה-1 מ500 שדובר עליו בפסוק הקודם, אותו יש לקחת ממחצית השלל של הלוחמים (ולגבי מחצית השלל של אלו שלא יצאו להלחם, יפורט בפסוק הבא) תִּקָּחוּ, וְנָתַתָּה לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן תְּרוּמַת יְהוָה. ל וּמִמַּחֲצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וממחצית השלל של אלו שלא יצאו להילחם תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים חלק אחד מכל 50 חלקים ("אחוז" פירושו "לָקוּחַ". ראה בוויקימילון ובקישורים שם להרחבה) מִן הָאָדָם, מִן הַבָּקָר, מִן הַחֲמֹרִים וּמִן הַצֹּאן, מִכָּל הַבְּהֵמָה, וְנָתַתָּה אֹתָם לַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן יְהוָה. לא וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה. לב וַיְהִי הַמַּלְקוֹחַ, יֶתֶר הַבָּז אֲשֶׁר בָּזְזוּ עַם הַצָּבָא,
- צֹאן: שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעִים אֶלֶף, וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים.
- לג וּבָקָר: שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים אָלֶף.
- לד וַחֲמֹרִים: אֶחָד וְשִׁשִּׁים אָלֶף.
- לה וְנֶפֶשׁ אָדָם: מִן הַנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר, כָּל נֶפֶשׁ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אָלֶף.
לו וַתְּהִי הַמֶּחֱצָה, חֵלֶק הַיֹּצְאִים בַּצָּבָא,
- מִסְפַּר הַצֹּאן: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. לז וַיְהִי הַמֶּכֶס לַיהוָה מִן הַצֹּאן, שֵׁשׁ מֵאוֹת חָמֵשׁ וְשִׁבְעִים 337,500 / 500 ═ 675.
- לח וְהַבָּקָר: שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים אָלֶף, וּמִכְסָם לַיהוָה שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים.
- לט וַחֲמֹרִים: שְׁלֹשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וּמִכְסָם לַיהוָה אֶחָד וְשִׁשִּׁים.
- מ וְנֶפֶשׁ אָדָם: שִׁשָּׁה עָשָׂר אָלֶף, וּמִכְסָם לַיהוָה, שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים נָפֶשׁ.
מא וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת מֶכֶס תְּרוּמַת יְהוָה לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה. מב וּמִמַּחֲצִית בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חָצָה מֹשֶׁה מִן אשר חלק להם משה מהשלל שהביאו הָאֲנָשִׁים הַצֹּבְאִים שיצאו למלחמה. מג וַתְּהִי מֶחֱצַת הָעֵדָה
- מִן הַצֹּאן: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.
- מד וּבָקָר: שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים אָלֶף.
- מה וַחֲמֹרִים: שְׁלֹשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.
- מו וְנֶפֶשׁ אָדָם: שִׁשָּׁה עָשָׂר אָלֶף.
מז וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִמַּחֲצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָחֻז אֶחָד מִן הַחֲמִשִּׁים, מִן הָאָדָם וּמִן הַבְּהֵמָה, וַיִּתֵּן אֹתָם לַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן יְהוָה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה.
מח
וַיִּקְרְבוּ אֶל מֹשֶׁה הַפְּקֻדִים המפקדים אֲשֶׁר לְאַלְפֵי הַצָּבָא, שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת.
מט
וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה: "עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ ספרו אֶת רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ, וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ נהרג מאיתנו בקרב אף אחד.
נ
וַנַּקְרֵב והבאנו כתרומה לעשות כלי שרת למזבח אֶת קָרְבַּן יְהוָה, אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי זָהָב, אֶצְעָדָה סוג של צמיד וְצָמִיד, טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז שרשרת עם חרוזים, לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵינוּ לִפְנֵי יְהוָה".
נא
וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת הַזָּהָב מֵאִתָּם, כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה שנעשה על ידי אומן.
נב
וַיְהִי כָּל זְהַב הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵרִימוּ לַיהוָה, שִׁשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁקֶל, מֵאֵת שָׂרֵי הָאֲלָפִים וּמֵאֵת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת.
נג
אַנְשֵׁי הַצָּבָא שלא היו בין המפקדים בָּזְזוּ לקחו שלל אִישׁ לוֹ כל אחד לעצמו.
נד
וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת הַזָּהָב מֵאֵת שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת, וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי יְהוָה. {פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
