ביאור:במדבר יא
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
במדבר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו (מהדורות נוספות של במדבר יא)
א וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע כמתלוננים על הרעה בְּאָזְנֵי יְהוָה, וַיִּשְׁמַע יְהוָה, וַיִּחַר אַפּוֹ, וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ יְהוָה וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה. ב וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה, וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל יְהוָה, וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ. ג וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה, כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְהוָה.
| "וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם" (פסוק ח) |
ד וְהָאסַפְסֻף הערב רב אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה, וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ: "מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר? ה זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל היינו רגילים לאכול בְּמִצְרַיִם חִנָּם, אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר סוג של בצל ירוק וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים. ו וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל כלום, בִּלְתִּי רק אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ נשואות עינינו". ז וְהַמָּן במאמר מוסגר מובא כאן כמה המן הוא משובח, בניגוד לטענות המתלוננים כִּזְרַע גַּד כמו זרע של כוסבר בצורתו הוּא, וְעֵינוֹ ומראהו כְּעֵין הַבְּדֹלַח. ח שָׁטוּ טיילו ללא טורח הָעָם וְלָקְטוּ, וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר בסיר וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת, וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן לחלוחית הזית. ט וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה, יֵרֵד הַמָּן עָלָיו.
י
וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו, אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ, וַיִּחַר אַף יְהוָה מְאֹד, וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע.
יא
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוָה: "לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ וְלָמָּה לֹא מָצָתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, לָשׂוּם אֶת מַשָּׂא כָּל הָעָם הַזֶּה עָלָי?
יב
הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה? אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ? כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק, עַל עד שיבוא עם ישראל אל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו.
יג
מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם הַזֶּה, כִּי יִבְכּוּ עָלַי לֵאמֹר: תְּנָה לָּנוּ בָשָׂר וְנֹאכֵלָה?
יד
לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה, כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי.
טו
וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג, אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי". {פ}
טז
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו שהם ידועים לך כמנהיגים מובחרים, וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ.
יז
וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם, וְאָצַלְתִּי ואשפיע עליהם ברוח כמו הרוח שעליך מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם, וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ.
יח
וְאֶל הָעָם תֹּאמַר: הִתְקַדְּשׁוּ התכוננו לְמָחָר וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר, כִּי בְּכִיתֶם בְּאָזְנֵי יְהוָה לֵאמֹר 'מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר כִּי טוֹב לָנוּ בְּמִצְרָיִם', וְנָתַן יְהוָה לָכֶם בָּשָׂר וַאֲכַלְתֶּם.
יט
לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם, וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם.
כ
עַד חֹדֶשׁ יָמִים - עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא לדבר זר ומאוס. יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת יְהוָה אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וַתִּבְכּוּ לְפָנָיו לֵאמֹר: לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם?".
כא
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: "שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הולכי רגל הָעָם אֲשֶׁר אָנֹכִי בְּקִרְבּוֹ, וְאַתָּה אָמַרְתָּ 'בָּשָׂר אֶתֵּן לָהֶם וְאָכְלוּ חֹדֶשׁ יָמִים'?
כב
הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא ויספיק (משה חשב שה' מתכוונן שזה ייעשה ללא נס) לָהֶם? אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם?". {פ}
כג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "הֲיַד יְהוָה תִּקְצָר? עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי אִם לֹא". כד וַיֵּצֵא מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר אֶל הָעָם אֵת דִּבְרֵי יְהוָה, וַיֶּאֱסֹף שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי הָעָם וַיַּעֲמֵד אֹתָם סְבִיבֹת הָאֹהֶל. כה וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן, וַיְדַבֵּר אֵלָיו דברים מסויימים שלא נכתבו בתורה, וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתֵּן עַל שִׁבְעִים אִישׁ הַזְּקֵנִים, וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ ולא הפסיקו.
כו וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה, שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד, וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ, וְהֵמָּה והם אמנם היו בַּכְּתֻבִים ברשימת 70 הזקנים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה אבל הם לא יצאו מהמחנה לאוהל מועד (ראה רש"י), וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה. כז וַיָּרָץ הַנַּעַר שמשה שלח לקרוא להם וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה וַיֹּאמַר: "אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה". כח וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו מצעירותו, וַיֹּאמַר: "אֲדֹנִי מֹשֶׁה, כְּלָאֵם". כט וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה: "הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי בהם, כביכול בשמי? וּמִי יִתֵּן הלוואי כָּל עַם יְהוָה נְבִיאִים, כִּי יִתֵּן יְהוָה אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם". ל וַיֵּאָסֵף משה והזקנים הלכו כל אחד לאוהלו (לפני שהפורענות מגיעה) מֹשֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה, הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
לא וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת יְהוָה וַיָּגָז והפריח שַׂלְוִים עוף כשר קטן מִן הַיָּם, וַיִּטֹּשׁ ויתפזר עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה, וּכְאַמָּתַיִם והם עפו בגובה של שתי אמות עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. לב וַיָּקָם הָעָם, כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה וְכֹל יוֹם הַמָּחֳרָת, וַיַּאַסְפוּ אֶת הַשְּׂלָו. הַמַּמְעִיט אָסַף עֲשָׂרָה חֳמָרִים חומר הוא כור, בערך 400 ליטר (ראה בוויקיפדיה), וַיִּשְׁטְחוּ ופרסו לייבוש לָהֶם שָׁטוֹחַ סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה. לג הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם, טֶרֶם יִכָּרֵת עדיין לא בלעו אותו, וְאַף יְהוָה חָרָה בָעָם, וַיַּךְ יְהוָה בָּעָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד. לד וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה, כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים.
לה
מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת, וַיִּהְיוּ בַּחֲצֵרוֹת. {פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
