ביאור:במדבר יג

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

במדבר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו (מהדורות נוספות של במדבר יג)


חטא המרגלים

א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: ב "שְׁלַח לְךָ לפי רצון העם (ה' התיר לשלוח מרגלים לפי רצון העם - דברים א, כב) אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אִישׁ אֶחָד, אִישׁ אֶחָד לכל שבט איש אחד, לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ, כֹּל נָשִׂיא בָהֶם כל אחד מהם איש חשוב, נישא משאר העם (ואינם נשיאי השבטים הרשמיים שהוזכרו בתחילת הספר)". ג וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל פִּי יְהוָה. כֻּלָּם אֲנָשִׁים חשובים, חזקים, רָאשֵׁי מבכירי (כגון שרי אלפים) בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. ד וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם:

לְמַטֵּה רְאוּבֵן, שַׁמּוּעַ בֶּן זַכּוּר.
ה לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן, שָׁפָט בֶּן חוֹרִי.
ו לְמַטֵּה יְהוּדָה, כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה.
ז לְמַטֵּה יִשָּׂשכָר, יִגְאָל בֶּן יוֹסֵף.
ח לְמַטֵּה אֶפְרָיִם, הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן.
ט לְמַטֵּה בִנְיָמִן, פַּלְטִי בֶּן רָפוּא.
י לְמַטֵּה זְבוּלֻן, גַּדִּיאֵל בֶּן סוֹדִי.
יא לְמַטֵּה יוֹסֵף ענף נוסף, בנוסף לאפריים לעיל לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה, גַּדִּי בֶּן סוּסִי.
יב לְמַטֵּה דָן, עַמִּיאֵל בֶּן גְּמַלִּי.
יג לְמַטֵּה אָשֵׁר, סְתוּר בֶּן מִיכָאֵל.
יד לְמַטֵּה נַפְתָּלִי, נַחְבִּי בֶּן וָפְסִי.
טו לְמַטֵּה גָד, גְּאוּאֵל בֶּן מָכִי.
המרגלים על בול "מועדים לשמחה ה'תשט"ו" בעיצובו של ג. המורי

טז אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ.
וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן 'יְהוֹשֻׁעַ' 'יה יושיע' (ה' כבר קרא לו כך - שמות יז, ט ועוד).

יז וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "עֲלוּ זֶה בכיוון זה (צפונה) בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר. יח וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא מה מצבה, כפי שיפורט להלן, וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ - הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה או חלש, הַמְעַט הוּא אִם או רָב. יט וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ - הֲטוֹבָה מבחינת האקלים הִוא אִם רָעָה. וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה - הַבְּמַחֲנִים בלא חומות מסביב אִם בְּמִבְצָרִים בתוך חומות. כ וּמָה הָאָרֶץ - הַשְּׁמֵנָה פורייה הִוא אִם רָזָה, הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן. וְהִתְחַזַּקְתֶּם ותתאמצו וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ". וְהַיָּמִים, יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים.

כא וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ, מִמִּדְבַּר צִן בדרום עַד רְחֹב עיר בצפון הארץ לְבֹא חֲמָת בואכה לעיר חמת (הנזכרת גם כגבול הצפוני של הארץ בפרק לד פסוק ח: "מֵהֹר הָהָר תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת"). כב וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן, וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק. וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם להדגיש כמה עתיקה וחשובה חברון (בה קבורים אבות ואמהות האומה), שהיא אפילו יותר עתיקה מצוען, עיר מפורסמת במצרים. כג וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל, וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה ענף גפן וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד, וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם שני אנשים סחבו את האשכול על ידי מקל, מרוב גודלו, וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים. כד לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא הם קראו (ויתכן שכבר קראו לו כך, והם "דרשו" את השם לדבר אחר) נַחַל אֶשְׁכּוֹל, עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל אֲשֶׁר כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כה וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ, מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם.

כו וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר פָּארָן, קָדֵשָׁה לקדש ברנע, וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר נתנו דיווח למי ששלח אותם, משה ואהרון וְאֶת וגם אל כָּל הָעֵדָה, וַיַּרְאוּם אֶת פְּרִי הָאָרֶץ. כז וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ: "בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ, וְגַם זָבַת שופעת חָלָב וּדְבַשׁ חלב תאנים ודבש תמרים הִוא, וְזֶה פִּרְיָהּ. כח אֶפֶס כִּי אבל עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ, וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת, גְּדֹלֹת מְאֹד. וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם. כט עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב, וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן". ל וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה כדי שיקשיבו למשה, אך משה בחר לא לדבר, ולכן כלב ניסה לשכנע את העם, וַיֹּאמֶר: "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ, כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ לכבוש אותה". לא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ: "לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם, כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ". לב וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת דברים מגונים על הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: "הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ - אֶרֶץ אֹכֶלֶת הורגת (ממחלות וכו') יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ - אַנְשֵׁי מִדּוֹת מידות גדולות. לג וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים הגיבורים המפורסמים בְּנֵי עֲנָק בנים של מישהו ששמו הוא 'ענק', מִן הַנְּפִלִים והם ממשפחת הנפילים המפורסמת - (בראשית ו, ד): "הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם", וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם גם הם התייחסו אלינו כאילו היינו קטנים כחגבים".


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר: "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ, כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ". וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ: "לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת..." - חזקוני והספורנו מפרשים שמשה אכן דיבר אל העם, ודבריו נזכרו בחומש דברים: "וָאֹמַר אֲלֵכֶם: לֹא תַעַרְצוּן וְלֹא תִירְאוּן מֵהֶם וכו' ". פירוש אם למקרא מפרש כך: ויהס כלב את העם אל משה. הכוונה שהשתיק אותם ברצותו לדבר אל משה ולהשיב גם הוא שולחו דבר, ומה היא התשובה: עלה נעלה וירשנו אותה.

ראו גם