ביאור:בבלי הוריות דף ט
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת הוריות:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד | הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
(ויקרא ה ו) [ואם] לא תגיע ידו [די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תרים או שני בני יונה לה' אחד לחטאת ואחד לעלה] ונאמר (ויקרא ה יא) [ואם] לא תשיג ידו [לשתי תרים או לשני בני יונה והביא את קרבנו אשר חטא עשירת האפה סלת לחטאת לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבנה כי חטאת הוא] [1]: מי שבא לידי עניות ועשירות [2], יצא נשיא ומשיח שאין באין לידי עניות [3]; נשיא - דכתיב (ויקרא ד כב) [אשר נשיא יחטא] ועשה אחת מכל מצות ה' אלהיו [אשר לא תעשינה בשגגה ואשם] - מי שאין על גביו אלא ה' אלהיו [4]; משיח [5] - דכתיב (ויקרא כא י) והכהן הגדול מאחיו [אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם] - שהוא גדול מאחיו בנוי, בכח, בחכמה, ובעושר [6].
אחרים אומרים: מנין שאם אין לו - גדלהו משל אחיו? תלמוד לומר: והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו - גדלהו מאחיו.'
בעא מיניה רבינא מרב נחמן בר יצחק: נשיא שנצטרע [7] – מהו?: מידחא דחי או מיפטר פטיר [8]?
אמר ליה: דילך או דגזא [9].
תניא: 'רבי עקיבא אומר: משיח פטור מכולן' [10].
אמר רבא: מאי טעמא דרבי עקיבא? - אמר קרא (ויקרא ו יג) זה קרבן אהרן ובניו [אשר יקריבו לה' ביום המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב] [11] - זו באה חובה לו [12], ואין אחרת באה חובה לו [13].
ואימא כי ממעט ליה [14] רחמנא - מדלי דלות [15], ומאי ניהו? - עשירית האיפה, אבל עניות ועשירות - לא מעטיה רחמנא [16]?
לא סלקא דעתא, דכתיב [17]: (ויקרא ה ו) וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה [ונסלח לו והיתה לכהן כמנחה] [18] המתכפר באחת מתכפר בכולן [19], ושאין מתכפר באחת [20] - אין מתכפר בכולן [21].
אלא מעתה, דכתיב (ויקרא ה ה) והיה כי יאשם לאחת מאלה [והתודה אשר חטא עליה] - הכי נמי דכל המתחייב באחת [22] - מתחייב בכולן, ושאין מתחייב באחת [23] - אין מתחייב בכולן [24]? אלמה תנן [25]: רבי עקיבא אומר: נשיא חייב חוץ משמיעת קול [26]?
אביי ורבא, דאמרי תרוייהו: 'מאחת' משמע ליה, 'לאחת' לא משמע ליה; ומאי שנא 'מאחת' דמשמע ליה? - דכתביה רחמנא לבסוף גבי עשירית האיפה, למימרא דכל דמחייב בעשירית האיפה - מחייב בכולן; דאי סלקא דעתך מתחייב באחת אע"פ שאין מתחייב בכולן - נכתביה להאי 'מאחת מאלה' בדלות [27], אי נמי בעשירות [28]!?
משנה:
כל המצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת - היחיד מביא כשבה ושעירה, והנשיא שעיר, ומשיח וב"ד מביאין פר [29];
ובעבודת כוכבים היחיד והנשיא והמשיח מביאין שעירה [30], וב"ד [31] פר ושעיר [32]: פר לעולה ושעיר לחטאת.
אשם תלוי: היחיד והנשיא חייבין, ומשיח וב"ד פטורין [33];
אשם ודאי: היחיד והנשיא והמשיח חייבין [34], וב"ד פטורין [35];
על שמיעת הקול, ועל בטוי שפתים, ועל טומאת מקדש וקדשיו ב"ד פטורין [36], והיחיד והנשיא והמשיח חייבין [37], אלא שאין כהן גדול משיח חייב על טומאת מקדש וקדשיו - דברי רבי שמעון [38];
ומה הן מביאין [39]? - קרבן עולה ויורד.
רבי אליעזר אומר: הנשיא מביא שעיר. [40]
גמרא:
תניא: 'רבי שמעון היה נותן [41] כלל:
כל שהיחיד באשם תלוי - הנשיא כיוצא בו, משיח וב"ד פטורין;
וכל שהוא באשם ודאי - נשיא ומשיח כיוצא בהן, וב"ד פטורין;
שמיעת הקול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו - בית דין פטורין, נשיא ומשיח חייבין, אלא שאין הנשיא חייב בשמיעת הקול, ולא משיח בטומאת מקדש וקדשיו;
כל שהוא בעולה ויורד [42] - נשיא כיוצא בו, משיח ובית דין פטורין.'
הא גופא קשיא: אמרת שאין משיח חייב בטומאת מקדש וקדשיו; בטומאת מקדש וקדשיו - הוא דפטור, אבל בשמיעת הקול ובטוי שפתים – חייב; אימא סיפא: כל שהוא בעולה ויורד נשיא כיוצא בו משיח ובית דין פטורין; קתני 'משיח ובית דין פטורין': [43] מה בית דין פטורין מכולהון [44] - אף משיח פטור מכולהון!?
קשיין אהדדי [45]!?
אמר רב הונא בריה דרב יהושע: לא קשיא: כאן בדלות, כאן בדלי דלות [46]; ורבי שמעון סבר לה כרבי עקיבא בחדא ופליג עליה בחדא: סבר לה כרבי עקיבא בדלי דלות דפטור [47], ופליג עליה בדלות [48].
אלא שאין כ"ג חייב [על טומאת מקדש וקדשיו - דברי רבי שמעון]:
אמר חזקיה: מאי טעמא דרבי שמעון [49]?
דכתיב [50]: (במדבר יט ב) [ואיש אשר יטמא ולא יתחטא] ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל [כי את מקדש ה' טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא]: מי שקרבנו שוה לקהל [51], יצא זה [52] שאין קרבנו שוה לקהל [53].
אם כן נשיא נמי - אין קרבנו שוה לקהל [54]?
אם כן - כהנים נמי לא שוו לקהל בכפרה דיוה"כ [57]?
[58]כהנים שוו לקהל בשאר מצות דשנה כולה [59]!
[60] משיח נמי - הא שוה בשאר מצות דשנה [61]?
אלא אמר רבא: אימא הכי: [62] מי שחטאתו שוה ליחידים [63], ומאי ניהו [64]? – קהל [65].
רבי אליעזר אומר הנשיא מביא שעיר:
אמר רבי יוחנן: לא אמר רבי אליעזר [66] אלא בטומאת מקדש וקדשיו, הואיל ונאמר כרת בו כבקבועה [67].
אמר רב פפא: הכי נמי מסתברא: דאי סלקא דעתא רבי אליעזר [68] על כולהון [69] קאמר, מכדי שעיר נשיא ופר משיח במקום יחיד לחטאת קאי [70] - ניתני נמי 'משיח מביא פר בשמיעת קול ובטוי שפתים' [71]!? - אלא מדלא קתני 'משיח' - שמע מינה אטומאת מקדש וקדשיו קאי, דמשיח פטור [72].
אמר ליה רב הונא בריה דרב נתן לרב פפא: ממאי? דלמא רבי אליעזר אכולהון קאי [73], [74] ובמשיח סבר לה כרבי עקיבא דאמר משיח פטור בכולן [75]!?
אמר ליה: ורבי עקיבא - מי פטר ליה [76] מִפָּר [77]? [78]
ותו לא מידי [79].
אמר רבי יוחנן: מודה רבי אליעזר שאין מביא אשם [80].
תני תנא קמיה דרב ששת: אשם תלוי בא על טומאת מקדש וקדשיו [81].
אמר ליה: דאמר לך מני?
רבי אליעזר היא, דאמר '[82] הואיל ונאמר בו כרת כבקבועה' [83] - מייתי נשיא שעיר עליה.
[84] והאמר רבי יוחנן 'מודה רבי אליעזר שאין מביא אשם תלוי'?
קשיא [85].
הדרן עלך הורה כהן משיח
מסכת הוריות פרק ג
ב הוריות דף ט,ב
משנה
כהן משיח שחטא ואחר כך עבר ממשיחותו, וכן נשיא שחטא ואחר כך עבר מגדולתו: כהן משיח מביא פר והנשיא מביא שעיר;
משיח שעבר ממשיחותו ואחר כך חטא, וכן הנשיא שעבר מגדולתו ואחר כך חטא: כהן משיח מביא פר והנשיא כהדיוט.
גמרא:
השתא יש לומר [בכהן משיח בסיפא] 'עבר ממשיחותו
הערות
עריכה- ^ דמשמע :
- ^ דפעמים עני ופעמים עשיר - הוא דישנו בקרבן עולה ויורד
- ^ דלעולם עשירים הם
- ^ שאין על גביו שום אדון אלא ה', דהיינו מלך, ומלך לעולם עשיר הוא
- ^ וכהן גדול
- ^ בעינן שיהא גדול מאחיו בעושר, דליהוי לעולם עשיר
- ^ לרבי ירמיה ולרבי יוסי הגלילי דעבר מנשיאותו: שאין ראוי להיות מלך כשהוא מצורע, כדאמרינן לקמן בפרק בתרא (דף י.) 'וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החפשית' דמשמע שנעשה חפשי ממלכותו
- ^ מי אמרינן פטור מקרבן עולה ויורד כשהוא נשיא, ועכשיו כשנצטרע - דעבר מנשיאותו – ליחייב? או דלמא מאי דהוי הוי כשהוא נשיא, כלומר הואיל ונדחה - ידחה כשנצטרע? לישנא אחרינא: מדחא דחי להאי נשיאות מקרבן עולה ויורד לגמרי, דהואיל ונדחה - ידחה אפילו כשנצטרע? או דלמא מיפטר פטר נשיאות מקרבן עולה ויורד, ובזמן דליכא נשיאות – ליחייב, דהיינו משנצטרע
- ^ אמר ליה: ממאי קבעית לחיוביה לאתויי קרבן כשנצטרע מממון שלך או מממון דגזא דידיה? הוי אומר מגזא דידיה: הוא דבעי לאתויי, וכיון דמגזא דידיה קבעי אתויי - אמטו להכי פטור לגמרי מקרבן עולה ויורד, דהכי קאמר רבי ירמיה ורבי יוסי: יצא נשיא ומשיח שאין באין לידי עניות - האי נשיא שנצטרע נמי אינו בא לידי עניות, דגזא דידיה כדקאי קאי, הלכך פטור לגמרי
- ^ מקרבן עולה ויורד
- ^ דהיינו חביתי כהן משיח
- ^ דחביתין באה לו חובה
- ^ דעשירית האיפה עולה ויורד - לא באה לו חובה, הלכך פטור מכולם: מעולה ויורד; ואמרינן לקמן דמִפָּר לא פטר ליה רבי עקיבא; ואיכא לתרוצי דטעמא דרבי עקיבא משום דמעולה ויורד - הוא דאמעיט, כדכתיב 'זה קרבן אהרן', אבל מפָּר - לא אמעיט
- ^ לכהן משיח
- ^ דהיינו מעשירית האיפה, דכתיב 'זה קרבן אהרן' (ויקרא ו יג) - דאין אחרת באה לו חובה
- ^ מדלות לא מעטיה, דעל שמיעת קול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו - לחייב כשבה או שעירה או תורין ובני יונה
- ^ גבי עשירית האיפה
- ^ דמשמע:
- ^ כל המתכפר באחת, כלומר: בכל אחת ואחת - אפילו בעשירית האיפה - מתכפר בכולן: דישנו בעשירות ובדלות ובדלי דלות
- ^ כגון משיח דודאי אין מתכפר בעשירית האיפה דכתיב 'זה קרבן' (ויקרא ו יג)
- ^ דאמעיט נמי, דאינו בקרבן עולה ויורד כלל
- ^ כלומר: בכל אחת ואחת
- ^ כגון נשיא שאין מתחייב בשמיעת הקול
- ^ כדאמר רבי יוסי הגלילי
- ^ והא חוץ משמיעת הקול קתני, דקתני
- ^ דאע"ג דאין מתחייב באחת מהן - מתחייב בשאר כולן
- ^ בתורין ובני יונה
- ^ דהיינו כשבה או שעירה; אלא מדכתב ביה רחמנא 'מאחת' גבי עשירית האיפה, למימרא דשאין מתחייב בעשירית האיפה - אין מתחייב בכולן כלל, הלכך פטור משיח מכולן, הואיל ואין מתכפר בעשירית האיפה, דכתיב 'זה קרבן' דאין אחרת באה לו חובה
- ^ כדאמרינן (לעיל דף ח.) 'נאמר כאן עליה ונאמר להלן לגלות ערותה עליה וכו'; ונשיא יליף ממצות יחיד: 'ואם נפש' - ילמוד תחתון מעליון
- ^ דכתיב בפרשת 'שלח לך' בעבודת כוכבים 'ואם נפש [אחת] וגו'; וכולן בכלל 'נפש אחת' (במדבר טו כז) הן
- ^ מביאין
- ^ כדכתיב בפרשת 'שלח לך'; ואמר (לעיל דף ז:) יליף 'מעיני' 'מעיני': מה להלן ב"ד - אף כאן ב"ד
- ^ כדאמר בריש פירקין דכתיב באשם תלוי (ויקרא ה יח) וכפר הכהן על שגגתו אשר שגג: מי שחטאו ושגגתו שוה וכו'
- ^ דכתיב באשמות 'ואם נפש', ונשיא ומשיח בכלל 'נפש
אחת' הן; והא דתנן (לעיל דף ח.) אין חייבים אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת, ואשם ודאי אין שגגתו חטאת; וכן המשיח הכי משמע: וכן המשיח דגבי אשם ודאי - פר הוא דלא יביא, אבל אשם ודאי יביא, כהדיוט - ^ פטורים מאשם ודאי דפטורים לגמרי דאינן בכלל נפש אחת
- ^ דאמר (לעיל שם:) אין חטאת צבור אלא בקבועה והני - עולה ויורד נינהו
- ^ בשמיעת קול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו, דכולן בכלל 'נפש
אחת' הן - ^ מפרש בגמרא; והוא הדין דקאמר רבי שמעון אלא שאין הנשיא חייב על שמיעת הקול, דמלך לא מעיד ולא מעידין אותו; אלא לא אצטריך ליה למיתנא, דהא תנא ליה לעיל רבי עקיבא
- ^ נשיא בבטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו, ומשיח בשמיעת קול ובטוי שפתים
- ^ ושלש מחלוקות בדבר: רבי יוסי הגלילי סבר: נשיא ומשיח פטורין מכולן, ורבי עקיבא סבר: נשיא חייב בכולן חוץ משמיעת הקול, ומשיח פטור מכולן מעולה ויורד; ור"ש סבר: נשיא ומשיח חייבין בכולן בעולה ויורד, אלא שאין כ"ג ומשיח חייב על טומאת מקדש וקדשיו.
- ^ בהן
- ^ דהיינו: שמיעת קול, ובטוי שפתים, וטומאת מקדש וקדשיו
- ^ משיח דומיא דב"ד:
- ^ משמיעת הקול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו, דצבור אין חטאתו אלא בקבועה
- ^ דקתני אלא שאין משיח [חייב] אטומאת מקדש וקדשיו - הא בשמיעת קול ובטוי שפתים חייב
- ^ משיח פטור מכולהו, כדכתיב 'זה קרבן אהרן' דאין אחרת באה לו חובה; והאי דקאמר דמשיח חייב בשמיעת קול ובטוי שפתים - כגון בדלות: בתורין ובני יונה, שעדיין לא בא לדלי דלות
- ^ מ'זה קרבן אהרן ובניו'
- ^ דאילו רבי עקיבא פטר ליה נמי בדלות, דקאמר שאין מתכפר בעשירית האיפה - אין מתכפר בכולן ולרבי שמעון בדלי דלות - הוא דאין מתכפר, הא בדלות ועשירות מתכפר
- ^ דאמר משיח אינו חייב בטומאת מקדש וקדשיו
- ^ בטומאת מקדש וקדשיו
- ^ דמתכפר בשל קהל - הוא דחייב בטומאת מקדש וקדשיו
- ^ משיח
- ^ דאין מתכפר בשל קהל בכפרת יום הכפורים, דהוא מתכפר בפר - והם בשעיר
- ^ דהוא מביא שעיר והם מתכפרין בפר בשאר ימות השנה, ואמאי קתני המשיח לחודיה פטור בטומאת מקדש וקדשיו, ולא נשיא ויחיד
- ^ ומשני: . הא - לאו מילתא היא, משום דהא
- ^ לקהל
- ^ דמתכפרין בפרו של אהרן, וליפטרו בטומאת מקדש וקדשיו
- ^ הא לא קשיא, משום ד
- ^ דמתכפרי עם הצבור בפר הבא על כל המצות - הלכך חייבין בטומאת מקדש וקדשיו
- ^ כהן
- ^ דכל השנה כולה, דכי הורה עם הצבור - מתכפר עם הצבור; וליחייב בטומאת מקדש וקדשיו
- ^ מתוך הקהל,
- ^ דמחייבי בשגגת מעשה כיחידים: דיחידים שחטאו בשגגת מעשה - מייתי כל חד
- ^ ומאן 'יחידים'
- ^ דכי חטאו קהל בשגגת מעשה לחודיה, בלא העלם דבר - מייתו כל חד קרבן: דאותן השוה ליחידים בדבר זה - הוא דמחייבי בטומאת מקדש וקדשיו, יצא משיח שאין חטאו שוה ליחיד: דכי חטא בשגגת מעשה בלא העלם דבר - פטור לגמרי, כדאמרינן לקמן בפרק בתרא (דף יא.) 'מעם הארץ' - פרט למשיח: דאין מביא בשגגת מעשה, והיינו דאמרינן (לעיל דף ז:) 'יצא משיח שאין חטאו בשגגה'; וכיון דאין חטאו שוה ליחיד - לפיכך פטור בטומאת מקדש וקדשיו
- ^ דנשיא מביא שעיר בידיעה, במקום עולה ויורד
- ^ כלומר: כבחטאת קבועה; דקסבר רבי אליעזר דכי היכי דבמקום שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, דהיינו במקום חטאת קבועה - נשיא מביא שעיר, הכי נמי היכא דחייב לה על זדונו כרת ועל שגגתו עולה ויורד - מביא שעיר, הואיל ודמי לחטאת קבועה לענין כרת; אבל בשמיעת קול ובטוי שפתים - דאין חייבין על זדונו כרת, דלא דמי לחטאת קבועה לא בזדון ולא בשוגג - מודה רבי אליעזר דנשיא אין מביא שעיר, אלא קרבן עולה ויורד כהדיוט
- ^ דאמר נשיא מביא שעיר
- ^ שמיעת קול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו
- ^ מכדי שעיר דנשיא במקום חטאת קבועה דיחיד קאי, והוא הדין לפר כהן משיח: דבמקום חטאת קבועה דיחיד קאי, וכדתנא: כל מצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת - דהיינו חטאת קבועה – יחיד מביא כשבה או שעירה ונשיא מביא שעיר, ומשיח פר, וכיון דשעיר דנשיא ופר כהן משיח במקום חטאת קבועה דיחיד קיימי, אי אמרת אכולהו קאמר רבי אליעזר דנשיא מביא שעיר אף על גב דלית בהו כרת כבקבועה
- ^ כי דיניה, אף על גב דלית בהו כרת כבקבועה
- ^ מדלא קתני הכי - שמע מינה דאטומאת מקדש וקדשיו קאמר רבי אליעזר דנשיא מביא שעירה, הואיל ונאמר בו כרת כבקבועה; והאי דלא קתני 'ומשיח מביא פר בטומאת מקדש וקדשיו הואיל ונאמר בו כרת כבקבועה' - משום דמשיח פטור לגמרי בטומאת מקדש וקדשיו, דסבר לה כרבי שמעון דפוטר
- ^ דנשיא מביא שעיר אפילו שלא במקום כרת
- ^ והאי דלא קתני נמי 'משיח מביא פר בטומאת מקדש וקדשיו ובשמיעת קול ובטוי שפתים' - משום
- ^ משמיעת קול ובטוי שפתים; ולעולם אכולהו קאי רבי אליעזר דנשיא מביא שעיר
- ^ למשיח
- ^ כי קאמר רבי עקיבא משיח פטור מכולן: מטומאת מקדש וקדשיו ושמיעת קול ובטוי שפתים - כגון להביא קרבן עולה ויורד, אבל להביא פר – מחייב!
- ^ וכיון דמחייב בפר - אם כן ניתני נמי רבי אליעזר 'משיח מביא פר בשמיעת קול ובטוי שפתים'!? אלא מדלא קתני הכי - שמע מינה דאטומאת מקדש וקדשיו קאי רבי אליעזר דנשיא מביא שעיר, הואיל ונאמר בו כרת כבקבועה; והא דלא קתני 'ומשיח מביא פר בטומאת מקדש וקדשיו' - משום דסבר לה כרבי שמעון דאמר דאין כהן משיח חייב בטומאת מקדש וקדשיו.
- ^ ותו ליכא למיקשי ולא מידי
- ^ אף על גב דקאמר רבי אליעזר הואיל ונאמר בו כרת כבקבועה: דנשיא מביא שעיר כבחטאת קבועה - מודה רבי אליעזר לענין אשם תלוי דלאו דיניה כבחטאת קבועה: דכי היכי דאמר לעיל 'אין יחיד מביא אשם תלוי אלא על ספק קבועה' - הכי נמי אין מביא אשם תלוי על ספק טומאת מקדש וקדשיו: שאף על פי שנאמר בו כרת כבקבועה, הואיל ואינה ממש חטאת קבועה - אין מביא אשם תלוי
- ^ הואיל ונאמר בו כרת כבקבועה
- ^ נשיא מביא שעיר
- ^ וקאמר דהוא הדין לענין אשם תלוי
- ^ ומי מצית אמרת הכי?
- ^ דמתניתא דידך לא מיתוקמא דלא כחד