ביאור:בבלי הוריות דף יד
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת הוריות:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד | הדף במהדורה הרגילה
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
לא היה קרב" [1].
אמר לו: מי הם הללו שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים?
אמר ליה: בני אדם שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך.
אמר ליה (קהלת ט ו) גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה [וחלק אין להם עוד לעולם בכל אשר נעשה תחת השמש]
אמר ליה: (תהלים ט ז) האויב תמו חרבות לנצח [וערים נתשת אבד זכרם המה] [2]
אמר ליה: הני מלי היכא דאהנו מעשייהו, רבנן לא אהנו מעשייהו!?
הדר אתני ליה: "אמרו משום רבי מאיר: אילו היה תמורה לא היה קרב".
אמר רבא: אפילו רבי, דענוותנא הוא - [3] תנא "אמרו משום רבי מאיר", "אמר רבי מאיר" לא אמר [4].
אמר רבי יוחנן: פליגו בה רבן שמעון בן גמליאל ורבנן: חד אמר 'סיני' עדיף [5], וחד אמר 'עוקר הרים' עדיף [6].
רב יוסף סיני [7], רבה עוקר הרים.
שלחו לתמן: איזה מהם קודם?
שלחו להו: סיני עדיף, דאמר מר: הכל צריכין למרי חטיא [8]. ואפילו הכי לא קביל רב יוסף עליה.
מלך רבה עשרין ותרתי שנין, והדר מלך רב יוסף; וכל שני דמלך רבה - רב יוסף אפילו אומנא לביתיה לא חליף [9].
אביי ורבא ורבי זירא ורבה בר מתנה הוו יתבי, והוו צריכי רישא; אמרי: כל דאמר מלתא ולא מפריך - להוי רישא.
דכולהו איפריך, דאביי לא איפריך; חזייה רבה לאביי דגבה רישא [10], אמר ליה: נחמני, פתח ואימא [11]!
איבעיא להו: רבי זירא ורבה בר רב מתנה: הי מנייהו עדיף:
רבי זירא חריף ומקשה [12], [13] ורבה בר רב מתנה מתון ומסיק [14] – מאי? תיקו.
הדרן עלך כהן משיח וסליקא לה מסכת הוריות
הערות
עריכה- ^ דתנן במסכת בכורות בפרק בתרא (דף ס.): קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי - שלשתן מקודשין; התשיעי נאכל במומו והעשירי מעשר והאחד עשר קרב שלמים, ועושהו תמורה - דברי רבי מאיר; אמר לו רבי יהודה: וכי יש תמורה עושה תמורה? והא קיימא לן דאין תמורה עושה תמורה, כדתנן במסכת תמורה בפרק קמא (משנה ה, דף ה:); (במדבר יח יז) אך בכור שור ... קדש הן וכו' - הן קריבין ואין תמורתן קריבין; ומעשר יליף 'עברה' 'עברה' מבכור: כתיב הכא כל אשר יעבור תחת השבט (ויקרא כז לב) וכתיב התם בבכור (שמות יג יב) והעברת כל פטר רחם וגו'
- ^ דמשמע: אף על פי שכבר מתו - חרבות לנצח, ואין יפה להזכירם
- ^ הכא לא נהוג ענותנותא יתירא
- ^ דאמר 'משום רבי מאיר', ולא רצה לומר בהדיא 'אמר רבי מאיר'
- ^ מי ששנה משנה וברייתא סדורין לו כנתינתן מהר סיני
- ^ דחריף ומפולפל בתורה, אף על פי שאין משנה וברייתא סדורין לו כל כך
- ^ רב יוסף - קרו ליה 'סיני' לפי שהיו משניות וברייתות סדורות לו כנתינתן מהר סיני, אבל לא היה מפולפל כרבה
- ^ כלומר: רב יוסף הוא מרי חטיא: שמשנה וברייתא סדורין לו מפי השמועה כנתינתן מהר סיני, דמשנה וברייתא - אבוהון דהלכתא
- ^ אומנא לביתיה לא קרא, שלא רצה לנהוג שררה בעצמו כל אותן השנים שמלך רבה, אפילו בהאי שררותא: שלא רצה להביא שום אומן בתוך ביתו, אלא כשהוא רוצה להקיז דם - היה האומן על לביתיה דרבה, ושם היה מקיז; ואית דגרסי: שלא רצה לנהוג שררות בעצמו כל אותן שנים שמלך רבה, כלומר: שלא היה לו פנאי להקיז עצמו, אלא היה עוסק כל שעה בתורה לפני רבה
- ^ כלומר ראה לו הרמת ראש
- ^ דמשמיא פסקו ליה רבותא; אביי קרו ליה 'נחמני'; (ואיכא דאמרי דבלשון גנאי קרי ליה 'נחמני', כלומר: עדיין אתה תלמידו של רב נחמן)
- ^ מתוך פלפול יתירא דהוה ליה - הוה מקשה ומתרץ
- ^ אבל
- ^ לא הוה חריף כל כך, אלא מתוך שהוא שוהה ומעיין יפה יפה - מסיק אליבא דהלכתא