פתיחת התפריט הראשי

אסתר ג ד: "וַיְהִי באמרם [כְּאָמְרָם] אֵלָיו יוֹם וָיוֹם וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם - וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי, כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי."

תרגום ויקיטקסט: ואחרי שעבדי המלך אמרו אל מרדכי כמה פעמים, יום אחר יום, שהוא צריך להשתחוות להמן, והוא לא שמע אליהם ואמר שלא ישתחוה - הם הלכו והגידו להמן שמרדכי לא משתחוה לו; הם רצו לבחון עד כמה מרדכי דבק באמונתו, והאם מרדכי יעמוד בדבריו ולא ישתחוה; כי מרדכי הגיד להם שהוא לא משתחוה כי הוא יהודי וליהודים אסור להשתחוות.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ג ד.

וַיַּגִּידוּ לְהָמָן - מדוע?עריכה

המן הסתובב ברחובות עם פמליא גדולה, ועבר במהירות בין אנשים רבים, ולא שם לב לאדם אחד שאינו משתחוה. אולם עבדי-המלך שמו לב. מדוע היה חשוב להם לספר להמן?

1. ההסבר בפסוק הוא "כי הגיד להם אשר הוא יהודי". מרדכי אמר להם שאינו משתחוה מסיבה עקרונית: "כי הוא יהודי, והוזהר על עבודת אלילים" (רש"י). עבדי-המלך נתקלו לראשונה באדם בעל עקרונות מוצקים - אדם המוכן אף להתנגד למצוות המלך כאשר היא סותרת את עקרונותיו. הדבר גרם להם להרגיש מושפלים - להם הרי אין שום עקרונות, הם רק משרתים קטנים הממלאים את פקודות המלך. כדי להתגבר על ההשפלה שלהם, הם הלכו ואמרו להמן, מתוך תקוה שהמן יצליח "לשבור" את מרדכי העקשן. הם רצו להוכיח לעצמם, שמרדכי לא חזק יותר מהם - גם אותו אפשר לשבור עם מספיק כוח.

2. המן עלה לגדולה בשל היותו המנהיג של "צרי יהודה", שהפריעו לעולי בבל לבנות את בית המקדש השני (עזרא ד). אך בהשיגו את תפקידו הרם, הוא החל לבחוש בפוליטיקה הגבוהה, והיה מוכן בינתיים לעבור לסדר היום ולהתעלם מאי-השתחוותו של מרדכי. אולם, "צרי יהודה" הקטנים התגרו במרדכי "מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ?". כאשר לא שמע אליהם: "וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי". הם אשר לחצו עליו, שיקיים את האידיאולוגיה של התנועה, ושלא יסתפק בהענשת מרדכי לבדו, "כי הגידו לו את עם מרדכי". הם הזכירו לו את תפקידו האנטישמי (אברהם קורמן, כל המיצר לישראל נעשה ראש, בתוך הספר תכלת אברהם).

כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי - מה הקשר?עריכה

מרדכי הסביר את סירובו בהיותו יהודי. אולם הסבר זה קשה:

  • שמו של מרדכי היה לכבודו של האל מרדוך;
  • מרדכי שינה את שמה של הדסה לאסתר (אסתר ב ז) על שם האלה עשתורת (Ishtar) (א. לאנג, כשפים ודת, עמ' 161, מסביר שהשם אסתר מקורו בשם האלה עשתר (Ishtar), "עשתורת" (מל"א יא 5)).
  • מרדכי פקד על אסתר לא לגלות את מוצאה היהודי בזמן הלקחה לארמון (אסתר ב י) ואחרי המלכתה (אסתר ב כ) – ובכך הורה לה להסוות את מנהגי הנשים היהודיות בתקופתם.

קשה לקבל שמרדכי היה יהודי כה אדוק בעניין הכריעה.

בנוסף:

  • בהמשך נאמר, שמרדכי לא רק סירב להשתחוות אלא אף "לא קם ולא זע" (אסתר ה ט), באופן הפגנתי כדי לזלזל בהמן, ולזה ודאי אין קשר להלכות עבודה זרה (מיכאל פוקס, דמויות ודעות במגילת אסתר, עמ' 44).
  • מרדכי הורה לאסתר להתחנן למלך (אסתר ד ח) והיא כורעת לרגלי המלך (אסתר ח ג).
  • המן חיפש כבוד לעצמו ולא לאליליו (יצחק עתשלום, והוא לא כרע ולא השתחווה).

קיייים מספר הסברים לסירובו של מרדכי המבוססים על תמונות של עבודה זרה על בגדי המן ועל תכשיטים שלבש עם פסלוני תרפים, או על הסברה שהמן הכריז על עצמו כאל. אולם לקישוטים אלו אין סימוכין במגילה, והיהדות לפני מרדכי ואחרי מרדכי, לא אסרה להשתחוות לאדם בגלל תכשיטיו או התחזותו כאל:

יש פרשנים הטוענים שלפי החוק הפרסי למרדכי היה אסור לכרוע או להשתחוות לאדם נמוך ממנו בדרגה בגין ייחוסו הרם כאבי המלכה. אולם קשה להאמין שמרדכי ישתמש בייחוסו הסודי למלכה כדי להימנע מלכבד את פקודת המלך, הרי מרדכי אסר על אסתר לגלות את מוצאה היהודי (אסתר ב כ).

מדרש אבא גוריון מאשר שבני-ישראל משתחווים לגויים, אבל טוען שמרדכי משבט בנימין היה פטור, הואיל ובזמן שיעקב ומשפחתו השתחוו לעשו בנימין עדיין לא נולד (בראשית לג ג). (מתוך מדרש: אבא גוריון איש צדיין, פרשה ג (עמ 22).) טענה זו לא מתקבלת, כי הן בנימין והן אחיו השתחוו למשנה מלך מצרים (יוסף) שלדעתם היה מצרי (בראשית מג כו, בראשית מג כח).

לפי נימוקים נוספים, מרדכי "בן יאיר בן קיש איש ימיני" (אסתר ב ה), מבית שאול המלך, לא ציית משום שהמן "האגגי" הוא מצאצאי אגג (אסתר ג א) מלך עמלק (שמואל א טו ח) שקוללו (שמות יז טז), או לחילופין, משום שכעס על המן שעלה לגדולה למרות שהוא זה שהציל את המלך ממוות (אסתר ב כא - אסתר ב כב). עם-זאת, גם אם מרדכי פעל מתוך טינה אישית, הרי שהמגילה מציגה את תוכניתו כמתוך מחשבה ולא כמתוך דחף רגשני, ילדותי, מסוכן וטיפשי.

וייתכן שמרדכי התנגד להמן מסיבה פוליטית - המן היה מנהיגם של צרי יהודה ובנימין, שהתנגדו לבניין בית המקדש בימי עזרא (אברהם קורמן, כל המיצר לישראל נעשה ראש, בתוך הספר תכלת אברהם).

מדוע הסביר מרדכי את סרובו בגלל היותו יהודי?עריכה

מטרתו של מרדכי היתה להציל את היהודים מהתבוללות ואבדן ולמנוע את הכחדתם כשם שעשרת השבטים נכחדו. הדרך בה בחר מרדכי להציל את העם היתה כדרכו של משה: להביא צרה ואחר כך לצאת מהצרה, לקבל את התורה בהר סיני ולחגוג את המאורע כחג הפסח. כאשר מרדכי אמר שהוא מסרב לכרוע בגלל יהדותו הוא התכון להכניס את כל עם ישראל למלחמה עם המן. מרדכי בהצהרתו דחף את המן להשמיד את כל היהודים, לחסל את תפקידו של מנהיגם בשער ולפתור את בעיתו עם מרדכי.

מרדכי לא התכון שליהודים אסור להשתחוות להמן בגלל יהדותם, הוא אולי גרם להמן לחשוש שמא המלך אישר ליהודים שיחרור מהשתחוות, אולם הסיבה האמיתית היא - שכדי להציל את היהודים מהתבוללות חיבת לבוא עליהם סכנה וכאשר הם ינצלו הם יחגגו חג חדש ויקבלו עליהם את התורה ממרדכי (אסתר ט כז).

לאחר שהמן פרסם את פקודת ההרג (אסתר ג יג) וכל העם עשו "אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים, וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד" (אסתר ד ג) הצרה הושלמה, והיה חשוב למרדכי למהר ולגרום למותו של המן כדי שהמן לא יוכל לבטל את פקודתו בעזרת הטבעת שבידו (אסתר ג י). מרדכי ידע שאין אפשרות שהמלך יבטל פקודה החתומה בטבעת המלך, בגלל כבוד הטבעת (אסתר ח ח), ובגלל שהיהודים יצטרכו לעמוד על נפשם מאלו שלא ישמעו שפקודת-ההרג של המן בוטלה.


מקורותעריכה

A. Lang, Magic and Religion, Longmans, Green and Co., London, New York, and Bombay, 1901.Elibron Replica Edition, Adamant Media Corp., 2005

M. V. Fox, Character and Ideology in the book of Esther, Columbia, University of South Carolina Press, 1991

Y. Etshalom, And He Did not Bow Nor Bend: Explaining Mordechai's Zealotry, 2009

מדרש: אבא גוריון איש צדיין, בעריכתו של שלמה בובר, וילנה, תרמ"ז (1887)

נלקח מ- מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2013