ביאור:אסתר ג יד

אסתר ג יד: "פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב: לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים, לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה."

תרגום ויקיטקסט: הפתשגן (התקציר הפומבי של) הכתב שנשלח אמר רק שיינתן דת (חוק) בכל מדינה ומדינה, שיהיה גלוי לכל העמים שהם צריכים להיות עתידים (מוכנים) למבצע חשוב כלשהו שיתבצע ביום הזה (13 לחודש ה-12).


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ג יד.

פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב... גָּלוּי לְכָל הָעַמִּיםעריכה

פתשגן נזכר רק במגילת אסתר - כאן, באסתר ד ח ובאסתר ח יג. מסתבר שהמושג ייחודי למערכת המשפט הפרסית.

לכל מסמך רשמי בפרס היו שני חלקים: המסמך המלא - שנשלח רק למושלים (האחשדרפנים, הפחות והשרים); והתקציר - הפתשגן - שהיה גלוי לכל העמים.

המן שלח את המסמך המלא - עם הפקודה להשמיד את היהודים - רק למושלי המדינות; בתקציר הגלוי הוא כתב רק ניסוח מעורפל להיות עתידים ליום הזה - "תתכוננו לאירוע מיוחד שהולך לקרות ב-13 לחודש ה-12 הקרוב".

"והנה הרשע הזה ערום כנחש, באיגרות ששלח אל שרי המדינות כתב כל מחשבתו בפירוש, כי ידע שיכסו דבר מפני השנאה שהיתה להם עם היהודים. אבל בפתשגן הגלוי רימז ולא פירש, כדי שהיהודים לא ידעו מאומה, ותבוא עליהם הצרה בפתע פתאום, שלא יוכלו לבטלה בתחנונים אצל המלך, או במתן בסתר יכפה אף" (רמ"ד וואלי).

כמו הנאצים ימ"ש, שהסתירו את מזימת ההשמדה שלהם ע"י הכיתוב "העבודה משחררת" (ARBEIT MACHT FREI) בשער מחנות ההשמדה, כך נהג גם המן - הוא ניסה לשמור את העניין בסוד עד הרגע האחרון. ולכן עם פירסום הצו הגלוי היתה כל העיר שושן "נבוכה" ולאו דווקא היהודים. רק מרדכי, שהיה "בשושן הבירה" והיו לו קשרים עם רבי המלוכה, שלא כולם היו מידידי המן, ידע על הצווים הסודיים שנשלחו אל האחשדרפנים והפחות, לכן הזעיק את היהודים והסביר להם במה מדובר (מתוך "לשנות חוקי המלך והדת" / אברהם קורמן).

בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָהעריכה

הפקודה נשלחה לכל המדינות, ולא רק למדינות הנוגעות בדבר.

הביטוי נזכר גם באסתר ט כח.