ביאור:יונה ב
קיצור דרך: a1702
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג (מהדורות נוספות של יונה ב)
| מדליית יונה, בהנפקת החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות, הכוללת את המילים האחרונות בפרק |
א וַיְמַן מינה, זימן יְהוָה דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה, וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת.
ב וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל יְהוָה אֱלֹהָיו, מִמְּעֵי הַדָּגָה. ג וַיֹּאמֶר:
- קָרָאתִי מִצָּרָה לִי מהצרה שלי, ממקום צר אֶל יְהוָה וַיַּעֲנֵנִי נאמר בלשון עבר, אך הכונה היא לעתיד, כבקשה, מִבֶּטֶן שְׁאוֹל ממעמקי הים שִׁוַּעְתִּי צעקתי, שָׁמַעְתָּ אני בטוח שתשמע את קוֹלִי.
- ד וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה למעמקי הים בִּלְבַב יַמִּים באמצע הים וְנָהָר ומי הנהרות יְסֹבְבֵנִי הקיפו אותי. כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ נחשוליך, גלים גדולים וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ.
- ה וַאֲנִי אָמַרְתִּי חשבתי, כאשר נזרקתי לים נִגְרַשְׁתִּי שגורשתי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ מהשגחתך. לא איכפת לך ממני יותר ואני אמות, אַךְ אבל כשהדג בלע אותי ונשארתי בחיים מובטח לי ש- אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ אזכה עוד לבקר בבית המקדש.
- ו אֲפָפוּנִי הקיפוני מַיִם עַד נֶפֶשׁ עד שכמעט נלקחה נפשי, תְּהוֹם המים העמוקים בים יְסֹבְבֵנִי, סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי הסופה שבים נמצאת על ראשי כמו כובע.
- ז לְקִצְבֵי לקצוות, לשורש, למרגלות ה- הָרִים יָרַדְתִּי, הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי הארץ סגרה את בריחיה (מוט המנעול) בפני, שלא אשוב לארץ יותר לְעוֹלָם, וַתַּעַל אבל אחרי שעזרת לי, והדג בלע אותי, אני מאמין שתעלה מִשַּׁחַת מבור, ממעי הדגה חַיַּי את חיי, את עצמי, יְהוָה אֱלֹהָי.
- ח בְּהִתְעַטֵּף כשהתעלפה, כשהיתה חלשה עָלַי נַפְשִׁי, אֶת יְהוָה זָכָרְתִּי, וַתָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתִי אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.
- ט מְשַׁמְּרִים הַבְלֵי שָׁוְא הגויים השומרים ומצפים לעזרת אליליהם, חַסְדָּם יַעֲזֹבוּ את הבטחתם לאלילים בסופו של דבר יפרו, כיוון שיווכחו שהאלילים לא עזרו להם.
- י וַאֲנִי בְּקוֹל תּוֹדָה בתפילת הודיה על קורבן התודה אֶזְבְּחָה לָּךְ, אֲשֶׁר נָדַרְתִּי אֲשַׁלֵּמָה, יְשׁוּעָתָה לַיהוָה תודה על הישועה אתן לה'. {ס}
יא
וַיֹּאמֶר יְהוָה לַדָּג, וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה.
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- לשון הפסוקים של תפילת יונה היא בלשון עבר למרות שהוא התפלל במעי הדגה ולא אחר כך והיה צריך לכתוב כלשון הווה. כותב האבן עזרא יסוד לכל הנבואות: "ועתה שים לבך וראה: כל תפילת נביא וברכתו היא ברוח נבואה וכו' כי דבר שנגזר להיות ידבר לשון עבר".
כלומר, נבואה היא חזיון שהנביא רואה ואומר אותה לעם, או מתפלל אותה, או מברך אותה. לפעמים הנביא רואה את הנבואה במראה המייצג דבר הקורה בזמן הווה, לפעמים דבר שיקרה בעתיד, ולפעמים דבר שכבר קרה. במקרה שלפנינו יונה הנביא רצה להתפלל ושרתה עליו רוח נבואה והורתה לו מה להתפלל. מראה הנבואה שראה היה כאילו שהדבר כבר קרה, ולכן הוא התפלל בלשון עבר.
| הדג מקיא את יונה. מאת יאן ברויגל האב |
| יונה והדג, מאת גוסטאב דורה |
<< · ביאור:יונה · ב · >>