ביאור:חבקוק ג
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג
א תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא, עַל שִׁגְיֹנוֹת סוג של מנגינה או כלי נגינה.
ב
יְהוָה, שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ כששמעתי את נבואתך יָרֵאתִי. יְהוָה, פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים את מפעלך שאתה מקדם במשך שנים (העונש שתכננת לכשדים) - חַיֵּיהוּ הבא אותו לידי ביטוי. בְּקֶרֶב שָׁנִים את פעלך הנ"ל - תּוֹדִיעַ. בְּרֹגֶז בשעת כעס - רַחֵם תִּזְכּוֹר.
ג
אֱלוֹהַ מִתֵּימָן מהדרום הרחוק (או שהכוונה לארץ אדום, כמו בעמוס א, יב) יָבוֹא, וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן כפי שגם נאמר בדברים לג ב: "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן", סֶלָה לתמיד. כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ.
ד
וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה תתגבר לאור חזק, קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ קרני אור בוקעות ממקומו של ה', וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה מחבוא עוזו, מקור כוחו.
ה
לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר, וְיֵצֵא רֶשֶׁף להבות אש (או סוג של מחלה מדבקת, הכוללת חום גבוה) - ר' "מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף"בדברים לב כד לְרַגְלָיו אחריו.
ו
עָמַד וַיְמֹדֶד בחן אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם התיר, שיחרר, את הגויים שסבלו מידי הכשדים, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד נצח, הרים גבוהים, שַׁחוּ הושפלו גִּבְעוֹת עוֹלָם. הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ מהלכיו של העולם - הם שלו (כל הקורה בעולם מכוון על ידי ה').
ז
תַּחַת אָוֶן בעקבות חטאים רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן את אוהלי שבטי כושן (את הפגיעה בהם בידי ה'), יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת ירעדו יריעות אוהלי אֶרֶץ מִדְיָן.
{ס}
ח
הֲבִנְהָרִים האם בנהרות, בימים חָרָה יְהוָה? אִם בַּנְּהָרִים אַפֶּךָ כעסך? אִם בַּיָּם עֶבְרָתֶךָ? כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ - מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה אתה רוכב על מרכבותיך בעולם ובכך מביא ישועה (ה"נְּהָרִים" סערו מעוצמת דהרות מרכבות ה', ונראה הדבר כאילו הוא כועס עליהם).
ט
עֶרְיָה תֵעוֹר תחשף בעירומה, תצא מנרתיקה ותפעל קַשְׁתֶּךָ, שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר ה' אומר לחניתות, ומשביע אותן לפגוע באויביו, סֶלָה. נְהָרוֹת תְּבַקַּע לנהרות תחצוב (מרכבות ה' יחצבו באדמה חריצים שבהם יזרמו נהרות) את ה- אָרֶץ.
י
רָאוּךָ יָחִילוּ וירעדו הָרִים, זֶרֶם מַיִם עָבָר שפרץ וזרם בחוזקה (כך התגלה ה'). נָתַן תְּהוֹם ה' השמיע לתוך התהום את קוֹלוֹ, רוֹם כלפי מעלה יָדֵיהוּ נָשָׂא הרים ה' את ידיו, כדי להורידן ולהכות באויבים.
יא
שֶׁמֶשׁ-יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה עומדים במקומם, לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ, לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ.
יב
בְּזַעַם תִּצְעַד תדרוך על אָרֶץ, בְּאַף תָּדוּשׁ גּוֹיִם.
יג
יָצָאתָ לְיֵשַׁע להושיע את עַמֶּךָ, לְיֵשַׁע אֶת מְשִׁיחֶךָ מלך יהודה (שנמשח בשמן הקדוש). מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע, עָרוֹת חשפת, הרסת (את בתי הרשעים) יְסוֹד עַד צַוָּאר מהיסוד ועד החלק העליון, סֶלָה.
{פ}
יד נָקַבְתָּ בְמַטָּיו במקלות שלו, של האויב רֹאשׁ (פרזו) פְּרָזָיו מנהיגי ערי האויב, יִסְעֲרוּ שבאים כסערה לַהֲפִיצֵנִי. עֲלִיצֻתָם הם עולצים, שמחים כְּמוֹ לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר לפגוע בעני במקום נסתר, בו אין חשש שיתפסו אותם. טו דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ בסוסים המושכים את מרכבותיך (בדומה למתואר בפסוק ח), חֹמֶר יחמרו - יסערו ויעלו קצף (כמו "יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו" - תהלים מו, ד) מַיִם רַבִּים. טז שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז רעדה בִּטְנִי, לְקוֹל בגלל קול השמועה (קולות המים הסוערים המבשרים על התגלות ה') צָלֲלוּ נקשו שְׂפָתַי, יָבוֹא רָקָב בַּעֲצָמַי בעצמותי, וְתַחְתַּי במקומי אֶרְגָּז. אֲשֶׁר אָנוּחַ שאזכה למנוחה מהצרות לְיוֹם צָרָה ביום שתבוא הצרה על הכשדים, לַעֲלוֹת כאשר ה' יעלה למלחמה לְעַם יְגוּדֶנּוּ על עם שתקף את ה' (את עמו, ישראל) עם גדודי לוחמים. יז כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח, וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים. כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת, וּשְׁדֵמוֹת שדות תבואה לֹא עָשָׂה הצמיחו אֹכֶל. גָּזַר נכרתו מִמִּכְלָה מהמכלאות צֹאן, וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים. יח וַאֲנִי בַּיהוָה אֶעְלוֹזָה, אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי. יט יְהוִה אֲדֹנָי חֵילִי הוא מקור כוחי, וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת, וְעַל בָּמוֹתַי מקומות גבוהים ובטוחים בארצי יַדְרִכֵנִי.
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי" (פסוק יט) - הביטוי "לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת" מופיע בפתיחה של שישה פרקי תהלים. בפרק ד פירשנו: "מזמור שמיועד להיות מושר על ידי הזמר הראשי של המקהלה, האחראי גם על המנגנים". אם כן, פרק זה נכתב לצורך שירה, וכך גם את המילה "סלה" המופיעה כאן 3 פעמים (והרבה פעמים בספר תהלים), ניתן לפרש בשתי דרכים: "נצח", או כסימן מוסיקלי כלשהו כגון תרועת כלי נגינה או מענה של מקהלה. הפתיחה "עַל שִׁגְיֹנוֹת" מזכירה את "שִׁגָּיוֹן לְדָוִד" בתהלים ז א. נראה שחבקוק כתב תפילה זאת כשירה כדי שבני יהודה ילמדו אותה, ותעודד אותם שסופם של הכשדים קרב.
