ביאור:עמוס ב

קיצור דרך: a1502

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג       (מהדורות נוספות של עמוס ב)

---

א כֹּה אָמַר יְהוָה: עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי מוֹאָב וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, עַל שָׂרְפוֹ עַצְמוֹת מֶלֶךְ אֱדוֹם לַשִּׂיד עד שהתפוררו כמו סיד (וזה מעשה שיש בו בזיון למת, ובמיוחד למלך). ב וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּמוֹאָב וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת הַקְּרִיּוֹת שם של עיר במואב (ר' כרכ, המקובל לזהותה עם 'קיר מואב'), וּמֵת בְּשָׁאוֹן ברעש, במהומה מוֹאָב, בִּתְרוּעָה בְּקוֹל שׁוֹפָר. ג וְהִכְרַתִּי שׁוֹפֵט מנהיג מִקִּרְבָּהּ, וְכָל שָׂרֶיהָ אֶהֱרוֹג עִמּוֹ - אָמַר יְהוָה. {פ}

מערת קבר הנביא עמוס, שעל יד הכפר תוקוע

ד כֹּה אָמַר יְהוָה: עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יְהוּדָה וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, עַל מָאֳסָם אֶת תּוֹרַת יְהוָה וְחֻקָּיו לֹא שָׁמָרוּ, וַיַּתְעוּם כִּזְבֵיהֶם הדעות השיקריות (כאשר הכוונה לעבודה זרה) אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם אַחֲרֵיהֶם. ה וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בִּיהוּדָה, וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם. {פ}

ו כֹּה אָמַר יְהוָה: עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק השופטים לוקחים שוחד, ובכך הרשע כביכול קונה את המשפט מהצדיק וְאֶבְיוֹן והם מפלים לרעה את העניים במשפט בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם אפילו תמורת שוחד קטן בשווי של זוג נעליים. ז הַשֹּׁאֲפִים הדורכים עַל עֲפַר אֶרֶץ בְּרֹאשׁ דַּלִּים על ראש העניים הם דורכים, כאשר הראש שלהם צמוד לקרקע, וְדֶרֶךְ עֲנָוִים יַטּוּ הרשעים גורמים לצדיקים לנטות מדרכם. וְאִישׁ וְאָבִיו יֵלְכוּ אֶל הַנַּעֲרָה הזונה לְמַעַן חַלֵּל ובכך הם מחללים אֶת שֵׁם קָדְשִׁי. ח וְעַל בְּגָדִים חֲבֻלִים שלקחו מהעניים כמשכון להלוואות יַטּוּ במקום להחזיר לעניים (כפי שמצווה התורה - שמות כב כה) הם נשענים על הבגדים בזמן שהם אוכלים אֵצֶל כָּל מִזְבֵּחַ בכל פעם שהם אוכלים מבשר הקורבנות שהקריבו לעבודה זרה, וְיֵין עֲנוּשִׁים יין שקנו בכסף שגבו כקנס מהפושעים יִשְׁתּוּ בֵּית אֱלֹהֵיהֶם במקדשי עבודה זרה. ט וְאָנֹכִי והם כפויי טובה, שהרי אני... הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם, אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים, וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת. י וְאָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, לָרֶשֶׁת אֶת אֶרֶץ הָאֱמֹרִי. יא וָאָקִים מִבְּנֵיכֶם לִנְבִיאִים וּמִבַּחוּרֵיכֶם לִנְזִרִים שכנראה שימשו גם כמורים, הַאַף אֵין זֹאת האם אין אלו פני הדברים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל? - נְאֻם יְהוָה. יב וַתַּשְׁקוּ אֶת הַנְּזִרִים יָיִן, וְעַל הַנְּבִיאִים צִוִּיתֶם לֵאמֹר: "לֹא תִּנָּבְאוּ". יג הִנֵּה אָנֹכִי מֵעִיק לוחץ תַּחְתֵּיכֶם עד שתכרעו במקומכם ולא תוכלו לקום, כַּאֲשֶׁר תָּעִיק נתקעת הָעֲגָלָה הַמְלֵאָה לָהּ עָמִיר עומרים, אלומות. יד וְאָבַד מָנוֹס היכולת לברוח מִקָּל מקל הרגליים, מאדם שבדרך כלל רץ מהר, וְחָזָק ואפילו מי שבדרך כלל חזק לֹא יְאַמֵּץ כֹּחוֹ לא יוכל להתגבר על האויב, וְגִבּוֹר לֹא יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ. טו וְתֹפֵשׂ הַקֶּשֶׁת לֹא יַעֲמֹד יחזיק מעמד, וְקַל בְּרַגְלָיו לֹא יְמַלֵּט, וְרֹכֵב הַסּוּס לֹא יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ. טז וְאַמִּיץ לִבּוֹ בַּגִּבּוֹרִים - עָרוֹם ללא כלי הנשק והשריון (ישליך אותם כדי לרוץ מהר) יָנוּס בַּיּוֹם הַהוּא. נְאֻם יְהוָה. {פ}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• "עַל מָאֳסָם אֶת תּוֹרַת ה' " (ד) - הרד"ק פרש: ספר התורה ממש, שלא למדו בו, עד שכמעט נשתכח מהם, והיה בעיניהם כחידוש כשמצאוהו בימי יאשיהו.