ביאור:יואל ב

קיצור דרך: a1402

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג       (מהדורות נוספות של יואל ב)

---

תתריעו מפני הארבה שנשלח על ידי ה' ויגיע לכל מקום

"כְּמַרְאֵה סוּסִים מַרְאֵהוּ" (פסוק ד) - יש הרואים דמיון בין ראש הארבה לראש הסוס

א תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן, וְהָרִיעוּ בְּהַר קָדְשִׁי. יִרְגְּזוּ יחרדו כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, כִּי בָא יוֹם יְהוָה, כִּי קָרוֹב. ב יוֹם חֹשֶׁךְ הארבה הרב יסתיר את השמש וַאֲפֵלָה, יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל, כְּשַׁחַר הארבה יראה כמו אור השחר ה- פָּרֻשׂ עַל הֶהָרִים. עַם רַב וְעָצוּם, כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן הָעוֹלָם, וְאַחֲרָיו לֹא יוֹסֵף, עַד שְׁנֵי שנות דּוֹר וָדוֹר כל הדורות. ג לְפָנָיו אָכְלָה אֵשׁ את הצמחים שלפניו הארבה יכלה כמו אש, וְאַחֲרָיו תְּלַהֵט לֶהָבָה. כְּגַן עֵדֶן הָאָרֶץ לְפָנָיו היתה לפני שהגיע הארבה וְאַחֲרָיו מִדְבַּר שְׁמָמָה, וְגַם פְּלֵיטָה לֹא הָיְתָה לּוֹ. ד כְּמַרְאֵה סוּסִים כמראה צבא של סוסי מלחמה רבים מַרְאֵהוּ, וּכְפָרָשִׁים - כֵּן יְרוּצוּן. ה כְּקוֹל מַרְכָּבוֹת של מרכבות רבות הנוסעות עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים יְרַקֵּדוּן ינתר הארבה, כְּקוֹל לַהַב אֵשׁ אֹכְלָה השורפת קָשׁ, כְּעַם עָצוּם עֱרוּךְ המוכן ל- מִלְחָמָה. ו מִפָּנָיו יָחִילוּ ירעדו מפחד עַמִּים, כָּל פָּנִים קִבְּצוּ פָארוּר ישחירו מפחד, כמו שולי קדירה שרופים. ז כְּגִבּוֹרִים יְרֻצוּן, כְּאַנְשֵׁי מִלְחָמָה יַעֲלוּ יטפסו על חוֹמָה. וְאִישׁ בִּדְרָכָיו יֵלֵכוּן כל אחד יודע את דרכו המדויקת, כמו חיילים מאומנים, וְלֹא יְעַבְּטוּן יעקמו את אֹרְחוֹתָם. ח וְאִישׁ אָחִיו לֹא יִדְחָקוּן, גֶּבֶר כל אחד ואחד בִּמְסִלָּתוֹ יֵלֵכוּן. וּבְעַד הַשֶּׁלַח על החרב (שלח הוא סוג כלי נשק, כמו בנחמיה ד יא: "בְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה, וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח") יִפֹּלוּ ישב הארבה לֹא יִבְצָעוּ ולא יפצע מחוד הלהב (כלומר: אי אפשר להלחם בארבה באף כלי נשק, שהרי אפילו אם הארבה נוגע בלהב החרב הוא לא נפצע). ט בָּעִיר יָשֹׁקּוּ ישמע משק כנפיהם, בַּחוֹמָה יְרֻצוּן על חומות יטפסו, בַּבָּתִּים יַעֲלוּ יכנסו, בְּעַד הַחַלּוֹנִים יָבֹאוּ כַּגַּנָּב. י לְפָנָיו רָגְזָה אֶרֶץ הארץ כביכול רועדת מרעש הארבה, רָעֲשׁוּ שָׁמָיִם. שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ חשכו וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם את אורם. יא וַיהוָה נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ צבאו, הארבה, כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ, כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְבָרוֹ. כִּי גָדוֹל יוֹם יְהוָה, וְנוֹרָא מְאֹד, וּמִי יְכִילֶנּוּ.

אם תחזרו לה' יתכן שיסלח לכם ויסיר את הארבה

יב וְגַם עַתָּה אפילו עכשיו, שקרובים אתם לייאוש, נְאֻם יְהוָה, שֻׁבוּ עָדַי אלי בְּכָל לְבַבְכֶם, וּבְצוֹם וּבְבְכִי וּבְמִסְפֵּד. יג וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם הסירו את עורלת לבבכם, שפרו את מעשיכם וְאַל בִּגְדֵיכֶם במקום לקרוע את בגדיכם כמנהג אבלים, וְשׁוּבוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, וְנִחָם עַל הָרָעָה. יד מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחָם, וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו אחרי שיעזוב הארבה בְּרָכָה דבר טוב למאכל מִנְחָה שממנה אפשר יהיה להביא גם מנחה וָנֶסֶךְ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם. {פ}

התאספו לתפילה וה' יחמול על הארץ. הארבה יסור וגשמים ירדו כך שהיבול יתחדש במהרה

טו תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן, קַדְּשׁוּ הקדישו את היום ל- צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה. טז אִסְפוּ עָם, קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים, אִסְפוּ עוֹלָלִים ילדים קטנים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם. יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ. יז בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי יְהוָה, וְיֹאמְרוּ: "חוּסָה יְהוָה עַל עַמֶּךָ, וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ את ארצך לְחֶרְפָּה, לִמְשָׁל בָּם גּוֹיִם כך שהגויים ישאו עלינו משלים המבטאים את חרפתנו - כגון: - לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים: 'אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם'?".

יח וַיְקַנֵּא יְהוָה לְאַרְצוֹ, וַיַּחְמֹל עַל עַמּוֹ. יט וַיַּעַן יְהוָה וַיֹּאמֶר לְעַמּוֹ: "הִנְנִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר, וּשְׂבַעְתֶּם אֹתוֹ. וְלֹא אֶתֵּן אֶתְכֶם עוֹד חֶרְפָּה בַּגּוֹיִם. כ וְאֶת הַצְּפוֹנִי הארבה (שהגיע מהצפון) אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם, וְהִדַּחְתִּיו אֶל אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה. אֶת פָּנָיו את הקבוצה הראשונה של הארבה אגרש אֶל הַיָּם הַקַּדְמֹנִי המזרחי, ים המלח, וְסֹפוֹ אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן המערבי, ים התיכון. וְעָלָה בָאְשׁוֹ לאחר שיגיע הארבה לאיזור שאין בו צמחייה לאכול, הוא ימות ויסריח וְתַעַל צַחֲנָתוֹ, כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת עשה רעה גדולה (ולכן יענש, מידה כנגד מידה). כא אַל תִּירְאִי אֲדָמָה, גִּילִי וּשְׂמָחִי, כִּי הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת. כב אַל תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי בהמות השדה, כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר. כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ, תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם כוחם (כלומר, את תנובתם). כג וּבְנֵי צִיּוֹן, גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה היורה, הגשם הראשון לִצְדָקָה לישועה, וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם, מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן את המלקוש הוריד בחודש הראשון, בניסן, בדיוק בסוף החורף (ובעצם היה זה גם היורה, כי לא ירדו גשמים לפני כן). כד וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר, וְהֵשִׁיקוּ יוצפו הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר. כה וְשִׁלַּמְתִּי לָכֶם אֶת הַשָּׁנִים אֲשֶׁר אָכַל הָאַרְבֶּה הַיֶּלֶק וְהֶחָסִיל וְהַגָּזָם, חֵילִי הצבא שלי (כמו בפסוק יא) הַגָּדוֹל אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי בָּכֶם. כו וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ, וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם. כז וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי, וַאֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד, וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם. {ס}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• "כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, וְנִחָם עַל הָרָעָה. מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחָם..." (ג-ד) - מזכיר פסוקים מספר יונה: "כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה", וכן "מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם הָאֱלֹהִים".
• "יָחִילוּ" (פסוק ו), "חֵילוֹ" (פסוק יא), "חֵילָם" (פסוק כב) - מילים דומות במשמעות שונה.
• "כִּי הִגְדִּיל (הארבה) לַעֲשׂוֹת" בפסוק כ - כנגדו "כִּי הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת" בפסוק כא.
• הפטרת שבת שובה מסתיימת בפסוקים טו–כז. על הקשר לעשרת תשובה ועל הרקע ההסטורי לפירקנו ראו במאמרו של הרב יעקב מדן