ביאור:הושע ח
קיצור דרך: a1308
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג (מהדורות נוספות של הושע ח, פרק זה במהדורה המעומדת)
א אֶל חִכְּךָ פיך שֹׁפָר ועליך לתקוע בו כדי להזהיר את העם כַּנֶּשֶׁר מפני האויב אשר יבוא כנשר עַל בֵּית יְהוָה על ארץ ישראל, כדי להחריבה, יַעַן עָבְרוּ בְרִיתִי וְעַל תּוֹרָתִי פָּשָׁעוּ. ב לִי יִזְעָקוּ "אֱלֹהַי, יְדַעֲנוּךָ!" יִשְׂרָאֵל ישראל היו אמורים לזעוק אלי שאציל אותם, אך הם לא עשו זאת. ג זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב את ה' הטוב, ולכן -, אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ. ד הֵם הִמְלִיכוּ וְלֹא מִמֶּנִּי אך לא מלכים שאני בחרתי, הֵשִׂירוּ מינו שרים וְלֹא יָדָעְתִּי, כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים פסלים לְמַעַן יִכָּרֵת כספם וזהבם יאבדו (או: כתוצאה מכך יכרת ישראל). ה זָנַח עֶגְלֵךְ העגל שעשית בשומרון נפל, לא הועיל לך, שֹׁמְרוֹן. חָרָה אַפִּי בָּם: עַד מָתַי לֹא יוּכְלוּ נִקָּיֹן להתנקות מעוונות. ו כִּי מִיִּשְׂרָאֵל ישראל בנו את העגל, ואין בו ממש, וְהוּא חָרָשׁ עָשָׂהוּ, וְלֹא אֱלֹהִים הוּא. כִּי שְׁבָבִים יִהְיֶה יפורק לחלקים קטנים עֵגֶל שֹׁמְרוֹן.
ז
כִּי רוּחַ יִזְרָעוּ יזרעו הבל, ישקיעו בדברים חסרי טעם, כגון ע"ז וְסוּפָתָה יִקְצֹרוּ ולכן יקצרו רוח סערה, יהיו להם אסונות, קָמָה ובגלל שזרעו רוח, כמובן שלא תגדל קמה (קמה היא תבואה גבוהה לפני הקציר, שהגיעה לשיעור קומה) אֵין לוֹ, צֶמַח בְּלִי יַעֲשֶׂה קֶּמַח שהרי הוא כמו שיבולים שאי אפשר להפיק מהם קמח. אוּלַי יַעֲשֶׂה וגם אם יפיק קמח - זָרִים יִבְלָעֻהוּ.
ח
נִבְלַע נתמע ונעלם בגויים (או: נשחת, הוכה) יִשְׂרָאֵל, עַתָּה הָיוּ בַגּוֹיִם כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ צורך בּוֹ.
ט
כִּי הֵמָּה ישראל עָלוּ אַשּׁוּר לבקש עזרה מאשור, פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ כמו חמור בר בודד, שמשוטט לחפש בת זוג. אֶפְרַיִם הִתְנוּ אֲהָבִים נתנו אתנן (שוחד) לאשור כדי שיעזרו להם.
י
גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם למרות שנתנו אתנן לאשור - עַתָּה אֲקַבְּצֵם אאסוף את הגויים כנגדם, וַיָּחֵלּוּ יכנעו מְּעָט מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים מעול האומות.
יא
כִּי וזאת כעונש על כך ש- הִרְבָּה אֶפְרַיִם מִזְבְּחֹת לַחֲטֹא, הָיוּ לוֹ מִזְבְּחוֹת לַחֲטֹא ואכן המזבחות האלו גם גרמו לו חטא.
יב
(אכתוב) אֶכְתָּב לוֹ (רבו) רֻבֵּי תּוֹרָתִי את דברי תורתי הרבים - כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ הם מתייחסים לדברי כאל דברים זרים.
יג
זִבְחֵי הַבְהָבַי שהם היו אמורים להבהב ולשרוף באש כליל - יִזְבְּחוּ בָשָׂר וַיֹּאכֵלוּ הם צולים ואוכלים בעצמם, יְהוָה לֹא רָצָם. עַתָּה יִזְכֹּר עֲוֺנָם וְיִפְקֹד חַטֹּאותָם, הֵמָּה מִצְרַיִם יָשׁוּבוּ ה' ישיב אותם לארץ גלותם המקורית.
יד
וַיִּשְׁכַּח יִשְׂרָאֵל אֶת עֹשֵׂהוּ, וַיִּבֶן הֵיכָלוֹת לעבודה זרה, וִיהוּדָה הִרְבָּה עָרִים בְּצֻרוֹת ובטח במבצריו ולא בה', לכן, וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּעָרָיו וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ.
{ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב" ולכן "זָנַח עֶגְלֵךְ שֹׁמְרוֹן" (פסוקים ג, ה)
- "מִצְרַיִם יָשׁוּבוּ" (יג) - ככתוב בדברים כח סח: "וֶהֱשִׁיבְךָ יְהוָה מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ: לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ"