ביאור:יואל ד
קיצור דרך: a1404
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג (מהדורות נוספות של יואל ד)
| עמק יהושפט בסוף המאה ה-19 |
א כִּי הִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא, אֲשֶׁר (אשוב) אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם. ב וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם, וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט כנראה הכוונה לנחל קדרון, העמק שבין הר הזיתים לעיר דוד. פירוש שמו: ה' שפט, וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם, וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ. ג וְאֶל עַמִּי יַדּוּ גוֹרָל על ישראל שלקחו בשבי הם הטילו גורל: מי ימכר לעבד ומי יומת, וַיִּתְּנוּ הַיֶּלֶד מכרו ילד ישראלי לעבד במחיר זול בַּזּוֹנָה במחיר השווה לאתנן זונה, וְהַיַּלְדָּה מָכְרוּ בַיַּיִן בעבור יין, וַיִּשְׁתּוּ.
ד
וְגַם מָה אַתֶּם לִי השווי שלכם בשבילי - צֹר וְצִידוֹן וְכֹל גְּלִילוֹת פְּלָשֶׁת מחוזות פלישתים? הַגְּמוּל האם שכר אַתֶּם מְשַׁלְּמִים עָלָי? וְאִם גֹּמְלִים האם אתם נותנים לי דבר כלשהו אַתֶּם עָלַי? קַל מְהֵרָה במהירות רבה אָשִׁיב גְּמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם.
ה
אֲשֶׁר כַּסְפִּי וּזְהָבִי לְקַחְתֶּם, וּמַחֲמַדַּי הַטֹּבִים הֲבֵאתֶם לְהֵיכְלֵיכֶם.
ו
וּבְנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם מְכַרְתֶּם לִבְנֵי הַיְּוָנִים שלחתם באוניות לממלכת יון, כדי למכרם לעבדים, לְמַעַן הַרְחִיקָם מֵעַל גְּבוּלָם.
ז
הִנְנִי מְעִירָם גורם להם לקום ולשוב מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתָם שָׁמָּה, וַהֲשִׁבֹתִי גְמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם:
ח
וּמָכַרְתִּי אֶת בְּנֵיכֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם בְּיַד בְּנֵי יְהוּדָה, וּמְכָרוּם לִשְׁבָאיִם יהודה ימכרו את אנשי צור, צידון ופלישתים לעבדים, לממלכת שבא, אֶל גּוֹי רָחוֹק - כִּי יְהוָה דִּבֵּר.
{ס}
ט
קִרְאוּ זֹאת בַּגּוֹיִם, קַדְּשׁוּ הכריזו מִלְחָמָה, הָעִירוּ הַגִּבּוֹרִים, יִגְּשׁוּ יַעֲלוּ כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה.
י
כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם שברו את אתי החפירה, כדי להפוך אותם ל- לַחֲרָבוֹת, וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים. הַחַלָּשׁ יֹאמַר: "גִּבּוֹר אָנִי".
יא
עוּשׁוּ חושו, מהרו וָבֹאוּ כָל הַגּוֹיִם מִסָּבִיב וְנִקְבָּצוּ - שָׁמָּה הַנְחַת הורד, הרוג יְהוָה גִּבּוֹרֶיךָ את גיבורי אויביך.
יב
יֵעוֹרוּ וְיַעֲלוּ הַגּוֹיִם אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט, כִּי שָׁם אֵשֵׁב לִשְׁפֹּט אֶת כָּל הַגּוֹיִם מִסָּבִיב שבאו מכל עבר.
יג
שִׁלְחוּ מַגָּל הניפו את המגל לקצור את השיבולים - תיאור סימלי להרג הגויים כִּי בָשַׁל קָצִיר, בֹּאוּ רְדוּ הכנסו לגת לדרוך על הענבים כִּי מָלְאָה גַּת, הֵשִׁיקוּ התמלאו ביין (בנמשל: בדם ההרוגים) הַיְקָבִים כִּי רַבָּה רָעָתָם.
יד
הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ יגיעו לעמק יהושפט (נקרא כך כי הוא עמוק ותלול כמו חריץ, או כי בו יחרץ המשפט), כִּי קָרוֹב יוֹם יְהוָה בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ.
טו
שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ, וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם.
טז
וַיהוָה מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג, וּמִירוּשָׁלַ͏ִם יִתֵּן קוֹלוֹ, וְרָעֲשׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וַיהוָה מַחֲסֶה לְעַמּוֹ, וּמָעוֹז מקום בטוח לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
יז
וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן הַר קָדְשִׁי. וְהָיְתָה יְרוּשָׁלַ͏ִם קֹדֶשׁ, וְזָרִים לֹא יַעַבְרוּ בָהּ עוֹד.
{ס}
יח וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא, יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס מיץ פירות (יגדלו עצים עם פירות עסיסיים), וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב ישפע מהן חלב (מהצאן והבקר שירעה בהן), וְכָל אֲפִיקֵי הנחלים היבשים יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם, וּמַעְיָן מִבֵּית יְהוָה יֵצֵא, וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים מדובר כנראה על חלקו התחתון של נחל קידרון באזור ים המלח (איזור בו גדלים עצי שיטה). יט מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה, וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה, מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה וזאת כעונש על הרעות שהם עשו ליהודה, אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָם נָקִיא בְּאַרְצָם של בני יהודה (או: במצרים ואדום, לאחר שהגלו לשם את יהודה הם הרגו אותם). כ וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, וִירוּשָׁלַ͏ִם לְדוֹר וָדוֹר. כא וְנִקֵּיתִי גם אם אנקה את הגויים משאר חטאיהם - דָּמָם את שפיכת דמם של יהודה לֹא נִקֵּיתִי, וַיהוָה שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן ביום ההוא, לאחר שיענשו העמים ששפכו את דם יהודה, ידעו כולם שה' מולך בירושלים.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת, וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים" (פסוק י) - ביטוי הפוך מהנבואה המפורסמת בישעיהו ב, ד: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת". כאן הוזכר רומח במקום חנית: יתכן שמדובר בכלי מלחמה דומים, ויתכן שחנית אפשר להפוך למזמרה, אבל אי אפשר להפוך מזמרה לחנית כי אם לרומח. (דעת מקרא)
- "בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ" (פסוק יד) - יש המזהים את הגיא המרכזי (טִירוֹפּוֹיאוֹן, עמק עושי הגבינה) כ"עמק החרוץ", כאשר מכאן נגזרת שרשרת השיבושים בתרגום ליוונית כשחרוץ מתורגם לחריץ גבינה (כמו בשמואל א יז יח: "וְאֵת עֲשֶׂרֶת חֲרִצֵי הֶחָלָב וכו' ") ומכאן הקשר לגבינה.
- "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי" (פסוק כא) - אפשר גם לפרש בדומה לנכתב כלפי אדום בירמיהו מט, יב: "וְאַתָּה הוּא נָקֹה תִּנָּקֶה? לֹא תִנָּקֶה", או בדומה ל"וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה" בי"ג מידות (שמות לד ז)
