שיחת ביאור:משלי ה

תגובה אחרונה: לפני 12 שנים מאת Erel Segal
הדף מוסבר על פי תפיסת המסורת היהודית, אך לא על פי פשוטם של דברים.
צריך לדעת להפריד.
ראשית לדעת מה כתוב, ולהכיר את פרשנות חז"ל על פי הדברים הללו.
אני מבקש לדעת אם אתה מסכים איתי, אורי (אפנה אותך לכאן).
אני רוצה לשנות, ולרשום על פי פשוטם, ואפנה לדעת חז"ל.
האשה המופיעה כאן היא משל לָרֶשע ולפיתויים - האורבים לאדם בכל פינה, ובדרכים שונות,
ולכן אין זה נכון לחלק את הפסוקים ולשים סעיפי משנה בכל שורה.
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ד באדר א' ה'תשע"א • 18:32, 17 בפברואר 2011 (IST)תגובה

הצעה עריכה

הסכנה שבפיתויים
א בְּנִי! לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה, לִתְבוּנָתִי הַט אָזְנֶךָ,
ב לִשְׁמֹר מְזִמּוֹת להמנע מעשיית רע (מזימות) או: לזכור שיש אנשים שזוממים להזיק לך

להרחבה
, וְדַעַת שְׂפָתֶיךָ יִנְצֹרוּ השפתיים 'ישמרו עליך' שתוציא מהם רק דברי 'דעת' כלומר חכמה. או: דע לשמור על השפתיים שלך מפיתויים

להרחבה
.
ג כִּי נֹפֶת מתיקות

להרחבה
תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה מלותיה או נשיקותיה של האישה הזרה - כלומר הרֶשע מפתה מאוד

להרחבה
, וְחָלָק מטשטש ומחליק את הבעיות והסכנות

להרחבה
מִשֶּׁמֶן יותר משמן חִכָּהּ החֵךְ שלה, כלומר דיבוריה (

להרחבה
.
ד וְאַחֲרִיתָהּ והתוצאה של הקשר עמה - מָרָה כַלַּעֲנָה עשב מר

להרחבה
, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת חרב מחודדת משני צדדים

להרחבה
.
ה רַגְלֶיהָ - יֹרְדוֹת מָוֶת ההולך בעקבותיה יאבד את חייו, שְׁאוֹל - צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ.
ו אֹרַח חַיִּים הדרך לשמור על החיים היא-

להרחבה
פֶּן תְּפַלֵּס לא לעשות איתה שום שיקולים וחשבונות

להרחבה
! נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ, לֹא תֵדָע דרכיה המעוקלות יבלבלו אותך עד שלא תדע לשקול בהגיון

להרחבה
!
התוצאה מהתחברות לכוחות הרֶשָע

יש המסבירים בעקבות חז"ל שמדובר בעצות מעשיות: א. לא להקרב לאשה זרה (איסור ייחוד). ב. לשמור על עצמאות. ג. לחשוב על ימי הזקנה. ד. לפתח את כשרונותיך הייחודיים. ה. להתחתן ולפתח את הקשר הזוגי. ו. לזכור שה' רואה אותך

ז וְעַתָּה, בָנִים, שִׁמְעוּ לִי, וְאַל תָּסוּרוּ מֵאִמְרֵי פִי:
ח הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ, וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ!
ט פֶּן אם תכנע לפיתוי, אתה למעשה... תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ תתן את כבודך לאלה שמפתים אותך, וּשְׁנֹתֶךָ ותתן את זמנך לְאַכְזָרִי לזרים או לכח אכזרי, כפי שיוסבר בהמשך

להרחבה
.
י פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ, וַעֲצָבֶיךָ העבודה והמאמצים שעשית

להרחבה
בְּבֵית נָכְרִי.
יא וְנָהַמְתָּ תזעק מצער ומכעס עצמי

להרחבה
בְאַחֲרִיתֶךָ בימי זקנתך, בִּכְלוֹת בְּשָׂרְךָ כשלא תהיה לך עוד תאוות בשרים וּשְׁאֵרֶךָ כשגופך יתבלה וייחלש מזקנה וממחלות,
יב וְאָמַרְתָּ:
"אֵיךְ שָׂנֵאתִי מוּסָר, וְתוֹכַחַת נָאַץ לִבִּי,
יג וְלֹא שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל מוֹרָי, וְלִמְלַמְּדַי לֹא הִטִּיתִי אָזְנִי?!
יד כִּמְעַט הָיִיתִי בְכָל רָע סבלתי כמעט מכל צרה אפשרית

להרחבה
, בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה לפני ציבור גדול, כך שנגרמה לי גם בושה גדולה!"
טו שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ, וְנוֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֵךָ תשאר עם המסורת שלך, ואל תעבוד חכמה זרה. או: נצל את הכשרונות והמשאבים הטבעיים והקרובים אליך!
טז יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה, בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵי מָיִם ואז היצירות שלך יזכו לתפוצה רחבה.
יז יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ, וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ ובכל זאת, הכבוד על היצירות יהיה שלך בלבד, ולא של זרים (כי המקור היה שלך).
יח יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ, וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ ותכיר ב'אשת נעוריך' החכמה הראשונית של עמך.
יט אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן, דַּדֶּיהָ החלב משדיה

להרחבה
יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת כלומר היא תדאג ותשביע אותך כמו אם לתינוק, בְּאַהֲבָתָהּ תִּשׁגֶה תָמִיד כל היום תחשוב עליה ועל אהבתך אליה

להרחבה
.
כ וְלָמָּה תִשְׁגֶה, בְּנִי, בְזָרָה, וּתְחַבֵּק חֵק נָכְרִיָּה?
כא כִּי נֹכַח עֵינֵי יְהֹוָה דַּרְכֵי אִישׁ כל מעשי האדם נמצאים מול עיני ה', ה' רואה הכל

להרחבה
, וְכָל מַעְגְּלֹתָיו הדרכים העקלקלות של האדם. או: מנהגיו הקבועים של האדם

להרחבה
מְפַלֵּס מיישר בעזרת פלס. כלומר המאמין בה' מתיישר בדרכים נכונות. או: ה' שוקל ובוחן היטב

להרחבה
.
כב עֲוֹונוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע יגרמו לאדם להילכד יחד עם הרשע

להרחבה
, וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ ולהיכבל ולהתמכר לחטאיו.
כג הוּא יָמוּת בְּאֵין מוּסָר מפני שלא רצה לקבל ביקורת

להרחבה
, וּבְרֹב אִוַּלְתּוֹ שטחיותו

להרחבה
יִשְׁגֶה למרות שהוא בדרך המובילה לתהום שסופה מוות, הוא ממשיך לשגות ולחשוב בלא היגיון.

שלום משה, רק עכשיו ראיתי את מה שכתבת,

אני מבין שהטענה העיקרית שלך היא על ה"עצות מעשיות" החל מפסוק ז. לענ"ד, השימוש בלשון ציווי "שמעו לי", "אל תסורו", "הרחק מעליה דרכך", ובהמשך "שתה מים מבורך", מלמד שיש כאן עצות מעשיות. לגבי הפסוקים המתחילים במילה "פן" - אני מסכים שעל-פי הפשט זה איום. --אראל סגלשיחה • כ"ב בתמוז ה'תשע"א 20:29, 24 ביולי 2011 (IDT)תגובה

חזרה לדף "משלי ה".