פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה

ירחץ ידיו ויברך "על נטילת ידים".

הגה: ויש אומרים גם אשר יצר, ואפילו לא עשה צרכיו, וכן נהגו) (אבודרהם).

מים הפסולים לנטילת ידים לסעודה (לקמן סימן ק"ס) כשרים לנטילת ידים לתפילה. מיהו יש מי שאומר דלא מברך עלייהו.

סעיף בעריכה

ידקדק לערות עליהן מים שלש פעמים, להעביר רוח רעה ששורה עליהן.

סעיף געריכה

לא יגע בידו קודם נטילה לפה, ולא לחוטם, ולא לאזנים, ולא לעינים.

סעיף דעריכה

אפילו מי שנטל ידיו לא ימשמש בפי הטבעת תמיד, מפני שמביאתו לידי תחתוניות.

לא יגע במקום הקזה, שמשמוש היד מזיק לחבורה.

סעיף העריכה

לא יגע בגיגית שֵׁכר, שמשמוש היד מפסיד השֵׁכר:

סעיף ועריכה

אין צריך רביעית לנטילת ידיים לתפילה.

סעיף זעריכה

טוב להקפיד בנטילת ידיים שחרית בכל הדברים המעכבים בנטילת ידיים לסעודה.

הגה: מיהו אינו מעכב, לא כלי ולא כוח גברא ושאר הדברים הפוסלים בנטילת הסעודה (מרדכי ריש פרק אלו דברים, תשובת רשב"א סימן קצ"ה).

סעיף חעריכה

נטילת ידיים שחרית, אין נוטלין על גבי קרקע, אלא לתוך כלי.

סעיף טעריכה

מים של נטילת ידיים שחרית אסור ליהנות מהם. ולא ישפכם בבית, ולא במקום שעוברים שם בני אדם.

סעיף יעריכה

נוטל כלי של מים ביד ימינו ונותנו ליד שמאלו, כדי שיריק מים על ימינו תחילה.

סעיף יאעריכה

לא יטול ממי שלא נטל ידיו שחרית.

סעיף יבעריכה

אם שכשך ידיו לתוך כלי של מים, עלתה לו נטילה לקריאת שמע ולתפילה, אבל לא לרוח רעה שעליהן. אם שכשך ידיו בשלוש מימות מחולפים, יש להסתפק אם עלתה לו להעביר רוח רעה שעליהן.

סעיף יגעריכה

אם היה ניעור כל הלילה, יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו שחרית להתפלל ולהעביר רוח רעה מידיו.

הגה: ויטלם בלא ברכה (הרא"ש כלל ב' ורשב"א סי' קכ"ג).

סעיף ידעריכה

השכים קודם עמוד השחר ונטל ידיו, יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו פעם אחרת כשיאור היום, להעביר רוח רעה השורה על הידים. (הגה: ויטלם בלא ברכה).

סעיף טועריכה

ישן ביום, יש להסתפק אם צריך לערות מים עליהם שלוש פעמים (ויטלם בלא ברכה).

סעיף טזעריכה

דוד היה נזהר שלא לישן שיתין נשמין, (פירוש: שישים נשימות), כדי שלא יטעום טעם מיתה.

(הגה: ובגמרא פרק הישן משמע דדווקא ביום היה נזהר) (דברי עצמו, ועיין בבית יוסף‏[1]).

סעיף יזעריכה

יש נוהגין לרחוץ פיהם שחרית, מפני הרירים שבתוך הפה.

סעיף יחעריכה

אלו דברים צריכים נטילה במים: הקם מהמיטה, והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ, והנוטל ציפורניו, והחולץ מנעליו, והנוגע ברגליו, והחופף ראשו. ויש אומרים אף ההולך בין המתים. ומי שנגע במת, ומי שמפליא כליו, והמשמש מיטתו, והנוגע בכינה, והנוגע בגופו בידו. ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל, אם תלמיד חכם הוא – תלמודו משתכח, ואם אינו תלמיד חכם – יוצא מדעתו.

סעיף יטעריכה

המקיז דם מהכתפיים ולא נטל ידיו, מפחד שבעה ימים. המגלח ולא נטל ידיו, מפחד שלושה ימים. הנוטל ציפורניו ולא נטל ידיו, מפחד יום אחד, ואינו יודע ממה מפחד.

סעיף כעריכה

הרוחץ פניו ולא ניגבם יפה, פניו מתבקעות או עולה בהן שחין. ורפואתו לרחוץ הרבה במי סילקא.

סעיף כאעריכה

צריך ליזהר בתפילה או באכילה (ועיין לקמן סימן צ"ב סעיף ו' וסימן קס"ד), שלא ליגע בשוק וירך ובמקומות המכוסים באדם, לפי שיש שם מלמולי זיעה (מלמולי זיעה, פירוש זוהמא כעין שעורים קטנים), וכן שלא לחכך בראשו. אבל מקומות המגולים בראשו ובפניו ובמקום המגולה שבזרועותיו, אין להקפיד.

סעיף כבעריכה

אם אין לו מים, יקנח ידיו בצרור או בעפר או בכל מידי דמנקי ויברך "על נקיות ידיים". ויועיל לתפילה, אבל לא להעביר רוח רעה שעליהן.

סעיף כגעריכה

לא תיקנו נטילת ידים אלא לקריאת שמע ולתפילה; אבל ברכות דשחרית יכול לברך קודם נטילה, אלא אם כן הוא ישן על מטתו ערום, שאז אסור להזכיר את השם עד שינקה אותם.

הערותעריכה

  1. ^ ד"ה "אם השכים ליטול ידיו".