שולחן ערוך אורח חיים ד
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן ד | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג
ירחץ ידיו ויברך "על נטילת ידים".
- הגה: ויש אומרים גם אשר יצר, ואפילו לא עשה צרכיו, (וכן נהגו) (אבודרהם).
מים הפסולים לנטילת ידים לסעודה (לקמן סימן ק"ס) כשרים לנטילת ידים לתפילה. מיהו יש מי שאומר דלא מברך עלייהו.
ידקדק לערות עליהן מים שלש פעמים, להעביר רוח רעה ששורה עליהן.
לא יגע בידו קודם נטילה לפה, ולא לחוטם, ולא לאזנים, ולא לעינים.
אפילו מי שנטל ידיו לא ימשמש בפי הטבעת תמיד, מפני שמביאתו לידי תחתוניות.
לא יגע במקום הקזה, שמשמוש היד מזיק לחבורה.
לא יגע בגיגית שֵׁכר, שמשמוש היד מפסיד השֵׁכר:
אין צריך רביעית לנטילת ידיים לתפילה.
טוב להקפיד בנטילת ידיים שחרית בכל הדברים המעכבים בנטילת ידיים לסעודה.
- הגה: מיהו אינו מעכב, לא כלי ולא כוח גברא ושאר הדברים הפוסלים בנטילת הסעודה (מרדכי ריש פרק אלו דברים, תשובת רשב"א סימן קצ"ה).
נטילת ידיים שחרית, אין נוטלין על גבי קרקע, אלא לתוך כלי.
מים של נטילת ידיים שחרית אסור ליהנות מהם. ולא ישפכם בבית, ולא במקום שעוברים שם בני אדם.
נוטל כלי של מים ביד ימינו ונותנו ליד שמאלו, כדי שיריק מים על ימינו תחילה.
לא יטול ממי שלא נטל ידיו שחרית.
אם שכשך ידיו לתוך כלי של מים, עלתה לו נטילה לקריאת שמע ולתפילה, אבל לא לרוח רעה שעליהן. אם שכשך ידיו בשלוש מימות מחולפים, יש להסתפק אם עלתה לו להעביר רוח רעה שעליהן.
אם היה ניעור כל הלילה, יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו שחרית להתפלל ולהעביר רוח רעה מידיו.
- הגה: ויטלם בלא ברכה (הרא"ש כלל ב' ורשב"א סי' קכ"ג).
השכים קודם עמוד השחר ונטל ידיו, יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו פעם אחרת כשיאור היום, להעביר רוח רעה השורה על הידים. (הגה: ויטלם בלא ברכה).
ישן ביום, יש להסתפק אם צריך לערות מים עליהם שלוש פעמים (ויטלם בלא ברכה).
דוד היה נזהר שלא לישן שיתין נשמין, (פירוש: שישים נשימות), כדי שלא יטעום טעם מיתה.
- (הגה: ובגמרא פרק הישן משמע דדווקא ביום היה נזהר) (דברי עצמו, ועיין בבית יוסף[1]).
יש נוהגין לרחוץ פיהם שחרית, מפני הרירים שבתוך הפה.
אלו דברים צריכים נטילה במים: הקם מהמיטה, והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ, והנוטל ציפורניו, והחולץ מנעליו, והנוגע ברגליו, והחופף ראשו. ויש אומרים אף ההולך בין המתים. ומי שנגע במת, ומי שמפליא כליו, והמשמש מיטתו, והנוגע בכינה, והנוגע בגופו בידו. ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל, אם תלמיד חכם הוא – תלמודו משתכח, ואם אינו תלמיד חכם – יוצא מדעתו.
המקיז דם מהכתפיים ולא נטל ידיו, מפחד שבעה ימים. המגלח ולא נטל ידיו, מפחד שלושה ימים. הנוטל ציפורניו ולא נטל ידיו, מפחד יום אחד, ואינו יודע ממה מפחד.
הרוחץ פניו ולא ניגבם יפה, פניו מתבקעות או עולה בהן שחין. ורפואתו לרחוץ הרבה במי סילקא.
צריך ליזהר בתפילה או באכילה (ועיין לקמן סימן צ"ב סעיף ו' וסימן קס"ד), שלא ליגע בשוק וירך ובמקומות המכוסים באדם, לפי שיש שם מלמולי זיעה (מלמולי זיעה, פירוש זוהמא כעין שעורים קטנים), וכן שלא לחכך בראשו. אבל מקומות המגולים בראשו ובפניו ובמקום המגולה שבזרועותיו, אין להקפיד.
אם אין לו מים, יקנח ידיו בצרור או בעפר או בכל מידי דמנקי ויברך "על נקיות ידיים". ויועיל לתפילה, אבל לא להעביר רוח רעה שעליהן.
לא תיקנו נטילת ידים אלא לקריאת שמע ולתפילה; אבל ברכות דשחרית יכול לברך קודם נטילה, אלא אם כן הוא ישן על מטתו ערום, שאז אסור להזכיר את השם עד שינקה אותם.
הערות
עריכה- ^ ד"ה "אם השכים ליטול ידיו".