שולחן ערוך אורח חיים ד ד
<< · שולחן ערוך אורח חיים · ד · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
מפרשים
באר הגולה
(ו) אפילו מי שנטל — שם בפירוש רש"י.
(ז) לא יגע במקום הקזה — בית יוסף לדעת רש"י.
ט"ז - טורי זהב
(ד) במקום הקזה — משמע אפילו אחר הנטילה, כל היום, וכן בגיגית שאחר כך. וכן כתב בבית יוסף בהדיא. ולמדו מדאמרינן בגמרא: "יד לעין תקצץ כו' יד מסמא" כו', ופירש רש"י דהנהו כלהו קאי אקודם נטילת שחרית; ולי נראה דיד לאמה לאו משום שחרית נקטיה אלא משום קרי וכו', עד כאן לשונו. ופירש בית יוסף, דטעמו דרש"י מדלא אמר בגמרא גבי יד מסמא כו', ההיזק שבא מיד לאמה וטבעת. ולפי זה לחסודה וגיגית נמי, אפילו כל היום מזקת מקום הנגיעה. ותימה לי, לפי זה אמאי לא נקט רש"י יד לחסודה, דמיירי אפילו כל היום, דהוא נזכר בגמרא קודם אמה? ונראה לי, דוודאי כולן מיירי קודם נטילת שחרית, זולת באמה וטבעת, הוכחת רש"י דקאי אכל היום, משום דמצינו בהו במקום אחר איסור כל היום מחמת קרי, ותחתוניות הוא בשבת דף פ"א, על כן נקט רש"י הני תרתי דוקא, אבל השאר כולן דוקא בשחרית. והטעם בחסודה וגיגית נראה גם כן משום סכנה, והיא בכלל מסמא ומחרשת דנקט בגמרא, דכשישתה אחר כך השכר הוי כאלו מגיע מיד לפיו ולחוטם. ותמהתי על פירש בית יוסף ושולחן ערוך דגיגית הוא משום הפסד השכר, וכי בשביל זה יאמרו חכמים תקצץ? והא דלא חשיב הטור חסודה וגיגית, נראה דלא נקט רק מידי דמצוי בכל יום, דאטו כי רוכלי ליחשב כל מילי דסכנתא? כן נראה לי. שוב ראיתי שגם מורי חמי ז"ל [הב"ח] כתב כן.
ביאור הגר"א
אפילו כו' — רש"י שם, באמה ופי הטבעת. וכתב בית יוסף, שהכריחו לרש"י, מדלא מפרש גמ' ההיזק בהן, כמו בעין וכו', ומזה למד בית יוסף לחסודה וגיגית. וזהו שאמר רש"י אחר יד מסמא כו' מעלה פוליפוס "ולי נראה" כו'. אבל קשה לאומרו, מפני הפסד שכר תיקצץ? ומפני שמשרה רוח רעה ומזיק לבריות ניחא, וכן כתבו ב"ח וט"ז. וגם דברי רש"י אין מוכרחין, דיש לומר במקום שמותר, כגון נשוי או מעטרה ולמטה. וכן לאמה פירושו במקום הנקב, דקודם נטילה מזיק לכל נקב שבגוף.
משנה ברורה
(יג) אפילו וכו' – וקודם נטילה יש אוסרין מליגע בפי הטבעת אפילו במקרה, וכן לאמה במקום הנקב, אפילו אם הוא נשוי, וכן כהאי גוונא במקום נקב הקזה; כי אז יוכל הרוח רעה להזיק לכל נקב שבגוף.