שולחן ערוך אורח חיים ד ז
<< · שולחן ערוך אורח חיים · ד · ז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
מפרשים
באר הגולה
(י) טוב להקפיד — תשובת הרשב"א והר"ד אבודרהם וספר הזוהר פרשת וישב בפסוק "ויאמרו איש אל אחיו".
מגן אברהם
(ו) לא כלי — פירוש, בדיעבד היכא דאי אפשר בעניין אחר; אבל היכא דאפשר, טוב להקפיד, עיין מ"ש סעיף א'. וניגוב גם כן אינו מעכב (ברכת אברהם ח"ב) ועיין שם חלק ט' מסימן רפ"ח עד סימן רצ"ה.
ביאור הגר"א
טוב להקפיד כו' — ממה שאמרו בפרק כל הבשר: נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום, מדקאמר שחרית, משמע באותה נטילה שנוטל לתפילה – בה מתנה, אלמא נוטל כדין נטילה. ובברכות שם: ויטול ידיו כו'. וכן אמרו שם: כל הנפנה ונוטל ידיו, ולא קאמר 'רוחץ', כמו שאמרו: רוחץ אדם פניו כו', ובכמה מקומות; אלמא נטילה כדינה בעינן, והטעם, ככהן המקדש לשרת, כנזכר לעיל.
מיהו כו' — רוצה לומר בדיעבד, אבל לכתחילה צריך להקפיד, כנזכר לעיל. וכן כתב בית יוסף בשם רבי דוד אבודרהם. וצריך כח גברא, ובשם זוהר ח"א קפ"ד ב', וחד כלי מלעילא כו'. אלא דדעת כל הפוסקים דאין צריך, כנזכר לעיל סעיף א', רק הרשב"א, ומכל מקום אין מעכב בדיעבד, דלא גרע מצרור כו' כנזכר לעיל. וזהו שאמר: מיהו כו', רוצה לומר, אף על גב דלכתחילה צריך, כמו שכתבו זוהר ורבי דוד אבודרהם. וכן כתב בשולחן ערוך טוב להקפיד. אבל לדעת הרא"ה בסעיף א' לא יברך, ולכתחילה מעכב, דהא דמערבא מי שאין לו מים, וגם רב חסדא דלייט בעידן צלותא, וכל שכן לפי הגירסא אבל לתפילה מהדר.
באר היטב
(ז) כח גברא — רוצה לומר בדיעבד, אבל היכא דאפשר טוב להקפיד. מגן אברהם:
שערי תשובה
(ז) כח גברא — עיין באר היטב. כתוב בשלמי ציבור, שלנטילת ידיים שחרית אין להקפיד על מים מגולין אפילו במקום דשכיחי נחשים, שלא אסור אלא לשתיה. אך ביורה דעה סימן קט"ז כתב בבאר היטב שם בשם הגאון מוהר"ר שעפטיל ז"ל, שאין לרחוץ כי אם במים מכוסים כל הלילה אפילו הידיים, כל שכן הדחת פיו, ועיין שם בהג"ה שכן משמע מסדר היום שהביא בכנסת הגדולה. אך במדינתינו לא קפדי אגלויא כלל ואפילו להדחת פיו, וכל שכן לנטילת ידיים:
משנה ברורה
(טז) אינו מעכב – רוצה לומר דיעבד לענין הברכה, ויוכל לברך "על נטילת ידיים", או אפילו לכתחילה היכא דאי אפשר בעניין אחר. אבל היכא דאפשר, טוב להקפיד.
|(יז) לא כלי וכו' – רוצה לומר דמהני אף להעביר רוח רעה. ולכן אם אין לו כלי שלם, מותר ליטול מכלי נקוב, וכן מפלו"מף, אף שאין כאן כוח גברא כמבואר לקמן בהלכות נטילת ידיים. אבל אם שכשך ידיו במים לא מהני לרוח רעה, וכדלקמן.
ביאור הלכה
- טוב וכו' המעכבים - נראה דדברים שאין בנט"י רק זהירות לכתחילה אין צריך כאן ליזהר בזה וכ"כ הפמ"ג:
- ושאר הדברים וכו' - עיין במ"א סק"ג ובפמ"ג שמבאר דבריו דכוונת הרמ"א בזה רק לענין אם המים פחות מרביעית אבל אם המים בעצמם פסולין מחמיר הרמ"א כהי"א הנ"ל שלא לברך עלייהו ומביאור הגר"א שעל הג"ה זו משמע דמפרש להרמ"א דס"ל דבדיעבד אינו מעכב כלל בשום דבר וכן באמת משמע פשטא דלישנא דהרמ"א אמנם לא העתקתי כ"ז במ"ב משום דלדינא אין נ"מ בזה דכבר העתקנו שם בסק"ז דהאחרונים אינם סוברים כהי"א הנ"ל:
כף החיים
(כז) סעיף ז: טוב להקפיד וכו'. הג"ה. מיהו אינו מעכב וכו' — כתב המור וקציעה: משמע מתשובת הרשב"א, למאן דבעי נטילת ידיים בשחרית, נטילה מעליא קבעי וכל הדברים המעכבים בנטילת ידיים דסעודה, כגון כלי וכח גברא ומים פסולים פוסלים בה, לבד מניגוב דאינו מעכב וכו', ודלא כמו שכתב בהגהת שולחן ערוך, ומה שנרשם המראה מקום מת' הרשב"א ליתא וכו'. וסיים: ולעניות דעתי נראה יש חשש ברכה לבטלה שאין הנטילה הגונה בכל דקדוקי חז"ל במעשה הנטילת ידיים, שאם לא עשאה כתקנתה, לא עשה ולא כלום ואין לברך עליה, עד כאן לשונו. ועיין מה שכתבנו לעיל אות יו"ד ומאמר מרדכי אות ב'.