שולחן ערוך אורח חיים ד יב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

מפרשים

 

באר הגולה

(ס) אם שכשך ידיו — שם בתשובת הרשב"א ובית יוסף לדעת הטור.

(ע) אבל לא לרוח רעה — בית יוסף לדעתו.

(פ) אם שכשך ידיו בג' מימות מחולפים — גם זה שם.
 

ט"ז - טורי זהב

(ח) לקריאת שמע ולתפילה — דאמרינן בכיור: "ירחצו ממנו" ולא בתוכו, הא בעלמא אפילו בתוכו. אבל לרוח רעה בעי עירוי ג' פעמים דוקא, ושכשוך בכלי אפילו ק' פעמים לא חשיב אלא אחד, שמיד נטמאו המים והויין כמי שופכין. משום הכי נסתפק אחר כך במימות מחולפים, דאפשר דלאו דוקא עירוי בעינן להעביר רוח רעה ואפילו רחיצה סגי. אלא שמדברי הזוהר נראה דבעינן כלי.
 

מגן אברהם

(ט) ולתפילה — ויברך על נטילת ידים, כמו שכתב סעיף כ"ב, ועיין מה שכתבתי שם.

(י) בשלש מימות — והוא הדין בנהר, דקמא קמא אזדי להו והני אחריני נינהו, וכן משמע בחולין דף כ"ה ובעבודה זרה דף מ"ו.

ופשוט דלא בעי ארבעים סאה, דלא גרע מצרור בסעיף כ"ב, ועיין סימן קנ"ט, דלא כע"ת, וסימן ק"ס סעיף ז'.
 

ביאור הגר"א

אם שכשך כו' — זה לשון הרשב"א שם: וישכשך ידיו בתוך הכלי ושפיר דמי, בין בשחר בין בשעת אכילה; מדאמרינן בכיור: ממנו ולא בתוכו, הא בעלמא אפילו בתוכו. והוא כשיטת בעל הלכות גדולות בתוספות דפרק כל הבשר חולין קז א ד"ה דלא, ועיין סימן קנ"ט ס"ח. אבל הרב דוד אבודרהם כתב דגם כאן בעי כח גברא, וכנ"ל סעיף ז' בהג"ה, עיין שם.

אבל לא כו' — דבפעם א' נטמאו [מ]הידים ונעשו כשופכין, ובעינן ג' פעמים. וזהו שכתב: ואם שכשך כו', דבגמרא משמע דסגי בהכי, דקאמרינן: ומקפדת עד שירחוץ כו'. אבל בזוהר שם קאמר דבעי עירוי מן הכלי.
 

באר היטב

(י) ולתפילה — ויברך, כמו שכתוב סעיף כ״ב, ועיין מה שכתבנו שם:

(יא) רעה — דלרוח רעה בעי עירוי ג׳ פעמים דיקא, ושכשוך בכלי אפילו ק׳ פעמים לא חשיב אלא א׳, שמיד נטמאו המים. משום הכי נסתפק אחר כך במימות מחולפים, דאפשר דלאו דוקא עירוי בעי להעביר רוח רעה, ואפילו רחיצה סגי, או דבעינן דוקא עירוי מכלי:

(יב) מחולפים — והוא הדין בנהר, דקמא קמא אזדו להו, והני אחריני נינהו. ונראה לי דהוא הדין במקוה, דהטעם הוא מפני שמיד נטמאו המים, וזה לא שייך במקוה. ואם תוחב ידיו לתוך השלג בג׳ מקומות נמי. עיין עטרת זקנים ובע״ת ובמגן אברהם ס״ק יו״ד:
 

משנה ברורה

(כה) לקריאת שמע ולתפילה – ויוכל לברך "על נטילת ידיים", דאמרינן בכיור "ורחצו ממנו", ולא בתוכו; הא בעלמא אפילו בתוכו. אבל להעביר הרוח רעה בעי עירוי שלוש פעמים דווקא. ושכשוך בכלי, אפילו מאה פעמים לא חשיב אלא אחד, שמיד נטמאו המים והויין כמו שופכין. ומשום הכי נסתפק אחר כך במימות מחולפים, דאפשר דלאו דווקא עירוי בעינן להעביר רוח רעה ואפילו רחיצה סגי, או דבעינן דווקא עירוי מכלי על ידיו.

וכתב הפרי מגדים, דלפי זה אם תחב ידו בנהר שלוש פעמים, או בשלג המונח על הארץ בשלושה מקומות מחולפים, אפילו הכי לא מהני רק לתפילה, ויוכל לברך על נטילת ידיים; אבל ספק אם מהני להעביר רוח רעה, דאולי בעינן לזה עירוי מכלי. והארצות החיים ולבושי שרד פסקו דבנהר, וכן בשלג ובמי מקווה, מהני אף להעביר רוח רעה, ואפילו אין בהם ארבעים סאה. ועיין שם עוד בארצות החיים.

(כו) אבל לא וכו' – על כן יראה ליטול פעם שנית מן כלי, אפילו אחר התפילה.
 

כף החיים

(מ) סעיף י"ב: אם שכשך ידיו לתוך כלי של מים עלתה לו נטילה וכו' — כתב מגן אברהם ס"ק ט': ויברך על נטילת ידיים, כמ"ש סעיף כ"ב. ופירש דבריו הלב"ש דרוצה לומר על נקיות ידיים. אכן הא"א הניח דברי המג"א בצ"ע עיין שם, והחיי אדם כלל ז' אות ד' כתב דמברך על נטילת ידיים. ולעניין דינא כבר כתבנו לעיל אות י' ואות י"א דבכהאי גוונא אין לברך כלל משום דספק ברכות להקל, עיין שם. ועיין ביאורי הגר"א אות י"ב.

(מא) שם: אבל לא לרוח רעה שעליהם — ואפילו שכשך ג' פעמים באלו המים, לא מהני להעביר הרוח הרעה, דהא מיד בפעם א' נטמאו המים מהרוח הרעה ונעשו כשופכים. ב"י ולבוש ואחרונים.

(מב) שם: אם שכשך ידיו בג' מימות מחולפים יש להסתפק וכו' — וטעם הספק הוא, דבגמרא לא אמרו אלא בת חורין היא זו ומקפדת עד שירחוץ ידיו ג' פעמים, ושכשוך רחיצה מקרי. אבל מדברי הזוהר הקדוש נראה דלא מהני להעביר הזוהמה אלא על ידי עירוי כלי דווקא. ב"י לבוש ואחרונים.

(מג) שם: בג' מימות מחולפים יש להסתפק וכו' — והוא הדין במטביל ידיו בנהר ג' פעמים, חשוב כג' מימות מחולפים, דקמא קמא אזלי והני אחריני נינהו, מ"א ס"ק י'. מאמ"ר אות ז'. חיי אדם כלל ב' אות א'. ר' זלמן אות י"ב. ונראה לי דהוא הדין במקוה, דהטעם הוא מפני שמיד נטמאו המים, וזה לא שייך במקוה. באר היטב ס"ק י"ב. ועיין א"א ס"ק יו"ד, ומש"ז אות ט"ו.

(מד) אם תוחב ידיו בשלג ג' פעמים במקומות מחולפות בשעת הדחק יצא. עט"ז בשם הרשב"א. עו"ת אות ו'. באה"ט שם. ועיין מג"א סימן ק"ס ס"ק ט"ז.

(מה) אם הטביל ידיו במי מעיין עלתה לו נטילה אפילו אין בו מ' סאה, ומברך על נטילת ידיים, כמו שכתב מרן בסימן קנ"ט סעיף י"ד וך' יעויין שם. וכן כתב נוה שלום אות ב' בשם הרשב"א. חיי אדם כלל ז' אות ד'. וכן כתב בסידור ר' זלמן. ואף על גב דיש אומרים דטבילה לא מהני להעביר רוח רעה אליה רבה אות ז' וכן פירש מחצית השקל דברי המגן אברהם ס"ק יו"ד דלא כעו"ת. מכל מקום לא הוי ספק ברכה כיוון שלא נתקנה הברכה משום רוח רעה, כמו שכתבנו לעיל אות ו' וכן מוכח מסעיף כ"ב דכתב דאם אין לו מים מקנח וכו' ויברך אף על גב שאינו מועיל לרוח רעה.

(מו) שם: יש להסתפק וכו' — וטוב שיחזור ויטלם כדינם מפני שאפשר שאין הרוח הרעה מסתלקת מן הידיים אלא ע"י עירוי ג' פעמים מן הכלי. ר' זלמן אות י"ב.

פירושים נוספים