שולחן ערוך אורח חיים ד יא


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

לא יטולנחכג ממי שלאכד נטלזט ידיו שחרית.

מפרשים

 

באר הגולה

(נ) לא יטול ממי שלא נטל — שם בזוהר פרשת וישב.
 

ט"ז - טורי זהב

(ז) ממי שלא נטל כו' — דכתיב: "והזה הטהור על הטמא". ונראה לי דהוא הדין בנטילה לאכילה, וכל שכן הוא, שהרי התם עיקר החיוב משום טומאה דסרך תרומה.
 

מגן אברהם

(ח) לא יטול — פירוש, שלא ישפוך לו על ידיו, אבל להביא לו מים מותר, וכן מוכח בבית יוסף בשם הזוהר, שהטעם משום והזה הטהור על הטמא.
 

ביאור הגר"א

לא יטול כו' — ח"א שם ושם, וברכות נא א.
 

באר היטב

(ט) נטל — דכתיב "והזה הטהור על הטמא" (במדבר יט יט. וכתב הט״ז: ונראה לי דהוא הדין בנטילה דאכילה, וכל שכן הוא, עיין שם. וס״ה ובעל יד אהרן וע״ת כתבו דבנטילה לאכילה אין להקפיד בזה כלל, עיין שם. וכל זה שלא ישפוך לו על ידיו, אבל להביא לו מים מותר אפילו בנטילה דשחרית. מגן אברהם:
 

משנה ברורה

(כג) לא יטול – רוצה לומר, לשפוך לו על ידיו; אבל להביא לו מים מותר.

(כד) ממי שלא וכו' – ובנטילה לאכילה רשאי ליטול ממי שלא נטל ידיו.
 

כף החיים

(לז) סעיף י"א: לא יטול וכו' — פירוש, שלא ישפוך לו על ידיו; אבל להביא לו מים מותר. וכן משמע בב"י בשם הזוהר, שהטעם משום והזה הטהור על הטמא. מ"א ס"ק ח'. וכן כתב סולת בלולה אות ד'. ר' זלמן אות י"א.

(לח) לא יטול ידיו ממשרתת אפילו יהודית, הגם שנטלה ידיה תחילה, מפני שהיא נדה כל זמן שלא טבלה, והוא רוצה לטהר ידיו, על כן לא יטול ידיו מנדה. מורה באצבע סימן ב' אות ס"א. וכן כתב בספרו קשר גודל סימן א' אות ב'. וכן יש ליזהר שלא יטול ידיו מן העכו"ם. לב חיים ח"א סימן ס"ח וח"ב סימן ד' וסימן ו'. והביאו בספרו רוח חיים סימן ה' אות ו'. ואשרי מי שיוכל ליזהר שלא יטול מאשה זרה הגם שהיא טהורה, וכדפסק מרן בשולחנו הטהור אבן העזר סימן כ"א סעיף ה' וזה לשונו: אסור להשתמש באשה כלל בין גדולה בין קטנה וכו'. באיזה שימוש אמרו? ברחיצת פניו ידיו ורגליו וכו' יעויין שם. יפה ללב ח"א אות ט"ו. והא דכתב: אשרי מי שיוכל וכו', אף על גב דמרן כתב אסור, אינו אסור אלא ברחיצה של תענוג שמביאה לידי חבה; אבל בנטילת ידיים של חיוב, שאינה מביאה לידי חבה, לית ביה איסור. משום הכי כתב "ואשרי", דאינו אלא זהירות בעלמא, כדי להתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו.

(טל) שם: לא יטול ממי שלא נטל וכו' — כתב הט"ז ס"ק ז' וזה לשונו: ונראה לי דהוא הדין בנטילת ידיים לאכילה, וכל שכן הוא, שהרי התם עיקר החיוב משום טומאה דסרך תרומה, עד כאן לשונו. אבל האחרונים דחו דבריו. אליה רבה אות ו', יד אהרן בהגהת ב"י, מאמר מרדכי אות ו', פרי מגדים במשבצות זהב אות ז', נהר שלום אות א', כסא אליהו אות ד', נוה שלום אות ז'. וכתב שם המאמר מרדכי: וכן נהגתי כמה פעמים ליטול ידי על ידי מי שלא נטל ידיו עדיין לאכילה.

פירושים נוספים