שולחן ערוך אורח חיים ד ב
<< · שולחן ערוך אורח חיים · ד · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מפרשים
(ג) להעביר רוח רעה — דמקפיד אותו רוח עד שיטול ידיו ג' פעמים.
(ו) ג׳ פעמים — אפילו שופך הרבה בפעם אחת אינו מועיל, כי אין הרוח הולך אלא בג' פעמים, דהיינו פעם א' על יד ימין ואחר כך על יד שמאל עד ג' פעמים בסירוגין. כשנותן מים על יד ימינו בכל פעם יאמר "היד הגדולה", וביד שמאל "היד החזקה", וכשמשפשף הידיים יחד יאמר ג' פעמים "[ה]יד הרמה". וכשימלא ידיו לרחוץ פניו יאמר: "ידיו גלילי זהב" וגו' (שיר השירים ה יד). כשרוחץ פניו יאמר: "ראשו כתם פז" וגו' (שיר השירים ה יא). וכשרוחץ את עיניו יאמר: "עיניו כיונים" וגו' (שיר השירים ה יב). כשרוחץ לחייו יאמר: "לחייו כערוגת הבושם" וגו' (שיר השירים ה יג). כשרוחץ שפתותיו יאמר: "שפתותיו שושנים" וגו׳ (שיר השירים ה יג). וכשמנגב פניו יאמר: "ופניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתן". ובזה ימצא חן בעיני כל רואיו. צריך להזהיר לנשים שיזהרו בנטילת ידיים ג' פעמים בסירוגין, שלא יטמאו המאכלים, וצריך ליטלם עד פרק הזרוע. וצריך לפשוט הכפות לקבל הטהרה כמי שרוצה לקבל דבר, ויגביהם כנגד הראש. גם ידיח פיו, חוץ בתענית צבור:
(ה) ג' פעמים — עיין באר היטב שצריך ליטול עד פרק הזרוע. וכתב בשלמי ציבור: אם לא הכינו לו רק מעט שאין בהם כשיעור ליטול בהו עד הפרק ג' פעמים כל יד, יכול ליטול רק עד קשרי אצבעותיו דומיא דיום הכיפורים ומברך "על נטילת ידיים". וכן יש להקל להולכי דרכים בזמן שהמים לחץ. ועיין באליה רבה סימן ד' ס"ק ה' ובסימן קכ"ח ס"ק ח' עיין שם:
(ח) ידקדק – כי חוץ מהטעמים הנזכרים בס"ק א' שצריך ליטול ידיו לתפילה, צריך ליטול גם משום רוח רעה השורה על הידים. אך היכא דהנטילה הוא משום רוח רעה לבד – לא היו מתקנים על זה ברכה; לכן אנו צריכים גם לטעמים הנזכרים לעיל.
(ט) לערות עליהן – ויטלם לכתחילה עד פרק הזרוע. ואם אין לו מים, די עד קשרי אצבעותיו. וצריך לפשוט הכפות כמי שרוצה לקבל דבר, ויגביהם כנגד הראש. גם טוב להדיח פיו, ובתענית ציבור לא ידיח.
(י) שלוש פעמים – ואפילו שופך הרבה בפעם אחד אינו מועיל, כי אין הרוח הולך אלא בשלוש פעמים, דהיינו פעם אחת על יד ימין ואחר כך על יד שמאל עד שלוש פעמים, בסירוגין. ובספר מעשה רב כתב ארבע פעמים: שלוש פעמים להעביר רוח רעה, והרביעית להעביר המים שנטמאו.
צריך להזהיר לנשים שיזהרו בנטילת ידים שלוש פעמים בסירוגין כמו האנשים, וגם כי הם מתקנות המאכלים, שלא יטמאום בידיהם. גם יש ליזהר שהקטנים יטלו ידיהם בשחרית, כי נוגעים במאכל. ובנגיעת עכו"ם במאכלים בלא נטילת ידים אין לחוש, דלא מקבלי טומאה.
- ידקדק לערות עליהן מים ג"פ - עיין מ"ב ובדיעבד אפילו לא נטל רק ידו אחת לבד סר רוח רעה מאותו היד (ארה"ח):
(יב) סעיף ב: ידקדק לערות עליהם מים ג' פעמים וכו' — כתב רבינו האר"י ז"ל בשער הכוונות וזה לשונו: סדר נטילת ידיים של שחרית. הנה בתחילה יטול הכלי של מים בידו הימנית, ונותנו בידו השמאלית, ואחר כך שופך מים מידו השמאלית לידו הימנית, ואחר כך ישפוך מים מידו הימנית לידו השמאלית, הרי פעם אחת, וחוזר כסדר הזה פעם ב' וג' באופן שתרחוץ כל יד ויד ג' פעמים, ולא תרחצם יחד ג' פעמים כל יד, אלא פעם אחת ביד זו ופעם אחרת ביד הב' בסירוגין, כי על ידי כן רוח הטומאה הנקרא שיבתא בת מלך היא ומקפדת ודולגת וקופצת עד שנעתקת לגמרי משם, ואם לאו אינה נעתקת. וכן נמצא בזוהר בכתיבת יד, עד כאן לשונו. וכן כתב בספר פרי עץ חיים שם פרק ג' ובספר מצ"ש דף ג' ובספר עו"ת דף טו"ב. בי"ע דיני נטילת ידיים אות ד'. בן איש חי שם אות א'. ודלא כהסדר היום הביאו דבריו הכנסת הגדולה בהגהת הטור ושאר אחרונים, שכתב בשם הזוהר דיערה ג' פעמים רצופים וכו' יעויין שם. מיהו מי שרוצה להחמיר, ישפוך תחילה ג' פעמים רצופים, ושוב ישפוך עוד ב' פעמים על כל יד ויד בסירוגין, וכמו שכתב הזכור לאברהם ח"א אות נו"ן, וכן כתב החסד לאברהם והרב ארצות החיים, הביאן הרב יפה ללב (נר"ו) בח"א אות ז'. ויותר טוב אם ישפוך ג' פעמים רצופים ועוד ג' פעמים בסירוגין, וכמו שכתב היעב"ץ בסידורו עמודי שמים, והפתח הדביר, והסכים לפתחו מוה"ר חיים פאלאג'י ז"ל בספר כף החיים סימן י"ח סוף אות כ"ב, וכן הסכים הרב יפה ללב שם יעויין שם. אמנם העיקר הוא כדברי האר"י ז"ל, דכיון שעירה ג' פעמים בדילוג על כל יד – נעקרה הטומאה והלכה לה. ומותר לו לברך גם כן קודם הניגוב, כמו שכתבנו לעיל אות ח', יעויין שם. והטעם, שהמים מוליך הטומאה, לפי שהטומאה היא מבחינת החיצונים שהם גבורות קשות, כמבואר בדברי האר"י ז"ל, והמים הם חסדים, כידוע, ועל כן יבואו החסדים ויבטלו הגבורות.
(יג) יש מדקדקין שלא תקבל יד הימנית את הכלי מיד השמאלית בשום פעם, אלא יד השמאלית, אחר שתשפוך על הימנית, תניח את הכלי בארץ, ואז הימנית תקחהו מן הארץ ותשפוך על השמאלית, אבל הימנית בכל פעם היא תתן את הכלי לשמאלית כדי שתשפוך בו עליה, להראות הכנעה לשמאלית כנגד הימנית שהיא כאדון הגוזר על עבדו לשמשו. בן איש חי שם.
(יד) צריך ליטול כל האצבעות והכף עד פרק הזרוע. פרי עץ חיים שער ברכות פרק ג'. עולת תמיד דף י"ח ע"ב. בן איש חי שם אות ב'. והא דמועיל ביום הכיפורים ובתשעה באב עד קשרי אצבעות, כתב מהר"י צמח בעולת תמיד דף י"ז ע"ב, ביום הכיפורים אינה שולטת, וביום תשעה באב אינה מקפדת על דבר מועט כזה, כי כל היום שלה בעוונותינו. והביאו בן איש חי באות הנזכר.
(טו) אחר הנטילה ג' פעמים בסירוגין, צריך לשפשף הידיים זה בזה, וכמפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בפרי עץ חיים שם. עולת תמיד דף י"ט ע"א. ואף על גב כי מסתמיות דבריו נראה דסגי בשפשוף פעם א' בלבד, הנה מצינו לרבינו הרש"ש ז"ל דמצריך שפשוף ג' פעמים, וסדר כוונות בכל פעם מן הג' פעמים, ולכן צריך ליזהר לעשות שפשוף ג' פעמים. בן איש חי שם אות ג', ועיין נהר שלום דף פ' ע"א. וכתב בן איש חי שם, דבעת השפשוף יזהר שיהיו האצבעות זקופות לצד מעלה ולא יהיו כפופים. וכוונת הנטילה והשפשוף עיין לקמן סימן קס"ב אות ב'.
(טז) אחר השפשוף, לא תניח אצבעותיך כפופים למטה, אלא תיכף ומיד תזקוף ידיך ואצבעותיך למעלה, ותגביהם עד הראש, ולפחות תגביהם עד כנגד הפנים, כי הפנים גם הם מכלל הראש, ותברך על נטילת ידיים תיכף ומיד כאשר תרים ותזקוף ידיך, כדי שלא תהיה הגבהת ידיך לבטלה, כנזכר בזוהר הקדוש שאסור להגביה ידיו בריקניא. ותהיינה ידיך גבוהות וזקופות עד שתסיים הברכה, דלכך מברכים "על נטילת ידיים" שהוא לשון התנשאות, כמו "וינטלם וינשאם", ואין מברכים "על רחיצת ידיים". ותיזהר כשתגביה שתי ידיך כנגד הראש, שתכניס קשרי הזרועות, שהם אצילי הזרועות הנקראים בלע"ז קובד"ו ובלשון ערבי עכס, לפנים מן הגוף, בסוד "וכל אחוריהם ביתה". גם צריך לפשוט ב' כפות הידיים בעת הברכה כמי שרוצה לקבל בהם איזה דבר, והוא לרמוז על קבלת הטהרה בהם וכמו שכתב רבינו ז"ל בשער הכוונות ועולת תמיד. בן איש חי שם אות ד'.
וכתב מצ"ש דף ג' ע"ד, דמי שאין מגביה ידיו למעלה אחר הנטילה הוא בכלל כל המזלזל בנטילת ידיים וכו' עיין שם. ומה שכתב בספר בי"ע אות ד' בהלכות נטילת ידיים דבשעת הגבהה יאמר פסוק "שאו ידיכם קדש" וכו', כתב הרוח חיים סימן ה' אות ב' דאין לאומרם, כיון שלא בירך עדיין ברכת התורה, והוא ברור, עיין שם.
(יז) מי שנטל ידיו, ואחר כך נגע בידיו של אחר שלא נטל ידיו, צריך לחזור וליטול פעם ב'. רוח חיים שם אות ו', וכן כתב בן איש חי שם אות י"ב בשם לב חיים סימן ס"ה.