שולחן ערוך אורח חיים ד טו
<< · שולחן ערוך אורח חיים · ד · טו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מפרשים
(ר) ישן ביום — בית יוסף.
(יא) ישן ביום כו' — דיש להסתפק אי לילה גורם לרוח טומאה, או שינה גורם.
(יד) ישן ביום — דוקא שישים נשמין (לבוש וסדר היום).
ישן כו' — דלאורחות חיים אין צריך, כנ"ל. וכן בזוהר קס"ט ב' קפ"ד ב' משמע גם כן דוקא בלילה. אלא דיש לומר דלאו דוקא, ואורחא דמילתא נקט, ועמ"ש בסי"ח. והטעם משום שינה, וכמ"ש שם ס"ז א' דיותר משתין נשמי טעים טעמא דמותא, וכן משמע בגמרא דפרק ב' דסוכה, אסור לישן ביום כו', משום האי טעמא.
ו
דין ט"ו. ישן ביום יש להסתפק וכו' ומר זקנינו הרב החסיד מהר"א אזולאי בעל חסד לאברהם ז"ל בפירוש הזהר אשר לו כ"י הנקרא אור החמה כתב משם מהרח"ו זצ"ל שהוכיח מלשון הזהר דגם הישן ביום רוח רעה שורה עליו. וכן ראיתי שכתב הרב מהר"ם די לינזאנו בדרך החיים דף צ"ה ע"א:
(יז) ישן ביום — דוקא שיתין נשמין. לבוש, סדר היום:
(י) ישן ביום — עיין באר היטב. וכתב בשו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא סימן כ', שנשאל מהגאון מהר"י ברלין ז"ל במה שכתב רש"י בסוכה דף כ"ו: "אביי הוי ניים כמבי כובי לפומבדיתא", ופירש רש"י, דאמרינן בעלמא דהוי שית פרסי, ולא מצינו כן, ובקידושין דף ע' משמע להיפך. והשיב, שאולי נמצא כן במדרש, ומקידושין אין ראיה, דאיכא נמי בי כובי אחרינא עיין שם. ובתפארת צבי סימן א' רצה להגיה שתי פרסי, עיין שם, וגם זה לא נמצא בשום מקום. ועיין בגיטין דף ד', דאמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי האי אתרא והוי כמבי כובי לפומבדיתא, עיין שם דקאי אמכפר לודים ללוד, דחשיב ליה התם מובלעת, ורש"י שם פירש שיש שבולטת ד' וה' פרסאות, ועיירות העומדים לפנים מן הבליטה קרי להו מובלעת בתוך התחום עיין שם. ולפי מה שכתב רש"י בסוכה דהוי שית פרסי צריך לומר דלאו דוקא נקט ד' וה' פרסאות וצריך עיון. ועיין שם בתפארת צבי, שכתב דלענין שתין נשמי אין לחלק בין חול לשבת. ואם כן, מהא שכתבו שהאר"י היה ישן ב' וג' שעות, מכלל דג' שעות אינו יותר משיתין נשמי, ויותר מג' שעות הוא מדת חסידות שלא לישן ביום, ולכן קרי ר"י עליה דאביי מתי תקום כו' עיין שם. ולדבריו צריך לומר דמכל מקום שבת עדיף, דכיון דשינה בשבת תענוג, אף מידת חסידות ליכא אם יהיה ישן יותר מב' שעות. אך באמת מה שכתב בשם האר"י אינו מוכרח כלל לענין שיתין נשמי, דשמא היה ניעור כמה פעמים בתוך שינתו ולא היה ישן שיתין נשמי בפעם אחת. ובקונטרס אחרון שבסוף מחזיק ברכה כתב וזה לשונו: שמעתי מתלמיד חכם ירא ה' מערי מערב הפנימי שהיה בא זמן רב בדרך, ודקדק כמה פעמים בשינת הסוס והיה מונה נ"ט נשמי ומתעורר הסוס, והנ"ט נשמי דסוס היה יותר מחצי שעה. אך עתה ראיתי להגאון הרמ"ע מפאנו בספר אלפסי זוטא פרק הישן שכתב וזה לשונו: שיתין נשמי. ושיעור נשימה אחד מתתר"ף בשעה, עד כאן לשונו, ולפי דברי הרמ"ע הוא זוטר בשיעוריה טובא, שאינו רק חלק י"ח משעה שהוא שיעור שלשה מינוטין ושליש, ולא משמע הכי בסוכה שם, ולקמן סימן רל"א בטור ובשולחן ערוך שם. וכתב בברכי יוסף שמהרח"ו הוכיח מהזוהר דהישן ביום רוח רעה שורה, וכן כתב מהר"מ דילנזאנו:
(לד) יש להסתפק – אי לילה גורם לרוח הטומאה, או שינה גורם. ודוקא הישן שיתין נשמי; אבל פחות מזה, אין רוח רעה שורה ואפילו בלילה.
- דוד וכו' שיתין נשמי - רבו בו הדעות בשיעור זה י"א דהוא ג' שעות וראיה מהא דהאר"י ז"ל היה ישן בשבת ב' וג' שעות ויש דוחין דשאני ת"ח בשבת דמצוה לענג השבת ועוד אינו מוכרח כלל דשמא היה ניעור כמה פעמים בתוך שינתו ולא היה ישן ס' נשמין בפעם אחת וי"א דהוא יותר מחצי שעה וי"א דהוא שיעור מעט יותר משלשה מינוט ע"כ בעל נפש יחמיר לפי כחו:
(נה) סעיף ט"ו: ישן ביום וכו' — דווקא ס' נשמי. לבוש. סדר היום. מגן אברהם ס"ק י"ד. ר' זלמן אות ט"ו. קיצור שולחן ערוך שם. אבל פחות מזה אין צריך ליטול. אליה רבה ס"ק יו"ד. ושיעור ס' נשמי הוא לערך חצי שעה. קיצור שולחן ערוך שם. והמחזיק ברכה בקונטרס אחרון כתב בשם חכם אחד שהוא יותר מחצי שעה. ובשם הרמ"ע מפאנו בספר אלפסי זוטא פרק הישן כתב, דשיעור נשימה אחת מתתר"ף בשעה. והביא דבריו הכר"ש.
(נו) שם: יש להסתפק וכו' — אבל הרב דברי שלום שם בשאלה מ"ח כתב דאין הרוח הרעה שורה ביום. וכן כתב אמת ליעקב שם. ומה שכתב הברכי יוסף אות י' בשם זקנו מו"ר אברהם אזולאי שכתב בשם מהרח"ו זצ"ל, שהוכיח מלשון הזוהר דגם הישן ביום – רוח רעה שורה עליו, כבר ישבו הדברי שלום שם. מיהו סיים שם האמת ליעקב דהטוב והישר הוה דצריך נטילת ידיים, וגם צריך לשפוך ג' פעמים, אבל לא יברך. וכן כתב בן איש חי שם.